אל תתנו לפרסומים להפחיד אתכם, תוכן שיווקי הוא לא איום, הוא העתיד
כעת שהחלה שנה אזרחית חדשה, זוהי הזדמנות להסתכל אל הצפוי בשנת 2011. זו עומדת להיות שנה מרתקת בעולם הטלוויזיה. רגע לפני המעבר לשיטת הרשיונות ב-2012 כולם יעבדו קשה. זכייני הטלוויזיה המסחרית הקיימים יעבדו קשה בכדי לשמר את ההובלה שלהם ולבנות מותגי תוכן חזקים שיוכלו גם להחזיק שבוע שידורים מלא וגם למשוך עימם את הצופים לכל אפיק בשלט שלא יעברו אליו, הגופים המתעתדים לקבל רשיון להפעיל ערוץ מסחרי בטלוויזיה יעבדו קשה על בניית מותגי תוכן חדשים ובעיקר על בניית תכנית עסקית שתאפשר להם להיכנס למשחק הלא פשוט של הטלוויזיה המסחרית בישראל.
אבל אף תכנית עסקית כזו לא תוכל באמת להתקיים ללא הסדרה של נושא התוכן השיווקי. תוכנית עסקית אמורה לספק תמונה עתידית של העסק מכל הבחינות. לא ניתן היום לצייר אף תמונה עתידית של טלוויזיה, שלא משלבת בתוכה תוכן שיווקי.
שוק התוכן השיווקי, שע"פ ההערכות מגלגל כ-150 מיליון שקל בשנה, הינו אקוטי לכל תוכנית עסקית של מי שמבקש לגשת לקבל רישיון. חובתם של משרד התקשורת, מועצת הרשות השנייה, ועדת הכלכלה וכל מי שידו בדבר לעשות אחת ולתמיד סדר בתחום. בדיוק כמו שנעשה בשאר מדינות העולם. אז נכון, חברת מועצת הרשות השניה, דליה זליקוביץ', עומלת על דו"ח בנושא שיובא לדיון במועצת הרשות, ומשרד התמ"ת מנסה לתפוס כותרות ובוחן גם הוא את הנושא. אם סופם של דו"חות אלו יהיה כסופו של הקוד שגיבש פרופ' אסא כשר (עמוק עמוק במגירה), הרי שזהו יהיה יום עצוב לכולנו.
המשוואה היא פשוטה: טלוויזיה מסחרית חיה מכספי המפרסמים. מפרסמים צריכים קהל. הקהל לא באמת רוצה לצפות בפרסומות, והיום באמצעות ההוט מג'יקים והיס מקסים של העולם, הוא פשוט יכול לדלג עליהן. הקהל רוצה לצפות בתוכן עצמו ולכן הדרך האפקטיבית ביותר של מפרסמים להגיע אליו היא דרך השילוב בתוך התוכן.
ואם בדילוגים עסקינן, הרי שאם ננסה לצייר תמונה עתידית מבחינה טכנולוגית רק ניתן לשער כי הצפייה הליניארית לא תשרוד שנים רבות, ולראיה אנחנו כבר בתוך תהליך גסיסתה. הצפייה הנדחית, ה-VOD והאינטרנט רק ממחישים ומחזקים את התחושה של ירידת כוחה של הפרסומת הקונבנציונאלית, זו שמופיעה בברייק יחד עם עוד 20-30 פרסומות (גם אם שלי הכי גדולה, הכי יפה, הכי מושקעת ועם הכי הרבה ניצבים ששרים יחדיו את שיר המותג).
אל תתנו לפרסומים השונים להפחיד אתכם, תוכן שיווקי הוא לא האיום הכי גדול שלנו אחרי איראן (ולפי חלק מבעלי האינטרסים, הוא אולי איום גדול יותר מהאיום האיראני). הוא היה כאן מאז ומתמיד, וכנראה רק ילך ויגדל בעתיד הקרוב. כל מדינות העולם המערבי כבר הסדירו את התוכן השיווקי וקבעו לו גבולות וכללים ברורים, ואף אחת מהמדינות הללו לא הוכחדה. נהפוך הוא, מחקר שנערך לאחרונה בבריטניה, שהיתה המדינה האחרונה באיחוד האירופי לאמץ את כללי התוכן השיווקי שמתירים את שילובו בתוך התכנים, מגלה ש-6 מכל 10 צופים דווקא מרוצים מהשינוי וחושבים שהוא לטובת כולם.
כבר היום תוכן שיווקי מהווה חלק משמעותי בנתח הכספי של הזכייניות והמפרסמים וצפוי להכפיל עצמו בזמן קצר. כל גוף שיבקש לקבל רישיון לשידור ב-2012 לא יכול באמת להעריך את הכנסותיו ללא הסדרה של עניין זה, אלא אם כן ישקר (את עצמו ואת הרשויות שמהן יבקש את הרשיון).
- 13.רוני 03/04/2011 13:28הגב לתגובה זוגיל, הייתי שמחה לדעת על איזה מחקר מדובר ואיפה אוכל למצוא עליו פרטים
- 12.תגובה ל-11 13/01/2011 11:40הגב לתגובה זוגם בפרסום וגם בתוכן שיווקי יש זבל ויש פעילויות חכמות, יצירתיות ואפקטיביות. הצהרה קטגורית ומטופשת כזו היא באמת מיותרת ולא חכמה במיוחד
- 11.תוכן שיווקי זה הזבל של הפרסום. (ל"ת)13/01/2011 10:36הגב לתגובה זו
- 10.משה מהשוק 11/01/2011 12:19הגב לתגובה זוגיל תעשה לי ילד
- 9.הרגולטור 11/01/2011 08:37הגב לתגובה זובארה"ב ובאירופה מותר שילוב מסחרי של מותגים בתכנים עם מגבלות על תכניות חדשות ותעודה. מחוייב במקביל גילוי נאות על המותגים שמימנו או השתתפו במימון התוכן. כללים הגיוניים ונאורים ששומרים גם על הצופה.
- 8.לובו ויזנר 10/01/2011 21:42הגב לתגובה זוגם היוצרים וגם הרגולטור צריכים להבין סוף סוף שתוכן שיווקי הוא לא האויב אלא חבל ההצלה של התעשיה, אבל, וזה אבל חשוב - צריך לעשות את זה טוב, נכון וחכם - כמו באמריקה.
- 7.יופי של מאמר. כ"כ נכון. (ל"ת)yos 10/01/2011 20:45הגב לתגובה זו
- 6.תנו לנו פיילוט ישראלי. שיעשו תכנית בערוץ 2 או 10 ללא פרסומות, רק תוכן שיווקי. (ל"ת)אסף 10/01/2011 19:40הגב לתגובה זו
- 5.מה הכללים בחו"ל? (ל"ת)התודה למשיב ! 10/01/2011 18:31הגב לתגובה זו
- 4.נכון מאד (ל"ת)ג.פ 10/01/2011 17:31הגב לתגובה זו
- 3.כל הכבוד (ל"ת)דן 10/01/2011 17:18הגב לתגובה זו
- 2.סאני 10/01/2011 17:09הגב לתגובה זוהגיע הזמן גם בישראל להוציא את התוכן השיווקי אל האור ולייצר אחת ולתמיד סדר וכללים בתחום הזה. כפי שנאמר "רק בישראל"...
- 1.צודק בכל מילה (ל"ת)10/01/2011 17:06הגב לתגובה זו
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
