הרב איפרגן יפרע 19.2 מיליון שקל למס הכנסה וביטוח לאומי – כמחצית מחובו
בית המשפט אישר את ההסדר, שיכלול מכירת נכסים להחזרת החוב שנאמד ב-41 מיליון שקל
מס הכנסה בית המשפט אישר את הסדר החוב של הרב יעקב איפרגן (הרנטגן) ואשתו רוחמה, שגובש מול מס הכנסה וביטוח לאומי. במסגרת ההסדר, בני הזוג ישלמו 19.2 מיליון שקל, סכום המהווה כמחצית מהחוב הכולל. מתוך הסכום, 18.7 מיליון שקל יועברו למס הכנסה ו-540 אלף שקל לביטוח לאומי.
מה הוביל לחוב הענק?
שורש החוב נעוץ בפסק דין שניתן ב-2021 על ידי השופט מגן אלטוביה בבית המשפט המחוזי, אשר עסק במיסוי חצרות רבנים. רשות המסים קבעה כי סכומים שהופקדו בחשבונות הבנק של הרב בין השנים 2003 ל-2014 – שהגיעו לכ-30 מיליון שקל – הם הכנסות שחייבות במס, ולא תרומות כפי שטען הרב.
לפי רשות המסים, הכספים ניתנו בתמורה לברכות, ייעוץ, השתתפות בטקסים דתיים והילולות, ולכן מדובר בפעילות עסקית לכל דבר. בני הזוג לא ערערו על הפסיקה, והחוב הלך ותפח עם השנים עד שהגיע ל-38 מיליון שקל, אליו נוספו חובות נוספים לביטוח לאומי ולבנקים.
בקשה להסדר חוב כדי למנוע חדלות פירעון
באוגוסט האחרון פנו בני הזוג לבית משפט השלום בבאר שבע, בבקשה להסדר חוב ועיכוב הליכים. הם טענו כי אין ביכולתם לשלם את החוב המלא, ואם לא יושג הסדר – הם עלולים להידרש להליך חדלות פירעון. במקור, הציעו לשלם 17.5 מיליון שקל, אך לאחר משא ומתן הסכום עלה ל-19.2 מיליון שקל, וההסדר אושר.
- הפער בין מה שאתה משלם למה שאתה באמת חייב: סיפורו של המס הישראלי
- עובד "נתקע" בחו"ל - האם ההוצאות שלו מוכרות במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לציין כי החובות של בני הזוג לבנק הפועלים ולבנק לאומי אינם נכללים בהסדר זה.
כיצד ישולם החוב?
כחלק מההסדר, בני הזוג ימכרו נכסים שבבעלותם כדי לממן את התשלום. בין היתר, יימכרו:
- בית מגורים בנתיבות
- דירה בירושלים
- דירה נוספת בנתיבות
- קרקע בייעוד מסחרי בנתיבות
- דירה באזור נוסף בארץ
- כלי רכב
- קרנות השתלמות
הנכסים יימכרו בתוך 90 יום מהחלטת בית המשפט, והכספים יועברו ישירות לנושים.
אסיפת הנושים והחלטת השופט
בשבוע שעבר נערכה אסיפת נושים באמצעות היוועדות חזותית, שבה עדכנה מנהלת ההסדר, עו"ד אורטל אסולין, על ההצעה המעודכנת והתקבלה הסכמה מצד הרשויות. השופט ירון פנש אישר היום את ההסדר באופן רשמי, וקבע כי למנהלת ההסדר ישולם שכר טרחה בסך 50 אלף שקל.
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
השלכות ההסדר – סגירת הפרשה או תחילת הליכים נוספים?
למרות שההסדר מסיים את המחלוקת מול רשויות המס והביטוח הלאומי, עדיין לא ברור כיצד יטפלו בני הזוג בחובותיהם הנותרים לבנקים. כמו כן, העובדה שהגיעו להסדר מול המדינה במקום להיקלע לחדלות פירעון מאפשרת להם לשמור על חלק מנכסיהם ולהימנע מהליך פשיטת רגל, שעלול היה לפגוע בהם כלכלית ומעמדית.
בקהילה הדתית בנתיבות ובקרב תומכיו של הרב איפרגן יש המביעים תמיכה בו וטוענים כי מדובר ברדיפה, בעוד אחרים רואים בכך מסר ברור שרשויות המס לא מתכוונות לאפשר לרבנים ליהנות מהכנסות ללא תשלום מס כנדרש בחוק.
- 2.יצא בזול מר גנב בחסות הגועליציה. (ל"ת)נכהצ 13/03/2025 11:54הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 12/03/2025 23:14הגב לתגובה זוממילא כל הכסף הולך לממן אברכים פרזיטים שמסרבים להתגייס לצהל או התנחלויות מיותרות בשומרון.
- חושך 13/03/2025 09:30הגב לתגובה זוכנראה שחושך השנאה מכרסם בך. וחבל שכך זה מכלה. ממליץ לך לחקור על נושא הפנסיות התקציביות ורווחי הבנקים בתור התחלה.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
