סיווג חברה בבעלות בני זוג המחזיקה נכס נדל"ן כ"חברת בית"

רו"ח, עו"ד חיה שמעוני

כל עיסוקה של חברה בבעלות בני זוג הוא אחזקת נכס נדל"ן והשכרתו. החברה מבקשת למכור את הנכס היחיד שלה. אם החברה תמכור את נכס הנדל"ן עד סוף שנת 2013 או לחלופין במהלך שנת 2014, האם תוכל להפוך לחברת בית וליהנות ממס חד שלבי?

שאלה:

__________

כל עיסוקה של חברה בבעלות בני זוג הוא אחזקת נכס נדל"ן והשכרתו. החברה מבקשת למכור את הנכס היחיד שלה.

השאלות:

1. אם החברה תמכור את נכס הנדל"ן עד סוף שנת 2013 או לחלופין במהלך שנת 2014, האם תוכל להפוך לחברת בית וליהנות ממס חד שלבי?

2. האם חלה חבות בדמי ביטוח לאומי בהעברת ההכנסה ממכירת נכס הנדל"ן ליחידים?

תשובה:

__________

לשאלה 1

סעיף 64 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") מאפשר לחברה שכל רכושה ועסקיה הם אחזקת בניינים ואשר בשליטתם של חמישה בני אדם לכל היותר, לבקש מנציב מס הכנסה לראות את הכנסתה כהכנסתם של חברי החברה. משמעות האמור - הרמת מסך ההתאגדות של החברה לצורכי מס, וחיוב החברה במס ברמת בעלי המניות (בדומה לחיובם במס של שותפים בשותפות) וזאת אף אם ההכנסה לא חולקה ביניהם בפועל.

אציין כי עקרון "השקיפות" קיבל ביטוי גם במסגרת החלטת מיסוי מספר 49/08 מיום 5.4.2009. במסגרת החלטה זו הכירה רשות המסים ב"שקיפות" ההכנסה משבח מקרקעין של חברת בית ובייחוסה לבעלי המניות בחברת הבית, כך שלמעשה השבח הריאלי ימוסה על פי שיעורי המס של היחידים.

עם זאת, כדי להיחשב חברת בית יש לעמוד בשני תנאים מצטברים כלהלן:

1. החברה תהיה חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה - חברה שאינה עונה על הגדרת חברת מעטים לא תיכנס לגדר סעיף 64 לפקודה. ההפניה בסעיף 64 לפקודה תהא לסעיף 76 לפקודה כולו - גם (א) וגם (ב).

2. כל רכושה ועסקיה של החברה הם החזקת בניינים, כלומר נדרש שרכושה העיקרי של החברה יהיה מורכב מבניינים. כל רכוש אחר שיש לה כגון פיקדונות בבנקים, איגרות חוב ומזומנים הוא טפל לעומת הבניינים, ונרכש מהכנסותיה משכר דירה כדי לשמור על ערכן של ההכנסות.

נוסף על כך, כדי ליהנות מעקרון השקיפות וייחוס השבח ממכירת נכס הנדל"ן לבני הזוג שהם בעלי המניות בחברה - על החברה לעמוד בתנאי הסעיף ולהיות חברת בית בשנת מכירת הנכס.

מנתוני השאלה לעיל עולה כי החברה מבקשת לבחון את האפשרות למכירת נכס הנדל"ן היחיד שבבעלותה לקראת סוף שנת 2013, או לחלופין במהלך שנת 2014. יצוין כי על פי עמדת רשות המסים כפי שפורסמה בקובץ הפרשנות של מס הכנסה (החבק), אם במהלך השנה חל שינוי בהרכב רכוש החברה או בהתעסקותה - לא תיחשב החברה לחברת בית מתחילת השנה, אלא אם כן אף הנכסים שנרכשו במהלך השנה הם בניינים להשכרה.

לטעמי, בקשה להיחשב חברת בית רק בשנת המס שבה נמכר הנכס עלולה להיראות מלאכותית בעיני פקיד השומה, ולפיכך כדאי לשקול ראייה כוללת לטווח ארוך שבו תהא החברה חברת בית, לפי העניין.

לפיכך, במקרה זה נראה כי רשות המסים עלולה להתנגד לבקשה להפוך את החברה לחברת בית רק לצורך חישוב השבח במישור בעלי המניות, ובפרט בשל העובדה כי נכס המקרקעין שמבקשת החברה למכור הוא הנכס היחיד של החברה ולאחר מכירתו לא תהיה לה יותר פעילות של אחזקת מבנים. כלומר, יכולה לעלות טענה שלפיה מעמדה של החברה כחברת בית יישלל לעניין כל השנה.

מנגד, ככל שמכירת הנכס תבוצע לקראת סוף השנה כך רשויות המס יתקשו לשלול את מעמדה של החברה כ"חברת בית" מתחילת השנה (וזאת על אף האמור בחבק), בשל העובדה כי החברה ענתה על תנאי הסעיף במשך כל השנה כמעט, ולכן נראה כי ניתן יהיה להעלות טענה שלפיה החברה תהא זכאית למעמד של "חברת בית" בשנת המכירה.

לשאלה 2

לעניין החיוב בדמי ביטוח לאומי אציין כי החל משנת 2008, נוסף סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). על פי הסעיף האמור, כאשר חברה משפחתית, חברת בית או חברה שקופה מפיקות הכנסה חייבת לפי סעיף 1 לפקודה בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת המס לבעלי המניות. זאת גם אם ההכנסה טרם חולקה בפועל, והכול על פי זכאותם היחסית ברווחי החברה.

על אף הוראות סעיף 373א לחוק, הפרקטיקה הנהוגה על ידי המוסד לביטוח לאומי היא כי לא יחול חיוב בדמי ביטוח לאומי על הכנסות רווח הון לרבות שבח מקרקעין. לפיכך, ככל שהחברה אכן תסווג כחברת בית, על פי הפרקטיקה הנהוגה נראה כי השבח ממכירת הנכס לא יחויב בדמי ביטוח לאומי בידי בעלי המניות.

המשיבה - לשעבר מנהלת במחלקת המסים של משרד רו"ח סומך חייקין וכיום מתמחה במשרד עו"ד זיו שרון ושות'

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.