מדד בטחון העסקים בגרמניה נפל לשפל של 26 שנים: "ברכיב הציפיות חל שיפור משמעותי"

מדד סקר ה-Ifo, המתפרסם אחת לחודש, רשם בפברואר ירידה ל-82.6 נקודות לעומת 83 נקודות בינואר
קובי ישעיהו |

על רקע המשבר הכלכלי העולמי ההולך ומחריף פורסם היום נתון מאקרו כלכלה שלילי נוסף בגרמניה. מדד בטחון העסקים בגרמניה נפל לשפל של 26 שנים. מדד סקר ה-Ifo, המתפרסם אחת לחודש, רשם בפברואר ירידה ל-82.6 נקודות לעומת 83 נקודות בינואר.

מדובר במדד הנמוך ביותר מאז נובמבר 1982. "זה לא כל כך נורא כמו שזה נראה. רכיב הציפיות, למשל, רשם שיפור משמעותי בחודשיים האחרונים ומאותת על ציפיות כי הפעולות הנמרצות של הממשלות והבנקים המרכזיים בעולם יביאו לשיפור בכלכלה בחצי השני של השנה", אמר לבלומברג אנדראס שאורל, כלכלן בפרנקפורט.

קרן המטבע הבינלאומית צופה כעת שהכלכלה הגרמנית, הגדולה ביותר באירופה והרביעית בגודלה בעולם, תתכווץ בכ-2.5% בשנת 2009.

מערכת הפיננסים של גוש האירו נמצאת תחת "לחץ כבד" והסיכונים יוצרים סחרור כלפי מטה בעוד משבר הבנקים והמיתון הכלכלי מזינים אחד את השני, כך אמר אתמול נשיא הבנק המרכזי של אירופה ז'אן קלוד טרישה. "מה שהפך לברור מאוד מאז העצמת המשבר באמצע-ספטמבר הוא שהלחץ בסקטור הפיננסי נשפך לתוך הכלכלה הריאלית", הוא אמר. "הדבר זה הכניס לתנועה תהליך של פידבק שלילי".

טרישה אמר שהבנק מוטרד מסימנים של משבר אשראי בשל-מאוד בעוד הבנקים הפסיקו להלוות כספים אף ללווים בריאים. בשבועות האחרונים, מתן האשראי התכווץ במונחים אבסולוטיים בפעם הראשונה.

"יש אינדיקציות שהירידה בזרימת האשראי משקפת את הידוק התנאים הפיננסים הקשורים לתופעה של הקטנת-מינוף (deleveraging). במידה והתנהגות שכזו תהפוך לשכיחה ברחבי מערכת הבנקאות, היא תערער את זכות הקיום של המערכת כשלם", הוא אמר.

הבנק המרכזי של אירופה (ECB) נתפס לא על המשמר ע"י עוצמת המיתון, שעכשיו מזיק לתעשיות הפלדה, מכוניות, אווירונאוטיקה וכימיקלים. הבנק ספג בקורת קשה מאגודי מסחר ומובילים עסקיים ברחבי היבשת בעוד כלכלת אירופה התכווצה בשיעור שנתי של 6% במהלך הרבעון האחרון של 2008.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.