מיסוי מענקים לרופאים בפריפריה ומקצועות במצוקה
רשות המסים קבעה כי יש למסות מענקים אלו בעת קבלתם, כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, ויחולו עליהם שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודה.
ביום 25 באוגוסט 2011 נחתם הסכם קיבוצי בין ממשלת ישראל, שרותי בריאות כללית וההסתדרות המדיצינית הדסה כמעסיקים, לבין ההסתדרות הרפואית בישראל, כארגון היציג של הרופאים, אשר הסדיר את תנאי העסקתם של הרופאים.
במקביל, לאור המצוקות הקיימות במערכת הבריאות בישראל, אישר הממונה על השכר באוצר תשלום מענקים מיוחדים במטרה לעודד מעבר וגיוס מתמחים ורופאים לעבודה בפריפריה ו/או במקצועות שהוגדרו כמצויים במצוקה.
בשל פניות שהופנו למשרדי השומה השונים בנוגע למענקים אלו ולאור החלטת מיסוי שניתנה בנושא, מצאתי לנכון להביא לידיעתכם עמדתנו בנושא זה לשם טיפול אחיד בכל פקידי השומה.
בהסדר המענקים האמור נקבעו שלושה מסלולים:
1. מסלול התמחות במקצוע במצוקה - מתמחה או מתמחה בהתמחות על שיחל בהתמחות במקצוע במצוקה, כפי שהוגדר בהסכם המענקים, החל מיום 1.1.2011 - יקבל מענק חד פעמי בסכום של 300,000 ש"ח.
2. מסלול עבודה בפריפריה - מתמחה או מתמחה בהתמחות על או מומחה שעוברים לעבוד בפריפריה, כפי שהוגדרה בהסכם המענקים - יקבל מענק חד פעמי בסכום של 300,000 ש"ח.
3. מסלול משולב - ביצוע התמחות במקצוע במצוקה בפריפריה - יזכה במענק חד פעמי בסכום של כ-500,000 ש"ח (167% ממענק מקצוע במצוקה).
המענקים מותנים בהתחייבות לעבודה במקצוע במצוקה או בפריפריה למשך תקופה הנעה בין 4-6 שנים.
במקרה של הפרת ההתחייבות יכול שיופעל מנגנון להשבת סכומי המענק שהתקבל כולו או חלקו.
תשלום המענקים יעשה בשני שלבים כך ש-2/3 ישולמו בעת חתימה על כתב ההתחייבות וה-1/3 הנותר ישולם כעבור שנתיים או בעת קבלת תעודת מומחה בהתמחות על.
עמדתנו באשר לאופן מיסוי מענקים אלו, שקיבלה את ביטויה גם בהחלטת המיסוי שניתנה, היא כי יש למסות מענקים אלו בעת קבלתם, כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, ויחולו עליהם שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודה.
כמו כן, הוראות סעיף 8 לפקודה אינן חלות על מענקים אלו ולכן אין לאשר פריסה של המענק ויש למסות כל חלק מהמענק בעת קבלתו.
יובהר כי, במידה ויופעל מנגנון ההשבה ויוחזר המענק, כולו או חלקו, יקטין סכום ההשבה את הכנסתו של הנישום לפי סעיף 2(2) לפקודה בשנת ההשבה, וזאת במקביל לחיובו על פי הוראות סעיף 3(ט) לפקודה, בגין הסכום שהושב.
יש להחיל הוראות אלו בכל מקרה בו שולמו מענקים כאמור.
חוזר רשות המסים בישראל מיום 16 אפריל, 2012.
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוק10 המגדלים הגבוהים בעולם
בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120
מגדלים כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.
1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות
הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.
המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,
תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.
- בנייה לגובה בירושלים? לא כל כך מהר
- 1,654 דירות חדשות ייבנו בבת ים. כמה הן יעלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
