משטרה
צילום: יחצ

דמי בחינת מתן הלוואה וביטוח פיקטיבי למוצרי חשמל - כך פעלה כנופיה מחיפה

בתום חקירה סמויה המשותפת למשטרת ישראל, רשות המיסים והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, נעצרו 12 חשודים לעבירות מרמה והונאה. איך הם עבדו?
ירדן סמדר | (4)

דוברות משטרת ישראל מפרסמת היום כי בתום חקירה סמויה המשותפת למשטרת המיסים והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, נעצרו הבוקר 12 תושבי חיפה והקריות בחשד לעבירות מרמה והונאה כלפי אוכלוסיות מוחלשות ביותר מ-150 תיקים שונים.

היחידה המרכזית במחוז חוף ניהלה במהלך השנה וחצי האחרונות, בשת"פ רשות המסים (משרד אזורי מע"מ חיפה וחקירות מס הכנסה חיפה), הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן והרשות לאיסור הלבנת הון, בליווי פרקליטות חיפה, חקירה סמויה ומורכבת, שהתמקדה במספר חברות באזור חיפה והקריות, אשר עפ"י החשד עסקו בעבירות מרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, עבירות מס בהיקף של מליוני שקלים ועבירות נוספות לפי חוק הגנת הצרכן, תוך ביצוע עושק וניצול של אוכלוסיות מוחלשות ופגיעות, בהן: קשישים, מוגבלים ועולים חדשים.

במהלך החקירה הסמויה, בחנו החוקרים של כלל הגופים מעל 150 תלונות שהעלו קווי דמיון בשיטת הביצוע שלהן ולפיכך פעלו רשויות האכיפה במגוון פעולות חקירה ומודיעין,  במטרה לאסוף את הראיות הנדרשות כנגד החשודים, עד המעבר הבוקר לשלב הגלוי, במסגרתו נעצרו החשודים, תושבי חיפה והקריות וכן עוכבו לחקירה חשודים נוספים.

ככל שעלה עד כה בחקירה, נהגו החשודים לאתר את הקורבנות הפוטנציאלים עפ"י החשד באמצעות פרסומים ברשתות חברתיות ובשיחות טלפון (טלמרקטינג), תוך שהם מציעים לכאורה שירותים פיננסיים תמורת תשלום וכך מוציאים מהם במרמה כספים רבים, ללא כל תמורה ובכלל זה :

  • מכירת פוליסה פיקטיבית של שירותי תיקון למוצרי חשמל 
  • דרישת "דמי ניהול תיק" בסך מאות שקלים לבחינת מתן הלוואה (שלא קיימת).
  • שירות "ניקיון צ'קים" תוך גביית הכסף ואי העברתו לבעליו, כנדרש. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בן אבי 27/02/2019 14:50
    הגב לתגובה זו
    לקצץ לחלאות האלו את הידיים.
  • 3.
    חנן 27/02/2019 14:19
    הגב לתגובה זו
    שטן
  • 2.
    שולתתתת1 27/02/2019 13:22
    הגב לתגובה זו
    נקווה שיצליחו לתפוס את כל הכסף שגנבו מהלקוחות
  • 1.
    ל 27/02/2019 13:21
    הגב לתגובה זו
    במהלך הזמן שהמשטרה חקרה נפלו עוד ועוד אזרחים תמימים ברשת של אותם עבריינים עושקים.
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.