כן-פייט מרחיבה את צנרת הפיתוח: רוכשת ממוסדות אקדמיים בארה"ב ובאירופה זיכיון לפטנט
חברת כן פייט ביופרמה מרחיבה את צנרת הפיתוח שלה. החברה מדווחת היום (ג'), כי השלימה עסקת רישוי לפטנט, במסגרתה רכשה זכיון לפטנט מידי אוניברסיטת ליידן שבהולנד, הקשורה גם עם מכון הבריאות הלאומי האמריקני (ה-NIH).
הפטנט שנרכש כולל מספר תרכובות המשתייכות לדור חדש של תרופות שהינן תרכובות אלוסטריות, ולמעשה מקנות לכן פייט את הידע לפיתוח "הדור הבא" של חלק מהתרופות שבצנרת שלה. במסגרת ההסכם תשלם כן-פייט סכום זיכיון חד פעמי בסך של כ-137.3 אלף שקל (25,000 יורו) ותמלוגים שנתיים בסך של כ-55 אלף שקל ( 10,000 אירו) עד לתחילת הניסויים הקליניים.
יצויין, כי תרכובות אלו הם פרי פיתוח משותף של פרופ' אייג'רמן, חוקר מוביל מאוניברסיטת ליידן לבין פרופ' גייקובסון, כימאי בעל שם עולמי מה- NIH, מכון המחקר המוביל בארה"ב. הסכם הרישוי נחתם עם אוניברסיטת ליידן המייצגת את שני המוסדות האקדמיים. ד"ר אילן כהן, מייסד חברת כן-פייט סגן יו"ר ואחראי על תחום הקניין הרוחני בחברה הוביל את המו"מ עם המוסדות האקדמיים.
התרכובות האלוסטריות שנרכשו במסגרת הפטנט נקשרות ומשנות את מבנה הקולטן לאדונזין מסוג 3A, המהווה את הפלטפורמה הטכנולוגית של החברה. הליך זה מגביר את הזיקה של החומר הטבעי המצוי בגוף, אדונזין, לקולטן וגורם להפעלתו ביתר וליצירת פעילות אנטי דלקתית חזקה. תרכובות אלו משתייכות לדור הבא של תרופות העושות שימוש בחומרים טבעיים המצויים בגוף ומתגברות את פעילותם לריפוי התהליך הדלקתי מבלי לפגוע במערכות הגוף הבריאות.
בניסויים פרה-קליניים שנערכו במעבדות החברה בפתח תקווה נמצאה אחת התרכובות כתרופה בעלת פעילות אנטי דלקתית חזקה במינונים נמוכים וללא תופעות לוואי. בכוונת החברה להרחיב את תוכנית הפיתוח בתחום המחלות הדלקתיות ליישומים נוספים כגון מחלת הקרוהן שהיא דלקת מעיים כרונית חריפה.
כזכור, תחום המחלות הדלקתיות אשר בו מטפלות תרופות החברה כולל מחלות על רקע אוטואימוני וכן מחלות דלקתיות כרוניות. גודלו של השוק למחלות השונות מרקע זה נאמד בעשרות מיליארדי דולרים.
ד"ר אילן כהן, סגן יו"ר כן פייט וממיסדיה, אמר היום: "העשרת צנרת הפיתוח על ידי התרכובות האלוסטריות הינה אבן דרך משמעותית והישג ראוי לציון, המצביע על התקדמות החברה בהרחבת סל המוצרים והעשרתו בתרופות מהדור החדש. תרופות אלו מתבייתות על הקולטן לאדנוזין מסוג 3A בתאים הדלקתיים וגורמות להרס תאים אלו מבלי לפגוע בתאי הגוף הבריאים".
לאחרונה דיווחה החברה כי סיימה בהצלחה ניסוי קליני מבוקר שלב II בתרופת ה-CF101 בחולים הסובלים ממחלה בינונית עד קשה של סינדרום העין היבשה, מחלה שרק בארה"ב למעלה מ-30 מיליון חולים והיקף השוק הנוכחי שלה מוערך בכ-1 מיליארד דולר. יצוין, כי במהלך המחקר הסתבר כי לתרופה פעילות נוספת המתבטאת בהורדת הלחץ התוך עיני בנבדקי הניסוי. ממצא זה פותח בפני החברה אפיק חדש לקראת יישום אפשרי נוסף בתחום מחלות העיניים, כגון גלאוקומה.
כמו כן, נמצאת החברה חודשים ספורים לפני פרסום תוצאות ניסוי קליני מבוקר שלב II בתרופה לטיפול בפסוריאזיס הצפויים להתפרסם במהלך הרבעון השלישי של השנה. יצויין כי פסוריאזיס הינה מחלת עור המופיעה בקרב 2%-3% מהאוכלוסיה והיקף השוק שלה מוערך בכ-3.5 מיליארד דולר בשנה.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
