התפתחות בתיק "בזק-יס": כתב האישום נגד רון אילון בוטל
לאחר שמונה שנים מפתיחת החקירה וארבע שנים מהגשת כתב האישום, הפרקליטות הודיעה על חזרה מכתב האישום נגד רון אילון, מנכ"ל יס לשעבר, במסגרת פרשת "בזק-יס"
רון אילון הפרקליטות הודיעה היום על חזרה מכתב האישום נגד רון אילון, לשעבר מנכ"ל יס וסמנכ"ל בזק, בפרשת "בזק-יס". ההחלטה התקבלה במסגרת הסדר הפסקת הליכים מותנית, ללא הודאה באשמה, ולמעשה סוגרת את ההליך הפלילי שהתנהל נגדו. המהלך מגיע לאחר כארבע שנים מהגשת כתב האישום וכשמונה שנים מפתיחת החקירה. על פי הודעת הפרקליטות, ההחלטה התקבלה בעקבות הצגת ראיות חדשות במהלך החקירות הנגדיות, אשר חשפו כשלים משמעותיים בתזה של התביעה.
בהתאם להסדר, כתב האישום יימחק ולא יישאר רישום פלילי. רון אילון העיד בעבר, במסגרת ניהול תיק 4000, על נסיבות קידום עסקת בזק-יס. אילון תיאר כי הופעל עליו לחץ מצד שאול אלוביץ', בעלי השליטה דאז, לקדם את אישור המיזוג. בעדותו ביולי 2024, אילון ציין כי אלוביץ' "ישב לו על הצוואר" בעניין העסקה, וכי לאחר בחירתו של בנימין נתניהו בבחירות 2015 הייתה תחושת אופטימיות שהעסקה תאושר. במסגרת עדותו, התייחס אילון גם להתכתבות פנימית בקבוצת "דנה בננה", שבה נידונה האפשרות לפעול לשינוי עמדתה של היועצת המשפטית דאז במשרד התקשורת, דנה נויפלד, בנוגע לאישור המיזוג.
חקירת פרשת בזק-יס הייתה אחת מאבני הדרך שקדמו לפתיחת תיק 4000, שבו נאשם כיום שאול אלוביץ' בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, בטענה להעברת סיקור אוהד באתר "וואלה" בתמורה להטבות רגולטוריות לבזק.
עוה"ד איריס ניב-סבאג ודפנה שטינברג ממשרד שינמן-נגב- ניב, באות כוחו של רון אילו,
מסרו בתגובה: "אנחנו שמחים שבחלוף זמן כה רב, שמונה שנים מפתיחת החקירה, ולאחר כשלוש שנים של ניהול משפט לחפותו, התיק הפלילי נגד רון אילון נסגר. אנו מברכים על החלטת הפרקליטות - במהלך חריג, ענייני ומוצדק - לבטל את כתב האישום נגד רון אילון ולסגור את התיק הפלילי
נגדו, זאת בעקבות המשפט הענייני שהתנהל, והראיות שחשפנו במשפט . ביטול כתב האישום הוא תוצאה של חומר הראיות והממצאים שעלו מהראיות. אנו שמחים שבחלוף תקופה כה ארוכה, אשר לכל אורכה סברנו כי לא היה כל מקום או הצדקה להגשת כתב האישום נגדו, רון אילון יכול לנשום לרווחה
ולהמשיך בחייו, חופשי מעננת האישום הפלילי."
- yes תעבור לשדר על גבי רשת האינטרנט, חלל תקשורת צוללת
- טלטלה ב-yes: המנכ"ל רון אילון פוטר, רן גוראון יחליף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תגובת הפרקליטות: "לאחר בחינה מחודשת של מכלול הנסיבות הנוגע לאילון, ובין היתר להתפתחויות ראייתיות במשפט הרלוונטיות אליו, הוחלט לערוך הסדר מותנה עם אילון במסגרתו הודה בעובדות המגבשות עבירת
מנהלים בתאגיד והתחייב לשלם קנס בסך 180,000 ש"ח ובמקביל חזרה בה המדינה מכתב האישום נגדו. יודגש כי מיד לאחר פתיחת החקירה בתיק עזב אילון את תפקידו ולא נשא בתפקיד אחר כנושא משרה בחברה ציבורית. ההליכים נגד יתר הנאשמים בפרשה נמשכים כסדרם."
- 4.עורך דין ליטיגציה 28/04/2025 12:22הגב לתגובה זועשרות אלפי שעות עבודה של פרקליטות המדינה רק בשביל לנסות להפיל את ראש הממשלה בישראל
- 3.כאתר כלכלי שמדווח על יעילות שקיפות והיסכו במשאבים הפרקליטות היא דוגמה הפוכה (ל"ת)לפידוס 28/04/2025 11:27הגב לתגובה זו
- 2.חחח... תיקי נתניהו מתפוררים יחד עם כל הלוויינים שלהם בזקיס צוללות. (ל"ת)שרפו מיליארדים 28/04/2025 10:17הגב לתגובה זו
- 1.קובי 28/04/2025 09:49הגב לתגובה זוואף אחד לא הולך לשבת בכלא. אלוביץ מכר לבזק את חלקו ביס במחיר מופקע ביותר פי כמה מהערכות השווי רון איילון מינכל את יס סטלה את בזק. כל השמות האלה מקומם בכלא אבל כספי המשקיעים הפקר!
- שרפו מיליארדים על תיקי סרק מתוך מוטיבציה להפיל את ביבי (ל"ת)פרעקליטות 28/04/2025 10:18הגב לתגובה זו
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
