ת"א סגרה שבוע בירוק: המעו"ף בשיא - 1,306 נק', דלק אנרגיה זינקה 4.3%
בניגוד למגמה שנרשמה בעולם ותוך התעלמות מהחוזים העתידיים בוול סטריט שירדו קלות, המדדים המובילים בבורסה בתל אביב חתמו את יום המסחר האחרון לשבוע זה בעליות שערים. ברקע למסחר היום עמד גם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול, ועלה פחות מהצפוי ב-0.1%.
עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף טיפס ב-0.66% לרמה של 1,306 נקודות, מדד ת"א 75 הוסיף 0.99% ומניות הבנקים עלו בממוצע ב-0.43%. מחזור המסחר הסתכם ב-1.562 מיליארד שקל. בסיכום שבוע המסחר, מדד המעו"ף עלה ב-0.62%, מדד ת"א 75 הוסיף 0.9% ומדד הבנקים סיימו את השבוע בעלייה של 0.4%.
מניות חברות הגז בלטו היום המסחר ברקע לתחילת סיקור של הענף על ידי ברקליס קפיטל: רציו יהש עלתה 3.4% ודלק אנרגיה טיפסה ב-4.3% לאחר ששתי המניות היו הממולצות במגזר. עוד בתחום: דלק קידוחים יהש עלתה ב-0.5%, אבנר יהש טיפסה 1.6%.
מניית כיל זינקה ב-2.4%. חברת הדשנים הרוסית אורלקלי
האינפלציה - מתחת לתחזיות
נתוני המדד לחודש נובמבר שפרסמה אמש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפתיעו קצת את השוק, בו ציפו לעלייה גדולה יותר בנתוני האינפלציה. מדד נובמבר עלה ב-0.1% והושפע בעיקר מעליות מחירים שנרשמו בסעיפי ההלבשה (2.2%), תחבורה ותקשורת (1.1%), בריאות (0.5%). מנגד, היו מספר סעיפים אשר הציגו ירידה - פירות וירקות (3.7%), ריהוט (1.6%), תרבות ובידור (0.4%), שירותי דיור בבעלות דיירים (0.2%).
הערכות המוקדמות של האנליסטים בשוק ההון באחד העם ניבאו כי המדד יעלה ב-0.3% וע"פ הערכות כעת, העלייה הנמוכה באינפלציה, צפויה להוריד את הלחץ מנגיד בנק ישראל להעלות את הריבית בפגישתו לקביעת המדיניות המוניטרית בשבוע הבא. לכתבה המורחבת:
מגמה מעורבת בשוקי חו"ל
עם סגירת המסחר בבורסה המקומית, באירופה המדדים רשמו ירידות קלות של עד 0.1%. נכון לשעת הנעילה, מדד הפוטסי בלונדון איבד 0.05%, מדד הקאק בפריז השיל 0.12% ומדד הדאקס ירד 0.06%. טרם הפתיחה בוול סטריט, החוזים נסחרו במגמה מעורבת בטווח צר.
הבוקר באסיה, בורסות המניות המרכזיות סגרו בעיקר בירידות שערים ברקע לסנטימנט השלילי בוול סטריט. ביפן, מדד הניקיי סגר ביציבות. בסין, מדד שנחאי איבד 0.46%. בהונג קונג ירד ההאנג סנג 1.14% ובדרום קוריאה נסחר הקוספי בירידה של 0.4%.
אמש בוול סטריט ננעלו המדדים המובילים בירידה, למרות מספר נתוני מאקרו מעודדים שהתפרסמו עם תחילת המסחר. מדד הדאו ג'ונס ירד 0.17%, מדד ה-S&P 500 איבד 0.51% הנאסד"ק נפל 0.4%.
מניות במרכז
בברקליס קפיטל פתחו בסיקור מניות ענף חיפושי הגז הישראלי, תוך שמעניקים המלצת 'משקל יתר' לרציו ודלק אנרגיה. ישראמקו, דלק קידוחים יהש ואבנר יהש זוכות להמלצת 'משקל שוק'.
מניית השלד הבורסאי אסים השקעות נסחרת בירידה יום לאחר ביטול על העסקאות במניה בעקבות תקלה אצל אחד מחברי הבורסה, ברקע לאיחוד הון שביצעה. בתוך כך, בניתוח שנעשה עולה כי המניה נסחרת בפרמייה של פי 10 מההון שהאחים חג'ג', הרוכשים את השלד, התחייבו להזרים לה.
אחרי שהפך בעל עניין בשלד הבורסאי שלדיאלי אליו צפויה להיכנס פעילות חיפושי נפט וגז בים התיכון, יגאל דמרי בעל השליטה בחברת הנדל"ן י.ח. דמרי, חתם על מזכר הבנות ליציקת פעילותה בישראל של חברת אנרג'טק האמריקנית המחזיקה ברישיון הקידוח "ניר-עם סעד", לתוך השלד הבורסאי בירי.
בהקשר של שלדיאלי נציין, כי השלד אישר אמש את
יצרנית השבבים ממגדל העמק טאואר הודיעה הלילה (ה') על הקצאה של 35 מיליון דולר מתוך התשקיף מדף המאושר שלה לגיוס כספים עתידי מיורקוויל, במידה ותזדקק, במחיר משופר מההסכמים הקודמים.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
