מוכרים בידיעות: תוכנית הצנע עברה בפרלמנט היווני, העליות בבורסה מתמתנות
מספירה ראשונית של קולות חברי הפרלמנט עולה כי ממשלתו של פפנדראו הצליחה להעביר את תוכנית הקיצוצים ברוב דחוק ובכך התקרבה צעד אחד נוסף לקבלת סיוע כספי מהאיחוד האירופי.
המשקיעים שצפו את אישור התוכנית, שלחו כבר משעות הצהריים את מדד המניות באירופה את החוזים בוול סטריט לעליות שערים. בעקבות האישור בפרלמנט מתחזק כעת האירו מול הדולר ומחיר הזהב מוחק את העליות מהבוקר. מדדי המניות דווקא מאבדים גובה לאחר העברת התוכנית וזאת ככל הנראה בבחינת קונים בשמועות מוכרים בידיעות..
נציין כי על ראש ממשלת יוון להעביר שתי הצבעות על קיצוץ בתקציב ומכירת נכסים, זו הייתה הראשונה. על מנת לעשות זאת בהצלחה הוא זקוק ל-151 קולות מתוך 300 המושבים בפרלמנט. סיעתו של ראש הממשלה מונה 155 חברים ולכן הערכות בשוק הן שהממשלה היוונית תצלח גם את ההצבעה השנייה ,ולראיה - הבורסה באתונה מטפסת בחדות.
ההצבעה צפויה להסתיים עד שעה 17:00 (שעון ישראל).
אישור תוכנית ההבראה יאפשר למדינה לקבל סיוע מיידי בהיקף של 12 מיליארד דולר, סיוע אשר יעזור ליוון לעמוד בכל ההתחייבויות שלה לטווח הקצר. אם יכשל ראש הממשלה היווני בניסיונותיו להעביר את תוכנית הצנע, עלול הדבר להביא לחדלות פרעון ראשונה בגוש האירו שכן מתן הסויע תלוי בכך. "הדרך היחידה להמנע מחדלות פירעון מיידית היא העברת תכנית ההבראה", אמר או'לי ריין, נציב לענייני מוניטריים באיחוד האירופי.
בתגובה לרוח האופטימית שמשרה יוון, הבורסות באירופה רושמות עליות שערים, כאשר מדד הפוטסי מטפס 1%, מדד הקאק עולה 1.25%, מדד הדאקס מוסיף 1.35% ואילו הבורסה באתונה מטפסת 2.5%. האירו מתחזק אל מול הדולר ונסחר סביב 1.4281 דולר/אירו.
המפגינים מנסים לטרפד את ההפגנה
- 11.http://www.youtube.com/watch?v=uQ0E2OGzdvo (ל"ת)דניאל רייש 29/06/2011 17:40הגב לתגובה זו
- 10.המדינה פושטת רגל והבורסה טסה!!!!!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)מעניין? 29/06/2011 15:12הגב לתגובה זו
- 9.אורן 29/06/2011 14:58הגב לתגובה זויש שתי הצבעות?!!!??!?
- 8.בעל עניין מכר בשלדיא 29/06/2011 14:54הגב לתגובה זוכל הזמן אותו התרגיל. אני ברחתי עם רווח נאה.
- ל8 29/06/2011 15:10הגב לתגובה זואז למה מכר כלכך מוקדם?? :)
- 7.רון הפרסי 29/06/2011 14:42הגב לתגובה זולא יוון ולא נעליים,השוק רותח תהנו.
- 6.לקנות מודיעין זו הזדמנות פז (ל"ת)יוסי 29/06/2011 14:33הגב לתגובה זו
- 5.ערן 29/06/2011 14:30הגב לתגובה זול3 במקום לקחת סיכון שימחק מרוויחים בבלופניקס ב100 אחוז את העליות שמתחילה ואם הצעת הרכש המלאה שקיבלה מחברת ההשקעות תמוומש מפרסקוט 60 700 אחוז במיידי. לא עדיף על פוטים קולים ולב חלש.
- בלופניקס 29/06/2011 14:50הגב לתגובה זוכתבה באתר זה לא הצעת רכש -- רשמי אין כלום בינתיים
- 4.בוריס 29/06/2011 14:25הגב לתגובה זוהשוק נפל חזק מדי הגיע הזמן לעלות לפחות ב שבוע הקרוב עליות חדות...
- 3.שורטיסיט 29/06/2011 13:44הגב לתגובה זואו שנמחקים,צריך לקחת סיכונים בחיים,אחרי הכול זה רק כסף!!! הכי חשוב הבריאות!!
- אם 29/06/2011 14:00הגב לתגובה זונק למחשבה
- פוטיונר 29/06/2011 14:18יושבים על פוטים ומחכים !
- 2.אא 29/06/2011 12:56הגב לתגובה זואם יאשרו יהיה ראלי אם לא אז חבל על הזמן לכל בעלי פוזיציות לונג.... לפי הערכה נראה לי הם בסוף יאשרו.... כי הם לא רוצים להיות אלה שיביאו את הקריסה העולמי... אקיצר אף אחד ביינתים לא רוצה לזרוק את הגפרור למדורה שמחכה שיציתו אותה
- ערן 29/06/2011 13:17הגב לתגובה זואם יאשרו (מה שסביר שיקרה) בהחלט יהיו עליות יפות של כמה אחוזים בכל הבורסות (גם אם זה ימשך יותר, זה כבר מזמן לא יהיה קשור באמת ליוון). אם לא יאשרו, תהיה ירידה מהירה של עוד כמה אחוזים ואז שב ההמשך יתנתק מיוון. לטווח ארך ליוון אי שום משמעות, זה סתם אירוע פסיכולוגי כרגע שיכול לשחרר או להכביד על השווקיםטווח מוגבל מאוד (אפילו אם יתפשט לפורטוגל ואירלנד, לספרד או איטליה לא יתנו להתקרב למצב כזה למרות שבפועל ספרד הסוציאליסטית במצב הרע ביותר), אין לזה שום משמעות מעברלכך. יוון היא כלום, היא מדינה לא יצרנית (מתפרנסת בעיקר מתיירות ודייג עם מגזר ציבורי אדיר), היא כלכלה זניחה בערך כמו כלכלת זימבבואה. למעשה, אם יוון לא היית באירופה, לא הייתה באיחוד האירופאי, לא היית סכנה פסיכולוגית להתפשטות המשבר ולא היינו בדיוק בתקופת התאוששות ממשבר אדיר שהיה, אף אחד לא היה שומע על זה (אולי פעם בכמה חודשים איזו כתבה קטנה על אנשים שמתים ברעב ברחובות, לא יותר מכך).. אין לזה שום משמעות למי שמחזיק " פוזיציות לונג" אמיתיות (לא אופציות עם תאריך פקיעה קרוב, הכוונה להחזקת מניות איכותיות), במילא הוא יהנה מההתאוששות לאחר מכן, אם כבר במקרה של אי-אישור, זאת הזדמנות קניה שתתפתח... אני אספתי מניות בכל המשבר האחרון בהקפים אדירים יחסית לימי שיגרה, מתחילת 2008 ועד אמצע 2009, חלק מההחזקות כבר ממשתי, בכל מקרה כיום אני בתשואה של כ-170% על כל התיק (כולל אג" חים ומק" מים, מעולם לא החזקתי במונחי עלות מעל 50% מניות). משברים זאת הזדמנות לאיסוף מניות טובות במקומות טובים ומתפתחים!
- רועי 29/06/2011 16:34של מאות מיליארדים הם לא כלום, בנקים גדולים בבריטניה וצרפת יכולים להתמוטט, ולא זה לא כלום?? איפה אתה חיי, יוון היא לא הנושא פה, אלא הכסף שהיא חייבת
- 1.. 29/06/2011 12:55הגב לתגובה זוהעם היווני לא יתמוך בתכנית אם תאושר. הממשלה תיפול. רק שביתות הפגנות והרבה אלימות. במתווה האופטימי תגובש תכנית פשרה לחלק מהקיצוצים או שהממשלה תיפול. הבעיה היא שיש עוד מדינות בתור לחדלות פרעון.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
