רון אילון
צילום: יח"צ yes

התפתחות בתיק "בזק-יס": כתב האישום נגד רון אילון בוטל

לאחר שמונה שנים מפתיחת החקירה וארבע שנים מהגשת כתב האישום, הפרקליטות הודיעה על חזרה מכתב האישום נגד רון אילון, מנכ"ל יס לשעבר, במסגרת פרשת "בזק-יס"

אביחי טדסה | (5)
נושאים בכתבה רון אילון

הפרקליטות הודיעה היום על חזרה מכתב האישום נגד רון אילון, לשעבר מנכ"ל יס וסמנכ"ל בזק, בפרשת "בזק-יס". ההחלטה התקבלה במסגרת הסדר הפסקת הליכים מותנית, ללא הודאה באשמה, ולמעשה סוגרת את ההליך הפלילי שהתנהל נגדו. המהלך מגיע לאחר כארבע שנים מהגשת כתב האישום וכשמונה שנים מפתיחת החקירה. על פי הודעת הפרקליטות, ההחלטה התקבלה בעקבות הצגת ראיות חדשות במהלך החקירות הנגדיות, אשר חשפו כשלים משמעותיים בתזה של התביעה. 


בהתאם להסדר, כתב האישום יימחק ולא יישאר רישום פלילי. רון אילון העיד בעבר, במסגרת ניהול תיק 4000, על נסיבות קידום עסקת בזק-יס. אילון תיאר כי הופעל עליו לחץ מצד שאול אלוביץ', בעלי השליטה דאז, לקדם את אישור המיזוג. בעדותו ביולי 2024, אילון ציין כי אלוביץ' "ישב לו על הצוואר" בעניין העסקה, וכי לאחר בחירתו של בנימין נתניהו בבחירות 2015 הייתה תחושת אופטימיות שהעסקה תאושר. במסגרת עדותו, התייחס אילון גם להתכתבות פנימית בקבוצת "דנה בננה", שבה נידונה האפשרות לפעול לשינוי עמדתה של היועצת המשפטית דאז במשרד התקשורת, דנה נויפלד, בנוגע לאישור המיזוג. 


חקירת פרשת בזק-יס הייתה אחת מאבני הדרך שקדמו לפתיחת תיק 4000, שבו נאשם כיום שאול אלוביץ' בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, בטענה להעברת סיקור אוהד באתר "וואלה" בתמורה להטבות רגולטוריות לבזק.


עוה"ד איריס ניב-סבאג ודפנה שטינברג ממשרד שינמן-נגב- ניב, באות כוחו של רון אילו, מסרו בתגובה: "אנחנו שמחים שבחלוף זמן כה רב, שמונה שנים מפתיחת החקירה, ולאחר כשלוש שנים של ניהול משפט לחפותו, התיק הפלילי נגד רון אילון נסגר. אנו מברכים על החלטת הפרקליטות - במהלך חריג, ענייני ומוצדק - לבטל את כתב האישום נגד רון אילון ולסגור את התיק הפלילי נגדו, זאת בעקבות המשפט הענייני שהתנהל, והראיות שחשפנו במשפט . ביטול כתב האישום הוא תוצאה של חומר הראיות והממצאים שעלו מהראיות. אנו שמחים שבחלוף תקופה כה ארוכה, אשר לכל אורכה סברנו כי לא היה כל מקום או הצדקה להגשת כתב האישום נגדו, רון אילון יכול לנשום לרווחה ולהמשיך בחייו, חופשי מעננת האישום הפלילי."


תגובת הפרקליטות: "לאחר בחינה מחודשת של מכלול הנסיבות הנוגע לאילון, ובין היתר להתפתחויות ראייתיות במשפט הרלוונטיות אליו, הוחלט לערוך הסדר מותנה עם אילון במסגרתו הודה בעובדות המגבשות עבירת מנהלים בתאגיד והתחייב לשלם קנס בסך 180,000 ש"ח ובמקביל חזרה בה המדינה מכתב האישום נגדו. יודגש כי מיד לאחר פתיחת החקירה בתיק עזב אילון את תפקידו ולא נשא בתפקיד אחר כנושא משרה בחברה ציבורית. ההליכים נגד יתר הנאשמים בפרשה נמשכים כסדרם."

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עורך דין ליטיגציה 28/04/2025 12:22
    הגב לתגובה זו
    עשרות אלפי שעות עבודה של פרקליטות המדינה רק בשביל לנסות להפיל את ראש הממשלה בישראל
  • 3.
    כאתר כלכלי שמדווח על יעילות שקיפות והיסכו במשאבים הפרקליטות היא דוגמה הפוכה (ל"ת)
    לפידוס 28/04/2025 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חחח... תיקי נתניהו מתפוררים יחד עם כל הלוויינים שלהם בזקיס צוללות. (ל"ת)
    שרפו מיליארדים 28/04/2025 10:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קובי 28/04/2025 09:49
    הגב לתגובה זו
    ואף אחד לא הולך לשבת בכלא. אלוביץ מכר לבזק את חלקו ביס במחיר מופקע ביותר פי כמה מהערכות השווי רון איילון מינכל את יס סטלה את בזק. כל השמות האלה מקומם בכלא אבל כספי המשקיעים הפקר!
  • שרפו מיליארדים על תיקי סרק מתוך מוטיבציה להפיל את ביבי (ל"ת)
    פרעקליטות 28/04/2025 10:18
    הגב לתגובה זו
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.