הרב איפרגן יפרע 19.2 מיליון שקל למס הכנסה וביטוח לאומי – כמחצית מחובו
בית המשפט אישר את ההסדר, שיכלול מכירת נכסים להחזרת החוב שנאמד ב-41 מיליון שקל
בית המשפט אישר את הסדר החוב של הרב יעקב איפרגן (הרנטגן) ואשתו רוחמה, שגובש מול מס הכנסה וביטוח לאומי. במסגרת ההסדר, בני הזוג ישלמו 19.2 מיליון שקל, סכום המהווה כמחצית מהחוב הכולל. מתוך הסכום, 18.7 מיליון שקל יועברו למס הכנסה ו-540 אלף שקל לביטוח לאומי.
מה הוביל לחוב הענק?
שורש החוב נעוץ בפסק דין שניתן ב-2021 על ידי השופט מגן אלטוביה בבית המשפט המחוזי, אשר עסק במיסוי חצרות רבנים. רשות המסים קבעה כי סכומים שהופקדו בחשבונות הבנק של הרב בין השנים 2003 ל-2014 – שהגיעו לכ-30 מיליון שקל – הם הכנסות שחייבות במס, ולא תרומות כפי שטען הרב.
לפי רשות המסים, הכספים ניתנו בתמורה לברכות, ייעוץ, השתתפות בטקסים דתיים והילולות, ולכן מדובר בפעילות עסקית לכל דבר. בני הזוג לא ערערו על הפסיקה, והחוב הלך ותפח עם השנים עד שהגיע ל-38 מיליון שקל, אליו נוספו חובות נוספים לביטוח לאומי ולבנקים.
בקשה להסדר חוב כדי למנוע חדלות פירעון
באוגוסט האחרון פנו בני הזוג לבית משפט השלום בבאר שבע, בבקשה להסדר חוב ועיכוב הליכים. הם טענו כי אין ביכולתם לשלם את החוב המלא, ואם לא יושג הסדר – הם עלולים להידרש להליך חדלות פירעון. במקור, הציעו לשלם 17.5 מיליון שקל, אך לאחר משא ומתן הסכום עלה ל-19.2 מיליון שקל, וההסדר אושר.
- של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
- הפער בין מה שאתה משלם למה שאתה באמת חייב: סיפורו של המס הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לציין כי החובות של בני הזוג לבנק הפועלים ולבנק לאומי אינם נכללים בהסדר זה.
כיצד ישולם החוב?
כחלק מההסדר, בני הזוג ימכרו נכסים שבבעלותם כדי לממן את התשלום. בין היתר, יימכרו:
- בית מגורים בנתיבות
- דירה בירושלים
- דירה נוספת בנתיבות
- קרקע בייעוד מסחרי בנתיבות
- דירה באזור נוסף בארץ
- כלי רכב
- קרנות השתלמות
הנכסים יימכרו בתוך 90 יום מהחלטת בית המשפט, והכספים יועברו ישירות לנושים.
אסיפת הנושים והחלטת השופט
בשבוע שעבר נערכה אסיפת נושים באמצעות היוועדות חזותית, שבה עדכנה מנהלת ההסדר, עו"ד אורטל אסולין, על ההצעה המעודכנת והתקבלה הסכמה מצד הרשויות. השופט ירון פנש אישר היום את ההסדר באופן רשמי, וקבע כי למנהלת ההסדר ישולם שכר טרחה בסך 50 אלף שקל.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
השלכות ההסדר – סגירת הפרשה או תחילת הליכים נוספים?
למרות שההסדר מסיים את המחלוקת מול רשויות המס והביטוח הלאומי, עדיין לא ברור כיצד יטפלו בני הזוג בחובותיהם הנותרים לבנקים. כמו כן, העובדה שהגיעו להסדר מול המדינה במקום להיקלע לחדלות פירעון מאפשרת להם לשמור על חלק מנכסיהם ולהימנע מהליך פשיטת רגל, שעלול היה לפגוע בהם כלכלית ומעמדית.
בקהילה הדתית בנתיבות ובקרב תומכיו של הרב איפרגן יש המביעים תמיכה בו וטוענים כי מדובר ברדיפה, בעוד אחרים רואים בכך מסר ברור שרשויות המס לא מתכוונות לאפשר לרבנים ליהנות מהכנסות ללא תשלום מס כנדרש בחוק.
- 2.יצא בזול מר גנב בחסות הגועליציה. (ל"ת)נכהצ 13/03/2025 11:54הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 12/03/2025 23:14הגב לתגובה זוממילא כל הכסף הולך לממן אברכים פרזיטים שמסרבים להתגייס לצהל או התנחלויות מיותרות בשומרון.
- חושך 13/03/2025 09:30הגב לתגובה זוכנראה שחושך השנאה מכרסם בך. וחבל שכך זה מכלה. ממליץ לך לחקור על נושא הפנסיות התקציביות ורווחי הבנקים בתור התחלה.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
