רון אילון
צילום: יח"צ yes

התפתחות בתיק "בזק-יס": כתב האישום נגד רון אילון בוטל

לאחר שמונה שנים מפתיחת החקירה וארבע שנים מהגשת כתב האישום, הפרקליטות הודיעה על חזרה מכתב האישום נגד רון אילון, מנכ"ל יס לשעבר, במסגרת פרשת "בזק-יס"

אביחי טדסה | (5)
נושאים בכתבה רון אילון

הפרקליטות הודיעה היום על חזרה מכתב האישום נגד רון אילון, לשעבר מנכ"ל יס וסמנכ"ל בזק, בפרשת "בזק-יס". ההחלטה התקבלה במסגרת הסדר הפסקת הליכים מותנית, ללא הודאה באשמה, ולמעשה סוגרת את ההליך הפלילי שהתנהל נגדו. המהלך מגיע לאחר כארבע שנים מהגשת כתב האישום וכשמונה שנים מפתיחת החקירה. על פי הודעת הפרקליטות, ההחלטה התקבלה בעקבות הצגת ראיות חדשות במהלך החקירות הנגדיות, אשר חשפו כשלים משמעותיים בתזה של התביעה. 


בהתאם להסדר, כתב האישום יימחק ולא יישאר רישום פלילי. רון אילון העיד בעבר, במסגרת ניהול תיק 4000, על נסיבות קידום עסקת בזק-יס. אילון תיאר כי הופעל עליו לחץ מצד שאול אלוביץ', בעלי השליטה דאז, לקדם את אישור המיזוג. בעדותו ביולי 2024, אילון ציין כי אלוביץ' "ישב לו על הצוואר" בעניין העסקה, וכי לאחר בחירתו של בנימין נתניהו בבחירות 2015 הייתה תחושת אופטימיות שהעסקה תאושר. במסגרת עדותו, התייחס אילון גם להתכתבות פנימית בקבוצת "דנה בננה", שבה נידונה האפשרות לפעול לשינוי עמדתה של היועצת המשפטית דאז במשרד התקשורת, דנה נויפלד, בנוגע לאישור המיזוג. 


חקירת פרשת בזק-יס הייתה אחת מאבני הדרך שקדמו לפתיחת תיק 4000, שבו נאשם כיום שאול אלוביץ' בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, בטענה להעברת סיקור אוהד באתר "וואלה" בתמורה להטבות רגולטוריות לבזק.


עוה"ד איריס ניב-סבאג ודפנה שטינברג ממשרד שינמן-נגב- ניב, באות כוחו של רון אילו, מסרו בתגובה: "אנחנו שמחים שבחלוף זמן כה רב, שמונה שנים מפתיחת החקירה, ולאחר כשלוש שנים של ניהול משפט לחפותו, התיק הפלילי נגד רון אילון נסגר. אנו מברכים על החלטת הפרקליטות - במהלך חריג, ענייני ומוצדק - לבטל את כתב האישום נגד רון אילון ולסגור את התיק הפלילי נגדו, זאת בעקבות המשפט הענייני שהתנהל, והראיות שחשפנו במשפט . ביטול כתב האישום הוא תוצאה של חומר הראיות והממצאים שעלו מהראיות. אנו שמחים שבחלוף תקופה כה ארוכה, אשר לכל אורכה סברנו כי לא היה כל מקום או הצדקה להגשת כתב האישום נגדו, רון אילון יכול לנשום לרווחה ולהמשיך בחייו, חופשי מעננת האישום הפלילי."


תגובת הפרקליטות: "לאחר בחינה מחודשת של מכלול הנסיבות הנוגע לאילון, ובין היתר להתפתחויות ראייתיות במשפט הרלוונטיות אליו, הוחלט לערוך הסדר מותנה עם אילון במסגרתו הודה בעובדות המגבשות עבירת מנהלים בתאגיד והתחייב לשלם קנס בסך 180,000 ש"ח ובמקביל חזרה בה המדינה מכתב האישום נגדו. יודגש כי מיד לאחר פתיחת החקירה בתיק עזב אילון את תפקידו ולא נשא בתפקיד אחר כנושא משרה בחברה ציבורית. ההליכים נגד יתר הנאשמים בפרשה נמשכים כסדרם."

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עורך דין ליטיגציה 28/04/2025 12:22
    הגב לתגובה זו
    עשרות אלפי שעות עבודה של פרקליטות המדינה רק בשביל לנסות להפיל את ראש הממשלה בישראל
  • 3.
    כאתר כלכלי שמדווח על יעילות שקיפות והיסכו במשאבים הפרקליטות היא דוגמה הפוכה (ל"ת)
    לפידוס 28/04/2025 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חחח... תיקי נתניהו מתפוררים יחד עם כל הלוויינים שלהם בזקיס צוללות. (ל"ת)
    שרפו מיליארדים 28/04/2025 10:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קובי 28/04/2025 09:49
    הגב לתגובה זו
    ואף אחד לא הולך לשבת בכלא. אלוביץ מכר לבזק את חלקו ביס במחיר מופקע ביותר פי כמה מהערכות השווי רון איילון מינכל את יס סטלה את בזק. כל השמות האלה מקומם בכלא אבל כספי המשקיעים הפקר!
  • שרפו מיליארדים על תיקי סרק מתוך מוטיבציה להפיל את ביבי (ל"ת)
    פרעקליטות 28/04/2025 10:18
    הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.