פיגוע במרכז ת"א: 2 נרצחו, היורה הוא ערבי ישראלי - המצוד אחריו עדיין נמשך

אירוע קשה בת"א קצת אחרי השעה 14:00. לפי שעה לא ברור האם מדובר בפיגוע
מערכת Bizportal | (8)
נושאים בכתבה ירי
אירוע קשה בת"א קצת אחרי השעה 14:00. ירי לעבר פאב ברחוב דיזנגוף בת"א הוביל ל-2 הרוגים, עוד פצוע אנוש ושניים פצועים קשה. במשך שעות ארוכות לא ברור היה האם מדובר באירוע לאומני או פלילי, אך בסופו של דבר זהותו של היורה התבררה וכעת ברור כי מדובר בפיגוע שבוצע ע"י ערבי ישראלי תושב אזור ועדי ערה שבצפון. המשטרה מנהלת כעת מצוד אחריו. זהותו של היורה התגלתה לאחר שאביו שעובד כמאבטח התקשר למשטרה ברגע שראה את תמונת בנו בטלוויזיה וגם הבחין כי נשקו האישי נעלם. החשוד ריצה בעבר 5 שנות מאסר על תקיפה חייל וניסיון לחטוף את נשקו.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אודי 02/01/2016 19:17
    הגב לתגובה זו
    להחרים להם את החומוס
  • 7.
    מה כבר קרה ??? 02/01/2016 15:39
    הגב לתגובה זו
    דיי לכישוב , הגיע הזמן להחזיר את ההתנחלויות חיפה , תא-יפו , ירושלים והגליל לפלשתינאים. רק בסיום הכיבוש יהיה שלום צודק וכולל לכולם. את המתנחלים היהודים אפשר להעביר לים. שם במצולות יש מקום לכולם. שוברים שתיקה צודקים. צריך לעצור לחקירה , לשפוט ולהכניס לכלא כל חייל או מאבטח ישראלי שיפגע בלוחמי החופש הפלשתינאים שבאומץ וגבורה רבה יורים בילדים, קשישים ונשים שהתנחלו בתא-יפו עיר הקדומים הפלשתינאית. אנו קוראים לביבי לעשות צעד ראשון לשלום ולפנות את רח דיזנגוף מהמתנחלים היהודים ולמסור אותו כצעד בונה אמון לאבו מאזן.
  • 6.
    די "להתבלבל" במינוח 02/01/2016 11:14
    הגב לתגובה זו
    בבר נוער זה רוצח הטבל שמתרחש עכשיו הוא "ירי" ?
  • 5.
    שפוי 02/01/2016 06:56
    הגב לתגובה זו
    זו התשובה המתאימה.בוא נראה להם שאותנו לא ישברו. אבל אני שרלה אבנר ויאיר נשאר בבית כי אנחנו לא יכולים לקחת סיכון. נמשיך לאכול גלעד פיסטוק לשתות ולאכול שרימפס. יהיו עוד פיגועים נתמודד. בקיצור ביבי- אתה וודאי מכיר את המשפט ״מהרסיך יצאו ממך״.
  • 4.
    החיים שלנו 02/01/2016 00:12
    הגב לתגובה זו
    אבל בבלפור 6 יש הגנה טוטלית אוכלים גלידה פיסטוק שותים כמה בקבוקים כי אנחנו הפרייארים הכי גדולים שקמו בהיסטוריה החדשה
  • 3.
    מה יש להגיב? (ל"ת)
    יעקב 01/01/2016 19:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זועבי גלאון: "שלא תעיזו לירות במחבל, שמעתם!" (ל"ת)
    תומכי המרצ-חים 01/01/2016 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    התנחלות ת"א-יפו היא מכשול לשלום די לכיבוש (ל"ת)
    יוחזרו אדמות ת"א לפל 01/01/2016 17:04
    הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.