רונן צור נפל לבור שהתקשורת ורינו צרור הציבו לו - בגלל תאוות פרסום
יום חמישי, שעה 09:30 לערך והיועץ האסטרטגי לתקשורת רונן צור, אחד מיועציו לשעבר של משה קצב נשיא המדינה לשעבר, עלה לשידור בתוכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל.
צור עלה לדבר בעניין משפטו של משה קצב נשיא המדינה לשעבר, שהורשע הבוקר ב- 2 מעשי אונס, מעשים מגונים והטרדה מינית. מר צור אמר בשידור בביטחון כי בעניין האונס דעתם המקצועית שלו ושל שותפו לשעבר מוטי מורל, היא כי קצב זכאי. צור גם הוסיף כי: "בעוד מספר דקות נראה אם הם צדקו".
תאוות הפרסום
האמנם? התוצאה כבר ידועה לכל אך מר רונן צור בתאוות הפרסום והחשיפה שלו, טעה טעות אסטרטגית אישית: הוא אינו מייצג את קצב היום ולא הבנתי למה לו ליפול לבור שהתקשורת ורינו צרור הציבו לפתחו.
לעומתו, מוטי מורל שותפו לשעבר והבכיר ובעל הניסיון הרב יותר מבין השניים, שמר עד כה על שקט תקשורתי וטוב שכך. בניגוד לצור, מורל לא נפל בפח הנ"ל וסביר להניח שהתקשורת פנתה גם אליו וכנראה שהוא בחר שלא להיענות להם.
התקשורת הייתה צריכה למלא זמן בתוכן עד שיגיעו החדשות האמיתיות מתוך כותלי בית המשפט ולצורך כך היא השתמשה גם ברונן צור ופובליציסטים נוספים.
אנו אנשי המקצוע, יועצי תקשורת ואסטרטגים צריכים להיות זהירים ולהימנע מלרוץ לתקשורת בכל מחיר. ייתכן שההסכמה של רונן צור להתראיין נבעה גם מהפרידה המתוקשרת משותפו לשעבר מוטי מורל ומן הרצון להוכיח כי הוא עדיין נמנה בין האסטרטגים הבכירים והמשרדים המשפיעים ביותר על מפת התקשורת בישראל.
איני נוהג לבקר קולגות אך הראיון עימו הבוקר בתוכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל נשמע כה הזוי מבחינה מקצועית ולכן אני כותב דברים אלה.
כותב הטור הוא יועץ אסטרטגי לתקשורת.
תגובת רונן צור לטור: אני מאחל לאיתן הרשקו להתמקד בעבודה מקצועית שתביא לו במה תקשורתית ולא באמצעות בהטלת רפש על קולגות.
- 5.לא אעבוד עם ההרשקו הזה שנוזף במי שמתייצב לצד לקוח פגוע (ל"ת)גועל נפש 02/01/2011 19:31הגב לתגובה זו
- 4.מעניים מדוע הוא מחמיא למורל :))) - הרשקו חושב שאנחנו טיפשים? (ל"ת)גבע יחיאל 02/01/2011 14:01הגב לתגובה זו
- 3.קראתי והתביישתי בשם הכותב (ל"ת)ענת גזית 02/01/2011 11:56הגב לתגובה זו
- 2.שטות מוחלטת של הרשקו רודף הפרסום בעצמו (ל"ת)אריאל 02/01/2011 10:38הגב לתגובה זו
- 1.גיל 01/01/2011 09:00הגב לתגובה זומן הראוי שתלמד את הנתונים צור ומורל זרקו את קצב ברגע הכי קריטי אחרי מסיבת עיתונאים כושלת בבית הנשיא היו צריכים להתפטר לפני מסיבת עיתונאים בקרית מלאכי ולא לתת לזה במה במקום זאת הם נטשו לאחר שחוו כישלון נוסף עם הלקוח הגדול שלהם וזה לא הפריע לעשות עוד סיבוב תקשורתי עליו...בושה כך לא נוהגים

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
