מיסוי מענקים לרופאים בפריפריה ומקצועות במצוקה



רשות המסים קבעה כי יש למסות מענקים אלו בעת קבלתם, כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, ויחולו עליהם שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודה.
עו"ד לילך דניאל |

ביום 25 באוגוסט 2011 נחתם הסכם קיבוצי בין ממשלת ישראל, שרותי בריאות כללית וההסתדרות המדיצינית הדסה כמעסיקים, לבין ההסתדרות הרפואית בישראל, כארגון היציג של הרופאים, אשר הסדיר את תנאי העסקתם של הרופאים.

במקביל, לאור המצוקות הקיימות במערכת הבריאות בישראל, אישר הממונה על השכר באוצר תשלום מענקים מיוחדים במטרה לעודד מעבר וגיוס מתמחים ורופאים לעבודה בפריפריה ו/או במקצועות שהוגדרו כמצויים במצוקה.

בשל פניות שהופנו למשרדי השומה השונים בנוגע למענקים אלו ולאור החלטת מיסוי שניתנה בנושא, מצאתי לנכון להביא לידיעתכם עמדתנו בנושא זה לשם טיפול אחיד בכל פקידי השומה.

בהסדר המענקים האמור נקבעו שלושה מסלולים:

1. מסלול התמחות במקצוע במצוקה - מתמחה או מתמחה בהתמחות על שיחל בהתמחות במקצוע במצוקה, כפי שהוגדר בהסכם המענקים, החל מיום 1.1.2011 - יקבל מענק חד פעמי בסכום של 300,000 ש"ח.

2. מסלול עבודה בפריפריה - מתמחה או מתמחה בהתמחות על או מומחה שעוברים לעבוד בפריפריה, כפי שהוגדרה בהסכם המענקים - יקבל מענק חד פעמי בסכום של 300,000 ש"ח.

3. מסלול משולב - ביצוע התמחות במקצוע במצוקה בפריפריה - יזכה במענק חד פעמי בסכום של כ-500,000 ש"ח (167% ממענק מקצוע במצוקה).

המענקים מותנים בהתחייבות לעבודה במקצוע במצוקה או בפריפריה למשך תקופה הנעה בין 4-6 שנים.

במקרה של הפרת ההתחייבות יכול שיופעל מנגנון להשבת סכומי המענק שהתקבל כולו או חלקו.

תשלום המענקים יעשה בשני שלבים כך ש-2/3 ישולמו בעת חתימה על כתב ההתחייבות וה-1/3 הנותר ישולם כעבור שנתיים או בעת קבלת תעודת מומחה בהתמחות על.

עמדתנו באשר לאופן מיסוי מענקים אלו, שקיבלה את ביטויה גם בהחלטת המיסוי שניתנה, היא כי יש למסות מענקים אלו בעת קבלתם, כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, ויחולו עליהם שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודה.

כמו כן, הוראות סעיף 8 לפקודה אינן חלות על מענקים אלו ולכן אין לאשר פריסה של המענק ויש למסות כל חלק מהמענק בעת קבלתו.

יובהר כי, במידה ויופעל מנגנון ההשבה ויוחזר המענק, כולו או חלקו, יקטין סכום ההשבה את הכנסתו של הנישום לפי סעיף 2(2) לפקודה בשנת ההשבה, וזאת במקביל לחיובו על פי הוראות סעיף 3(ט) לפקודה, בגין הסכום שהושב.

יש להחיל הוראות אלו בכל מקרה בו שולמו מענקים כאמור.

חוזר רשות המסים בישראל מיום 16 אפריל, 2012.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.