היורו לא קיים זמן רב, אך תוך זמן קצר הוא אומץ על ידי כל מי שקשור לתחום המטבע. בנקים מרכזיים ועד פרטיים מחזיקים את הכספים שלהם ביורו ובתחום המסחר הוא הפך למטבע הסחיר ביותר אחרי הדולר.

צמד היורו -דולר הם המטבע הסחיר ביותר בעולם, המחזיק מעל 70% מהמחזור במסחר מטבע חוץ. כיום, לאחר עשור של פעילות, היורו נבחן לראשונה תחת תנאי לחץ כלכלי.

מעת הקמת האיחוד האירופאי היורו פעל בסביבה כלכלית צומחת, אינפלציה יציבה ואבטלה נמוכה. בהשוואה למתחרה הראשי שלו הדולר, היורו נראה חדש, מודרני ולא נגוע בניגוד פוליטי. לצד אלה נתפס היורו גם כמטבע המנוהל לפי חוקי האנטי אינפלציה של הבנק המרכזי של האיחוד האירופאי (ECB) , עד להגעת הדיווחים על בעיות מבית של גירעונות כבדים בגוש היורו. הדיווחים הבעייתיים הציפו שאלות באשר לכוחו ומוכנותו של האיחוד לסייע למדינות חברות אשר נקלעו למצוקה, והיכולת לאכוף חוקים וסנקציות כנגד מדינות שלא פועלות במסגרת האמנות המוסכמות ולסכן בכך את האיחוד כולו במצבי קיצון נתונים.

היורו, אשר ברבעון האחרון של 2009 הסתמן כמי שנמצא בדרכו למעלה בעודו מרחף ברמות 1.5 יורו לדולר, הפך למטבע אשר חטף בחוזקה רבה ביותר את התחזקותו של הדולר בחודשים האחרונים. המפסיד של התקופה האחרונה ביום חמישי האחרון הצליח להרים קצת את הראש מהצלילה החופשית שבו היה מצוי והחזיר לעצמו כוח מול הדולר. החוזים ביורו-דולר הציגו את הנפח הרחב ביותר בשנה האחרונה של פוזיציות כנגד היורו ולפיכך שחקנים בשוק צפו, כי נדרש תיקון כלשהו, גם אם ישנה ציפייה להמשך התחזקות הדולר בטווח הבינוני-רחוק. הצפי של רוב הסוחרים בשבועות האחרונים היה לכיוון היחלשות היורו ועכשיו השוק מתנהג בחוסר החלטיות עם תנודתיות גבוה. מקור האי-ודאות נושב מכוון המטבע האמריקאי.

אז מה קורה במטבע הירוק?

הריבית הבין-בנקאית ללילה עלתה ביום חמישי ל-0.75% .השווקים התייחסו למהלך של הנגיד האמריקאי בן ברננקי באדישות יחסית, למרות שזו העלאת הריבית הראשונה מזה שנתיים וחצי. העלאת הריבית לא השפיעה כלל על השווקים הישירים של האגח"ים או אפילו על הבנקים שהם נושאי החוב. החשיפה של הבנקים לסוג זה של הלוואות הינו שולי ולכן גם ההשפעה.

הריבית ללילה היא במהותה קנס (כנראה נראה עוד שני העלאות קרובות של 0.25% בטווח הקרוב). אפילו ה'פד' עצמו אמר שזה התחלה של נירמול ההלוואות מאשר שינוי בעמדה של מדיניות ריביות אפסיות לטווח הארוך. במשך השנה האחרונה ההצהרות של ה'פד' חוזרות ואומרות שהכלכלה האמריקאית נדרשת לסביבת ריבית נמוכה לטווח זמן ארוך. בבנק חזרו וציינו זאת שוב ביום חמישי האחרון לאחר העלאת הריבית ללילה (ריבית הבסיס לא עומדת להשתנות).

ריבית הבסיס זוהי הריבית שהפד קובע בעזרתה את המהלכים ובעזרת הריבית הזו מתבצעת השליטה בשווקים ועל השוק הפרטי. בנק אשר מתקשה לגייס הון מהסקטור הפרטי עקב חוסר נזילות או קשיים אחרים, פונה לבנק בבקשה להלוואה מה-Federal Open Market Committee (FOMC).. ההלוואה ללילה היא המפלט האחרון שכן היא עלולה לתייג את הגוף הלווה כמי שעלול להיות נתון בבעיות נזילות, וזה בתורו עלול ליצור חששות בקרב ציבור הלקוחות, ציבור המשקיעים ובעלי חוב אחרים של הבנק.

השינוי בריביות ללילה הוא אמצעי של בן ברננקי להחזרת המצב הנורמאלי עבור ההלוואות שהפד מחלק למוסדות וייצוב הכלכלה. השינוי הוא חלק מתוכניתו של ברננקי להפחית את הנזילות שהוא מזרים לשווקים, ולצמצם את אמצעי ההחייאה למוסדות אשר זקוקים לעזרה תמידית ולא מצליחים לעמוד על הרגליים לבדם. בנקים ומוסדות בנקאים כבר אינם בקו הראשון של האש. במידה והיו או שהיה חשד לגביהם גם ההעלאה הסימבולית הזאת לא הייתה מתרחשת.

האינפלציה: האינפלציה בארה"ב השתפרה בחודש ינואר. מדד המחירים לצרכן עלה ב 0.2% ובקצב שנתי עליה של 2.6% וישר אחריו 1.6% . זו הנפילה הראשונה באחד מגורמי האינפלציה מזה זמן רב, וזו הייתה טענתו של הפד מזה זמן רב, שהאינפלציה תתרסן על ידי ההאטה הכלכלית והאבטלה.

התמ"ג: הצפי לצמיחה של הפד לשנה זו היא 2.8% עד 3.5% אבל נראה כי האבטלה תעיב על קצב הצמיחה, בעיקר לאור העובדה כי לא נוצרים מקומות עבודה חדשים בקצב מספק.

בזמן בו הכלכלה האמריקאית מצויה באינפלציה נמוכה, תמ"ג שאינו גדל ואבטלה שלא מסתמן עבורה פיתרון בקרוב, ומעל כל זה מרחף שוק הדיור, תרופת הדמה של העלאת ריבית ללילה הינה כל מה שהפד יכול להרשות לעצמו להציג בזירת הריביות.

לסיכום