רות יובל על פרשת שלדון אדלסון: "ערוץ 10 נאלץ לשדר התנצלות שאינה אמת"
העורכת לשעבר של 'השבוע' בערוץ 10, רותי יובל, ביקרה הבוקר (יום ג') את ההתנצלות בפרשת שלדון אדלסון. בפאנל 'טעה, טעינו, טועים, טעות' במסגרת כנס אילת לעיתונות, אמרה יובל כי "ההתנצלות הייתה הרבה פחות מדויקת ונכונה מאשר הכתבה. ערוץ 10, בגלל לחצים שונים, נאלץ לשדר דברים שאינם אמת".
יובל תיארה את הליך העבודה על התחקיר ששודר ב'השבוע' בערוץ 10 בינואר האחרון. "אנחנו חשבנו שצריך לדעת מי האיש (שלדון אדלסון, א"כ) שמטלטל את המערכת התקשורתית. ואז מתחילים לעבוד על דיוקן. אנשיו משתפים פעולה. בנקודת זמן מסוימת אנחנו מתחילים להיות מוצפים במכתבי איום של עו"ד דורי קלגסבלד על שיטות העבודה שלנו".
לדברי יובל, "חודש לפני השידור העברנו רשימה של עשרות שאלות ואנשיו של אדלסון לא ענו. נציגו אמר לנו 'אנחנו יודעים שאתה עושים כתבה מכפישה', ויש נוסח מאיים שיתבעו אותנו בכל מקום. היועצת המשפטית שלנו מבקשת מנציגיו של אדלסון שידברו בעדו, אם יש דברים שהם רוצים שנרחיב לטובתו. אנחנו מבקשים מהם לעזור לנו בעניין הזה. הם לא עונים לנו, ואז אנחנו משדרים את הכתבה. ואז עוברת חצי שנה ואנחנו מקבלים מכתב שמאיים וטוען כי יש 2 פרטים לא נכונים. באמת התנהלנו בזהירות יתר משום שהנחת העבודה של חברת החדשות הייתה שיחפשו אותנו".
עורך המהדורה המרכזית של 'חדשות 2', גיא סודרי, ציין כי סוגיית 'חדשות 10' היא אירוע חריג: "מה שקורה בדרך כלל במערכות אחרי אירועים כאלה, זה שאנחנו בודקים איפה הבעיות שלנו בכתבה, פותרים אותן ואז משדרים את הכתבה. ואז מגיע המכתב האיום, ואתה מתחיל לנהל דיון מול ההנהלה ומול הייעוץ המשפטי, האם מסוגלים לעמוד מאחורי הפרסום או לא, עומדים מאחורי זה או לא. אני מבין מבלי להכיר את הפרטים, שזה לא קרה ככה בערוץ 10. אפשר ללכת לסוג של גישור, הבהרה. אפשר להגיד למאיים 'בוא נלך לסוג של בוררות, הבהרה', אבל לדעתי זה לא קרה בערוץ 10. קורה בכתבה של 27 דקות, שיש 2 פרטים לא נכונים".
העורך לשעבר של 'מעריב' ו'עובדה', דורון גלעזר, סיפר כי הטעיות בכתבות נובעות מכך ש"אין לנו את המנגנוני המידע שלש לרשויות החוק". לדבריו, "אני לא שמעתי יועץ משפטי שאומר לי 'אתה מוגן ב-100%'. בהליכה למשפט, אתה נתון לשרירות לבו של שופט. מה שקרה עם סרן ר' ב'עובדה' זה לא מובן, השופט קרה שאין לנושא עניין ציבורי כאשר ילדה בת 12 נורתה ומתה".
גלעזר אמר עוד כי "לעתים מאד קרובות אנחנו נשענים על תחושת הבטן ועל תחושות של עורך (בכל הנוגע לפרסום תחקירים, א"כ). לא תמיד צריך להתנצל, כמו שבכל מקצוע יש טעות, רשלנות ורשלנות פושעת, וככה גם בעיתונות. יש אדם שנגרם לו נזק ויש כאלה שלא. ואז מחליטים את המדרג של ההתנצלות".
עו"ד צבי רייך מאוניברסיטת בן גוריון, הביא נתוני מחקר בארה"ב, שהעלה כי ב-40-60% מהכתבות שפורסמו, התגלעו טעויות. העיתונאים צריכים להבין שהם טועים המון, כל עוד לא עשית את זה בזדון".
מנחה הפאנל, אריה שקד, מגיש יומן הבוקר של רשת ב', סיפר כי "לימדו אותי ברשות השידור שאם אתה משדר אמת, אז אתה על גשר בטוח". כרמלה מנשה, שרק יממה לפני כן קיבלה פרס מפעל חיים בכנס, צעקה מהקהל במחאה: "ממש".
המנכ"ל בפועל של 'חדשות 10', אורי רוזן, סיפר מדוע הוא משתתף בפאנל הזה: "אני נמצא בפאנל בגלל טעות אומללה של עצמי. כשבדיונים של ועדת התוכן לפני חצי שנה ותמכתי בפאנל, באתי מתוך אינטרס. לפני שנה וחצי החלטנו לטפל בנושא של התנצלויות מתוך מחשבה של הכוח האדיר שיש לנו. עשינו 2 מהלכים גדולים: הקמנו מוסד של מבקר פנים שעובר על רוב האייטמים, מדבר עם העיתונאים. ושתיים, הייתה לנו מחלקת פיתוח שסופו של דבר נסגרה. מאז השתנו הדברים והגיע המקרה של שלדון אדלסון. המטרה נועדה לאנשים הקטנים ולא לגדולים. בפעם הבאה שאנחנו נעשה טעות, אנחנו נתנצל".
- 1.אורי 06/12/2011 11:03הגב לתגובה זולא נשארו עוד הרבה עיתונאים כמוה, עם רצון אמיתי להגיע לאמת ולפרסם אותה בכל מחיר.

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה
ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה
רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון
זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.
במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של
67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות
של הפעילות.
על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול
של הנפקה.
האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?
"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי.
- הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".
מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?
"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".
מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?

עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד
התקנות החדשות מבטלות דרישות טכניות שהותאמו לאוטובוסים, ומאפשרות לרשויות המקומיות להפעיל הסעות מותאמות וגמישות יותר במיוחד במסלולים קטנים ומרוחקים של תלמידי החינוך המיוחד
תקנות תעבורה חדשות שחתמה עליהן שרת התחבורה, מירי רגב, יאפשרו לראשונה שימוש במוניות רגילות להסעת תלמידים, בפרט תלמידים עם צרכים מיוחדים. התקנות צפויות להיכנס לתוקף כבר בימים הקרובים, אחרי עבודת מטה שנערכה במשרד התחבורה בשיתוף משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים.
מאות רשויות מקומיות ברחבי הארץ מפעילות מדי יום מערך הסעות מורכב עבור תלמידי החינוך המיוחד. לא מדובר באוטובוסים עמוסים, אלא לרוב במסלולים נקודתיים עם שניים או שלושה תלמידים בלבד לפעמים מיישובים שונים, לפעמים בנסיעה ארוכה, לעיתים תוך צורך בהתאמות מיוחדות. במציאות הזו, מונית רגילה היא פתרון הגיוני וזמין, אלא שעד כה חלו עליה כללים שהיו מותאמים בכלל עבור כלי רכב גדולים כמו אוטובוסים או מיניבוסים.
כך למשל, התקנות דרשו התקנת פנסי איתות מיוחדים מאחור, או הורדת תלמידים אך ורק מצד ימין כללים שקשה או בלתי אפשרי ליישם במונית סטנדרטית. בפועל, נהג המונית יושב קרוב לתלמידים, יכול להשגיח עליהם מקרוב, ולעיתים אפילו עוזר באופן אישי. לכן, ההיגיון שהנחה את משרד התחבורה היה לעדכן את ההגדרה בחוק של "הסעת תלמידים" כך שלא תחול על מוניות רגילות, ובכך לאפשר גמישות תפעולית לצד שמירה על בטיחות.
שרת התחבורה רגב מסבירה: "עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את אנשי משרדי לבחון את מערך תקנות התעבורה, ובכל מקום שבו ניתן להפחית חסמים בירוקרטיים ותקינה מיותרת, בלי להתפשר על הבטיחות - לפעול לטובת האזרח. בוודאי כאשר מדובר באלה שהכי זקוקים לעזרתנו - תלמידי החינוך המיוחד. מערכת הסעות התלמידים, ושל תלמידי החינוך המיוחד בפרט, היא אתגר יומיומי לרשויות המקומיות ולמשפחות. התקנות החדשות יאפשרו להסיע ילדים גם במוניות רגילות, בצורה שתיתן מענה יעיל, בטוח ונגיש יותר. משרד התחבורה רואה חשיבות עליונה בשוויון ההזדמנויות ובנגישות לכל ילד, בכל מקום״.
- משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, מתייחס לשינוי: "התקנות החדשות נועדו לתת מענה מותאם למציאות של החינוך המיוחד – להסיע פחות תלמידים, לעיתים למרחקים גדולים, בצורה יעילה ובטוחה. זהו מהלך שיקל על הרשויות, יוזיל עלויות ויביא גמישות שדרושה בשטח."