מיסוי מענקים לרופאים בפריפריה ומקצועות במצוקה
רשות המסים קבעה כי יש למסות מענקים אלו בעת קבלתם, כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, ויחולו עליהם שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודה.
ביום 25 באוגוסט 2011 נחתם הסכם קיבוצי בין ממשלת ישראל, שרותי בריאות כללית וההסתדרות המדיצינית הדסה כמעסיקים, לבין ההסתדרות הרפואית בישראל, כארגון היציג של הרופאים, אשר הסדיר את תנאי העסקתם של הרופאים.
במקביל, לאור המצוקות הקיימות במערכת הבריאות בישראל, אישר הממונה על השכר באוצר תשלום מענקים מיוחדים במטרה לעודד מעבר וגיוס מתמחים ורופאים לעבודה בפריפריה ו/או במקצועות שהוגדרו כמצויים במצוקה.
בשל פניות שהופנו למשרדי השומה השונים בנוגע למענקים אלו ולאור החלטת מיסוי שניתנה בנושא, מצאתי לנכון להביא לידיעתכם עמדתנו בנושא זה לשם טיפול אחיד בכל פקידי השומה.
בהסדר המענקים האמור נקבעו שלושה מסלולים:
1. מסלול התמחות במקצוע במצוקה - מתמחה או מתמחה בהתמחות על שיחל בהתמחות במקצוע במצוקה, כפי שהוגדר בהסכם המענקים, החל מיום 1.1.2011 - יקבל מענק חד פעמי בסכום של 300,000 ש"ח.
2. מסלול עבודה בפריפריה - מתמחה או מתמחה בהתמחות על או מומחה שעוברים לעבוד בפריפריה, כפי שהוגדרה בהסכם המענקים - יקבל מענק חד פעמי בסכום של 300,000 ש"ח.
3. מסלול משולב - ביצוע התמחות במקצוע במצוקה בפריפריה - יזכה במענק חד פעמי בסכום של כ-500,000 ש"ח (167% ממענק מקצוע במצוקה).
המענקים מותנים בהתחייבות לעבודה במקצוע במצוקה או בפריפריה למשך תקופה הנעה בין 4-6 שנים.
במקרה של הפרת ההתחייבות יכול שיופעל מנגנון להשבת סכומי המענק שהתקבל כולו או חלקו.
תשלום המענקים יעשה בשני שלבים כך ש-2/3 ישולמו בעת חתימה על כתב ההתחייבות וה-1/3 הנותר ישולם כעבור שנתיים או בעת קבלת תעודת מומחה בהתמחות על.
עמדתנו באשר לאופן מיסוי מענקים אלו, שקיבלה את ביטויה גם בהחלטת המיסוי שניתנה, היא כי יש למסות מענקים אלו בעת קבלתם, כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, ויחולו עליהם שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודה.
כמו כן, הוראות סעיף 8 לפקודה אינן חלות על מענקים אלו ולכן אין לאשר פריסה של המענק ויש למסות כל חלק מהמענק בעת קבלתו.
יובהר כי, במידה ויופעל מנגנון ההשבה ויוחזר המענק, כולו או חלקו, יקטין סכום ההשבה את הכנסתו של הנישום לפי סעיף 2(2) לפקודה בשנת ההשבה, וזאת במקביל לחיובו על פי הוראות סעיף 3(ט) לפקודה, בגין הסכום שהושב.
יש להחיל הוראות אלו בכל מקרה בו שולמו מענקים כאמור.
חוזר רשות המסים בישראל מיום 16 אפריל, 2012.

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
