אלביט מערכות - דוחות- בסדר, 2010- יהיה בסדר
תוצאות הרווח והפסד היו נמוכות במעט מהציפיות המוקדמות, בעיקר בשורת ההכנסות. צבר ההזמנות שמר על יציבות, הישג לא מבוטל בתנאי השוק הנוכחיים. בסה"כ תוצאות סבירות בשנה טובה לחברה.
הכנסות
הכנסות החברה ברבעון עמדו על 714 מילון דולר לעומת 698 במקביל, נמוך מהערכותינו המוקדמות, שיעורי הצמיחה ברבעון ירדו, למרות שעונתית זהו הרבעון החזק.
בחלוקה לסגמנטים התמונה מעודדת יותר, ברבעון המקביל נרשמה קפיצה גדולה בתחום מערכות היבשה מחוזים לטווח קצר שכללו מכירות מערכות מיזוג האוויר לרק"מ של חברת Kinetix בארה"ב.
מקורות הצמיחה העיקריים של החברה בעיקרם תחום המלטים ומערכות שליטה ובקרה המשיכו את מגמת הגידול עם צמיחה של 16% ו- 27% בהתאמה ברבעון הרביעי.
כבר במהלך הרבעונים האחרונים החברה דיווחה על שינוי בדרישות הלקוחות ובתהליך המכרזים (פירוט בסעיף הצבר) יחד עם זאת אין שינוי בכמות ובהיקף הכספי של המכרזים. בהתאם אנו מעריכים כי כוחה התחרותי והפתרונות האיכותיים שמספקת החברה יאפשרו לה להמשיך ולצמוח גם בשנים הקרובות.
צבר הזמנות
צבר ההזמנות שמר על יציבות לעומת רמתו בסוף 2008. רמת הצבר עומדת על 5.04 מיליארד דולר, לעומת 5.03 מיליארד דולר במקביל. חששות רבות היו בנוגע לרמת הצבר ולעובדה שמימושו ברבעון יעלה על הזכיות בחוזים.
אנו רואים את רמת הצבר הנוכחית כהישג לא מבוטל שמצביע על עוצמתה של החברה וכוחה התחרותי. בשנה האחרונה חלו שינויים בדרישות הלקוחות שדורשים כיום מוצרים מוגמרים ולא רק אב טיפוס, משך הזמן לחתימת חוזים מתארך ובמקביל מח"מ החוזים מתקצר.
המשמעויות של שינויים אלו כוללים דחייה אפשרית של חתימת חוזים ברבעונים הקרובים, עלויות מו"פ ומכירה גבוהות יותר כהכנה למכרזים ורווחיות גולמית גבוהה יותר כפיצוי על עלויות התפעול הגבוהות.
רווחיות
הרווח הגולמי ברבעון שוב עמד על רמה גבוה של 29.7% לעומת 29.1% ברבעון המקביל, שיעור הרווח הגולמי שעלה על צפיותינו מעודד ומעיד כי החברה מסוגלת לפצות במידה מסוימת על העלייה בהוצאות 62.2 מיליון דולר המהווים 8.9%, הירידה נובעת בעיקר מהירידה בהזמנות זמן קצר שאפיינו את הרבעון המקביל ונעשו ברווחיות גבוהה.
בהסתכלות שנתית ההוצאות התפעוליות שמרו על יציבות אולם אנו מניחים כי נראה עלייה בשנה הקרובה בשל תהליך המכרזים שהשתנה. עלייה בהוצאות המו"פ והמכירה מול ירידה קלה בהוצאות הנהלה וכלליות ושמירה על מרווח גולמי גבוהה.
שיעורי הרווח הינם נקודת מפתח בדוחות ובהערכת השווי לאלביט, השיפור ברווחיות הגולמית מעודד אולם מנגד עלייה בהוצאות התפעוליות צפויים לשחוק את שיעוריי הרווח שייצרה החברה בשנתיים האחרונות. אנו מעריכים כי במצב עולם נורמאלי אלביט תדע לייצר רווחיות תפעולית של כ- 9% על מחזור המכירות.
תזרים מזומנים
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת שייצרה החברה הגיע ל 209 מיליון דולר, בדומה לשנת 2008. המתאם תזרים רווח גבוה ולא צפוי להיפגע על אף הירידה במקדמות מלקוחות כתוצאה מהירידה במח"מ החוזים.
אנו מעריכים כי המאזן היציב, סך ההתחייבויות הפיננסיות נטו עומדות על 95 מיליון דולר, בנוסף לתזרים המתקבל צפוי להמשיך לשרת את אסטרטגיית המיזוגים והרכישות בחברה. החברה הצהירה כי בכוונתה לגייס אג"ח בהיקף של כ- 1 מיליארד ש"ח להערכתנו כבר בשנה הקרובה נראה הגברת הילוך בתחום זה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
