אלביט מערכות - דוחות- בסדר, 2010- יהיה בסדר
תוצאות הרווח והפסד היו נמוכות במעט מהציפיות המוקדמות, בעיקר בשורת ההכנסות. צבר ההזמנות שמר על יציבות, הישג לא מבוטל בתנאי השוק הנוכחיים. בסה"כ תוצאות סבירות בשנה טובה לחברה.
הכנסות
הכנסות החברה ברבעון עמדו על 714 מילון דולר לעומת 698 במקביל, נמוך מהערכותינו המוקדמות, שיעורי הצמיחה ברבעון ירדו, למרות שעונתית זהו הרבעון החזק.
בחלוקה לסגמנטים התמונה מעודדת יותר, ברבעון המקביל נרשמה קפיצה גדולה בתחום מערכות היבשה מחוזים לטווח קצר שכללו מכירות מערכות מיזוג האוויר לרק"מ של חברת Kinetix בארה"ב.
מקורות הצמיחה העיקריים של החברה בעיקרם תחום המלטים ומערכות שליטה ובקרה המשיכו את מגמת הגידול עם צמיחה של 16% ו- 27% בהתאמה ברבעון הרביעי.
כבר במהלך הרבעונים האחרונים החברה דיווחה על שינוי בדרישות הלקוחות ובתהליך המכרזים (פירוט בסעיף הצבר) יחד עם זאת אין שינוי בכמות ובהיקף הכספי של המכרזים. בהתאם אנו מעריכים כי כוחה התחרותי והפתרונות האיכותיים שמספקת החברה יאפשרו לה להמשיך ולצמוח גם בשנים הקרובות.
צבר הזמנות
צבר ההזמנות שמר על יציבות לעומת רמתו בסוף 2008. רמת הצבר עומדת על 5.04 מיליארד דולר, לעומת 5.03 מיליארד דולר במקביל. חששות רבות היו בנוגע לרמת הצבר ולעובדה שמימושו ברבעון יעלה על הזכיות בחוזים.
אנו רואים את רמת הצבר הנוכחית כהישג לא מבוטל שמצביע על עוצמתה של החברה וכוחה התחרותי. בשנה האחרונה חלו שינויים בדרישות הלקוחות שדורשים כיום מוצרים מוגמרים ולא רק אב טיפוס, משך הזמן לחתימת חוזים מתארך ובמקביל מח"מ החוזים מתקצר.
המשמעויות של שינויים אלו כוללים דחייה אפשרית של חתימת חוזים ברבעונים הקרובים, עלויות מו"פ ומכירה גבוהות יותר כהכנה למכרזים ורווחיות גולמית גבוהה יותר כפיצוי על עלויות התפעול הגבוהות.
רווחיות
הרווח הגולמי ברבעון שוב עמד על רמה גבוה של 29.7% לעומת 29.1% ברבעון המקביל, שיעור הרווח הגולמי שעלה על צפיותינו מעודד ומעיד כי החברה מסוגלת לפצות במידה מסוימת על העלייה בהוצאות 62.2 מיליון דולר המהווים 8.9%, הירידה נובעת בעיקר מהירידה בהזמנות זמן קצר שאפיינו את הרבעון המקביל ונעשו ברווחיות גבוהה.
בהסתכלות שנתית ההוצאות התפעוליות שמרו על יציבות אולם אנו מניחים כי נראה עלייה בשנה הקרובה בשל תהליך המכרזים שהשתנה. עלייה בהוצאות המו"פ והמכירה מול ירידה קלה בהוצאות הנהלה וכלליות ושמירה על מרווח גולמי גבוהה.
שיעורי הרווח הינם נקודת מפתח בדוחות ובהערכת השווי לאלביט, השיפור ברווחיות הגולמית מעודד אולם מנגד עלייה בהוצאות התפעוליות צפויים לשחוק את שיעוריי הרווח שייצרה החברה בשנתיים האחרונות. אנו מעריכים כי במצב עולם נורמאלי אלביט תדע לייצר רווחיות תפעולית של כ- 9% על מחזור המכירות.
תזרים מזומנים
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת שייצרה החברה הגיע ל 209 מיליון דולר, בדומה לשנת 2008. המתאם תזרים רווח גבוה ולא צפוי להיפגע על אף הירידה במקדמות מלקוחות כתוצאה מהירידה במח"מ החוזים.
אנו מעריכים כי המאזן היציב, סך ההתחייבויות הפיננסיות נטו עומדות על 95 מיליון דולר, בנוסף לתזרים המתקבל צפוי להמשיך לשרת את אסטרטגיית המיזוגים והרכישות בחברה. החברה הצהירה כי בכוונתה לגייס אג"ח בהיקף של כ- 1 מיליארד ש"ח להערכתנו כבר בשנה הקרובה נראה הגברת הילוך בתחום זה.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")