סיווג חברה בבעלות בני זוג המחזיקה נכס נדל"ן כ"חברת בית"
כל עיסוקה של חברה בבעלות בני זוג הוא אחזקת נכס נדל"ן והשכרתו. החברה מבקשת למכור את הנכס היחיד שלה. אם החברה תמכור את נכס הנדל"ן עד סוף שנת 2013 או לחלופין במהלך שנת 2014, האם תוכל להפוך לחברת בית וליהנות ממס חד שלבי?
שאלה:
__________
כל עיסוקה של חברה בבעלות בני זוג הוא אחזקת נכס נדל"ן והשכרתו. החברה מבקשת למכור את הנכס היחיד שלה.
השאלות:
1. אם החברה תמכור את נכס הנדל"ן עד סוף שנת 2013 או לחלופין במהלך שנת 2014, האם תוכל להפוך לחברת בית וליהנות ממס חד שלבי?
2. האם חלה חבות בדמי ביטוח לאומי בהעברת ההכנסה ממכירת נכס הנדל"ן ליחידים?
תשובה:
__________
לשאלה 1
סעיף 64 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") מאפשר לחברה שכל רכושה ועסקיה הם אחזקת בניינים ואשר בשליטתם של חמישה בני אדם לכל היותר, לבקש מנציב מס הכנסה לראות את הכנסתה כהכנסתם של חברי החברה. משמעות האמור - הרמת מסך ההתאגדות של החברה לצורכי מס, וחיוב החברה במס ברמת בעלי המניות (בדומה לחיובם במס של שותפים בשותפות) וזאת אף אם ההכנסה לא חולקה ביניהם בפועל.
אציין כי עקרון "השקיפות" קיבל ביטוי גם במסגרת החלטת מיסוי מספר 49/08 מיום 5.4.2009. במסגרת החלטה זו הכירה רשות המסים ב"שקיפות" ההכנסה משבח מקרקעין של חברת בית ובייחוסה לבעלי המניות בחברת הבית, כך שלמעשה השבח הריאלי ימוסה על פי שיעורי המס של היחידים.
עם זאת, כדי להיחשב חברת בית יש לעמוד בשני תנאים מצטברים כלהלן:
1. החברה תהיה חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה - חברה שאינה עונה על הגדרת חברת מעטים לא תיכנס לגדר סעיף 64 לפקודה. ההפניה בסעיף 64 לפקודה תהא לסעיף 76 לפקודה כולו - גם (א) וגם (ב).
2. כל רכושה ועסקיה של החברה הם החזקת בניינים, כלומר נדרש שרכושה העיקרי של החברה יהיה מורכב מבניינים. כל רכוש אחר שיש לה כגון פיקדונות בבנקים, איגרות חוב ומזומנים הוא טפל לעומת הבניינים, ונרכש מהכנסותיה משכר דירה כדי לשמור על ערכן של ההכנסות.
נוסף על כך, כדי ליהנות מעקרון השקיפות וייחוס השבח ממכירת נכס הנדל"ן לבני הזוג שהם בעלי המניות בחברה - על החברה לעמוד בתנאי הסעיף ולהיות חברת בית בשנת מכירת הנכס.
מנתוני השאלה לעיל עולה כי החברה מבקשת לבחון את האפשרות למכירת נכס הנדל"ן היחיד שבבעלותה לקראת סוף שנת 2013, או לחלופין במהלך שנת 2014. יצוין כי על פי עמדת רשות המסים כפי שפורסמה בקובץ הפרשנות של מס הכנסה (החבק), אם במהלך השנה חל שינוי בהרכב רכוש החברה או בהתעסקותה - לא תיחשב החברה לחברת בית מתחילת השנה, אלא אם כן אף הנכסים שנרכשו במהלך השנה הם בניינים להשכרה.
לטעמי, בקשה להיחשב חברת בית רק בשנת המס שבה נמכר הנכס עלולה להיראות מלאכותית בעיני פקיד השומה, ולפיכך כדאי לשקול ראייה כוללת לטווח ארוך שבו תהא החברה חברת בית, לפי העניין.
לפיכך, במקרה זה נראה כי רשות המסים עלולה להתנגד לבקשה להפוך את החברה לחברת בית רק לצורך חישוב השבח במישור בעלי המניות, ובפרט בשל העובדה כי נכס המקרקעין שמבקשת החברה למכור הוא הנכס היחיד של החברה ולאחר מכירתו לא תהיה לה יותר פעילות של אחזקת מבנים. כלומר, יכולה לעלות טענה שלפיה מעמדה של החברה כחברת בית יישלל לעניין כל השנה.
מנגד, ככל שמכירת הנכס תבוצע לקראת סוף השנה כך רשויות המס יתקשו לשלול את מעמדה של החברה כ"חברת בית" מתחילת השנה (וזאת על אף האמור בחבק), בשל העובדה כי החברה ענתה על תנאי הסעיף במשך כל השנה כמעט, ולכן נראה כי ניתן יהיה להעלות טענה שלפיה החברה תהא זכאית למעמד של "חברת בית" בשנת המכירה.
לשאלה 2
לעניין החיוב בדמי ביטוח לאומי אציין כי החל משנת 2008, נוסף סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). על פי הסעיף האמור, כאשר חברה משפחתית, חברת בית או חברה שקופה מפיקות הכנסה חייבת לפי סעיף 1 לפקודה בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת המס לבעלי המניות. זאת גם אם ההכנסה טרם חולקה בפועל, והכול על פי זכאותם היחסית ברווחי החברה.
על אף הוראות סעיף 373א לחוק, הפרקטיקה הנהוגה על ידי המוסד לביטוח לאומי היא כי לא יחול חיוב בדמי ביטוח לאומי על הכנסות רווח הון לרבות שבח מקרקעין. לפיכך, ככל שהחברה אכן תסווג כחברת בית, על פי הפרקטיקה הנהוגה נראה כי השבח ממכירת הנכס לא יחויב בדמי ביטוח לאומי בידי בעלי המניות.
המשיבה - לשעבר מנהלת במחלקת המסים של משרד רו"ח סומך חייקין וכיום מתמחה במשרד עו"ד זיו שרון ושות'
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן


בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
