מכתשים אגן צנחה 7.5%: "2010 עלולה להיות קשה, זאת בניגוד לתחזית הרווחת"
מניית מכתשים אגן רשמה היום (א') ירידות שערים על רקע אזהרת הרווח שפרסמה ביום חמישי, לאחר סיום יום המסחר ורגע לפני ערב חג הסוכות. החברה דיווחה כי היא צופה צניחה של 33% בהכנסות ומעבר להפסד נקי של עד 25 מיליון דולר.
גלעד אלפר, אנליסט הכימיה מבית ההשקעות אקסלנס, אמר בשיחה עם Bizportal כי "אפשר היה גם לצפות אפילו לירידות יותר חזקות". מניית מכתשים מאבדת למעלה מ-5% בפתיחת המסחר.
מכתשים דיווחה על ירידה חדה מהערכות האנליסטים במכירות הרבעוניות ואלפר מעריך כי הסיבה היא בעיית רמות מלאים גבוהות. "החקלאים מעדיפים לקנות חומרי הדברה מהמלאים הקיימים ולא מהיצרנים", הוא אומר ומציין במקביל כי הוא לא שולל קושי נוסף, הפעם בגזרת המחירים בענף.
לדבריו, מחירים גבוהים בענף, גם של מוצרים רגילים, הוא דבר שלא רגילים לו בתעשיית חומרי ההדברה, "יכול להיות ששנת 2010 עלולה להיות שנה קשה, בניגוד לתחזיות על חזרה לנורמאליות".
ייתכן שהשנה הבאה תתאפיין בסימן של ירידת מחירים בענף, אומר אלפר ומדגיש כי "בשוק הדשנים, החקלאים יכולים שלא להשתמש בדשנים תקופה לא קצרה ואילו בשוק חומרי ההדברה אין אפשרות שלא להדביר כלל, אך אפשר בהחלט להדביר ברמה של 80% מהכמות הרגילה".
האנליסט מרחיב על השוני בהשלכות על חברות הדשנים לבין ההשלכות על מכתשים אגן בשל הירידה בשימוש המוצרים על ידי החקלאים. "לחברות הדשנים רווח שולי גבוה כך שגם לאחר ירידה חדה במחירים, החברות שומרות על רווחיות. לא כך הדבר אצל בתעשיית חומרי ההדברה, ירידה במחיר עלולה להוביל להפסדים חמורים עוד יותר בעתיד", הוסיף אלפר.
יואב בורגן מלידר שוקי הון: "הצעת הרכש של כור תהווה כעת רצפה רלבנטית למניית מכתשים"
להערכת יואב בורגן מלידר שוקי הון: "הבעיה הקשה ביותר של מכתשים אגן, אשר נתחוורה במלוא חומרתה בימים האחרונים של ספטמבר, היא בברזיל, על רקע רמות המלאים הגבוהות אשר הצטברו בערוצי ההפצה משנת 2008 - רמות אלו הובילו לירידה חדה מאוד בביקושים, לשחיקת מחירים קשה, ולפגיעה חזקה במיוחד ברווחיות של מ"א אשר "נתקעה"" עם מלאי יקר מאוד של חומרי גלם".
בלידר שוקי הון מפחיתים את מחיר היעד לנייר מ-30 ל-21 שקלים. "למרות הפער המשמעותי של מחיר המניה הנוכחי ממחיר היעד שלנו, אנו מוצאים לנכון להוריד את המלצתנו מ"קנייה" ל"תשואת שוק", לאו דווקא בגין חולשת הרבעון השלישי כשלעצמה, אלא נוכח עוצמת החולשה והויזביליות הנמוכה, הן ביחס לרבעון הרביעי (שממילא חלש מאוד היסטורית אצל מכתשים אגן) והן ביחס לשנת 2010".
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.
אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףמנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"
במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.
לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.
בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.
איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?
"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".
באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?
"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".
מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?
