מדד בטחון העסקים בגרמניה נפל לשפל של 26 שנים: "ברכיב הציפיות חל שיפור משמעותי"

מדד סקר ה-Ifo, המתפרסם אחת לחודש, רשם בפברואר ירידה ל-82.6 נקודות לעומת 83 נקודות בינואר
קובי ישעיהו |

על רקע המשבר הכלכלי העולמי ההולך ומחריף פורסם היום נתון מאקרו כלכלה שלילי נוסף בגרמניה. מדד בטחון העסקים בגרמניה נפל לשפל של 26 שנים. מדד סקר ה-Ifo, המתפרסם אחת לחודש, רשם בפברואר ירידה ל-82.6 נקודות לעומת 83 נקודות בינואר.

מדובר במדד הנמוך ביותר מאז נובמבר 1982. "זה לא כל כך נורא כמו שזה נראה. רכיב הציפיות, למשל, רשם שיפור משמעותי בחודשיים האחרונים ומאותת על ציפיות כי הפעולות הנמרצות של הממשלות והבנקים המרכזיים בעולם יביאו לשיפור בכלכלה בחצי השני של השנה", אמר לבלומברג אנדראס שאורל, כלכלן בפרנקפורט.

קרן המטבע הבינלאומית צופה כעת שהכלכלה הגרמנית, הגדולה ביותר באירופה והרביעית בגודלה בעולם, תתכווץ בכ-2.5% בשנת 2009.

מערכת הפיננסים של גוש האירו נמצאת תחת "לחץ כבד" והסיכונים יוצרים סחרור כלפי מטה בעוד משבר הבנקים והמיתון הכלכלי מזינים אחד את השני, כך אמר אתמול נשיא הבנק המרכזי של אירופה ז'אן קלוד טרישה. "מה שהפך לברור מאוד מאז העצמת המשבר באמצע-ספטמבר הוא שהלחץ בסקטור הפיננסי נשפך לתוך הכלכלה הריאלית", הוא אמר. "הדבר זה הכניס לתנועה תהליך של פידבק שלילי".

טרישה אמר שהבנק מוטרד מסימנים של משבר אשראי בשל-מאוד בעוד הבנקים הפסיקו להלוות כספים אף ללווים בריאים. בשבועות האחרונים, מתן האשראי התכווץ במונחים אבסולוטיים בפעם הראשונה.

"יש אינדיקציות שהירידה בזרימת האשראי משקפת את הידוק התנאים הפיננסים הקשורים לתופעה של הקטנת-מינוף (deleveraging). במידה והתנהגות שכזו תהפוך לשכיחה ברחבי מערכת הבנקאות, היא תערער את זכות הקיום של המערכת כשלם", הוא אמר.

הבנק המרכזי של אירופה (ECB) נתפס לא על המשמר ע"י עוצמת המיתון, שעכשיו מזיק לתעשיות הפלדה, מכוניות, אווירונאוטיקה וכימיקלים. הבנק ספג בקורת קשה מאגודי מסחר ומובילים עסקיים ברחבי היבשת בעוד כלכלת אירופה התכווצה בשיעור שנתי של 6% במהלך הרבעון האחרון של 2008.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".