מס הכנסה
צילום: freepik

הרב איפרגן יפרע 19.2 מיליון שקל למס הכנסה וביטוח לאומי – כמחצית מחובו

בית המשפט אישר את ההסדר, שיכלול מכירת נכסים להחזרת החוב שנאמד ב-41 מיליון שקל

עמית בר | (3)
נושאים בכתבה מס הכנסה

בית המשפט אישר את הסדר החוב של הרב יעקב איפרגן (הרנטגן) ואשתו רוחמה, שגובש מול מס הכנסה וביטוח לאומי. במסגרת ההסדר, בני הזוג ישלמו 19.2 מיליון שקל, סכום המהווה כמחצית מהחוב הכולל. מתוך הסכום, 18.7 מיליון שקל יועברו למס הכנסה ו-540 אלף שקל לביטוח לאומי.

מה הוביל לחוב הענק?

שורש החוב נעוץ בפסק דין שניתן ב-2021 על ידי השופט מגן אלטוביה בבית המשפט המחוזי, אשר עסק במיסוי חצרות רבנים. רשות המסים קבעה כי סכומים שהופקדו בחשבונות הבנק של הרב בין השנים 2003 ל-2014 – שהגיעו לכ-30 מיליון שקל – הם הכנסות שחייבות במס, ולא תרומות כפי שטען הרב.

לפי רשות המסים, הכספים ניתנו בתמורה לברכות, ייעוץ, השתתפות בטקסים דתיים והילולות, ולכן מדובר בפעילות עסקית לכל דבר. בני הזוג לא ערערו על הפסיקה, והחוב הלך ותפח עם השנים עד שהגיע ל-38 מיליון שקל, אליו נוספו חובות נוספים לביטוח לאומי ולבנקים.

בקשה להסדר חוב כדי למנוע חדלות פירעון

באוגוסט האחרון פנו בני הזוג לבית משפט השלום בבאר שבע, בבקשה להסדר חוב ועיכוב הליכים. הם טענו כי אין ביכולתם לשלם את החוב המלא, ואם לא יושג הסדר – הם עלולים להידרש להליך חדלות פירעון. במקור, הציעו לשלם 17.5 מיליון שקל, אך לאחר משא ומתן הסכום עלה ל-19.2 מיליון שקל, וההסדר אושר.

יש לציין כי החובות של בני הזוג לבנק הפועלים ולבנק לאומי אינם נכללים בהסדר זה.

כיצד ישולם החוב?

כחלק מההסדר, בני הזוג ימכרו נכסים שבבעלותם כדי לממן את התשלום. בין היתר, יימכרו:

  • בית מגורים בנתיבות
  • דירה בירושלים
  • דירה נוספת בנתיבות
  • קרקע בייעוד מסחרי בנתיבות
  • דירה באזור נוסף בארץ
  • כלי רכב
  • קרנות השתלמות

הנכסים יימכרו בתוך 90 יום מהחלטת בית המשפט, והכספים יועברו ישירות לנושים.

אסיפת הנושים והחלטת השופט

בשבוע שעבר נערכה אסיפת נושים באמצעות היוועדות חזותית, שבה עדכנה מנהלת ההסדר, עו"ד אורטל אסולין, על ההצעה המעודכנת והתקבלה הסכמה מצד הרשויות. השופט ירון פנש אישר היום את ההסדר באופן רשמי, וקבע כי למנהלת ההסדר ישולם שכר טרחה בסך 50 אלף שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

השלכות ההסדר – סגירת הפרשה או תחילת הליכים נוספים?

למרות שההסדר מסיים את המחלוקת מול רשויות המס והביטוח הלאומי, עדיין לא ברור כיצד יטפלו בני הזוג בחובותיהם הנותרים לבנקים. כמו כן, העובדה שהגיעו להסדר מול המדינה במקום להיקלע לחדלות פירעון מאפשרת להם לשמור על חלק מנכסיהם ולהימנע מהליך פשיטת רגל, שעלול היה לפגוע בהם כלכלית ומעמדית.

בקהילה הדתית בנתיבות ובקרב תומכיו של הרב איפרגן יש המביעים תמיכה בו וטוענים כי מדובר ברדיפה, בעוד אחרים רואים בכך מסר ברור שרשויות המס לא מתכוונות לאפשר לרבנים ליהנות מהכנסות ללא תשלום מס כנדרש בחוק.


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יצא בזול מר גנב בחסות הגועליציה. (ל"ת)
    נכהצ 13/03/2025 11:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 12/03/2025 23:14
    הגב לתגובה זו
    ממילא כל הכסף הולך לממן אברכים פרזיטים שמסרבים להתגייס לצהל או התנחלויות מיותרות בשומרון.
  • חושך 13/03/2025 09:30
    הגב לתגובה זו
    כנראה שחושך השנאה מכרסם בך. וחבל שכך זה מכלה. ממליץ לך לחקור על נושא הפנסיות התקציביות ורווחי הבנקים בתור התחלה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: