ת"א סגרה שבוע בירוק: המעו"ף בשיא - 1,306 נק', דלק אנרגיה זינקה 4.3%
בניגוד למגמה שנרשמה בעולם ותוך התעלמות מהחוזים העתידיים בוול סטריט שירדו קלות, המדדים המובילים בבורסה בתל אביב חתמו את יום המסחר האחרון לשבוע זה בעליות שערים. ברקע למסחר היום עמד גם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול, ועלה פחות מהצפוי ב-0.1%.
עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף טיפס ב-0.66% לרמה של 1,306 נקודות, מדד ת"א 75 הוסיף 0.99% ומניות הבנקים עלו בממוצע ב-0.43%. מחזור המסחר הסתכם ב-1.562 מיליארד שקל. בסיכום שבוע המסחר, מדד המעו"ף עלה ב-0.62%, מדד ת"א 75 הוסיף 0.9% ומדד הבנקים סיימו את השבוע בעלייה של 0.4%.
מניות חברות הגז בלטו היום המסחר ברקע לתחילת סיקור של הענף על ידי ברקליס קפיטל: רציו יהש עלתה 3.4% ודלק אנרגיה טיפסה ב-4.3% לאחר ששתי המניות היו הממולצות במגזר. עוד בתחום: דלק קידוחים יהש עלתה ב-0.5%, אבנר יהש טיפסה 1.6%.
מניית כיל זינקה ב-2.4%. חברת הדשנים הרוסית אורלקלי
האינפלציה - מתחת לתחזיות
נתוני המדד לחודש נובמבר שפרסמה אמש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפתיעו קצת את השוק, בו ציפו לעלייה גדולה יותר בנתוני האינפלציה. מדד נובמבר עלה ב-0.1% והושפע בעיקר מעליות מחירים שנרשמו בסעיפי ההלבשה (2.2%), תחבורה ותקשורת (1.1%), בריאות (0.5%). מנגד, היו מספר סעיפים אשר הציגו ירידה - פירות וירקות (3.7%), ריהוט (1.6%), תרבות ובידור (0.4%), שירותי דיור בבעלות דיירים (0.2%).
הערכות המוקדמות של האנליסטים בשוק ההון באחד העם ניבאו כי המדד יעלה ב-0.3% וע"פ הערכות כעת, העלייה הנמוכה באינפלציה, צפויה להוריד את הלחץ מנגיד בנק ישראל להעלות את הריבית בפגישתו לקביעת המדיניות המוניטרית בשבוע הבא. לכתבה המורחבת:
מגמה מעורבת בשוקי חו"ל
עם סגירת המסחר בבורסה המקומית, באירופה המדדים רשמו ירידות קלות של עד 0.1%. נכון לשעת הנעילה, מדד הפוטסי בלונדון איבד 0.05%, מדד הקאק בפריז השיל 0.12% ומדד הדאקס ירד 0.06%. טרם הפתיחה בוול סטריט, החוזים נסחרו במגמה מעורבת בטווח צר.
הבוקר באסיה, בורסות המניות המרכזיות סגרו בעיקר בירידות שערים ברקע לסנטימנט השלילי בוול סטריט. ביפן, מדד הניקיי סגר ביציבות. בסין, מדד שנחאי איבד 0.46%. בהונג קונג ירד ההאנג סנג 1.14% ובדרום קוריאה נסחר הקוספי בירידה של 0.4%.
אמש בוול סטריט ננעלו המדדים המובילים בירידה, למרות מספר נתוני מאקרו מעודדים שהתפרסמו עם תחילת המסחר. מדד הדאו ג'ונס ירד 0.17%, מדד ה-S&P 500 איבד 0.51% הנאסד"ק נפל 0.4%.
מניות במרכז
בברקליס קפיטל פתחו בסיקור מניות ענף חיפושי הגז הישראלי, תוך שמעניקים המלצת 'משקל יתר' לרציו ודלק אנרגיה. ישראמקו, דלק קידוחים יהש ואבנר יהש זוכות להמלצת 'משקל שוק'.
מניית השלד הבורסאי אסים השקעות נסחרת בירידה יום לאחר ביטול על העסקאות במניה בעקבות תקלה אצל אחד מחברי הבורסה, ברקע לאיחוד הון שביצעה. בתוך כך, בניתוח שנעשה עולה כי המניה נסחרת בפרמייה של פי 10 מההון שהאחים חג'ג', הרוכשים את השלד, התחייבו להזרים לה.
אחרי שהפך בעל עניין בשלד הבורסאי שלדיאלי אליו צפויה להיכנס פעילות חיפושי נפט וגז בים התיכון, יגאל דמרי בעל השליטה בחברת הנדל"ן י.ח. דמרי, חתם על מזכר הבנות ליציקת פעילותה בישראל של חברת אנרג'טק האמריקנית המחזיקה ברישיון הקידוח "ניר-עם סעד", לתוך השלד הבורסאי בירי.
בהקשר של שלדיאלי נציין, כי השלד אישר אמש את
יצרנית השבבים ממגדל העמק טאואר הודיעה הלילה (ה') על הקצאה של 35 מיליון דולר מתוך התשקיף מדף המאושר שלה לגיוס כספים עתידי מיורקוויל, במידה ותזדקק, במחיר משופר מההסכמים הקודמים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
