היעדרות עובד מהעבודה עקב המצב הביטחוני - מי ישא בתשלום?

האם עובד, אשר לא התייצב לעבודה, כתוצאה מכך שנשאר בביתו עקב ירי הקאסמים, יהיה זכאי לשכרו בגין ימי ההיעדרות האלה, ומי נושא בנטל התשלומים ? תשובה מאת המחלקה המשפטית "כל עובד"
עו"ד לילך דניאל |

הדין הוא, כי עובד שנעדר מעבודתו אינו זכאי לשכר עבודה, אלא אם כן היעדרות זו והתשלום בעדה מוסדרים באלה: בחוק (כגון: מחלה, חופשה וכו'), בהסכמים קיבוציים, בצווי הרחבה או בחוזה אישי. עם זאת, ההלכה היא, כי עובד יהיה זכאי לשכרו, גם אם הוא לא עבד בפועל, אך הוא התייצב לעבודה, והוא מוכן ומזומן לעבוד, והמעביד מיוזמתו לא סיפק לו עבודה.

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק הגנה על עובדים"), מסדיר את חובת תשלום השכר לעובדים, שנעדרו מעבודתם או לא ביצעו עבודתם, בתקופה מוגדרת, בימים שבהם היה מקום עבודתם או מקום מגוריהם באזור שהוגדר כאזור הגבלה.

ביוני 2007 פורסם תיקון לחוק הגנה על עובדים, לפיו זכאים לשכר, עובדים, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו את עבודתם בתקופה שמיום 16.5.2007 ועד 31.5.2007, אשר מקום מגוריהם או מקום עבודתם הוא באזור הכרזה (שדרות ועוטף עזה).

תוקף התיקון כאמור הסתיים ב- 31.5.2007, ולכן מעביד, שישלם שכר לעובדים, שנעדרו בשל המצב הביטחוני, יהיה זכאי לפיצוי כאשר יותקנו תקנות. מאידך, כדי להטיל על המעביד חובת תשלום שכר, נדרש תיקון לחוק הגנה על עובדים, אשר יגדיר את התקופה המזכה בשכר, וייערכו ההתאמות הנדרשות להכליל את האזורים המצויים תחת אש כאזור הכרזה, המזכה את העובדים בתחומו בשכר.

יצוין, כי ביום 26.2.2008, פרסמה רשות המיסים הודעה, המפרטת שלושה מסלולי פיצוי חלופיים בגין נזק עקיף, שנגרם לעסקים באזור שדרות ועוטף עזה. על פי החוזר, תקבע תחולה רטרואקטיבית של מסלולי הפיצוי מיום ההכרזה על שדרות ועוטף עזה כיישובי ספר, קרי מיום 16 במאי 2007 ועד ליום 31 בדצמבר 2008. בין היתר, מצוין בהודעה, כי יינתן פיצוי על הנזק הממשי, לרבות פיצוי בשל תשלום שכר עבודה לעובד שנעדר מעבודתו בשל המצב הביטחוני, גם בהיעדר הוראות מפורשות מצד כוחות הביטחון, וללא התנאי שלפיו זכאות לפיצוי מותנית בתקופה מינימאלית של הפסקת ייצור או הפסקת פעילות.

לסיכום, עובד שאינו פוקד את מקום העבודה, עקב המצב הביטחוני, לא יהיה זכאי לשכרו בגין ימי היעדרותו, אלא אם יתוקן חוק הגנה על עובדים. אם המעביד יבחר לשלם לעובד את שכרו, יהיה המעביד זכאי לפיצוי מהמדינה, מרגע שיותקנו תקנות, המסדירות את מתן הפיצוי, כפי שפורט בהודעת רשות המיסים.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל