אלביט מערכות - דוחות- בסדר, 2010- יהיה בסדר

אלביט מערכות פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2009 וערכה שיחת ועידה וכנס משקיעים שנתי
גיל בשן |

תוצאות הרווח והפסד היו נמוכות במעט מהציפיות המוקדמות, בעיקר בשורת ההכנסות. צבר ההזמנות שמר על יציבות, הישג לא מבוטל בתנאי השוק הנוכחיים. בסה"כ תוצאות סבירות בשנה טובה לחברה.

הכנסות

הכנסות החברה ברבעון עמדו על 714 מילון דולר לעומת 698 במקביל, נמוך מהערכותינו המוקדמות, שיעורי הצמיחה ברבעון ירדו, למרות שעונתית זהו הרבעון החזק.

בחלוקה לסגמנטים התמונה מעודדת יותר, ברבעון המקביל נרשמה קפיצה גדולה בתחום מערכות היבשה מחוזים לטווח קצר שכללו מכירות מערכות מיזוג האוויר לרק"מ של חברת Kinetix בארה"ב.

מקורות הצמיחה העיקריים של החברה בעיקרם תחום המלטים ומערכות שליטה ובקרה המשיכו את מגמת הגידול עם צמיחה של 16% ו- 27% בהתאמה ברבעון הרביעי.

כבר במהלך הרבעונים האחרונים החברה דיווחה על שינוי בדרישות הלקוחות ובתהליך המכרזים (פירוט בסעיף הצבר) יחד עם זאת אין שינוי בכמות ובהיקף הכספי של המכרזים. בהתאם אנו מעריכים כי כוחה התחרותי והפתרונות האיכותיים שמספקת החברה יאפשרו לה להמשיך ולצמוח גם בשנים הקרובות.

צבר הזמנות

צבר ההזמנות שמר על יציבות לעומת רמתו בסוף 2008. רמת הצבר עומדת על 5.04 מיליארד דולר, לעומת 5.03 מיליארד דולר במקביל. חששות רבות היו בנוגע לרמת הצבר ולעובדה שמימושו ברבעון יעלה על הזכיות בחוזים.

אנו רואים את רמת הצבר הנוכחית כהישג לא מבוטל שמצביע על עוצמתה של החברה וכוחה התחרותי. בשנה האחרונה חלו שינויים בדרישות הלקוחות שדורשים כיום מוצרים מוגמרים ולא רק אב טיפוס, משך הזמן לחתימת חוזים מתארך ובמקביל מח"מ החוזים מתקצר.

המשמעויות של שינויים אלו כוללים דחייה אפשרית של חתימת חוזים ברבעונים הקרובים, עלויות מו"פ ומכירה גבוהות יותר כהכנה למכרזים ורווחיות גולמית גבוהה יותר כפיצוי על עלויות התפעול הגבוהות.

רווחיות

הרווח הגולמי ברבעון שוב עמד על רמה גבוה של 29.7% לעומת 29.1% ברבעון המקביל, שיעור הרווח הגולמי שעלה על צפיותינו מעודד ומעיד כי החברה מסוגלת לפצות במידה מסוימת על העלייה בהוצאות 62.2 מיליון דולר המהווים 8.9%, הירידה נובעת בעיקר מהירידה בהזמנות זמן קצר שאפיינו את הרבעון המקביל ונעשו ברווחיות גבוהה.

בהסתכלות שנתית ההוצאות התפעוליות שמרו על יציבות אולם אנו מניחים כי נראה עלייה בשנה הקרובה בשל תהליך המכרזים שהשתנה. עלייה בהוצאות המו"פ והמכירה מול ירידה קלה בהוצאות הנהלה וכלליות ושמירה על מרווח גולמי גבוהה.

שיעורי הרווח הינם נקודת מפתח בדוחות ובהערכת השווי לאלביט, השיפור ברווחיות הגולמית מעודד אולם מנגד עלייה בהוצאות התפעוליות צפויים לשחוק את שיעוריי הרווח שייצרה החברה בשנתיים האחרונות. אנו מעריכים כי במצב עולם נורמאלי אלביט תדע לייצר רווחיות תפעולית של כ- 9% על מחזור המכירות.

תזרים מזומנים

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת שייצרה החברה הגיע ל 209 מיליון דולר, בדומה לשנת 2008. המתאם תזרים רווח גבוה ולא צפוי להיפגע על אף הירידה במקדמות מלקוחות כתוצאה מהירידה במח"מ החוזים.

אנו מעריכים כי המאזן היציב, סך ההתחייבויות הפיננסיות נטו עומדות על 95 מיליון דולר, בנוסף לתזרים המתקבל צפוי להמשיך לשרת את אסטרטגיית המיזוגים והרכישות בחברה. החברה הצהירה כי בכוונתה לגייס אג"ח בהיקף של כ- 1 מיליארד ש"ח להערכתנו כבר בשנה הקרובה נראה הגברת הילוך בתחום זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.