עבודה עובדים
צילום: Remy Gieling on Unsplash

ירידה במשרות הפנויות: ביקוש גבוה לעובדי ניקיון

על פי הלמ"ס במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2024 חלה ירידה במשרות הפנויות במשק שעמדו על 136.2 אלף בממוצע לחודש; ביקוש גדול נמצא לעובדי ניקיון ומפעילי מכונות, כשעל כל מחפש עבודה היו שתי משרות פנויות או יותר

איתן גרסטנפלד | (1)

במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2024 חלה ירידה במשרות הפנויות במשק שעמדו על 136.2 אלף בממוצע לחודש, לעומת 139.1 אלף משרות ברבעון השלישי של 2024. מעל כולם, בולט הביקוש הגדול לעובדי ניקיון ומפעילי מכונות, כשעל כל מחפש עבודה היו שתי משרות פנויות או יותר, כך עולה מנתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).


על פי הלמ"ס, במהלך הרבעון הרביעי מספר המשרות הפנויות בקרב מנהלים ירד ל-2.7 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 2.8 אלף ברבעון השלישי של 2024). היחס בין ההיצע לביקוש עלה ל-2.8 (לעומת 2.6 ברבעון הקודם). הביקוש הגדול ביותר עבור מנהלים היה למנהלים אדמיניסטרטיביים ומנהלי מכירות, שיווק ופיתוח - כ-40% מהביקוש למנהלים. מתוכם הביקוש הגדול ביותר היה למנהלי מכירות ושיווק. הביקוש למנהלים בתחומי האירוח והמסחר ובתחומי שירות אחרים היה כ-33% מהביקוש למנהלים.


מנגד, מספר המשרות הפנויות בקרב בעלי משלח יד אקדמי עלה ל-22.2 אלף  משרות בממוצע לחודש (לעומת 20.4 אלף ברבעון השלישי של 2024). היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-3.3 (לעומת 3.8R ברבעון הקודם). הביקוש הגדול ביותר בקרב בעלי משלח יד אקדמי היה לבעלי משלח יד בענפי טכנולוגיות המידע (ICT) – כ-41% מהביקוש לבעלי משלח יד אקדמי. מתוכם עיקר הביקוש היה למפתחי תכנה. כמו כן, ניכר ביקוש לבעלי משלח יד בתחומי המדע וההנדסה עם כ-20% מהביקוש לבעלי משלח יד אקדמי.


מספר המשרות הפנויות בקרב עובדים בלתי מקצועיים ירד ל-18.4 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 19.4 אלף ברבעון השלישי של 2024). היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-0.7 (לעומת 0.8 ברבעון הקודם). היחס בין ההיצע לביקוש היה נמוך מ-1, כלומר מספר המשרות הפנויות גבוה ממספר המבקשים לעבוד במשלחי היד בסדר הזה. הביקוש הגדול ביותר בקרב עובדים בלתי מקצועיים היה לעובדי ניקיון ועוזרים – כ-40% מהביקוש לעובדים בלתי מקצועיים. מתוך הקבוצה הזו עיקר הביקוש היה לעובדי ניקיון ועוזרים במשרדים, בבתי מלון ובמקומות אחרים. הביקוש לפועלים בלתי מקצועיים בכרייה, בבנייה, בתעשייה ובהובלה היה כ-40% מהביקוש לעובדים בלתי מקצועיים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 22/04/2025 13:56
    הגב לתגובה זו
    הכרתי מלא אנשים איכותיים
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':