מיסוי מענקים לרופאים בפריפריה ומקצועות במצוקה
רשות המסים קבעה כי יש למסות מענקים אלו בעת קבלתם, כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, ויחולו עליהם שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודה.
ביום 25 באוגוסט 2011 נחתם הסכם קיבוצי בין ממשלת ישראל, שרותי בריאות כללית וההסתדרות המדיצינית הדסה כמעסיקים, לבין ההסתדרות הרפואית בישראל, כארגון היציג של הרופאים, אשר הסדיר את תנאי העסקתם של הרופאים.
במקביל, לאור המצוקות הקיימות במערכת הבריאות בישראל, אישר הממונה על השכר באוצר תשלום מענקים מיוחדים במטרה לעודד מעבר וגיוס מתמחים ורופאים לעבודה בפריפריה ו/או במקצועות שהוגדרו כמצויים במצוקה.
בשל פניות שהופנו למשרדי השומה השונים בנוגע למענקים אלו ולאור החלטת מיסוי שניתנה בנושא, מצאתי לנכון להביא לידיעתכם עמדתנו בנושא זה לשם טיפול אחיד בכל פקידי השומה.
בהסדר המענקים האמור נקבעו שלושה מסלולים:
1. מסלול התמחות במקצוע במצוקה - מתמחה או מתמחה בהתמחות על שיחל בהתמחות במקצוע במצוקה, כפי שהוגדר בהסכם המענקים, החל מיום 1.1.2011 - יקבל מענק חד פעמי בסכום של 300,000 ש"ח.
2. מסלול עבודה בפריפריה - מתמחה או מתמחה בהתמחות על או מומחה שעוברים לעבוד בפריפריה, כפי שהוגדרה בהסכם המענקים - יקבל מענק חד פעמי בסכום של 300,000 ש"ח.
3. מסלול משולב - ביצוע התמחות במקצוע במצוקה בפריפריה - יזכה במענק חד פעמי בסכום של כ-500,000 ש"ח (167% ממענק מקצוע במצוקה).
המענקים מותנים בהתחייבות לעבודה במקצוע במצוקה או בפריפריה למשך תקופה הנעה בין 4-6 שנים.
במקרה של הפרת ההתחייבות יכול שיופעל מנגנון להשבת סכומי המענק שהתקבל כולו או חלקו.
תשלום המענקים יעשה בשני שלבים כך ש-2/3 ישולמו בעת חתימה על כתב ההתחייבות וה-1/3 הנותר ישולם כעבור שנתיים או בעת קבלת תעודת מומחה בהתמחות על.
עמדתנו באשר לאופן מיסוי מענקים אלו, שקיבלה את ביטויה גם בהחלטת המיסוי שניתנה, היא כי יש למסות מענקים אלו בעת קבלתם, כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, ויחולו עליהם שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודה.
כמו כן, הוראות סעיף 8 לפקודה אינן חלות על מענקים אלו ולכן אין לאשר פריסה של המענק ויש למסות כל חלק מהמענק בעת קבלתו.
יובהר כי, במידה ויופעל מנגנון ההשבה ויוחזר המענק, כולו או חלקו, יקטין סכום ההשבה את הכנסתו של הנישום לפי סעיף 2(2) לפקודה בשנת ההשבה, וזאת במקביל לחיובו על פי הוראות סעיף 3(ט) לפקודה, בגין הסכום שהושב.
יש להחיל הוראות אלו בכל מקרה בו שולמו מענקים כאמור.
חוזר רשות המסים בישראל מיום 16 אפריל, 2012.

עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
