אלי אלעזרא חשוד בזיוף מחירי רכבים - ובהעלמת מיליונים
אלי אלעזרא, יו"ר דירקטוריון חברת אלבר, אורן אלעזרא, מנכ"ל החברה ואירית פרנקו, סמנכ"לית הכספים של החברה נעצרו בחשד להצגת מסמכים כוזבים בנוגע לייבוא רכבים והתחמקות ממס בסך 25 מיליון שקל.
השלושה שוחררו היום בערבות במסגרת חקירה כנגד חברת 'אלבר ניהול ציי רכב' בחשד לביצוע עבירות מסוג פשע על פקודת המכס, פקודת הייבוא והייצוא, חוק מס קנייה וחוק איסור הלבנת הון.
בהתאם לבקשות המעצר שהוגשו לבית המשפט, חברת אלבר החלה בחודש אפריל 2014 בביצוע היבוא מקביל של רכבים מארה"ב מתוצרת הונדה, טויוטה ולקסוס. על פי החשד, החברה רכשה את הרכבים מדילרים שונים בארה"ב ולא מסוכן מורשה. על מנת לעקוף עובדה זו, החברה הציגה לרשויות בישראל מסמכים כוזבים של חברה אמריקנית העוסקת במסחר בכלי רכב והעומדת בקריטריונים הנדרשים לצורך קבלת היתר ייבוא מקביל, אך בפועל חברה זו לא ביצעה, לפי החשד, כל פעילות עסקית מול החברה. לפי החשד, יובאו על ידי חברת אלבר בדרך זו כ-1,500 רכבים שיבואם נאמד בכ-150 מיליון שקל.
בנוסף, על פי החשד החברה ביצעה הנמכות בערך הרכבים שיובאו ובכך התחמקה מתשלום מסי ייבוא בהיקף של כ-25 מיליון שקל.
אתמול ביצעו חוקרי רשות המסים חיפושים במשרדי החברה, במסגרתם נתפסו מסמכים רבים וחומרי מחשב המחזקים את החשדות כנגד החברה והמעורבים. בתום החיפוש, עוכבו לחקירה בכירים בחברה ובהם שלושת החשודים שהובאו היום לבית המשפט.
- אווטר 11 - קרוסאובר קופה חשמלי עם עיצוב מיוחד
- אלבר נכנסת לייבוא רכב עם האוואטר 11, מ - 289.0 אש"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחלקת החקירות מכס ומע"מ חיפה התנהלה חקירה סמויה בעניין היבוא המקביל שמבצעת חברת אלבר לישראל. ביום חמישי האחרון הפכה החקירה לגלויה עם מעצרם של שני מעורבים, ובהם בכיר לשעבר בחברה.
לאור ריבוי המעורבים שטרם נחקרו ומחשש לשיבוש הליכי החקירה, ביקשה הרשות מבית המשפט להטיל איסור פרסום על כולל על הפרשה, החקירה והמעורבים בה. אמש, עם התפתחות החקירה, ולאחר חקירת מעורבים ועדים רבים, פחת החשש לשיבוש הליכי חקירה. מאחר ומדובר בחברה ציבורית הנסחרת בבורסה ומכאן החשיבות של פרסומה של החקירה לציבור, פנתה הרשות לבית המשפט בבקשה להתיר את הפרסום, שאישר את בקשתה.
- 8.אופק 22/07/2015 00:48הגב לתגובה זופגיעה ביבוא המקביל תוביל לעליית מחירים בקרב היבואנים הרשמים ואז תשכחו לרכוש רכב במחיר שפוי. מדינה של אנאלפביתים.
- 7.שרון 21/07/2015 21:47הגב לתגובה זויבוא מקביל זה הניסיון הראשון שאני יכול לחשוב עליו מזה שנים רבות שנעשה להוזיל את מחירי הרכב פה... חבל לזרוק את זה לפח! נשבר לקחת הלוואות מהבנק בשביל לקנות מכונית סוזוקי!!
- 6.עוזר הרבה לבי"ח ברזילי (ל"ת)אשקלון 21/07/2015 00:42הגב לתגובה זו
- 5.עובד לשעבר 20/07/2015 13:56הגב לתגובה זוכל הזמן נתבעת ובצדק. יש עמותת נפגעי אלבר בפייסבוק
- 4.מיכה 20/07/2015 13:22הגב לתגובה זוגם שאר חברי ההנהלה לא אנשים טובים במיוחד
- 3.עליזה פייט sec1 20/07/2015 13:20הגב לתגובה זוהונאות ומעילות עובדים מתרחשות ללא הבדלי מין גזע ותפקיד . יש נורות אזהרה . איפה היה קצין הביטחון של הארגון? עליזה פייט מומחית למניעת הונאות מעילות וגניבות עובדים .
- 2.בא 20/07/2015 13:03הגב לתגובה זור בהנחה של 10 אחוז ,והנה חסכנו איזה 60 אלף שקל .
- 1.שאלה למנכל, איך עושה יגואר . (ל"ת)בא 20/07/2015 12:42הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
