אל תתנו לפרסומים להפחיד אתכם, תוכן שיווקי הוא לא איום, הוא העתיד
כעת שהחלה שנה אזרחית חדשה, זוהי הזדמנות להסתכל אל הצפוי בשנת 2011. זו עומדת להיות שנה מרתקת בעולם הטלוויזיה. רגע לפני המעבר לשיטת הרשיונות ב-2012 כולם יעבדו קשה. זכייני הטלוויזיה המסחרית הקיימים יעבדו קשה בכדי לשמר את ההובלה שלהם ולבנות מותגי תוכן חזקים שיוכלו גם להחזיק שבוע שידורים מלא וגם למשוך עימם את הצופים לכל אפיק בשלט שלא יעברו אליו, הגופים המתעתדים לקבל רשיון להפעיל ערוץ מסחרי בטלוויזיה יעבדו קשה על בניית מותגי תוכן חדשים ובעיקר על בניית תכנית עסקית שתאפשר להם להיכנס למשחק הלא פשוט של הטלוויזיה המסחרית בישראל.
אבל אף תכנית עסקית כזו לא תוכל באמת להתקיים ללא הסדרה של נושא התוכן השיווקי. תוכנית עסקית אמורה לספק תמונה עתידית של העסק מכל הבחינות. לא ניתן היום לצייר אף תמונה עתידית של טלוויזיה, שלא משלבת בתוכה תוכן שיווקי.
שוק התוכן השיווקי, שע"פ ההערכות מגלגל כ-150 מיליון שקל בשנה, הינו אקוטי לכל תוכנית עסקית של מי שמבקש לגשת לקבל רישיון. חובתם של משרד התקשורת, מועצת הרשות השנייה, ועדת הכלכלה וכל מי שידו בדבר לעשות אחת ולתמיד סדר בתחום. בדיוק כמו שנעשה בשאר מדינות העולם. אז נכון, חברת מועצת הרשות השניה, דליה זליקוביץ', עומלת על דו"ח בנושא שיובא לדיון במועצת הרשות, ומשרד התמ"ת מנסה לתפוס כותרות ובוחן גם הוא את הנושא. אם סופם של דו"חות אלו יהיה כסופו של הקוד שגיבש פרופ' אסא כשר (עמוק עמוק במגירה), הרי שזהו יהיה יום עצוב לכולנו.
המשוואה היא פשוטה: טלוויזיה מסחרית חיה מכספי המפרסמים. מפרסמים צריכים קהל. הקהל לא באמת רוצה לצפות בפרסומות, והיום באמצעות ההוט מג'יקים והיס מקסים של העולם, הוא פשוט יכול לדלג עליהן. הקהל רוצה לצפות בתוכן עצמו ולכן הדרך האפקטיבית ביותר של מפרסמים להגיע אליו היא דרך השילוב בתוך התוכן.
ואם בדילוגים עסקינן, הרי שאם ננסה לצייר תמונה עתידית מבחינה טכנולוגית רק ניתן לשער כי הצפייה הליניארית לא תשרוד שנים רבות, ולראיה אנחנו כבר בתוך תהליך גסיסתה. הצפייה הנדחית, ה-VOD והאינטרנט רק ממחישים ומחזקים את התחושה של ירידת כוחה של הפרסומת הקונבנציונאלית, זו שמופיעה בברייק יחד עם עוד 20-30 פרסומות (גם אם שלי הכי גדולה, הכי יפה, הכי מושקעת ועם הכי הרבה ניצבים ששרים יחדיו את שיר המותג).
אל תתנו לפרסומים השונים להפחיד אתכם, תוכן שיווקי הוא לא האיום הכי גדול שלנו אחרי איראן (ולפי חלק מבעלי האינטרסים, הוא אולי איום גדול יותר מהאיום האיראני). הוא היה כאן מאז ומתמיד, וכנראה רק ילך ויגדל בעתיד הקרוב. כל מדינות העולם המערבי כבר הסדירו את התוכן השיווקי וקבעו לו גבולות וכללים ברורים, ואף אחת מהמדינות הללו לא הוכחדה. נהפוך הוא, מחקר שנערך לאחרונה בבריטניה, שהיתה המדינה האחרונה באיחוד האירופי לאמץ את כללי התוכן השיווקי שמתירים את שילובו בתוך התכנים, מגלה ש-6 מכל 10 צופים דווקא מרוצים מהשינוי וחושבים שהוא לטובת כולם.
כבר היום תוכן שיווקי מהווה חלק משמעותי בנתח הכספי של הזכייניות והמפרסמים וצפוי להכפיל עצמו בזמן קצר. כל גוף שיבקש לקבל רישיון לשידור ב-2012 לא יכול באמת להעריך את הכנסותיו ללא הסדרה של עניין זה, אלא אם כן ישקר (את עצמו ואת הרשויות שמהן יבקש את הרשיון).
- 13.רוני 03/04/2011 13:28הגב לתגובה זוגיל, הייתי שמחה לדעת על איזה מחקר מדובר ואיפה אוכל למצוא עליו פרטים
- 12.תגובה ל-11 13/01/2011 11:40הגב לתגובה זוגם בפרסום וגם בתוכן שיווקי יש זבל ויש פעילויות חכמות, יצירתיות ואפקטיביות. הצהרה קטגורית ומטופשת כזו היא באמת מיותרת ולא חכמה במיוחד
- 11.תוכן שיווקי זה הזבל של הפרסום. (ל"ת)13/01/2011 10:36הגב לתגובה זו
- 10.משה מהשוק 11/01/2011 12:19הגב לתגובה זוגיל תעשה לי ילד
- 9.הרגולטור 11/01/2011 08:37הגב לתגובה זובארה"ב ובאירופה מותר שילוב מסחרי של מותגים בתכנים עם מגבלות על תכניות חדשות ותעודה. מחוייב במקביל גילוי נאות על המותגים שמימנו או השתתפו במימון התוכן. כללים הגיוניים ונאורים ששומרים גם על הצופה.
- 8.לובו ויזנר 10/01/2011 21:42הגב לתגובה זוגם היוצרים וגם הרגולטור צריכים להבין סוף סוף שתוכן שיווקי הוא לא האויב אלא חבל ההצלה של התעשיה, אבל, וזה אבל חשוב - צריך לעשות את זה טוב, נכון וחכם - כמו באמריקה.
- 7.יופי של מאמר. כ"כ נכון. (ל"ת)yos 10/01/2011 20:45הגב לתגובה זו
- 6.תנו לנו פיילוט ישראלי. שיעשו תכנית בערוץ 2 או 10 ללא פרסומות, רק תוכן שיווקי. (ל"ת)אסף 10/01/2011 19:40הגב לתגובה זו
- 5.מה הכללים בחו"ל? (ל"ת)התודה למשיב ! 10/01/2011 18:31הגב לתגובה זו
- 4.נכון מאד (ל"ת)ג.פ 10/01/2011 17:31הגב לתגובה זו
- 3.כל הכבוד (ל"ת)דן 10/01/2011 17:18הגב לתגובה זו
- 2.סאני 10/01/2011 17:09הגב לתגובה זוהגיע הזמן גם בישראל להוציא את התוכן השיווקי אל האור ולייצר אחת ולתמיד סדר וכללים בתחום הזה. כפי שנאמר "רק בישראל"...
- 1.צודק בכל מילה (ל"ת)10/01/2011 17:06הגב לתגובה זו
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
טל גלאור ופרנק ס. ג׳ון (לוקהיד מרטין) שר הכלכלה ניר ברקת, מוטי גמיש מנכל המשרד. קרדיט: מירי שמעונובלוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה
עד כה, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מ-4 מיליארד דולר בפרויקטים של שיתוף פעולה עם תעשיות הביטחון והתעופה של ישראל - מתוכם 470 מיליון דולר בחמש השנים האחרונות
חברת לוקהיד מרטין חתמה על הארכת הסכם שיתוף הפעולה התעשייתי עם הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) במשרד הכלכלה והתעשייה. טקס החתימה על הארכת ההסכם נערך בהשתתפות שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, מנהל הפעילות הגלובאלית בלוקהיד מרטין, פרנק סנט ג'ון, מנכ"לית
לוקהיד מרטין ישראל, טל גלאור, מנהלת מערך תעשייה נורית צור-רבינו ומנהל אגף רשפ"ת יזיד שיך יוסף.
לוקהיד מרטין וממשלת ישראל חתמו לראשונה על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי בשנת 2005. עד כה, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מארבעה מיליארד דולר בתעשיות הביטחון והתעופה
הישראליות, תוך מינוף תעשיית הטכנולוגיה המתקדמת של ישראל. בשנת 2020, לוקהיד מרטין והרשפ"ת (ICA) חתמו על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי חדש במטרה לחזק את שיתופי הפעולה והקשרים התעשייתיים בין לוקהיד מרטין לתעשיות המקומיות, לתקופה של חמש שנים. מאז החתימה על ההסכם בשנת
2020, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מ-470 מיליון דולר בחברות, פרויקטים ופעילויות ישראליות. הארכת ההסכם הקיים תאפשר להמשיך את תוקפו של ההסכם עד סוף שנת 2029.
הסכם הגג שהוארך כולל בתוכו התחייבות להשקעה חוזרת של לוקהיד מרטין בישראל בהיקף שלא יפחת מ-35%
מערך החוזים החדשים שיחתמו. זאת, כחידוש ההסכם שכלל עד כה תוכניות רבות, בהם מטוסי ה-F-16I C-130J, מסוקי הבלקהוק והיסעורים וכן מסוק ה-CH-53K. משמעותה של הארכת הסכם זה תהיה המשך השקעות ומחויבות של חברת לוקהיד מרטין לתעשייה הישראלית הן בתוכניות הקיימות והן בתוכניות
העתידיות.
ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה: "הארכת ההסכם עם לוקהיד מרטין היא הצבעת אמון ברורה בתעשייה הישראלית ובחדשנות שלנו. שיתוף הפעולה מחזק את ביטחון ישראל, מייצר מנועי צמיחה חדשים ומביא השקעות שמעניקות
לתעשייה המקומית הזדמנויות משמעותיות להתרחב ולהגדיל את היצוא. נמשיך להוביל מהלכים שמושכים לישראל שותפים אסטרטגיים ומייצרים אלפי מקומות עבודה איכותיים בכל רחבי המדינה".
- ביקוש אדיר למערכות טילים - לוקהיד מרטין בתוצאות טובות
- הכטבמ הקרבי של לוקהיד מרטין נחשף - ככה הוא נראה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרנק סנט ג'ון, מנהל הפעילות הגלובאלית בלוקהיד
מרטין: "הארכת הסכם שיתוף הפעולה התעשייתי מחזק את תפקידה המתמשך של לוקהיד מרטין כשותפה ארוכת-שנים לישראל, מאפשרת לנו לחזק את החוסן באמצעות נוכחות תעשייתית רחבה יותר, שיתוף פעולה מעמיק יותר עם חברות ישראליות מובילות, וקידום יוזמות STEM (מדעים, טכנולוגיה,
הנדסה ומתמטיקה) בעלות השפעה רחבה, הבונות את הכישרונות החיוניים ליכולת ההגנה העתידית של ישראל. אנו גאים לפתח את השותפויות הללו ולספק ביטחון לטווח ארוך, תוך חדשנות טכנולוגית והבאת ערך כלכלי למדינת ישראל".
