דמי בחינת מתן הלוואה וביטוח פיקטיבי למוצרי חשמל - כך פעלה כנופיה מחיפה
דוברות משטרת ישראל מפרסמת היום כי בתום חקירה סמויה המשותפת למשטרת המיסים והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, נעצרו הבוקר 12 תושבי חיפה והקריות בחשד לעבירות מרמה והונאה כלפי אוכלוסיות מוחלשות ביותר מ-150 תיקים שונים.
היחידה המרכזית במחוז חוף ניהלה במהלך השנה וחצי האחרונות, בשת"פ רשות המסים (משרד אזורי מע"מ חיפה וחקירות מס הכנסה חיפה), הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן והרשות לאיסור הלבנת הון, בליווי פרקליטות חיפה, חקירה סמויה ומורכבת, שהתמקדה במספר חברות באזור חיפה והקריות, אשר עפ"י החשד עסקו בעבירות מרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, עבירות מס בהיקף של מליוני שקלים ועבירות נוספות לפי חוק הגנת הצרכן, תוך ביצוע עושק וניצול של אוכלוסיות מוחלשות ופגיעות, בהן: קשישים, מוגבלים ועולים חדשים.
במהלך החקירה הסמויה, בחנו החוקרים של כלל הגופים מעל 150 תלונות שהעלו קווי דמיון בשיטת הביצוע שלהן ולפיכך פעלו רשויות האכיפה במגוון פעולות חקירה ומודיעין, במטרה לאסוף את הראיות הנדרשות כנגד החשודים, עד המעבר הבוקר לשלב הגלוי, במסגרתו נעצרו החשודים, תושבי חיפה והקריות וכן עוכבו לחקירה חשודים נוספים.
ככל שעלה עד כה בחקירה, נהגו החשודים לאתר את הקורבנות הפוטנציאלים עפ"י החשד באמצעות פרסומים ברשתות חברתיות ובשיחות טלפון (טלמרקטינג), תוך שהם מציעים לכאורה שירותים פיננסיים תמורת תשלום וכך מוציאים מהם במרמה כספים רבים, ללא כל תמורה ובכלל זה :
- מכירת פוליסה פיקטיבית של שירותי תיקון למוצרי חשמל
- דרישת "דמי ניהול תיק" בסך מאות שקלים לבחינת מתן הלוואה (שלא קיימת).
- שירות "ניקיון צ'קים" תוך גביית הכסף ואי העברתו לבעליו, כנדרש.
- 4.בן אבי 27/02/2019 14:50הגב לתגובה זולקצץ לחלאות האלו את הידיים.
- 3.חנן 27/02/2019 14:19הגב לתגובה זושטן
- 2.שולתתתת1 27/02/2019 13:22הגב לתגובה זונקווה שיצליחו לתפוס את כל הכסף שגנבו מהלקוחות
- 1.ל 27/02/2019 13:21הגב לתגובה זובמהלך הזמן שהמשטרה חקרה נפלו עוד ועוד אזרחים תמימים ברשת של אותם עבריינים עושקים.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
