ת"א סגרה שבוע בירוק: המעו"ף בשיא - 1,306 נק', דלק אנרגיה זינקה 4.3%

מדד ת"א 75 טיפס 1%. סקירה של ברקליס הקפיצה את רציו ודלק אנרגיה. אורלקלי קיבלה אישור לרכישת סילביניט - כיל טיפסה 2.4%. מלאנוקס זינקה 4.3%. בזן עלתה 3.6%. טבע איבדה 0.5%

בניגוד למגמה שנרשמה בעולם ותוך התעלמות מהחוזים העתידיים בוול סטריט שירדו קלות, המדדים המובילים בבורסה בתל אביב חתמו את יום המסחר האחרון לשבוע זה בעליות שערים. ברקע למסחר היום עמד גם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול, ועלה פחות מהצפוי ב-0.1%.

עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף טיפס ב-0.66% לרמה של 1,306 נקודות, מדד ת"א 75 הוסיף 0.99% ומניות הבנקים עלו בממוצע ב-0.43%. מחזור המסחר הסתכם ב-1.562 מיליארד שקל. בסיכום שבוע המסחר, מדד המעו"ף עלה ב-0.62%, מדד ת"א 75 הוסיף 0.9% ומדד הבנקים סיימו את השבוע בעלייה של 0.4%.

מניות חברות הגז בלטו היום המסחר ברקע לתחילת סיקור של הענף על ידי ברקליס קפיטל: רציו יהש עלתה 3.4% ודלק אנרגיה טיפסה ב-4.3% לאחר ששתי המניות היו הממולצות במגזר. עוד בתחום: דלק קידוחים יהש עלתה ב-0.5%, אבנר יהש טיפסה 1.6%.

מניית כיל זינקה ב-2.4%. חברת הדשנים הרוסית אורלקלי קיבלה היום את אישור הממשלה לרכישת יצרנית האשלג הרוסית סילביניט, מהלך שיגדיל את הריכוזיות בענף הריכוזי ממילא. בסיכום השבוע עלתה כיל ב-6.5%. עוד בלטו היום: מלאנוקס עלתה ב-4.3% וטבע איבדה 0.5%. מניית בזן טיפסה 3.6%, כאשר בסיכום שבועי הוסיפה 11.2%.

האינפלציה - מתחת לתחזיות

נתוני המדד לחודש נובמבר שפרסמה אמש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפתיעו קצת את השוק, בו ציפו לעלייה גדולה יותר בנתוני האינפלציה. מדד נובמבר עלה ב-0.1% והושפע בעיקר מעליות מחירים שנרשמו בסעיפי ההלבשה (2.2%), תחבורה ותקשורת (1.1%), בריאות (0.5%). מנגד, היו מספר סעיפים אשר הציגו ירידה - פירות וירקות (3.7%), ריהוט (1.6%), תרבות ובידור (0.4%), שירותי דיור בבעלות דיירים (0.2%).

הערכות המוקדמות של האנליסטים בשוק ההון באחד העם ניבאו כי המדד יעלה ב-0.3% וע"פ הערכות כעת, העלייה הנמוכה באינפלציה, צפויה להוריד את הלחץ מנגיד בנק ישראל להעלות את הריבית בפגישתו לקביעת המדיניות המוניטרית בשבוע הבא. לכתבה המורחבת: מדד המחירים עלה פחות מהתחזיות

מגמה מעורבת בשוקי חו"ל

עם סגירת המסחר בבורסה המקומית, באירופה המדדים רשמו ירידות קלות של עד 0.1%. נכון לשעת הנעילה, מדד הפוטסי בלונדון איבד 0.05%, מדד הקאק בפריז השיל 0.12% ומדד הדאקס ירד 0.06%. טרם הפתיחה בוול סטריט, החוזים נסחרו במגמה מעורבת בטווח צר.

הבוקר באסיה, בורסות המניות המרכזיות סגרו בעיקר בירידות שערים ברקע לסנטימנט השלילי בוול סטריט. ביפן, מדד הניקיי סגר ביציבות. בסין, מדד שנחאי איבד 0.46%. בהונג קונג ירד ההאנג סנג 1.14% ובדרום קוריאה נסחר הקוספי בירידה של 0.4%. לסקירת המסחר באסיה

אמש בוול סטריט ננעלו המדדים המובילים בירידה, למרות מספר נתוני מאקרו מעודדים שהתפרסמו עם תחילת המסחר. מדד הדאו ג'ונס ירד 0.17%, מדד ה-S&P 500 איבד 0.51% הנאסד"ק נפל 0.4%.

מניות במרכז

בברקליס קפיטל פתחו בסיקור מניות ענף חיפושי הגז הישראלי, תוך שמעניקים המלצת 'משקל יתר' לרציו ודלק אנרגיה. ישראמקו, דלק קידוחים יהש ואבנר יהש זוכות להמלצת 'משקל שוק'. ברקליס קפיטל בסיקור ענף הגז

מניית השלד הבורסאי אסים השקעות נסחרת בירידה יום לאחר ביטול על העסקאות במניה בעקבות תקלה אצל אחד מחברי הבורסה, ברקע לאיחוד הון שביצעה. בתוך כך, בניתוח שנעשה עולה כי המניה נסחרת בפרמייה של פי 10 מההון שהאחים חג'ג', הרוכשים את השלד, התחייבו להזרים לה. כמה שווים האחים חג'ג'?

אחרי שהפך בעל עניין בשלד הבורסאי שלדיאלי אליו צפויה להיכנס פעילות חיפושי נפט וגז בים התיכון, יגאל דמרי בעל השליטה בחברת הנדל"ן י.ח. דמרי, חתם על מזכר הבנות ליציקת פעילותה בישראל של חברת אנרג'טק האמריקנית המחזיקה ברישיון הקידוח "ניר-עם סעד", לתוך השלד הבורסאי בירי. לסיפור המלא

בהקשר של שלדיאלי נציין, כי השלד אישר אמש את הפרסום ב-Bizoprtal כי בונטאן ובעלת השליטה ב-IPC חוזרת על התנגדותה לעסקת מיזוג מחצית מפעילות חיפושי הגז והנפט של IPC לתוך שלדיאלי. בהודעה לבורסה מסרה שלדיאלי כי היא "בוחנת את צעדיה וממתינה לעמדתה של IPC בנושא".

יצרנית השבבים ממגדל העמק טאואר הודיעה הלילה (ה') על הקצאה של 35 מיליון דולר מתוך התשקיף מדף המאושר שלה לגיוס כספים עתידי מיורקוויל, במידה ותזדקק, במחיר משופר מההסכמים הקודמים. לכתבה המורחבת

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים

חוק חדש יעניק עד 4 נקודות זיכוי במס ויקבע תגמול מינימלי של 9,632 שקל לחודש מילואים; ההסדר יורחב ב־2028 ויכלול גם תגמול רטרואקטיבי למפוטרים בזמן שירות

אדיר בן עמי |

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הטבות המס למשרתי המילואים כלוחמים, יוזמה שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. החוק מעניק נקודות זיכוי במס הכנסה ללוחמי מילואים בהתאם להיקף ימי השירות שביצעו במהלך שנת המס, במטרה לתגמל ולתמרץ שירות משמעותי במערך המילואים. על פי ההסדר החדש, משרתי מילואים שביצעו מעל 30 ימי שירות בשנה יהיו זכאים לנקודות זיכוי מדורגות, שיכולות להגיע עד ארבע נקודות זיכוי בשנה, שוות ערך לכ־968 שקלים בחודש, או כ־11,600 שקלים בשנה. ההטבה תיושם באופן קבוע במערך המס.


חלוקת הנקודות תיעשה בהתאם למספר הימים: 30 ימי שירות יזכו בחצי נקודת זיכוי (121 שקלים בחודש), 50 ימים יזכו בנקודה, 70 ימים בשתי נקודות, 90 ימים בשלוש נקודות, ומעל 110 ימים - ארבע נקודות. החל משנת 2028 המדרגות יותאמו מחדש כך שזכאות תושג כבר מ־20 ימי שירות.


בנוסף, החוק מעגן את התגמול המינימלי לחודש מילואים ומצמיד אותו למדד. בשנת 2025 יעמוד שכר המינימום לחודש מילואים על 9,632 שקלים, במקום כ־7,000 שקלים כיום. ההעלאה, שנקבעה תחילה כהוראת שעה בתקופת המלחמה, תהפוך כעת להסדר קבוע.


78% זכאים

בדיוני ועדת הכספים עלה כי כ־78% מלוחמי מערך המילואים צפויים לעמוד בתנאי הסף ולהיכנס למעגל הזכאות כבר בשנת 2025. דרישת הוועדה הביאה להפחתת מספר ימי השירות הנדרשים החל משנת 2028, מתוך צפי לירידה בעומס המילואים בשנים הקרובות. במהלך הדיונים הושם דגש על כך שהחוק המקורי היטיב בעיקר עם בעלי הכנסה גבוהה, ולכן הוחלט לשלב בו תיקון לחוק הביטוח הלאומי המבטיח תגמול מזערי למשרתי מילואים בעלי הכנסה נמוכה או כאלה שאינם עובדים. שיעור התגמול יעמוד על 95% משכר הבסיס, כפי שנקבע בתקופת המלחמה, וייושם באופן קבוע.


בוועדה הוצג גם סיכום נוסף, ביוזמת ח״כ ינון אזולאי, שלפיו משרת מילואים שיפוטר במהלך שירותו יהיה זכאי להשלמת שכר מלאה עד לגובה שכרו האחרון. באוצר ציינו כי הסדר זה יקודם בהסכמה במסגרת הצעת חוק פרטית, וייכנס לתוקף רטרואקטיבית ממאי 2025 ועד לסיום מצב החירום בעורף.