השבוע זה קורה: שכר המינימום יעלה ביום שישי לרמה של 4,100 שקלים לחודש

עופר עיני: "אני שמח שהממשלה הצטרפה להסכמה אליה הגענו עם המעסיקים"
סתיו שירייב | (4)

החל מיום שישי הקרוב, 1 ביולי 2011, יעלה שכר המינימום ויעמוד על 4100 שקלים חדשים לחודש. מדובר בעלייה של 210 לעומת השכר היום, העומד על 3,890 שקלים.

עובדים המשתכרים שכר מינימום יקבלו את התשלום בפועל במשכורת חודש יולי המשולמת בתחילת חודש אוגוסט. בחודש אוקטובר 2012 תהיה העלאה נוספת בשכר המינימום שיגיע לרמה של 4300 שקלים.

כזכור, התאפשרה העלאת שכר המינימום הודות להסכם שחתם בתחילת 2011 יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, עם יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (המעסיקים), שרגא ברוש. עם חתימת ההסכם התנגד משרד האוצר להעלאת השכר אולם ההסתדרות יצאה למאבק תוך איום בסכסוך עבודה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יליד הארץ 29/06/2011 17:58
    הגב לתגובה זו
    העובד המזיע והמפרנס הן את ההון והן את השלטון ועובד 186 שעות לחודש,יותר מכל פוליטיקאי בארצנו.
  • 3.
    אמא 29/06/2011 15:15
    הגב לתגובה זו
    אמהות שעובדות בחצי משרה ו 3/4 משרה מה איתנו ? מהו שכר המינימום החדש לעובדות לפי שעה ?
  • 2.
    גיא 29/06/2011 14:47
    הגב לתגובה זו
    מי ידאג להם,שהם יקבלו את השכר הזה ?
  • 1.
    וואו נוכל להרשות לעצמנו עוד גביע קוטג בשבוע (ל"ת)
    רומי 29/06/2011 14:14
    הגב לתגובה זו
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.