דעה

רונן צור נפל לבור שהתקשורת ורינו צרור הציבו לו - בגלל תאוות פרסום

איתן הרשקו, יועץ אסטרטגי, טוען כי רונן צור טעה ששהתראיין בנושא הנשיא קצב - שאינו מייצג אותו כבר - והורשע הבוקר ובכך נכנע ל"פח" שטמנה לו התקשורת
איתן הרשקו | (6)

יום חמישי, שעה 09:30 לערך והיועץ האסטרטגי לתקשורת רונן צור, אחד מיועציו לשעבר של משה קצב נשיא המדינה לשעבר, עלה לשידור בתוכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל.

צור עלה לדבר בעניין משפטו של משה קצב נשיא המדינה לשעבר, שהורשע הבוקר ב- 2 מעשי אונס, מעשים מגונים והטרדה מינית. מר צור אמר בשידור בביטחון כי בעניין האונס דעתם המקצועית שלו ושל שותפו לשעבר מוטי מורל, היא כי קצב זכאי. צור גם הוסיף כי: "בעוד מספר דקות נראה אם הם צדקו".

תאוות הפרסום

האמנם? התוצאה כבר ידועה לכל אך מר רונן צור בתאוות הפרסום והחשיפה שלו, טעה טעות אסטרטגית אישית: הוא אינו מייצג את קצב היום ולא הבנתי למה לו ליפול לבור שהתקשורת ורינו צרור הציבו לפתחו.

לעומתו, מוטי מורל שותפו לשעבר והבכיר ובעל הניסיון הרב יותר מבין השניים, שמר עד כה על שקט תקשורתי וטוב שכך. בניגוד לצור, מורל לא נפל בפח הנ"ל וסביר להניח שהתקשורת פנתה גם אליו וכנראה שהוא בחר שלא להיענות להם.

התקשורת הייתה צריכה למלא זמן בתוכן עד שיגיעו החדשות האמיתיות מתוך כותלי בית המשפט ולצורך כך היא השתמשה גם ברונן צור ופובליציסטים נוספים.

אנו אנשי המקצוע, יועצי תקשורת ואסטרטגים צריכים להיות זהירים ולהימנע מלרוץ לתקשורת בכל מחיר. ייתכן שההסכמה של רונן צור להתראיין נבעה גם מהפרידה המתוקשרת משותפו לשעבר מוטי מורל ומן הרצון להוכיח כי הוא עדיין נמנה בין האסטרטגים הבכירים והמשרדים המשפיעים ביותר על מפת התקשורת בישראל.

איני נוהג לבקר קולגות אך הראיון עימו הבוקר בתוכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל נשמע כה הזוי מבחינה מקצועית ולכן אני כותב דברים אלה.

כותב הטור הוא יועץ אסטרטגי לתקשורת.

תגובת רונן צור לטור: אני מאחל לאיתן הרשקו להתמקד בעבודה מקצועית שתביא לו במה תקשורתית ולא באמצעות בהטלת רפש על קולגות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לא אעבוד עם ההרשקו הזה שנוזף במי שמתייצב לצד לקוח פגוע (ל"ת)
    גועל נפש 02/01/2011 19:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מעניים מדוע הוא מחמיא למורל :))) - הרשקו חושב שאנחנו טיפשים? (ל"ת)
    גבע יחיאל 02/01/2011 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קראתי והתביישתי בשם הכותב (ל"ת)
    ענת גזית 02/01/2011 11:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שטות מוחלטת של הרשקו רודף הפרסום בעצמו (ל"ת)
    אריאל 02/01/2011 10:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גיל 01/01/2011 09:00
    הגב לתגובה זו
    מן הראוי שתלמד את הנתונים צור ומורל זרקו את קצב ברגע הכי קריטי אחרי מסיבת עיתונאים כושלת בבית הנשיא היו צריכים להתפטר לפני מסיבת עיתונאים בקרית מלאכי ולא לתת לזה במה במקום זאת הם נטשו לאחר שחוו כישלון נוסף עם הלקוח הגדול שלהם וזה לא הפריע לעשות עוד סיבוב תקשורתי עליו...בושה כך לא נוהגים
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.