המצב רק מחמיר: לפי מדד משכן, מצבם של רוכשי דירות הוא הגרוע מאז יוני 2003
מדד משכן למצב רוכשי הדירות, אשר עוקב אחר מצבם השוטף של רוכשי הדירות בישראל, המשיך את המגמה של החודשים האחרונים ורשם בחודש אוגוסט 2011 ירידה של 0.3% לרמה של 125.4(100=ינואר 1996) - הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2003.
הירידה במדד, המשקפת הרעה במצב רוכשי הדירות, נרשמה בשל המשך עליית מחירי הדירות ועלייה קלה בריבית. מדד מחירי הדירות האחרון שפורסם, על פי סקר מחירי דירות בבעלות דיירים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלה ב-0.4%. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות בישראל, על פי הסקר, בשיעור נומינלי של 12.3% ובשיעור ריאלי של 8.2%. מאז נקודת השפל במחצית שנת 2007 עלו מחירי הדירות בישראל בשיעור נומינלי של 64.8% ובשיעור ריאלי של 41.3%.
כלכלני בנק הפועלים מוסרים כי עליית מחירי הדירות הייתה הגורם העיקרי שהרע את מצב רוכשי הדירות בחודש החולף. "שיעור האבטלה, שירד לשפל של 5.4%, והעלייה בשכר הממוצע מיתנו את ירידת המדד. הירידה החדה במספר העסקאות בחודשים האחרונים והעלייה בהיצע הדירות הלא מכורות, לצד התמתנות בעליית מחירי הדירות בחודשים האחרונים, מאותתים על האפשרות שגורמים בשוק נכנסו לעמדת המתנה."
נזכיר כי שלשום (ב') דיווחנו על שבנק ישראל מעביר בימים האחרונים מסרים למערכת הבנקאית בדבר העלאת יעד הלימות ההון באופן משמעותי מהרמה של 7.5% כיום לרמה של 11% לפי הערכות. על פי תקנות באזל 3, מדיניות האשראי שמוכתבת על ידי בנק ישראל לבנקים המסחריים ולבנקים למשכנתאות יידרשו הבנקים להגדיל את יעדיי הלימות ההון, ההון הבסיסי של הבנק הכולל את הון בעלי המניות ורווחים שנצברו, במילים אחרות פחות כסף יוקצה למתן הלוואות ומשכנתאות ולכן לווים רבים לא ייהנו מאישורי אשראי ואלה שכן יאושרו לקבלת משכנתא יתומחרו בריביות גבוהות יותר (
לפי תקנות באזל 2 הוקשתה מדיניות האשראי של הבנקים ומכך נפגעו קהל נוטלי הלוואות ומשכנתאות, לדוגמה, משכנתאות לדירות נופש נאסרו תחת סעיף המשכנתא. מכאן ניתן להסיק שתקנות באזל 3 אשר מתגבשות בימים אלה יחמירו את מצב הלווים.
החמרת האשראי תגביל באופן משמעותי את פעילות הקבלנים ותצמצם את בנייתן של דירות חדשות, דבר שיפגע בהיצע, יגרום לעליית מחירים ועקב הדרישה לבטחונות רבים יותר מהבנקים, רק בעלי הכנסות גבוהות יוכלו לרכוש דירות, דבר המנוגד לקווי הממשלה.
לכתבות נוספות בנושא:
- 10.צדוק 05/10/2011 11:01הגב לתגובה זוצדוק שואל מי צודק.אז תחליטו מחירי הדירות עולים או יורדים?אני מתחיל להיתבלבל.להמשיך ולשבת על הגדר?קיבלתי כבר פיצעי לחץ כגון קושי לקבל משכנתא עם ריבית גבוהה יותר.אז צדוק שואל-האם היה כדאי לשבת על הגדר?
- לא מצדיק 05/10/2011 22:07הגב לתגובה זובוא נסתכל רק על העובדות. מה העובדות מספרות?
- 9.מתווך 05/10/2011 10:26הגב לתגובה זוהעסקאות היחידות שעוד קורות הן של אנשים שחייבים למכור את הדירה בגלל מעבר לחו" ל או צורך דחוף במזומנים. משפרי הדיור יושבים על הגדר יחד עם הזוגות הצעירים שמעדיפים להמשיך לשכור.
- 8.כותבי תרחישים 05/10/2011 10:25הגב לתגובה זושלטון שבאמת - באמת רוצה לפתור בעיית הדיור- מייבא קראוואנים וקראוילות - בתוך 3-6 חודשים- וראו איך הקבלנים ומחזיקי הדירות- זורקים דירות לשוק- ומורידים מחירים ב20-30% בתוך 18 חודש- יש מחסור של כ 30-40000 דירות - הזמן הדרוש =לבניית החסר =( בנוסף -מודגש ,לכמות הבנייה הסבירה) הינו 3-5שנים לפחות ( היום בונים כ43000 יחידות וזה מספיק ללליין הרגיל- אבל המדינה זקוקה להגדלת הבנייה ב30-40% נוספים למשך 3-4 שנים- לבניית כמוית אלו נידרש תוספת זמן של 18 חודש נוספים (זמן הבנייה אופטימי) =בהנחה שיתחילו לבנות מיידית= יש צורך באישורים והתנגדויות ראשי ערים- המתנגדים לדירות קטנות-עבור עולים וחסרי יכולת!!!!!
- 7.למדינות פושטות רגל 05/10/2011 10:15הגב לתגובה זוההוראה של פישר באה מהפחד של אי ידיעה עד כמה הבנקים שלנו חשופים למדינות כמו יוון,ספרד......
- 6.נדרש פיקוח בעלי דירות ישראלים הם חצופים (ל"ת)אין ברירה 05/10/2011 10:14הגב לתגובה זו
- יש ברירה 06/10/2011 12:12הגב לתגובה זוחשבון פשוט: המחיר הוא מה שהמוכר והקונה הסכימו עליו. אל תשלמו - המחיר ירד לא צריך ביבי , לא צריך טרכטנברג ...
- 5.פיקוח דחות על שכר דירה (ל"ת)אין גבול לגזל 05/10/2011 10:07הגב לתגובה זו
- 4.יחימוביץ תעיף את שטייניץ האטום (ל"ת)אזרח 05/10/2011 10:06הגב לתגובה זו
- עודד 05/10/2011 10:44הגב לתגובה זושלך תהיה קשובה לציבור ולפופוליזם ותפעל בניגוד לכלכלה. עם של אינפנטילים.
- 3.ביבי הבטיח הוזלה 05/10/2011 10:02הגב לתגובה זוברור שאם לא תהיה הורדה דרמטית במחירי הדיור, יחמוביץ או מפלגה חברתית ירסקו הליכוד
- 2.לא לשלם 3000 לחדר (ל"ת)די לגזל להעניש בעלי 05/10/2011 09:58הגב לתגובה זו
- 1.להוזיל דירות חדר ל 1800 שח מומלץ (ל"ת)להחרים כמו בקוטג' 05/10/2011 09:58הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פערים כלכליים בין יהודים לערבים גם בתכנון הפנסיוני
ככל שמעמיקים בנתונים, מתברר שהפערים הכלכליים בין יהודים לערבים באים לידי ביטוי גם בתכנון לפרישה, ומדובר בפערים עצומים: 77% מהיהודים מתכננים להישען על חיסכון פנסיוני לעומת 44% בלבד מהערבים. גם בחיסכון הלא פנסיוני נרשם פער ניכר, 53% לעומת 29% בין יהודים לערבים בהתאמה.
כשמדובר בהכנסות מנכסים, כגון שכר דירה או השקעות, הפער כמעט פי שלושה: 21% מהיהודים בונים על הכנסות ממקורות אלה בגיל הפנסיה לעומת 7% בלבד מהערבים. בפיננסים, 15% מהיהודים מסתמכים על מקורות פיננסים הפנסיה לעומת פחות מ-4% בקרב הערבים. עם זאת, בלמ"ס מציינים כי הנתונים בקרב האוכלוסייה הערבית מלווים בטעות דגימה יחסית גבוהה, ולכן יש להתייחס אליהם בזהירות. הערבים מצביעים על הסתמכות בבני משפחה כמקור הכנסה בגיל פרישה, 59% לעומת 21% בלבד מהיהודים.
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
הפערים הללו אינם מפתיעים מומחים בתחום. לפי נתוני הלמ״ס ודוחות מרכז טאוב, חלק ניכר מהעובדים הערבים מועסקים בענפים עם שכר נמוך וללא הפקדות סדירות לפנסיה. במגזר הערבי יש גם שיעור גבוה של עובדים עצמאיים במשרות חלקיות או לא רשמיות, מה שמעמיק את הפערים עוד יותר.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
