היערכות לתום שנת המס 2011

לקראת תום שנת המס 2011 מצאנו לנכון להביא לפניכם פרק מתוך המאמר "עצות וטיפים לסיומה של שנת המס 2011 ופתיחתה של שנת המס 2012". המאמר במלואו מתפרסם באתר האינטרנט "כל-מס" ובירחון "ידע למידע" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ. המידע מעודכן לפי השינויים שנעשו ברפורמות במס. בין הנושאים החשובים: מי חייב ומי פטור מהגשת דוחות שנתיים, הגדלת הוצאות והקטנת הוצאות, שמירת מסמכים, איסוף מסמכים, תיאומים עם רשויות המס, ספירת מלאי, הקטנת מקדמות; ניכוי הוצאות: ניכוי הוצאות רכב, הוצאות עודפות, נסיעות לחו"ל, מתנות ללקוחות ועוד; קיזוז הפסדים וחובות אבודים, קופות גמל וקרנות השתלמות, ועוד כיוצאים באלה.

הפרשה על הכנסה משכר המהווה בסיס לפנסיה החל משנת 2008 חלה חובה על כל מעביד לדאוג לכל עובד שאין לו "הסדר פנסיוני מטיב", שיפקיד בעבורו לביטוח פנסיוני מקיף באמצעות הפקדת עובד ומעביד. הפקדות עובד ומעביד - כל אחד - עולות בהדרגה ויגיעו ל-17.5% עד שנת 2014 (5% חלק העובד, 6% חלק מעסיק לקיצבה ו 6% חלק מעסיק לפיצויים). ההפקדה אמורה להיות על השכר המשולם לעובד, או על השכר הממוצע במשק, הנמוך מביניהם. ראה להלן טבלת שיעורי ההפקדות על פי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק:

החל מיום... ואילך הפרשות מעביד הפרשות עובד הפרשות המעביד לפיצויים סה"כ 1.1.2013 5% 5% 5% 15% 1.1.2012 4.16% 4.16% 4.18% 12.5% 1.1.2011 3.33% 3.33% 3.34% 10% 1.1.2010 2.5% 2.5% 2.5% 7.5% 1.1.2009 1.66% 1.66% 1.68% 5% 1.1.2008 0.833% 0.833% 0.834% 2.5%

ההפקדה אמורה להיות על השכר המשולם לעובד, או על השכר הממוצע במשק, הנמוך מביניהם. פירוט ראו בצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק המדינה על פי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957. קופות גמל לקצבה תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (חוק קופות הגמל) הגדיר החל משנת 2008 שני סוגי קופות בלבד: קופה משלמת לקצבה וקופה שאינה משלמת לקצבה. לפיכך הפכו קופות הגמל ההוניות לקופת גמל לא משלמת. קופת גמל לא משלמת היא קופת גמל לכל דבר, פרט לכך שבמועד הפרישה הכספים שנצברו בה לא יימשכו כקצבה באמצעותה, אלא באמצעות קופת גמל אחרת - משלמת לקצבה - שאליה יועברו הכספים שנצברו כדי שתשלם קצבה לפורש. בכך התבטל למעשה מסלול התגמולים ההוניים. החוק אינו מאפשר למשוך כספים שנצברו באופן חד-פעמי (הוני). עם זאת, בהגיע העמית לגיל פרישה, יוכל להוון חלק מכספי הצבירה כחוק. זאת, אם יוכיח הפורש שמובטח לו סכום קצבה מזערי בסך 3,850 ש"ח (שיעודכן בכל שנה לפי שיעור עליית המדד), וכפוף להסדרי ההיוון הקבועים בתקנון הקופה. משיכת הכספים באופן חד-פעמי על ידי מי שאינו עומד בתנאים האמורים (גיל, הוכחת קצבת מינימום), מהווה "משיכה שלא כדין", שחייבת במס מינימלי בשיעור 35% (עד לגובה המס השולי - הגבוה מביניהם), על פי סעיף 87 לפקודה. על פי תיקון 5 והוראת שעה שפורסמה ביום 18.11.2010, רשאי עמית עצמאי לבקש לא יאוחר מ 31.12.2011 את החזר היתרה הצבורה בקופת גמל לא משלמת לקצבה. היתרה הצבורה מתייחסת לכספים שהופקדו ו/או יופקדו לקופה לא משלמת בין 1.1.2008 ועד 31.12.2011 ובתנאי שמתקיימים אחד או יותר מהתנאים שלהלן: 1. מי שלפני 1.1.2008 מלאו לו 60 שנה, היה עמית עצמאי בקופת גמל לתגמולים לפני מועד זה והמשיך להפקיד באופן עצמאי בקופה לא משלמת לקצבה לפני 18.11.2010. 2. מי שלפני 1.1.2008 מלאו לו 60 שנה, והצטרף כעמית עצמאי לקופה לא משלמת לקצבה לאחר 1.1.2008 והפקיד לראשונה לפני 18.11.2010 מועד כניסת החוק לתוקף. 3. מי שהיה מוטב של עמית שנפטר והכספים הצבורים בחשבון העמית שנפטר הועברו לחשבונו של המוטב בקופת גמל לא משלמת לקצבה. 4. עמית שפרש לאחר 1.1.2008 והשאיר בקופת גמל אישית לפיצויים כספי פיצויים נזילים שהיה זכאי למשוך כספים אלו והועברו כספים למרכיב התגמולים בחשבונו של העמית בקצבה לא משלמת. יובהר כי, ● עמית עצמאי בקופת גמל לקצבה לא משלמת יהיה רשאי לבקש החזר של היתרה הצבורה רק אם הפקיד הפקדה אחת לפחות לאותו חשבון, בתקופה מ-1.1.2008 ועד 18.11.2010 מועד תחילת הוראת השעה. ● מסכומי היתרה הצבורה שיוחזרו לעמית כאמור ינוכה מס במקור בשיעור של 15% מחלק הרווחים שנצברו החל ממועד ההפקדה ועד למועד המשיכה. ● בתכניות בטוח צמודות למדד ינוכה מס בשיעור של 20% מהרווח הראלי שנצבר החל ממועד ההפקדה ועד למועד המשיכה. ● עמית כאמור שלא ימשוך את היתרה הצבורה עד ליום 31.12.2011, היתרה הצבורה תיוחס לקצבה בלבד ויוכל למושכם בדרך של קצבה בלבד, למעט בהתקיים תנאים כאמור בסעיף 23 לחוק קופות גמל ובתקנות מס הכנסה. ● על אף האמור בסעיף 4 לעיל, ניתן להמשיך ולהשאיר את כספי הפיצויים הנזילים כחיסכון פרטי בפוליסת הביטוח ועל הרווחים העתידיים ישולם מס רווחי הון בשיעור 20% בלבד. הזיכוי בגין הפקדה בכל סוגי הקופות עומד לכן על 35%. הפקדה לביטוח חיים במסגרת פוליסת פרט תעניק זיכוי בשיעור 25%. ההפקדה המרבית שיכול מעביד להפקיד לקופת גמל בעבור עובד, בלי שייזקף שווי לעובד, עומדת בשנת המס 2011 על 7.5% מ-398,736 ש"ח (4 פעמים תקרת השכר הממוצע במשק 33,228 ש"ח לחודש). בשנת 2011, 35% מסך הקצבה המזכה (קצבה עד לגובה 7,990 ש"ח לחודש) פטורים ממס. יתרת הקצבה (65%) חייבת במס, והמס מחושב על פי מדרגות המס ונקודות זיכוי המגיעות למקבל הקצבה. השיעור המרבי להפקדת מעביד בעבור עובד שכיר לקופת גמל ולאובדן כושר עבודה + קצבת שאירים עומד על 7.5%. שיעור ההפקדה המרבית המותרת לביטוח מפני אובדן כושר עבודה עומד בשנת 2011 על 3.5% מתקרה של 398,736 ש"ח. מעביד שיפקיד בעבור עובדו לקופת גמל בשיעור העולה על 4% (חלק המעביד), יצטרך להפחית משיעור ההפקדה המרבי לביטוח מפני אובדן כושר עבודה את שיעור ההפקדה העולה על 4%. דוגמה: מעביד הפקיד בעבור עובדו לקופת גמל 6%. היתרה המותרת להפקדה לאובדן כושר עבודה: 3.5%-2%=1.5% 6%-4%=2% להלן פירוט אופן ההפקדות לעמית שכיר ולעמית עצמאי. הבחנה נוספת שיש לבצע היא בין עובד רגיל לבין בעל שליטה. הפקדות בקופות גמל לקצבה (קופה משלמת/לא משלמת) בעל שליטה על פי סעיף 32(9)(א)(2) לפקודה, ההפרשה לקופת גמל לקצבה או לפיצויים עבור בעל שליטה המוכרת לחברה בשנת המס 2011 עומדת על סך של 11,650 ש"ח בחודש. סכום שמעביד יפקיד לקופת גמל לפיצויים בעבור בעל שליטה יקוזז מתקרה זו ויפחית את ההוצאה המותרת לתגמולים. סוגי העמיתים מלבד ההבחנה הבסיסית בין עמית שכיר (שמעבידו מפקיד בעבורו לקופ"ג) ועמית עצמאי (שייתכן שהוא שכיר, אולם המעביד לא מפקיד בעבורו לקופ"ג, אלא העובד מפקיד בעבור עצמו בקופ"ג), ישנה הבחנה בין "עמית מוטב" לעמית שאינו "עמית מוטב". בשנת המס 2011 "עמית מוטב" הוא כל עמית שנעשתה הפקדה בעדו לקופת גמל לקצבה (קופת גמל משלמת לקצבה או קופת גמל לא משלמת לקצבה) בסכום שלא פחת מ-16% מהשכר הממוצע במשק. השכר הממוצע במשק בשנת 2011 - 8,307 ש"ח לחודש. בחישוב שנתי: 15,949 ש"ח = 16% X 8,307 X 12 ניכוי בגין הפקדה בקופות גמל עמית מוטב יכול ליהנות מניכוי בגין הפקדות בקופ"ג לקצבה שלו, או של בן זוגו, או של ילד מעל גיל 18. כל עמית אחר ייהנה מניכוי (בהתקיים תנאים) בגין הפקדה שלו או של בן זוגו בלבד. 1. הניכוי ל"עמית מוטב" עצמאי/שכיר שהוא "עמית מוטב" פרמיה לניכוי - סעיף 47(ב1) לפקודה: ● רובד ראשון: ניכוי בשיעור 11% מהכנסה עד 98,400 ש"ח לשנה (8,200 ש"ח לחודש) בניכוי הכנסה מבוטחת. ● רובד שני: 7% מ"הכנסה נוספת" שהיא הנמוך מבין: סך ההכנסה החייבת שאינה הכנסה מבוטחת עד לסכום של 98,400 ש"ח לשנה. סך ההכנסה החייבת עד לסכום של 393,600 ש"ח לשנה בניכוי הכנסה מבוטחת או 98,400 ש"ח לפי הגבוה ביניהם. ברובד השני ניתן לקבל ניכוי רק על תשלומים העולים על סכום של 15,949 ש"ח. אם הסכומים ששולמו עולים על 12% מההכנסה הנוספת, בשל החלק העולה על 12% יותר ניכוי נוסף של עד 4% נוספים. ניכוי מרבי ברובד שני - 11%. אם השכר המבוטח עולה על 32,800 לחודש (393,600 ש"ח בשנה) - לא מגיע ניכוי. 2. הניכוי לעמית שאינו "עמית מוטב" עצמאי 7% מהכנסה שאינה הכנסת עבודה, עד תקרה של 139,200 ש"ח. לעמית עצמאי שהוא גם שכיר ינכו מן הסכום לעיל 98,400 ש"ח, או הכנסת עבודה - כנמוך. אם הסכומים ששולמו עולים על 12% מההכנסה, בשל החלק העולה על 12% יותר ניכוי נוסף של עד 4% נוספים. שכיר לפי סעיף 47(ב)(2) לפקודה 5% ממשכורת לא מבוטחת עד תקרה של 98,400 ש"ח, או 5% מההכנסה של 393,600 ש"ח לחודש בניכוי המשכורת המבוטחת כנמוך. אם השכר המבוטח עולה על 32,800 לחודש (393,600 ש"ח בשנה) - לא מגיע ניכוי. זיכוי בגין הפקדה בקופת גמל - סעיף 45א "עמית מוטב" מקבל זיכוי בגין הפקדה בקופ"ג לקצבה גם בעבור ילדו, אם ילדו מעל גיל 18. כל העמיתים מקבלים זיכוי גם בגין הפקדה בעבור בן זוג. הזיכוי ניתן רק מהחלק שלא ניתן זיכוי בגינו למישהו אחר. "עמית מוטב" - סעיף 45א(ה) כגבוה מבין: 1. 1,920 ש"ח. 2. כנמוך מבין: א. לא הייתה לעמית הכנסה מבוטחת, 5% מן ההכנסה עד תקרה של 196,800 ש"ח. ב. הייתה לעמית הכנסה מבוטחת, אזי סיכום של: 1. 7% מהכנסתו המבוטחת עד למקסימום של 98,400 ש"ח. 2. 5% מהכנסתו, שאינה הכנסה מבוטחת עד לסכום של 196,800 ש"ח בניכוי סכום של 98,400 ש"ח, או סכום הכנסתו המבוטחת כנמוך, רק בתנאי שהייתה הפקדה באופן עצמאי (כעמית עצמאי). גובה הזיכוי - 35%. עמית שאינו "עמית מוטב" 45א(ד) כגבוה מבין: 1. 1,920 ש"ח. 2. א. בגין הפקדה כעמית עצמאי - 5% עד לתקרה של 139,200 ש"ח לשנה. ב. בגין הפקדה כעמית שכיר - 7% מהכנסת עבודה עד תקרה של 98,400 ש"ח לשנה. עצמאי שהוא גם שכיר - 7% מהכנסת עבודה עד תקרה של 98,400 ש"ח לשנה ו-5% מתקרה של 139,200 ש"ח בניכוי 98,400 ש"ח או הכנסת עבודה - כנמוך. גובה הזיכוי - 35%. זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים ובעד ביטוח שארים. הזיכוי יינתן לביטוח חיים בשיעור של 25% מהסכום ששולם, המזכה בזיכוי ולביטוח שאירים בשיעור של 35% מהסכום ששולם המזכה בזיכוי. הזיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים יינתן על סכומים ששולמו עד 5% מההכנסה המזכה. זיכוי בעד ביטוח קצבת שאירים - הזיכוי בעד סכומים ששולמו עבור ביטוח שאירים יינתן בשנת מס 2011, בשל תשלומים עד ל - 1.5% מההכנסה המזכה. הסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סך הסכומים ששולמו לביטוח חיים, לקצבה ולביטוח קצבת שאירים לא יעלה על 5% או 7% בהתאם. ביטוח מפני אובדן כושר עבודה מדיניות רשות המסים בדבר התרת ההוצאה בניכוי בגין פרמיה המשולמת לתוכנית ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, לשכיר שמעבידו אינו רוכש אותה בעבורו, היא כדלקמן: א. עובד שכיר, שמעבידו אינו רוכש בעבורו פוליסה בגין אובדן כושר עבודה, רשאי ליהנות מהטבת מס בגין פרמיות ששילם לפוליסה, כאמור. ב. הטבת המס היא התרת הוצאה בניכוי בשיעור של עד 3.5% ממשכורתו (שאינה מבוטחת, כאמור בסעיף א' לעיל), תקרת המשכורת לצורך הפקדה היא ארבע פעמים השכר הממוצע במשק. 33,228 ש"ח לחודש בשנת 2011 = פרמיה מרבית של 1,163 ש"ח לחודש. ג. תוכנית הביטוח לא תוכר כקופ"ג, ולא תותר בגין הפרמיה הטבת מס נוספת באמצעות זיכוי לפי סעיף 45א לפקודה, או ניכוי לפי סעיף 47 לפקודה. ד. ההוצאה תותר בניכוי כפוף להגשת דוח לפקיד שומה על הכנסות המבוטח. ה. הכנסות, המתקבלות על פי הפוליסה או הנספח לביטוח מפני אובדן כושר עבודה, חייבות במס לפי סעיף 3(א) לפקודה, ובדרך כלל נחשבות להכנסה מיגיעה אישית. ו. לפי סעיף 3(ה3) לפקודה, הסכום המרבי שאותו רשאי המעביד להפריש לעובד למרכיב התגמולים ולאובדן כושר עבודה גם יחד בלי שהעובד יהיה חייב במס במועד ההפקדה הוא בשיעור 7.5% משכר עד 4 פעמים השכר הממוצע במשק => פרמיה מרבית של 2,492 ש"ח לחודש. דהיינו, פרמיה זו כוללת גם הפרשה למרכיב התגמולים וגם הפרשה לביטוח מפני אובדן כושר עבודה. ז. כללי ההפקדה בביטוח מפני אובדן כושר עבודה לעצמאי ולבעל שליטה זהים למפורט לעיל. ח. משכורת לעניין זה, למעט שווי שימוש ברכב.

הכותב - עורך הירחון "ידע למידע" ומרכז תחום המסים בחברת חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ