דעה

רונן צור נפל לבור שהתקשורת ורינו צרור הציבו לו - בגלל תאוות פרסום

איתן הרשקו, יועץ אסטרטגי, טוען כי רונן צור טעה ששהתראיין בנושא הנשיא קצב - שאינו מייצג אותו כבר - והורשע הבוקר ובכך נכנע ל"פח" שטמנה לו התקשורת
איתן הרשקו | (6)

יום חמישי, שעה 09:30 לערך והיועץ האסטרטגי לתקשורת רונן צור, אחד מיועציו לשעבר של משה קצב נשיא המדינה לשעבר, עלה לשידור בתוכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל.

צור עלה לדבר בעניין משפטו של משה קצב נשיא המדינה לשעבר, שהורשע הבוקר ב- 2 מעשי אונס, מעשים מגונים והטרדה מינית. מר צור אמר בשידור בביטחון כי בעניין האונס דעתם המקצועית שלו ושל שותפו לשעבר מוטי מורל, היא כי קצב זכאי. צור גם הוסיף כי: "בעוד מספר דקות נראה אם הם צדקו".

תאוות הפרסום

האמנם? התוצאה כבר ידועה לכל אך מר רונן צור בתאוות הפרסום והחשיפה שלו, טעה טעות אסטרטגית אישית: הוא אינו מייצג את קצב היום ולא הבנתי למה לו ליפול לבור שהתקשורת ורינו צרור הציבו לפתחו.

לעומתו, מוטי מורל שותפו לשעבר והבכיר ובעל הניסיון הרב יותר מבין השניים, שמר עד כה על שקט תקשורתי וטוב שכך. בניגוד לצור, מורל לא נפל בפח הנ"ל וסביר להניח שהתקשורת פנתה גם אליו וכנראה שהוא בחר שלא להיענות להם.

התקשורת הייתה צריכה למלא זמן בתוכן עד שיגיעו החדשות האמיתיות מתוך כותלי בית המשפט ולצורך כך היא השתמשה גם ברונן צור ופובליציסטים נוספים.

אנו אנשי המקצוע, יועצי תקשורת ואסטרטגים צריכים להיות זהירים ולהימנע מלרוץ לתקשורת בכל מחיר. ייתכן שההסכמה של רונן צור להתראיין נבעה גם מהפרידה המתוקשרת משותפו לשעבר מוטי מורל ומן הרצון להוכיח כי הוא עדיין נמנה בין האסטרטגים הבכירים והמשרדים המשפיעים ביותר על מפת התקשורת בישראל.

איני נוהג לבקר קולגות אך הראיון עימו הבוקר בתוכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל נשמע כה הזוי מבחינה מקצועית ולכן אני כותב דברים אלה.

כותב הטור הוא יועץ אסטרטגי לתקשורת.

תגובת רונן צור לטור: אני מאחל לאיתן הרשקו להתמקד בעבודה מקצועית שתביא לו במה תקשורתית ולא באמצעות בהטלת רפש על קולגות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לא אעבוד עם ההרשקו הזה שנוזף במי שמתייצב לצד לקוח פגוע (ל"ת)
    גועל נפש 02/01/2011 19:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מעניים מדוע הוא מחמיא למורל :))) - הרשקו חושב שאנחנו טיפשים? (ל"ת)
    גבע יחיאל 02/01/2011 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קראתי והתביישתי בשם הכותב (ל"ת)
    ענת גזית 02/01/2011 11:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שטות מוחלטת של הרשקו רודף הפרסום בעצמו (ל"ת)
    אריאל 02/01/2011 10:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גיל 01/01/2011 09:00
    הגב לתגובה זו
    מן הראוי שתלמד את הנתונים צור ומורל זרקו את קצב ברגע הכי קריטי אחרי מסיבת עיתונאים כושלת בבית הנשיא היו צריכים להתפטר לפני מסיבת עיתונאים בקרית מלאכי ולא לתת לזה במה במקום זאת הם נטשו לאחר שחוו כישלון נוסף עם הלקוח הגדול שלהם וזה לא הפריע לעשות עוד סיבוב תקשורתי עליו...בושה כך לא נוהגים
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.