סיווג חברה בבעלות בני זוג המחזיקה נכס נדל"ן כ"חברת בית"
כל עיסוקה של חברה בבעלות בני זוג הוא אחזקת נכס נדל"ן והשכרתו. החברה מבקשת למכור את הנכס היחיד שלה. אם החברה תמכור את נכס הנדל"ן עד סוף שנת 2013 או לחלופין במהלך שנת 2014, האם תוכל להפוך לחברת בית וליהנות ממס חד שלבי?
שאלה:
__________
כל עיסוקה של חברה בבעלות בני זוג הוא אחזקת נכס נדל"ן והשכרתו. החברה מבקשת למכור את הנכס היחיד שלה.
השאלות:
1. אם החברה תמכור את נכס הנדל"ן עד סוף שנת 2013 או לחלופין במהלך שנת 2014, האם תוכל להפוך לחברת בית וליהנות ממס חד שלבי?
2. האם חלה חבות בדמי ביטוח לאומי בהעברת ההכנסה ממכירת נכס הנדל"ן ליחידים?
תשובה:
__________
לשאלה 1
סעיף 64 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") מאפשר לחברה שכל רכושה ועסקיה הם אחזקת בניינים ואשר בשליטתם של חמישה בני אדם לכל היותר, לבקש מנציב מס הכנסה לראות את הכנסתה כהכנסתם של חברי החברה. משמעות האמור - הרמת מסך ההתאגדות של החברה לצורכי מס, וחיוב החברה במס ברמת בעלי המניות (בדומה לחיובם במס של שותפים בשותפות) וזאת אף אם ההכנסה לא חולקה ביניהם בפועל.
אציין כי עקרון "השקיפות" קיבל ביטוי גם במסגרת החלטת מיסוי מספר 49/08 מיום 5.4.2009. במסגרת החלטה זו הכירה רשות המסים ב"שקיפות" ההכנסה משבח מקרקעין של חברת בית ובייחוסה לבעלי המניות בחברת הבית, כך שלמעשה השבח הריאלי ימוסה על פי שיעורי המס של היחידים.
עם זאת, כדי להיחשב חברת בית יש לעמוד בשני תנאים מצטברים כלהלן:
1. החברה תהיה חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה - חברה שאינה עונה על הגדרת חברת מעטים לא תיכנס לגדר סעיף 64 לפקודה. ההפניה בסעיף 64 לפקודה תהא לסעיף 76 לפקודה כולו - גם (א) וגם (ב).
2. כל רכושה ועסקיה של החברה הם החזקת בניינים, כלומר נדרש שרכושה העיקרי של החברה יהיה מורכב מבניינים. כל רכוש אחר שיש לה כגון פיקדונות בבנקים, איגרות חוב ומזומנים הוא טפל לעומת הבניינים, ונרכש מהכנסותיה משכר דירה כדי לשמור על ערכן של ההכנסות.
נוסף על כך, כדי ליהנות מעקרון השקיפות וייחוס השבח ממכירת נכס הנדל"ן לבני הזוג שהם בעלי המניות בחברה - על החברה לעמוד בתנאי הסעיף ולהיות חברת בית בשנת מכירת הנכס.
מנתוני השאלה לעיל עולה כי החברה מבקשת לבחון את האפשרות למכירת נכס הנדל"ן היחיד שבבעלותה לקראת סוף שנת 2013, או לחלופין במהלך שנת 2014. יצוין כי על פי עמדת רשות המסים כפי שפורסמה בקובץ הפרשנות של מס הכנסה (החבק), אם במהלך השנה חל שינוי בהרכב רכוש החברה או בהתעסקותה - לא תיחשב החברה לחברת בית מתחילת השנה, אלא אם כן אף הנכסים שנרכשו במהלך השנה הם בניינים להשכרה.
לטעמי, בקשה להיחשב חברת בית רק בשנת המס שבה נמכר הנכס עלולה להיראות מלאכותית בעיני פקיד השומה, ולפיכך כדאי לשקול ראייה כוללת לטווח ארוך שבו תהא החברה חברת בית, לפי העניין.
לפיכך, במקרה זה נראה כי רשות המסים עלולה להתנגד לבקשה להפוך את החברה לחברת בית רק לצורך חישוב השבח במישור בעלי המניות, ובפרט בשל העובדה כי נכס המקרקעין שמבקשת החברה למכור הוא הנכס היחיד של החברה ולאחר מכירתו לא תהיה לה יותר פעילות של אחזקת מבנים. כלומר, יכולה לעלות טענה שלפיה מעמדה של החברה כחברת בית יישלל לעניין כל השנה.
מנגד, ככל שמכירת הנכס תבוצע לקראת סוף השנה כך רשויות המס יתקשו לשלול את מעמדה של החברה כ"חברת בית" מתחילת השנה (וזאת על אף האמור בחבק), בשל העובדה כי החברה ענתה על תנאי הסעיף במשך כל השנה כמעט, ולכן נראה כי ניתן יהיה להעלות טענה שלפיה החברה תהא זכאית למעמד של "חברת בית" בשנת המכירה.
לשאלה 2
לעניין החיוב בדמי ביטוח לאומי אציין כי החל משנת 2008, נוסף סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). על פי הסעיף האמור, כאשר חברה משפחתית, חברת בית או חברה שקופה מפיקות הכנסה חייבת לפי סעיף 1 לפקודה בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת המס לבעלי המניות. זאת גם אם ההכנסה טרם חולקה בפועל, והכול על פי זכאותם היחסית ברווחי החברה.
על אף הוראות סעיף 373א לחוק, הפרקטיקה הנהוגה על ידי המוסד לביטוח לאומי היא כי לא יחול חיוב בדמי ביטוח לאומי על הכנסות רווח הון לרבות שבח מקרקעין. לפיכך, ככל שהחברה אכן תסווג כחברת בית, על פי הפרקטיקה הנהוגה נראה כי השבח ממכירת הנכס לא יחויב בדמי ביטוח לאומי בידי בעלי המניות.
המשיבה - לשעבר מנהלת במחלקת המסים של משרד רו"ח סומך חייקין וכיום מתמחה במשרד עו"ד זיו שרון ושות'
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן


גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.