אלביט מערכות - דוחות- בסדר, 2010- יהיה בסדר
תוצאות הרווח והפסד היו נמוכות במעט מהציפיות המוקדמות, בעיקר בשורת ההכנסות. צבר ההזמנות שמר על יציבות, הישג לא מבוטל בתנאי השוק הנוכחיים. בסה"כ תוצאות סבירות בשנה טובה לחברה.
הכנסות
הכנסות החברה ברבעון עמדו על 714 מילון דולר לעומת 698 במקביל, נמוך מהערכותינו המוקדמות, שיעורי הצמיחה ברבעון ירדו, למרות שעונתית זהו הרבעון החזק.
בחלוקה לסגמנטים התמונה מעודדת יותר, ברבעון המקביל נרשמה קפיצה גדולה בתחום מערכות היבשה מחוזים לטווח קצר שכללו מכירות מערכות מיזוג האוויר לרק"מ של חברת Kinetix בארה"ב.
מקורות הצמיחה העיקריים של החברה בעיקרם תחום המלטים ומערכות שליטה ובקרה המשיכו את מגמת הגידול עם צמיחה של 16% ו- 27% בהתאמה ברבעון הרביעי.
כבר במהלך הרבעונים האחרונים החברה דיווחה על שינוי בדרישות הלקוחות ובתהליך המכרזים (פירוט בסעיף הצבר) יחד עם זאת אין שינוי בכמות ובהיקף הכספי של המכרזים. בהתאם אנו מעריכים כי כוחה התחרותי והפתרונות האיכותיים שמספקת החברה יאפשרו לה להמשיך ולצמוח גם בשנים הקרובות.
צבר הזמנות
צבר ההזמנות שמר על יציבות לעומת רמתו בסוף 2008. רמת הצבר עומדת על 5.04 מיליארד דולר, לעומת 5.03 מיליארד דולר במקביל. חששות רבות היו בנוגע לרמת הצבר ולעובדה שמימושו ברבעון יעלה על הזכיות בחוזים.
אנו רואים את רמת הצבר הנוכחית כהישג לא מבוטל שמצביע על עוצמתה של החברה וכוחה התחרותי. בשנה האחרונה חלו שינויים בדרישות הלקוחות שדורשים כיום מוצרים מוגמרים ולא רק אב טיפוס, משך הזמן לחתימת חוזים מתארך ובמקביל מח"מ החוזים מתקצר.
המשמעויות של שינויים אלו כוללים דחייה אפשרית של חתימת חוזים ברבעונים הקרובים, עלויות מו"פ ומכירה גבוהות יותר כהכנה למכרזים ורווחיות גולמית גבוהה יותר כפיצוי על עלויות התפעול הגבוהות.
רווחיות
הרווח הגולמי ברבעון שוב עמד על רמה גבוה של 29.7% לעומת 29.1% ברבעון המקביל, שיעור הרווח הגולמי שעלה על צפיותינו מעודד ומעיד כי החברה מסוגלת לפצות במידה מסוימת על העלייה בהוצאות 62.2 מיליון דולר המהווים 8.9%, הירידה נובעת בעיקר מהירידה בהזמנות זמן קצר שאפיינו את הרבעון המקביל ונעשו ברווחיות גבוהה.
בהסתכלות שנתית ההוצאות התפעוליות שמרו על יציבות אולם אנו מניחים כי נראה עלייה בשנה הקרובה בשל תהליך המכרזים שהשתנה. עלייה בהוצאות המו"פ והמכירה מול ירידה קלה בהוצאות הנהלה וכלליות ושמירה על מרווח גולמי גבוהה.
שיעורי הרווח הינם נקודת מפתח בדוחות ובהערכת השווי לאלביט, השיפור ברווחיות הגולמית מעודד אולם מנגד עלייה בהוצאות התפעוליות צפויים לשחוק את שיעוריי הרווח שייצרה החברה בשנתיים האחרונות. אנו מעריכים כי במצב עולם נורמאלי אלביט תדע לייצר רווחיות תפעולית של כ- 9% על מחזור המכירות.
תזרים מזומנים
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת שייצרה החברה הגיע ל 209 מיליון דולר, בדומה לשנת 2008. המתאם תזרים רווח גבוה ולא צפוי להיפגע על אף הירידה במקדמות מלקוחות כתוצאה מהירידה במח"מ החוזים.
אנו מעריכים כי המאזן היציב, סך ההתחייבויות הפיננסיות נטו עומדות על 95 מיליון דולר, בנוסף לתזרים המתקבל צפוי להמשיך לשרת את אסטרטגיית המיזוגים והרכישות בחברה. החברה הצהירה כי בכוונתה לגייס אג"ח בהיקף של כ- 1 מיליארד ש"ח להערכתנו כבר בשנה הקרובה נראה הגברת הילוך בתחום זה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
