אחריות מנהל בגין מחדלי עובדיו - אינה כוללת שלילת פיצויים והודעה מוקדמת
העובדות
-------------
יהושע יניב פרץ (להלן: "העובד") עבד בסיסטם מעבדות מתקדמות בע"מ (להלן: "המעסיקה") עד לפיטוריו לאחר כ- 3.5 שנים.
העובד היה מנהל סניף ירושלים של המעסיקה ופוטר תוך שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.
לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי עובדים בסניף שתחת ניהולו של העובד דיווחו על ביצוע בדיקות במועדים מסוימים מבלי שהיו נוכחים באתר הבדיקה וכן כי העובד עצמו לא ביצע את המעשים.
המעסיקה טענה כי אף שלא היה לעובד חלק במעשי הזיוף עצמם, הוא ידע על קיומם ועל כן קיימת הצדקה לשלילת ההודעה המוקדמת והפיצויים.
פסק הדין
-------------
הנטל להוכיח קיומן של נסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים, מוטל על המעסיק. לא עלה בידי המעסיקה להרים נטל זה המוטל עליה. המעסיקה לא הוכיחה כי ניתן לקשור בין העובד לזיופים שהתגלו. מהעדויות עלה כי מנהל המעבדה הוא שהורה על הזיופים ולא העובד, זאת על מנת להגדיל את רווחיות הסניף. בנוסף עדי המעסיקה הודו כי הם מעידים תמורת תשלום פיצויי הפיטורים שנשללו מהם ועל כן משקל עדותם הופחת.
משכך בית הדין הגיע למסקנה כי לא עלה בידי המעסיקה להוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת בסוגיה זו כי העובד ידע על זיוף תוצאות הבדיקות. ואולם אין בקביעה זו כדי לפטור את העובד מאחריותו למעשים אלה כמנהל הסניף.
חובותיו של העובד כמנהל סניף
---------------------------------------------
בין אם הדבר נאמר במפורש בנהלים ובין אם לאו, ככלל מוטלת על מנהל אחריות לנהל את העסק שבניהולו, ולדאוג לכך שכל עובדיו יעשו את עבודתם נאמנה. על כן מוטלת עליו אחריות כללית לדאוג לכך שלא ייעשו בעסק מעשים פסולים, בין אם ידע עליהם, ובין אם היה צריך לדעת עליהם במסגרת חובתו הכללית לנהל את העסק כראוי, ולא ידע.
לנוכח העובדה שאכן נתגלו תקלות חמורות בסניף שבניהולו של העובד, הייתה זו זכותה המלאה של המעסיקה לפטר את העובד מעבודתו במסגרת הפררוגטיבה הניהולית הנתונה בידיה. עם זאת, שלילת פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת במלואם הינם הגבול העליון במדרג הענישתי, והיא נעשית במשורה, ובמקרים המתאימים.
השיקולים אשר יישקלו בעניין זה תלויות בנסיבות המקרה, ואלו הם: חומרת המעשים שבגינם פוטר העובד; הנזק שנגרם למעביד או שעלול היה להיגרם לו עקב כך, היקפו והשלכותיו; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים; תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת הימנו; הפרת האמון - במיוחד כאשר מדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד בכיר, או בתפקיד אמון; השפעת התנהגותו של העובד והמעשים שבגינם פוטר, על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה, והיקף ההרתעה בנסיבות המקרה; אופן ביצוע העבודה במהלך תקופת עבודתו של העובד ותרומתו למעביד; משך תקופת העבודה, וכפועל יוצא הימנה - עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובמשפחתו, כתוצאה משלילת פיצויי הפיטורים, במלואם או בחלקם, בשים לב לסכום שיוותר בידיו למחייה; נסיבותיו האישיות של העובד, לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת ההשתכרות העתידית שלו (ע"ע 300075/96 אבלין (מימון) אליה נ' קליין בן ציון, ניתן ביום 2.7.01).
בית הדין הגיע לכלל מסקנה כי פיטורי העובד הינם עונש חמור דיו, ויש לדחות את טענת המעסיקה כי יש לשלול מן העובד את פיצויי הפיטורים ואת דמי ההודעה המוקדמת. אחריותו של העובד כמנהל אינה מצדיקה הטלת עונש חמור מזה שהוטל על העובדים אשר ביצעו את המעשים הפסולים. העובדים שביצעו את המעשים הוחזרו לעבודה או שפיצויי הפיטורים שולמו להם במלואם. לא ניתן לנהוג איפה ואיפה בעניין זה, להעלים עין ממעשיהם של יתר העובדים, ולהחמיר עם התובע בלבד.
לפיכך נקבע כי העובד זכאי לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.
פיצויי הלנת פיצויי פיטורים
-----------------------------------------
לבית הדין נתון שיקול הדעת להחליט בשאלה האם להפחית את פיצויי ההלנה אם לאו. במסגרת השיקולים הנשקלים בנושא זה יש להביא בחשבון גם את התנהלות המעביד ואת תום לבו. בעניין דנן נקבע כי התנהלותה של המעסיקה, ובכלל זה "קניית עדויותיהם של העובדים" ושלילת פיצויי הפיטורים מן העובד בלבד מצדיקה הטלת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים על המעסיקה, בפרט כאשר המעסיקה לא טענה במפורש להפחתת הפיצויים או לביטולם.
לפיכך נקבע שהמעסיקה תשלם את פיצויי הפיטורים לתובע בצירוף פיצוי הלנת פיצויי פיטורים בשיעור של 20% מן הסכום הקבוע בסעיף 20(ב) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן - חוק הגנת השכר).
באשר למשכורת חודש עבודתו האחרון, נקבע כי העובד זכאי לפיצויי הלנה בגינו עבור התקופה שמהיום הקובע ועד למועד בו ביקשה המעסיקה לשלם לו את שכרו עת הגישה כתב הגנה (העובד סירב תחילה לקבל שכר זה, וסירובו עצר את מרוץ ההלנה).
פיצוי בגין פיטורים שלא כדין
------------------------------------------
בית הדין קבע כי לא נעשה לעובד שימוע כנדרש. אמנם התקיימו שתי שיחות בעניין אחריותו למחדלים בסניף שתחת ניהולו ולמרות שהעובד היה מודע לנסיבות פיטוריו, נקבע שלא מדובר בשימוע כדין. פרוטוקול השימוע, לא נמסר לעובד. שנית, בית הדין לא שוכנע כי השימוע נעשה בלב פתוח ובנפש חפצה כנדרש. בתום השימוע, נאמר לעובד: "גש בבקשה למנהלת משאבי אנוש כדי לקבל את מכתב הפיטורין". מכאן, שמכתב הפיטורים היה מוכן עוד בטרם החל השימוע. בית הדין שוכנע כי המעסיקה לא נתנה לעובד הזדמנות אמיתית להשמיע את גרסתו, ודעתה הייתה נעולה מלכתחילה בעוד שהמקרה שלפנינו מצדיק קיום שימוע כהלכתו, על כל פרטיו ודקדוקיו. פיטורי העובד נעשו בשל המעשים החמורים שקרו בסניף שבניהולו. לא הוכח גם כי העובד זומן לשימוע מבעוד מועד, וכי ניתנה לו שהות להתכונן לשימוע. היה על המעסיקה לשמוע את דבריו של העובד בלב פתוח ובנפש חפצה, ולשקול היטב את כל טענותיו אל מול דבריהם של העובדים האחרים. דבר זה לא נעשה.
לפיכך זכאי העובד לתשלום פיצוי בשל פיטורים בלא כדין, ומשום שלא נעשה לו שימוע כנדרש בגובה 2 משכורות ובסך של 28,290 ש"ח.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 1.07% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
