מיסוי מענקים לרופאים בפריפריה ומקצועות במצוקה
רשות המסים קבעה כי יש למסות מענקים אלו בעת קבלתם, כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, ויחולו עליהם שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודה.
ביום 25 באוגוסט 2011 נחתם הסכם קיבוצי בין ממשלת ישראל, שרותי בריאות כללית וההסתדרות המדיצינית הדסה כמעסיקים, לבין ההסתדרות הרפואית בישראל, כארגון היציג של הרופאים, אשר הסדיר את תנאי העסקתם של הרופאים.
במקביל, לאור המצוקות הקיימות במערכת הבריאות בישראל, אישר הממונה על השכר באוצר תשלום מענקים מיוחדים במטרה לעודד מעבר וגיוס מתמחים ורופאים לעבודה בפריפריה ו/או במקצועות שהוגדרו כמצויים במצוקה.
בשל פניות שהופנו למשרדי השומה השונים בנוגע למענקים אלו ולאור החלטת מיסוי שניתנה בנושא, מצאתי לנכון להביא לידיעתכם עמדתנו בנושא זה לשם טיפול אחיד בכל פקידי השומה.
בהסדר המענקים האמור נקבעו שלושה מסלולים:
1. מסלול התמחות במקצוע במצוקה - מתמחה או מתמחה בהתמחות על שיחל בהתמחות במקצוע במצוקה, כפי שהוגדר בהסכם המענקים, החל מיום 1.1.2011 - יקבל מענק חד פעמי בסכום של 300,000 ש"ח.
2. מסלול עבודה בפריפריה - מתמחה או מתמחה בהתמחות על או מומחה שעוברים לעבוד בפריפריה, כפי שהוגדרה בהסכם המענקים - יקבל מענק חד פעמי בסכום של 300,000 ש"ח.
3. מסלול משולב - ביצוע התמחות במקצוע במצוקה בפריפריה - יזכה במענק חד פעמי בסכום של כ-500,000 ש"ח (167% ממענק מקצוע במצוקה).
המענקים מותנים בהתחייבות לעבודה במקצוע במצוקה או בפריפריה למשך תקופה הנעה בין 4-6 שנים.
במקרה של הפרת ההתחייבות יכול שיופעל מנגנון להשבת סכומי המענק שהתקבל כולו או חלקו.
תשלום המענקים יעשה בשני שלבים כך ש-2/3 ישולמו בעת חתימה על כתב ההתחייבות וה-1/3 הנותר ישולם כעבור שנתיים או בעת קבלת תעודת מומחה בהתמחות על.
עמדתנו באשר לאופן מיסוי מענקים אלו, שקיבלה את ביטויה גם בהחלטת המיסוי שניתנה, היא כי יש למסות מענקים אלו בעת קבלתם, כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, ויחולו עליהם שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודה.
כמו כן, הוראות סעיף 8 לפקודה אינן חלות על מענקים אלו ולכן אין לאשר פריסה של המענק ויש למסות כל חלק מהמענק בעת קבלתו.
יובהר כי, במידה ויופעל מנגנון ההשבה ויוחזר המענק, כולו או חלקו, יקטין סכום ההשבה את הכנסתו של הנישום לפי סעיף 2(2) לפקודה בשנת ההשבה, וזאת במקביל לחיובו על פי הוראות סעיף 3(ט) לפקודה, בגין הסכום שהושב.
יש להחיל הוראות אלו בכל מקרה בו שולמו מענקים כאמור.
חוזר רשות המסים בישראל מיום 16 אפריל, 2012.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
