ת"א סגרה שבוע בירוק: המעו"ף בשיא - 1,306 נק', דלק אנרגיה זינקה 4.3%

מדד ת"א 75 טיפס 1%. סקירה של ברקליס הקפיצה את רציו ודלק אנרגיה. אורלקלי קיבלה אישור לרכישת סילביניט - כיל טיפסה 2.4%. מלאנוקס זינקה 4.3%. בזן עלתה 3.6%. טבע איבדה 0.5%

בניגוד למגמה שנרשמה בעולם ותוך התעלמות מהחוזים העתידיים בוול סטריט שירדו קלות, המדדים המובילים בבורסה בתל אביב חתמו את יום המסחר האחרון לשבוע זה בעליות שערים. ברקע למסחר היום עמד גם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול, ועלה פחות מהצפוי ב-0.1%.

עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף טיפס ב-0.66% לרמה של 1,306 נקודות, מדד ת"א 75 הוסיף 0.99% ומניות הבנקים עלו בממוצע ב-0.43%. מחזור המסחר הסתכם ב-1.562 מיליארד שקל. בסיכום שבוע המסחר, מדד המעו"ף עלה ב-0.62%, מדד ת"א 75 הוסיף 0.9% ומדד הבנקים סיימו את השבוע בעלייה של 0.4%.

מניות חברות הגז בלטו היום המסחר ברקע לתחילת סיקור של הענף על ידי ברקליס קפיטל: רציו יהש עלתה 3.4% ודלק אנרגיה טיפסה ב-4.3% לאחר ששתי המניות היו הממולצות במגזר. עוד בתחום: דלק קידוחים יהש עלתה ב-0.5%, אבנר יהש טיפסה 1.6%.

מניית כיל זינקה ב-2.4%. חברת הדשנים הרוסית אורלקלי קיבלה היום את אישור הממשלה לרכישת יצרנית האשלג הרוסית סילביניט, מהלך שיגדיל את הריכוזיות בענף הריכוזי ממילא. בסיכום השבוע עלתה כיל ב-6.5%. עוד בלטו היום: מלאנוקס עלתה ב-4.3% וטבע איבדה 0.5%. מניית בזן טיפסה 3.6%, כאשר בסיכום שבועי הוסיפה 11.2%.

האינפלציה - מתחת לתחזיות

נתוני המדד לחודש נובמבר שפרסמה אמש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפתיעו קצת את השוק, בו ציפו לעלייה גדולה יותר בנתוני האינפלציה. מדד נובמבר עלה ב-0.1% והושפע בעיקר מעליות מחירים שנרשמו בסעיפי ההלבשה (2.2%), תחבורה ותקשורת (1.1%), בריאות (0.5%). מנגד, היו מספר סעיפים אשר הציגו ירידה - פירות וירקות (3.7%), ריהוט (1.6%), תרבות ובידור (0.4%), שירותי דיור בבעלות דיירים (0.2%).

הערכות המוקדמות של האנליסטים בשוק ההון באחד העם ניבאו כי המדד יעלה ב-0.3% וע"פ הערכות כעת, העלייה הנמוכה באינפלציה, צפויה להוריד את הלחץ מנגיד בנק ישראל להעלות את הריבית בפגישתו לקביעת המדיניות המוניטרית בשבוע הבא. לכתבה המורחבת: מדד המחירים עלה פחות מהתחזיות

מגמה מעורבת בשוקי חו"ל

עם סגירת המסחר בבורסה המקומית, באירופה המדדים רשמו ירידות קלות של עד 0.1%. נכון לשעת הנעילה, מדד הפוטסי בלונדון איבד 0.05%, מדד הקאק בפריז השיל 0.12% ומדד הדאקס ירד 0.06%. טרם הפתיחה בוול סטריט, החוזים נסחרו במגמה מעורבת בטווח צר.

הבוקר באסיה, בורסות המניות המרכזיות סגרו בעיקר בירידות שערים ברקע לסנטימנט השלילי בוול סטריט. ביפן, מדד הניקיי סגר ביציבות. בסין, מדד שנחאי איבד 0.46%. בהונג קונג ירד ההאנג סנג 1.14% ובדרום קוריאה נסחר הקוספי בירידה של 0.4%. לסקירת המסחר באסיה

אמש בוול סטריט ננעלו המדדים המובילים בירידה, למרות מספר נתוני מאקרו מעודדים שהתפרסמו עם תחילת המסחר. מדד הדאו ג'ונס ירד 0.17%, מדד ה-S&P 500 איבד 0.51% הנאסד"ק נפל 0.4%.

מניות במרכז

בברקליס קפיטל פתחו בסיקור מניות ענף חיפושי הגז הישראלי, תוך שמעניקים המלצת 'משקל יתר' לרציו ודלק אנרגיה. ישראמקו, דלק קידוחים יהש ואבנר יהש זוכות להמלצת 'משקל שוק'. ברקליס קפיטל בסיקור ענף הגז

מניית השלד הבורסאי אסים השקעות נסחרת בירידה יום לאחר ביטול על העסקאות במניה בעקבות תקלה אצל אחד מחברי הבורסה, ברקע לאיחוד הון שביצעה. בתוך כך, בניתוח שנעשה עולה כי המניה נסחרת בפרמייה של פי 10 מההון שהאחים חג'ג', הרוכשים את השלד, התחייבו להזרים לה. כמה שווים האחים חג'ג'?

אחרי שהפך בעל עניין בשלד הבורסאי שלדיאלי אליו צפויה להיכנס פעילות חיפושי נפט וגז בים התיכון, יגאל דמרי בעל השליטה בחברת הנדל"ן י.ח. דמרי, חתם על מזכר הבנות ליציקת פעילותה בישראל של חברת אנרג'טק האמריקנית המחזיקה ברישיון הקידוח "ניר-עם סעד", לתוך השלד הבורסאי בירי. לסיפור המלא

בהקשר של שלדיאלי נציין, כי השלד אישר אמש את הפרסום ב-Bizoprtal כי בונטאן ובעלת השליטה ב-IPC חוזרת על התנגדותה לעסקת מיזוג מחצית מפעילות חיפושי הגז והנפט של IPC לתוך שלדיאלי. בהודעה לבורסה מסרה שלדיאלי כי היא "בוחנת את צעדיה וממתינה לעמדתה של IPC בנושא".

יצרנית השבבים ממגדל העמק טאואר הודיעה הלילה (ה') על הקצאה של 35 מיליון דולר מתוך התשקיף מדף המאושר שלה לגיוס כספים עתידי מיורקוויל, במידה ותזדקק, במחיר משופר מההסכמים הקודמים. לכתבה המורחבת

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.