מס הכנסה
צילום: freepik

הרב איפרגן יפרע 19.2 מיליון שקל למס הכנסה וביטוח לאומי – כמחצית מחובו

בית המשפט אישר את ההסדר, שיכלול מכירת נכסים להחזרת החוב שנאמד ב-41 מיליון שקל

עמית בר | (3)
נושאים בכתבה מס הכנסה

בית המשפט אישר את הסדר החוב של הרב יעקב איפרגן (הרנטגן) ואשתו רוחמה, שגובש מול מס הכנסה וביטוח לאומי. במסגרת ההסדר, בני הזוג ישלמו 19.2 מיליון שקל, סכום המהווה כמחצית מהחוב הכולל. מתוך הסכום, 18.7 מיליון שקל יועברו למס הכנסה ו-540 אלף שקל לביטוח לאומי.

מה הוביל לחוב הענק?

שורש החוב נעוץ בפסק דין שניתן ב-2021 על ידי השופט מגן אלטוביה בבית המשפט המחוזי, אשר עסק במיסוי חצרות רבנים. רשות המסים קבעה כי סכומים שהופקדו בחשבונות הבנק של הרב בין השנים 2003 ל-2014 – שהגיעו לכ-30 מיליון שקל – הם הכנסות שחייבות במס, ולא תרומות כפי שטען הרב.

לפי רשות המסים, הכספים ניתנו בתמורה לברכות, ייעוץ, השתתפות בטקסים דתיים והילולות, ולכן מדובר בפעילות עסקית לכל דבר. בני הזוג לא ערערו על הפסיקה, והחוב הלך ותפח עם השנים עד שהגיע ל-38 מיליון שקל, אליו נוספו חובות נוספים לביטוח לאומי ולבנקים.

בקשה להסדר חוב כדי למנוע חדלות פירעון

באוגוסט האחרון פנו בני הזוג לבית משפט השלום בבאר שבע, בבקשה להסדר חוב ועיכוב הליכים. הם טענו כי אין ביכולתם לשלם את החוב המלא, ואם לא יושג הסדר – הם עלולים להידרש להליך חדלות פירעון. במקור, הציעו לשלם 17.5 מיליון שקל, אך לאחר משא ומתן הסכום עלה ל-19.2 מיליון שקל, וההסדר אושר.

יש לציין כי החובות של בני הזוג לבנק הפועלים ולבנק לאומי אינם נכללים בהסדר זה.

כיצד ישולם החוב?

כחלק מההסדר, בני הזוג ימכרו נכסים שבבעלותם כדי לממן את התשלום. בין היתר, יימכרו:

  • בית מגורים בנתיבות
  • דירה בירושלים
  • דירה נוספת בנתיבות
  • קרקע בייעוד מסחרי בנתיבות
  • דירה באזור נוסף בארץ
  • כלי רכב
  • קרנות השתלמות

הנכסים יימכרו בתוך 90 יום מהחלטת בית המשפט, והכספים יועברו ישירות לנושים.

אסיפת הנושים והחלטת השופט

בשבוע שעבר נערכה אסיפת נושים באמצעות היוועדות חזותית, שבה עדכנה מנהלת ההסדר, עו"ד אורטל אסולין, על ההצעה המעודכנת והתקבלה הסכמה מצד הרשויות. השופט ירון פנש אישר היום את ההסדר באופן רשמי, וקבע כי למנהלת ההסדר ישולם שכר טרחה בסך 50 אלף שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

השלכות ההסדר – סגירת הפרשה או תחילת הליכים נוספים?

למרות שההסדר מסיים את המחלוקת מול רשויות המס והביטוח הלאומי, עדיין לא ברור כיצד יטפלו בני הזוג בחובותיהם הנותרים לבנקים. כמו כן, העובדה שהגיעו להסדר מול המדינה במקום להיקלע לחדלות פירעון מאפשרת להם לשמור על חלק מנכסיהם ולהימנע מהליך פשיטת רגל, שעלול היה לפגוע בהם כלכלית ומעמדית.

בקהילה הדתית בנתיבות ובקרב תומכיו של הרב איפרגן יש המביעים תמיכה בו וטוענים כי מדובר ברדיפה, בעוד אחרים רואים בכך מסר ברור שרשויות המס לא מתכוונות לאפשר לרבנים ליהנות מהכנסות ללא תשלום מס כנדרש בחוק.


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יצא בזול מר גנב בחסות הגועליציה. (ל"ת)
    נכהצ 13/03/2025 11:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 12/03/2025 23:14
    הגב לתגובה זו
    ממילא כל הכסף הולך לממן אברכים פרזיטים שמסרבים להתגייס לצהל או התנחלויות מיותרות בשומרון.
  • חושך 13/03/2025 09:30
    הגב לתגובה זו
    כנראה שחושך השנאה מכרסם בך. וחבל שכך זה מכלה. ממליץ לך לחקור על נושא הפנסיות התקציביות ורווחי הבנקים בתור התחלה.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".