לאורך השנים ניסו בבנק ישראל ובאוצר להגדיל את התחרות במערכת הבנקאית, באמצעות שורה של מהלכים ושינויים מבניים. פרסום מסקנות דו"ח הביניים, אשר מבקש לאפשר לחברות חוץ-בנקאיות להציע לעסקים קטנים ובינוניים וכן למשקי בית אשראי ופיקדונות, הוא צעד נוסף בכיוון. על פניו, מדובר בבשורה של ממש, פתיחת השוק לתחרות תביא לכך שהציבור יהנה מצד אחד מריביות נמוכות יותר על אשראי ומצד שני מריביות גבוהות יותר על הפקדונות, דבר שלא קרה עד כה בגלל הריכוזיות בסקטור. עם זאת, הרגולטור והחברות צפויות להתקל בלא מעט אתגרים ומהמורות וכלל לא בטוח שיצליחו להציג תחרות אמיתית לבנקים.

למעשה, ההצעה של הצוות הבין-משרדי שהובל על ידי הממונה על התקציבים באוצר והמפקח על הבנקים, היא די פשוטה - בנק ישראל יעניק לגופים שיעמדו בתקנות רישיון "רזה" ומדורג ללקיחת פיקדונות ומתן אשראי. בכך, הם מקווים שיכנסו אל התחום שחקנים חדשים, בדגש על חברות האשראי והמוסדיים (למרות שכל חברה שתעמוד בתנאים יכולה לקבל רישיון), שיציעו למשקי הבית ולעסקים קטנים ובינוניים הצעות טובות יותר ממה שמציעים היום הבנקים.  התקווה של האוצר ובנק ישראל היא שבמידה והמהלך יצלח, תוך מספר שנים יצליחו הגופים החדשים לנגוס בנתח השוק של הבנקים בפיקדונות, שעל פי נותני בנק ישראל מנהלים פיקדונות בהיקף של 55 מיליארד שקל עבור הציבור, לצד סדר גודל דומה של פיקדונות מסחריים.

 

כדי שזה יקרה האוצר ובנק ישראל יצטרכו "ללכת לכיוונם" של החברות החדשות ולספק להם את הביטחון שהן זקוקות לו. בראיון שערכנו לאחרונה עם רן עוז, מנכ"ל חברת האשראי ישראכרט, הוא אמר שכדי שהם יכנסו לתחום, בנק ישראל יצטרך להבין את הסיכון שהם נוטלים, ולייצר להם רשת בטחון. "כמו כל חברה כשאני מסכל על תחום חדש, אני צריך לאמוד את הסיכונים, ולראות שאני יכול לגדר אותם, ושיש פוטנציאל לצמיחה ורווחיות. הסיכונים הם עצומים ולכן אנחנו צריכים לקבל רשת בטחון", הוא הסביר.

עוז ממש לא לבד בסיפור הזה. בשיחות שקיימנו עם מנהלי חברות אשראי חוץ בנקאי שמתחממות על הקווים, עלה אצל כולם הצורך ברשת ביטחון שתאפשר להם להיכנס לתחום. באוצר מבינים את זה וטוענים שהם בוחנים דרכים שונות כדי להקל את הכניסה לתחום. אחת הסוגיות המרכזיות בהם ידונו הצדדים בחודשים הקרובים הם "הגנות הינוקא" - ההקלות הרגולטוריות שינתנו לשחקנים החדשים בתחום. אופי ההקלות ובעיקר הבטחון שיקבלו החברות ביכולת ובכדאיות בכניסה לתחום החדש, יקבעו במידה רבה את מידת הצלחה של המהלך.

• למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
• ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דבר נוסף שעשוי להשפיע על האפקטיביות של המהלך הוא מידת העצמאיות של הגופים החדשים. על פניו, העובדה שהגופים יוכלו לגייס פיקדונות תאפשר להם להעניק אשראי מבלי להיות תלויים במערכת הבנקאית. בכך, יזכו החברות החוץ בנקאיות, שנסמכות כיום על קווי האשראי מבנקים או מגיוסי חוב שהן עורכות. היכולת שלהן להיות עצמאית היא קריטית, במיוחד לאור ניסיון העבר ובפרט התלות של חברות האשראי בבנקים, חרף המהלך לניתוק כרטיסי האשראי מהבנקים.

בשנת 2015 כונסה ועדת שטרום שנועדה לבחון דרכים להגברת התחרותיות בתחום הבנקאות. ההמלצה המרכזית של הוועדה הייתה לנתק את הבעלות על חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. בשנים שלאחר פרסום מסקנות הוועדה והחקיקה בנושא, מכרו בנק הפועלים ולאומי את חברות כרטיסי האשראי שבבעלותן (ישראכרט ולאומי קארד שהפכה למקס) ובמים אלו מצויה דיסקונט בהליך למכירת חברת כאל. חרף ההצלחה של המהלך, הבנקים נותרו המנפיק הגדול ביותר של כרטיסי אשראי. על כן, הצלחת המהלך הנוכחי תימדד בין היתר ביכולת של החברות החוץ בנקאיות להגדיל את קווי האשראי העצמאיים שלהם.

חברות האשראי יצליחו איפה שבנק ירושלים ו-וואן זירו נכשלו?

נקודה נוספת שאי אפשר שלא להתייחס אליה היא העובדה שבשוק כבר פועלים בנקים קטנים שלא ממש מצליחים לאתגר את הבנקים הגדולים למרות שהם מציעים ריביות אטרקטיביות יותר. הדוגמא הטובה ביותר היא זו של בנק ירושלים, שאמנם מספק את הריבית הגבוהה ביותר על פיקדונות, אך הציבור פשוט לא מגיע. יש לכך לא מעט סיבות, שאחת הבולטות שבהן היא שהבנק לא מספק ללקוחות את כלל השירותים הבנקאיים, מה שמביא את הלקוחות להעדיף את הבנק שלהם בו הם גם מנהלים את החשבון שלהם. סיבה נוספת, היא החשש של הלקוחות, מכך שבנק ירושלים הוא בנק קטן ונעדר את הגב הפיננסי של הבנקים הגדולים.

• מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
• בעלי סוכנות רכב חשודים כי התחמקו מתשלום מס בסך עשרות מיליוני שקלים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

אלו, הביאו לכך שה הצעות מבנק ירושלים הפכו לקלף מיקוח של הציבור מול הבנקים האחרים. לקוחות מתמקחים עם הבנק שלהם, מראים שבבנק ירושלים מקבלים יותר, אולי מאיימים על לעזוב, ואז מקבלים תנאים טובים יותר מהבנק שלהם. סוגייה זו, צריכה להטריד את האוצר ובנק ירושלים, מכיוון שגם חברות האשראי, כמו בנק ירושלים, לא מחזיקות בגב פיננסי כמו הבנקים הגדולים והן לא יכולות או רוצות להציע את כלל השירותים שהם מציעים. אז הן אולי יציעו ריבית אטרקטיבית ויגרמו למיקוח של הצרכנים מול הבנקים אך לא ייצרו תחרות אמיתית שתביא לשינוי במערכת הבנקאית, כפי שהרפורמה מכוונת. 

גוף נוסף שניסה להיכנס לתחום ללא הצלחה רבה הוא הבנק הדיגיטלי וואן זירו. באוצר טוענים שחלק מהבעיות של הבנק נבעו מהעובדה שמדובר בגוף צעיר וחדש אשר בונה את המודל העסקי שלו תוך כדי עבודה.  לעומת זאת, ישנם גופים שונים במשק שמחזיקים במודל עסקי ובקהל לקוחות גדול, שיוכלו לעשות את ההתאמות הנדרשות ביתר קלות. בהקשר זה הם מציינים גם כי חברות האשראי והגופים המוסדיים מגיעים עם תשתית איתנה, הכוללת לקוחות ומעטפת שירות, שתסייע להם בעת שיתחילו לספק פיקדונות.

למרות הטיעונים הללו שבחלקם נכונים. אם בנק ישראל לא יספק את רשת הביטחון לחברות האשראי, הן יתקשו להתחרות בבנקים ועלול להיווצר מצב שב השוק נדמה כתחרותי אך בפועל הוא נותר ריכוזי. על כן, יהיה צורך בחשיבה מעמיקה כיצד ניתן לפתור את הבעיות הללו ולתמרץ הן את החברות להיכנס לתחום והן את הציבור להעביר אליהן את הפיקדונות שלו. אחרת, אנחנו נהיה עדים לעוד רפורמה התחילה בקול תרועה רמה וסיימה בקול ענות חלושה.