מס הכנסה
צילום: freepik

הרב איפרגן יפרע 19.2 מיליון שקל למס הכנסה וביטוח לאומי – כמחצית מחובו

בית המשפט אישר את ההסדר, שיכלול מכירת נכסים להחזרת החוב שנאמד ב-41 מיליון שקל

עמית בר | (3)
נושאים בכתבה מס הכנסה

בית המשפט אישר את הסדר החוב של הרב יעקב איפרגן (הרנטגן) ואשתו רוחמה, שגובש מול מס הכנסה וביטוח לאומי. במסגרת ההסדר, בני הזוג ישלמו 19.2 מיליון שקל, סכום המהווה כמחצית מהחוב הכולל. מתוך הסכום, 18.7 מיליון שקל יועברו למס הכנסה ו-540 אלף שקל לביטוח לאומי.

מה הוביל לחוב הענק?

שורש החוב נעוץ בפסק דין שניתן ב-2021 על ידי השופט מגן אלטוביה בבית המשפט המחוזי, אשר עסק במיסוי חצרות רבנים. רשות המסים קבעה כי סכומים שהופקדו בחשבונות הבנק של הרב בין השנים 2003 ל-2014 – שהגיעו לכ-30 מיליון שקל – הם הכנסות שחייבות במס, ולא תרומות כפי שטען הרב.

לפי רשות המסים, הכספים ניתנו בתמורה לברכות, ייעוץ, השתתפות בטקסים דתיים והילולות, ולכן מדובר בפעילות עסקית לכל דבר. בני הזוג לא ערערו על הפסיקה, והחוב הלך ותפח עם השנים עד שהגיע ל-38 מיליון שקל, אליו נוספו חובות נוספים לביטוח לאומי ולבנקים.

בקשה להסדר חוב כדי למנוע חדלות פירעון

באוגוסט האחרון פנו בני הזוג לבית משפט השלום בבאר שבע, בבקשה להסדר חוב ועיכוב הליכים. הם טענו כי אין ביכולתם לשלם את החוב המלא, ואם לא יושג הסדר – הם עלולים להידרש להליך חדלות פירעון. במקור, הציעו לשלם 17.5 מיליון שקל, אך לאחר משא ומתן הסכום עלה ל-19.2 מיליון שקל, וההסדר אושר.

יש לציין כי החובות של בני הזוג לבנק הפועלים ולבנק לאומי אינם נכללים בהסדר זה.

כיצד ישולם החוב?

כחלק מההסדר, בני הזוג ימכרו נכסים שבבעלותם כדי לממן את התשלום. בין היתר, יימכרו:

  • בית מגורים בנתיבות
  • דירה בירושלים
  • דירה נוספת בנתיבות
  • קרקע בייעוד מסחרי בנתיבות
  • דירה באזור נוסף בארץ
  • כלי רכב
  • קרנות השתלמות

הנכסים יימכרו בתוך 90 יום מהחלטת בית המשפט, והכספים יועברו ישירות לנושים.

אסיפת הנושים והחלטת השופט

בשבוע שעבר נערכה אסיפת נושים באמצעות היוועדות חזותית, שבה עדכנה מנהלת ההסדר, עו"ד אורטל אסולין, על ההצעה המעודכנת והתקבלה הסכמה מצד הרשויות. השופט ירון פנש אישר היום את ההסדר באופן רשמי, וקבע כי למנהלת ההסדר ישולם שכר טרחה בסך 50 אלף שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

השלכות ההסדר – סגירת הפרשה או תחילת הליכים נוספים?

למרות שההסדר מסיים את המחלוקת מול רשויות המס והביטוח הלאומי, עדיין לא ברור כיצד יטפלו בני הזוג בחובותיהם הנותרים לבנקים. כמו כן, העובדה שהגיעו להסדר מול המדינה במקום להיקלע לחדלות פירעון מאפשרת להם לשמור על חלק מנכסיהם ולהימנע מהליך פשיטת רגל, שעלול היה לפגוע בהם כלכלית ומעמדית.

בקהילה הדתית בנתיבות ובקרב תומכיו של הרב איפרגן יש המביעים תמיכה בו וטוענים כי מדובר ברדיפה, בעוד אחרים רואים בכך מסר ברור שרשויות המס לא מתכוונות לאפשר לרבנים ליהנות מהכנסות ללא תשלום מס כנדרש בחוק.


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יצא בזול מר גנב בחסות הגועליציה. (ל"ת)
    נכהצ 13/03/2025 11:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 12/03/2025 23:14
    הגב לתגובה זו
    ממילא כל הכסף הולך לממן אברכים פרזיטים שמסרבים להתגייס לצהל או התנחלויות מיותרות בשומרון.
  • חושך 13/03/2025 09:30
    הגב לתגובה זו
    כנראה שחושך השנאה מכרסם בך. וחבל שכך זה מכלה. ממליץ לך לחקור על נושא הפנסיות התקציביות ורווחי הבנקים בתור התחלה.
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.