ת"א סגרה שבוע בירוק: המעו"ף בשיא - 1,306 נק', דלק אנרגיה זינקה 4.3%
בניגוד למגמה שנרשמה בעולם ותוך התעלמות מהחוזים העתידיים בוול סטריט שירדו קלות, המדדים המובילים בבורסה בתל אביב חתמו את יום המסחר האחרון לשבוע זה בעליות שערים. ברקע למסחר היום עמד גם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול, ועלה פחות מהצפוי ב-0.1%.
עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף טיפס ב-0.66% לרמה של 1,306 נקודות, מדד ת"א 75 הוסיף 0.99% ומניות הבנקים עלו בממוצע ב-0.43%. מחזור המסחר הסתכם ב-1.562 מיליארד שקל. בסיכום שבוע המסחר, מדד המעו"ף עלה ב-0.62%, מדד ת"א 75 הוסיף 0.9% ומדד הבנקים סיימו את השבוע בעלייה של 0.4%.
מניות חברות הגז בלטו היום המסחר ברקע לתחילת סיקור של הענף על ידי ברקליס קפיטל: רציו יהש עלתה 3.4% ודלק אנרגיה טיפסה ב-4.3% לאחר ששתי המניות היו הממולצות במגזר. עוד בתחום: דלק קידוחים יהש עלתה ב-0.5%, אבנר יהש טיפסה 1.6%.
מניית כיל זינקה ב-2.4%. חברת הדשנים הרוסית אורלקלי
האינפלציה - מתחת לתחזיות
נתוני המדד לחודש נובמבר שפרסמה אמש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפתיעו קצת את השוק, בו ציפו לעלייה גדולה יותר בנתוני האינפלציה. מדד נובמבר עלה ב-0.1% והושפע בעיקר מעליות מחירים שנרשמו בסעיפי ההלבשה (2.2%), תחבורה ותקשורת (1.1%), בריאות (0.5%). מנגד, היו מספר סעיפים אשר הציגו ירידה - פירות וירקות (3.7%), ריהוט (1.6%), תרבות ובידור (0.4%), שירותי דיור בבעלות דיירים (0.2%).
הערכות המוקדמות של האנליסטים בשוק ההון באחד העם ניבאו כי המדד יעלה ב-0.3% וע"פ הערכות כעת, העלייה הנמוכה באינפלציה, צפויה להוריד את הלחץ מנגיד בנק ישראל להעלות את הריבית בפגישתו לקביעת המדיניות המוניטרית בשבוע הבא. לכתבה המורחבת:
מגמה מעורבת בשוקי חו"ל
עם סגירת המסחר בבורסה המקומית, באירופה המדדים רשמו ירידות קלות של עד 0.1%. נכון לשעת הנעילה, מדד הפוטסי בלונדון איבד 0.05%, מדד הקאק בפריז השיל 0.12% ומדד הדאקס ירד 0.06%. טרם הפתיחה בוול סטריט, החוזים נסחרו במגמה מעורבת בטווח צר.
הבוקר באסיה, בורסות המניות המרכזיות סגרו בעיקר בירידות שערים ברקע לסנטימנט השלילי בוול סטריט. ביפן, מדד הניקיי סגר ביציבות. בסין, מדד שנחאי איבד 0.46%. בהונג קונג ירד ההאנג סנג 1.14% ובדרום קוריאה נסחר הקוספי בירידה של 0.4%.
אמש בוול סטריט ננעלו המדדים המובילים בירידה, למרות מספר נתוני מאקרו מעודדים שהתפרסמו עם תחילת המסחר. מדד הדאו ג'ונס ירד 0.17%, מדד ה-S&P 500 איבד 0.51% הנאסד"ק נפל 0.4%.
מניות במרכז
בברקליס קפיטל פתחו בסיקור מניות ענף חיפושי הגז הישראלי, תוך שמעניקים המלצת 'משקל יתר' לרציו ודלק אנרגיה. ישראמקו, דלק קידוחים יהש ואבנר יהש זוכות להמלצת 'משקל שוק'.
מניית השלד הבורסאי אסים השקעות נסחרת בירידה יום לאחר ביטול על העסקאות במניה בעקבות תקלה אצל אחד מחברי הבורסה, ברקע לאיחוד הון שביצעה. בתוך כך, בניתוח שנעשה עולה כי המניה נסחרת בפרמייה של פי 10 מההון שהאחים חג'ג', הרוכשים את השלד, התחייבו להזרים לה.
אחרי שהפך בעל עניין בשלד הבורסאי שלדיאלי אליו צפויה להיכנס פעילות חיפושי נפט וגז בים התיכון, יגאל דמרי בעל השליטה בחברת הנדל"ן י.ח. דמרי, חתם על מזכר הבנות ליציקת פעילותה בישראל של חברת אנרג'טק האמריקנית המחזיקה ברישיון הקידוח "ניר-עם סעד", לתוך השלד הבורסאי בירי.
בהקשר של שלדיאלי נציין, כי השלד אישר אמש את
יצרנית השבבים ממגדל העמק טאואר הודיעה הלילה (ה') על הקצאה של 35 מיליון דולר מתוך התשקיף מדף המאושר שלה לגיוס כספים עתידי מיורקוויל, במידה ותזדקק, במחיר משופר מההסכמים הקודמים.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
