לא מתרגש מ-S&P: שראל - "הסיכון מגולם, יש בשלב זה 2 סכנות עיקריות באירופה"
משבר החוב האירופי קיבל אתמול תפנית שלילית. לאחר שנדמה היה כי מנהיגי אירופה מצליחים לגבש חזית מאוחדת במטרה למצוא פתרון למשבר החובות במדינה, הפתיעה אתמול סוכנות הדירוג S&P והודיעה על הכנסת 15 מדינות ביבשת ל"רשימה שחורה". המשמעות הינה שישנו סיכוי של 50% להורדת דירוג בתוך 90 יום. ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, אמר בשיחה עם Bizportal כי "הסיכוי למשבר גדול דוגמת מחיקות ונפילות של בנקים הוא לא 0% אבל הוא גם לא 50%. אני לא בטוח שהוא גם 10%". לדברי שראל, "שוקי המניות כבר מגלמים סיכון למשבר גדול באירופה, אך קשה לתמחר עד כמה". שראל מדגיש את הנושאים החשובים במשבר החוב האירופי: "תשומת הלב נתונה לגרמניה אך מה שחשוב הוא מה יעשו איטליה וספרד והשאלה האם ימשיכו עם תוכניות הצנע והרפורמות. אני לא רואה מצב שבו גרמניה וצרפת לא יסייעו להן, אלא אם כן הן לא יבצעו את מה שצריך". לדעתו של שראל הסכנות שעומדות כרגע בפני אירופה הן "1. מרד של האוכלוסיה בספרד ואיטליה נגד הקיצוצים והרפורמות. 2. תאונה כלשהי בדמות כישלון בהנפקה או בריחה מסיבית של משקיעים מאג"ח ממשלתיות". ביחס לאזהרה שהוציאה S&P אל מול ההודעות הטובות שהגיעו מהיבשת בשבוע האחרון אומר שראל כי "אני לא בטוח שהסיכון גדל בזמן האחרון ואולי אפילו קטן. הסיכוי להתממשות תרחיש המשבר לא עלה. הוא מלווה אותנו כבר כמה שבועות טובים. השווקים מתמחרים את הסיכון בתשואות האג"ח. לא רק של איטליה וספרד, אלא גם של צרפת וגרמניה".
- 6.אז נשארו עוד כמה אופטימיים... (ל"ת)מצחיק 06/12/2011 22:34הגב לתגובה זו
- 5.מרקו 06/12/2011 12:20הגב לתגובה זולמרות שהוא משתדל שלא הוא כן קנה אגחים משמע התשואות אינן משקפות את השוק
- 4.קטן עליך S (ל"ת)רוביני 06/12/2011 12:01הגב לתגובה זו
- 3.בחזקת חיזקיהו 06/12/2011 11:47הגב לתגובה זולעשות שכרגע אין היגיון כלכלי, האם זה גם מתומחר? רק ברומניה, כנראה, הבורסה עובדת נכון
- 2.רומי 06/12/2011 11:34הגב לתגובה זואז בוודאי אין לך יכולת לומר שהסיכון מתומחר ....זה דבר והיפוכו.... לך לפוליטיקה ככה מתנסחים שם.
- 1.האזרח 06/12/2011 11:22הגב לתגובה זואני מאמין בגוש האירופאי ורואה יך מדינות מתכננות להצטרף

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש -2.58% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.

, פרטנר חושפת את נתוני צריכת החשמל
נתונים בלעדיים של Partner Power חושפים את דפוסי צריכת החשמל בישראל, את הערים עם צריכת החשמל הגבוהה ביותר ואת השעות והעונות הבזבזניות ביותר;במהלך מלחמת "עם כלביא" נרשמה קפיצה של עד 23% בצריכה הביתית
לאחר הרפורמה בשוק החשמל, פרטנר פרטנר -1.11% היא הספק הראשון שמפרסם נתונים מקיפים על הרגלי צריכת החשמל בישראל. לפי המידע, הצריכה החודשית הממוצעת למשק בית עומדת על כ-834 קוט"ש, עם תשלום ממוצע של כ-417 ש"ח (לאחר ההנחות של Partner Power). הצריכה הגבוהה ביותר נרשמה בהוד השרון, ראש העין, מודיעין-מכבים-רעות, נס ציונה ופתח תקווה.
מנגד, חיפה, אשקלון, גבעתיים, רמת גן וחולון מובילות בצריכה הנמוכה ביותר. באופן לא מפתיע, עונת הקיץ מתבררת כ-"בזבזנית" במיוחד עם ממוצע של 1,149 קוט"ש למשק בית ותשלום ממוצע של כ-569 ש"ח, בעוד שבעונות המעבר הצריכה יורדת ל-597 קוט"ש בלבד. שיא הצריכה ב-2024 נרשם ביום שישי, 12 ביולי, עם 50 קוט"ש למשק בית, והשפל, ביום רביעי, 13 בנובמבר, עם 14 קוט"ש. שעות השיא היומיות הן בין 16:00 ל־21:00.
במהלך מבצע "עם כלביא" ניכר שינוי מובהק בהרגלי הצריכה: צריכת החשמל הביתית הממוצעת רשמה זינוק של עד 23%, בעיקר בשעות 10:00-14:00, בהן רוב הציבור שוהה לרוב מחוץ לבית, אך הפעם נשאר בבית בשל מגבלות פיקוד העורף.
כיום, 71% מלקוחות החברה משתמשים במונה חכם. בהתאם
לרפורמה, פרטנר מציעה שלושה מסלולים להוזלת החשבון – "הנחה קבועה כל היום", "עובדים מהבית" ו"חיות לילה", ומאפשרת הצטרפות דיגיטלית מלאה באתר, כולל העלאת צילום חשבונית וזיהוי אוטומטי של הפרטים באמצעות טכנולוגיית AI, ללא צורך בשיחה עם שירות הלקוחות.
- מי משלם על עליית מחירי החשמל בעקבות ה-AI?
- יקר יותר לצרכן, אטרקטיבי יותר ליצרן: על מכרז החשמל הגדול בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזכורת לגבי הרפורמה
רפורמת החשמל, שנכנסה לתוקף ב-2022, פתחה את שוק החשמל בישראל לתחרות ומאפשרת לכל צרכן לבחור ספק חשמל פרטי במקום להסתמך רק על חברת החשמל. במסגרת הרפורמה, יצרנים פרטיים יכולים למכור חשמל ישירות לצרכנים, והצרכנים יכולים לעבור בין ספקים בצורה
חופשית, בדומה לשוק הסלולר. המטרה המרכזית של הרפורמה היא להגביר את התחרות, להוזיל את העלויות לציבור ולעודד חדשנות ושירותים מותאמים אישית. בנוסף, הרפורמה שואפת לשפר את אמינות האספקה ולחזק את המעבר לאנרגיות מתחדשות.