רונן צור נפל לבור שהתקשורת ורינו צרור הציבו לו - בגלל תאוות פרסום
יום חמישי, שעה 09:30 לערך והיועץ האסטרטגי לתקשורת רונן צור, אחד מיועציו לשעבר של משה קצב נשיא המדינה לשעבר, עלה לשידור בתוכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל.
צור עלה לדבר בעניין משפטו של משה קצב נשיא המדינה לשעבר, שהורשע הבוקר ב- 2 מעשי אונס, מעשים מגונים והטרדה מינית. מר צור אמר בשידור בביטחון כי בעניין האונס דעתם המקצועית שלו ושל שותפו לשעבר מוטי מורל, היא כי קצב זכאי. צור גם הוסיף כי: "בעוד מספר דקות נראה אם הם צדקו".
תאוות הפרסום
האמנם? התוצאה כבר ידועה לכל אך מר רונן צור בתאוות הפרסום והחשיפה שלו, טעה טעות אסטרטגית אישית: הוא אינו מייצג את קצב היום ולא הבנתי למה לו ליפול לבור שהתקשורת ורינו צרור הציבו לפתחו.
לעומתו, מוטי מורל שותפו לשעבר והבכיר ובעל הניסיון הרב יותר מבין השניים, שמר עד כה על שקט תקשורתי וטוב שכך. בניגוד לצור, מורל לא נפל בפח הנ"ל וסביר להניח שהתקשורת פנתה גם אליו וכנראה שהוא בחר שלא להיענות להם.
התקשורת הייתה צריכה למלא זמן בתוכן עד שיגיעו החדשות האמיתיות מתוך כותלי בית המשפט ולצורך כך היא השתמשה גם ברונן צור ופובליציסטים נוספים.
אנו אנשי המקצוע, יועצי תקשורת ואסטרטגים צריכים להיות זהירים ולהימנע מלרוץ לתקשורת בכל מחיר. ייתכן שההסכמה של רונן צור להתראיין נבעה גם מהפרידה המתוקשרת משותפו לשעבר מוטי מורל ומן הרצון להוכיח כי הוא עדיין נמנה בין האסטרטגים הבכירים והמשרדים המשפיעים ביותר על מפת התקשורת בישראל.
איני נוהג לבקר קולגות אך הראיון עימו הבוקר בתוכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל נשמע כה הזוי מבחינה מקצועית ולכן אני כותב דברים אלה.
כותב הטור הוא יועץ אסטרטגי לתקשורת.
תגובת רונן צור לטור: אני מאחל לאיתן הרשקו להתמקד בעבודה מקצועית שתביא לו במה תקשורתית ולא באמצעות בהטלת רפש על קולגות.
- 5.לא אעבוד עם ההרשקו הזה שנוזף במי שמתייצב לצד לקוח פגוע (ל"ת)גועל נפש 02/01/2011 19:31הגב לתגובה זו
- 4.מעניים מדוע הוא מחמיא למורל :))) - הרשקו חושב שאנחנו טיפשים? (ל"ת)גבע יחיאל 02/01/2011 14:01הגב לתגובה זו
- 3.קראתי והתביישתי בשם הכותב (ל"ת)ענת גזית 02/01/2011 11:56הגב לתגובה זו
- 2.שטות מוחלטת של הרשקו רודף הפרסום בעצמו (ל"ת)אריאל 02/01/2011 10:38הגב לתגובה זו
- 1.גיל 01/01/2011 09:00הגב לתגובה זומן הראוי שתלמד את הנתונים צור ומורל זרקו את קצב ברגע הכי קריטי אחרי מסיבת עיתונאים כושלת בבית הנשיא היו צריכים להתפטר לפני מסיבת עיתונאים בקרית מלאכי ולא לתת לזה במה במקום זאת הם נטשו לאחר שחוו כישלון נוסף עם הלקוח הגדול שלהם וזה לא הפריע לעשות עוד סיבוב תקשורתי עליו...בושה כך לא נוהגים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
