ריצת הדולר נעצרה בעקבות חוסר הבנה
היורו לא קיים זמן רב, אך תוך זמן קצר הוא אומץ על ידי כל מי שקשור לתחום המטבע. בנקים מרכזיים ועד פרטיים מחזיקים את הכספים שלהם ביורו ובתחום המסחר הוא הפך למטבע הסחיר ביותר אחרי הדולר.
צמד היורו -דולר הם המטבע הסחיר ביותר בעולם, המחזיק מעל 70% מהמחזור במסחר מטבע חוץ. כיום, לאחר עשור של פעילות, היורו נבחן לראשונה תחת תנאי לחץ כלכלי.
מעת הקמת האיחוד האירופאי היורו פעל בסביבה כלכלית צומחת, אינפלציה יציבה ואבטלה נמוכה. בהשוואה למתחרה הראשי שלו הדולר, היורו נראה חדש, מודרני ולא נגוע בניגוד פוליטי. לצד אלה נתפס היורו גם כמטבע המנוהל לפי חוקי האנטי אינפלציה של הבנק המרכזי של האיחוד האירופאי (ECB) , עד להגעת הדיווחים על בעיות מבית של גירעונות כבדים בגוש היורו. הדיווחים הבעייתיים הציפו שאלות באשר לכוחו ומוכנותו של האיחוד לסייע למדינות חברות אשר נקלעו למצוקה, והיכולת לאכוף חוקים וסנקציות כנגד מדינות שלא פועלות במסגרת האמנות המוסכמות ולסכן בכך את האיחוד כולו במצבי קיצון נתונים.
היורו, אשר ברבעון האחרון של 2009 הסתמן כמי שנמצא בדרכו למעלה בעודו מרחף ברמות 1.5 יורו לדולר, הפך למטבע אשר חטף בחוזקה רבה ביותר את התחזקותו של הדולר בחודשים האחרונים. המפסיד של התקופה האחרונה ביום חמישי האחרון הצליח להרים קצת את הראש מהצלילה החופשית שבו היה מצוי והחזיר לעצמו כוח מול הדולר. החוזים ביורו-דולר הציגו את הנפח הרחב ביותר בשנה האחרונה של פוזיציות כנגד היורו ולפיכך שחקנים בשוק צפו, כי נדרש תיקון כלשהו, גם אם ישנה ציפייה להמשך התחזקות הדולר בטווח הבינוני-רחוק. הצפי של רוב הסוחרים בשבועות האחרונים היה לכיוון היחלשות היורו ועכשיו השוק מתנהג בחוסר החלטיות עם תנודתיות גבוה. מקור האי-ודאות נושב מכוון המטבע האמריקאי.
אז מה קורה במטבע הירוק?
הריבית הבין-בנקאית ללילה עלתה ביום חמישי ל-0.75% .השווקים התייחסו למהלך של הנגיד האמריקאי בן ברננקי באדישות יחסית, למרות שזו העלאת הריבית הראשונה מזה שנתיים וחצי. העלאת הריבית לא השפיעה כלל על השווקים הישירים של האגח"ים או אפילו על הבנקים שהם נושאי החוב. החשיפה של הבנקים לסוג זה של הלוואות הינו שולי ולכן גם ההשפעה.
הריבית ללילה היא במהותה קנס (כנראה נראה עוד שני העלאות קרובות של 0.25% בטווח הקרוב). אפילו ה'פד' עצמו אמר שזה התחלה של נירמול ההלוואות מאשר שינוי בעמדה של מדיניות ריביות אפסיות לטווח הארוך. במשך השנה האחרונה ההצהרות של ה'פד' חוזרות ואומרות שהכלכלה האמריקאית נדרשת לסביבת ריבית נמוכה לטווח זמן ארוך. בבנק חזרו וציינו זאת שוב ביום חמישי האחרון לאחר העלאת הריבית ללילה (ריבית הבסיס לא עומדת להשתנות).
ריבית הבסיס זוהי הריבית שהפד קובע בעזרתה את המהלכים ובעזרת הריבית הזו מתבצעת השליטה בשווקים ועל השוק הפרטי. בנק אשר מתקשה לגייס הון מהסקטור הפרטי עקב חוסר נזילות או קשיים אחרים, פונה לבנק בבקשה להלוואה מה-Federal Open Market Committee (FOMC).. ההלוואה ללילה היא המפלט האחרון שכן היא עלולה לתייג את הגוף הלווה כמי שעלול להיות נתון בבעיות נזילות, וזה בתורו עלול ליצור חששות בקרב ציבור הלקוחות, ציבור המשקיעים ובעלי חוב אחרים של הבנק.
השינוי בריביות ללילה הוא אמצעי של בן ברננקי להחזרת המצב הנורמאלי עבור ההלוואות שהפד מחלק למוסדות וייצוב הכלכלה. השינוי הוא חלק מתוכניתו של ברננקי להפחית את הנזילות שהוא מזרים לשווקים, ולצמצם את אמצעי ההחייאה למוסדות אשר זקוקים לעזרה תמידית ולא מצליחים לעמוד על הרגליים לבדם. בנקים ומוסדות בנקאים כבר אינם בקו הראשון של האש. במידה והיו או שהיה חשד לגביהם גם ההעלאה הסימבולית הזאת לא הייתה מתרחשת.
האינפלציה: האינפלציה בארה"ב השתפרה בחודש ינואר. מדד המחירים לצרכן עלה ב 0.2% ובקצב שנתי עליה של 2.6% וישר אחריו 1.6% . זו הנפילה הראשונה באחד מגורמי האינפלציה מזה זמן רב, וזו הייתה טענתו של הפד מזה זמן רב, שהאינפלציה תתרסן על ידי ההאטה הכלכלית והאבטלה.
התמ"ג: הצפי לצמיחה של הפד לשנה זו היא 2.8% עד 3.5% אבל נראה כי האבטלה תעיב על קצב הצמיחה, בעיקר לאור העובדה כי לא נוצרים מקומות עבודה חדשים בקצב מספק.
בזמן בו הכלכלה האמריקאית מצויה באינפלציה נמוכה, תמ"ג שאינו גדל ואבטלה שלא מסתמן עבורה פיתרון בקרוב, ומעל כל זה מרחף שוק הדיור, תרופת הדמה של העלאת ריבית ללילה הינה כל מה שהפד יכול להרשות לעצמו להציג בזירת הריביות.
לסיכום
בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
