שברולט מאליבו הגיעה לישראל

בקרוב יחל שיווק שברולט מאליבו החדשה שתירש את קודמתה המצליחה. הקלף הפעם – ההספק הגבוה ביותר בקבוצה

שברולט מאליבו

חברת UMI, יבואנית שברולט, תחל בקרוב בשיווק המאליבו החדשה אשר הוצגה לראשונה בתערוכת ניו יורק לפני כמעט שנתיים. הדור הקודם זכה בישראל להצלחה נאה, בין היתר הודות למנוע ה-V6 הבשרני שהיווה אלטרנטיבה אטרקטיבית למתחרות בקבוצה. הדור החדש מציעה קלף חזק גם כן – את ההספק הגבוה ביותר בקטגוריה.
 

בקדמת המאליבו נמצא את מנוע ה-2.0 ליטר טורבו המוכר של הקונצרן אשר מייצר 259 כ"ס ומשודך לתיבה אוטומטית עם שישה הילוכים. עם נתון הספק שכזה, מדובר במשפחתית הגדולה החזקה ביותר בישראל (אינסיגניה OPC לא ממש מתמודד על ליבם של לקוחות הליסינג).

הדור השביעי של המאליבו מבוסס על פלטפורמת אפסילון 2, המשמשת גם את אופל אינסיגניה ותאומתה ביואיק ריגל (המאליבו הקודמת התבססה על פלטפורמת אפסילון ששרתה את הווקטרה). באופן חריג בתעשייה, המכונית החדשה קטנה מעט מקודמתה, בייחוד בבסיס הגלגלים: 274 ס"מ בחדשה לעומת 285 ס"מ בקודמת. שאר הממדים נותרו כמעט זהים ואילו תא המטען מציע מרווח עדיף משמעותית: 462 ליטר לעומת 430 ליטר בעבר.
 
 

למרות שהגרסה האירופאית מיוצרת גם בקוריאה, המכונית החדשה תגיע אלינו מארצות הברית. רמת אבזור תהייה גבוה למדי וכוללת: 10 כריות אוויר, בקרת אקלים מפוצלת, מושב נהג חשמלי וכמובן את מערך המי-לינק – מערכת מולטימדיה שכוללת צג צבעוני, מערכת שמע ותפעול מההגה.
מחירה של שברולט מאליבו החדשה מעט יקר יותר מבעבר ועומד על 180,000 שקלים. אספקה ללקוחות תחל בחודש אפריל הקרוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.