מדד בטחון העסקים בגרמניה נפל לשפל של 26 שנים: "ברכיב הציפיות חל שיפור משמעותי"
על רקע המשבר הכלכלי העולמי ההולך ומחריף פורסם היום נתון מאקרו כלכלה שלילי נוסף בגרמניה. מדד בטחון העסקים בגרמניה נפל לשפל של 26 שנים. מדד סקר ה-Ifo, המתפרסם אחת לחודש, רשם בפברואר ירידה ל-82.6 נקודות לעומת 83 נקודות בינואר.
מדובר במדד הנמוך ביותר מאז נובמבר 1982. "זה לא כל כך נורא כמו שזה נראה. רכיב הציפיות, למשל, רשם שיפור משמעותי בחודשיים האחרונים ומאותת על ציפיות כי הפעולות הנמרצות של הממשלות והבנקים המרכזיים בעולם יביאו לשיפור בכלכלה בחצי השני של השנה", אמר לבלומברג אנדראס שאורל, כלכלן בפרנקפורט.
קרן המטבע הבינלאומית צופה כעת שהכלכלה הגרמנית, הגדולה ביותר באירופה והרביעית בגודלה בעולם, תתכווץ בכ-2.5% בשנת 2009.
מערכת הפיננסים של גוש האירו נמצאת תחת "לחץ כבד" והסיכונים יוצרים סחרור כלפי מטה בעוד משבר הבנקים והמיתון הכלכלי מזינים אחד את השני, כך אמר אתמול נשיא הבנק המרכזי של אירופה ז'אן קלוד טרישה. "מה שהפך לברור מאוד מאז העצמת המשבר באמצע-ספטמבר הוא שהלחץ בסקטור הפיננסי נשפך לתוך הכלכלה הריאלית", הוא אמר. "הדבר זה הכניס לתנועה תהליך של פידבק שלילי".
טרישה אמר שהבנק מוטרד מסימנים של משבר אשראי בשל-מאוד בעוד הבנקים הפסיקו להלוות כספים אף ללווים בריאים. בשבועות האחרונים, מתן האשראי התכווץ במונחים אבסולוטיים בפעם הראשונה.
"יש אינדיקציות שהירידה בזרימת האשראי משקפת את הידוק התנאים הפיננסים הקשורים לתופעה של הקטנת-מינוף (deleveraging). במידה והתנהגות שכזו תהפוך לשכיחה ברחבי מערכת הבנקאות, היא תערער את זכות הקיום של המערכת כשלם", הוא אמר.
הבנק המרכזי של אירופה (ECB) נתפס לא על המשמר ע"י עוצמת המיתון, שעכשיו מזיק לתעשיות הפלדה, מכוניות, אווירונאוטיקה וכימיקלים. הבנק ספג בקורת קשה מאגודי מסחר ומובילים עסקיים ברחבי היבשת בעוד כלכלת אירופה התכווצה בשיעור שנתי של 6% במהלך הרבעון האחרון של 2008.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
אנבידיה סעודיה; קרדיט: רוי שיינמןמנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
שיתוף פעולה בין xAI של אילון מאסק, Nvidia ו-Humain הסעודית ימנף את סעודיה למוקד טכנולוגי גלובלי; האם ישראל תצליח לגשר על פער התשתיות מול היוזמה האזורית?
במסגרת פורום ההשקעות האמריקאי-סעודי שנערך לאחרונה בוושינגטון, הכריזו אילון מאסק מנכ"ל xAI וג׳נסן הואנג מנכ"ל Nvidia על הקמת מרכז נתונים ענק בערב הסעודית, בשיתוף חברת Humain המקומית. המרכז צפוי לצרוך 500 מגה-ואט, כמות חשמל המספיקה למאות אלפי בתים, אך ייעודו שונה: תמיכה באימון מודלים של בינה מלאכותית מתקדמת. מהלך זה הוא חלק ממגמה רחבה: סעודיה בונה תשתית בינה מלאכותית נרחבת, לא רק ככלי אזרחי אלא כבסיס ליכולות השפעה גיאופוליטיות ואסטרטגיות. מגמה זו דורשת מישראל, עם כל עוצמתה הטכנולוגית, לשאול את עצמה אם היא מוכנה לשלב הבא.
בשנים האחרונות ערב הסעודית רותמת את קרנות העושר שלה, את שטחה ואת משאביה האנרגטיים לטובת בניית תשתית טכנולוגית רחבה. לצד xAI ו-Nvidia, גם אמזון, AMD, סיסקו ו-Blackstone השקיעו לאחרונה בפרויקטים מקבילים של דאטה סנטרים ויכולות AI. חלק מהפרויקטים אף חורגים מגבולות סעודיה, עם פריסת פעילות באיחוד האמירויות. הבחירה בסעודיה אינה מקרית. מדובר במדינה שניחנת בשטח עצום, גישה נוחה לאנרגיה זולה והחשוב מכל – מימון נדיב ורגולציה נוחה. בעוד שבמערב קיימות מגבלות רבות, סעודיה מציעה פתרון כולל: אירוח תשתית חומרה, ניהול פעילות מקומית, ומתן אפשרות לחברות גלובליות לפעול בקצב ובקנה מידה שונים לגמרי.
הצירוף בין שבבי AI מתקדמים (כגון סדרת Blackwell של Nvidia), מרכזי נתונים רבי-עוצמה ושותפויות ממשלתיות הופך את סעודיה לא רק ללקוחה אלא לשחקנית תשתית. נכון לשנת 2025 דווח כי Humain כבר קיבלה את המשלוח הראשון של אלפי שבבים מתקדמים, בהסכמה רגולטורית מהאמריקאים, עם מגבלות שנועדו למנוע העברת טכנולוגיה לסין.
ישראל עדיין בזירה, אך צריכה להגביר הילוך
חשוב להבהיר: ישראל אינה מחוץ למגרש. עם תעשיית סטארט-אפים עשירה, מעל 2,000 חברות AI פעילות ותרומה מהותית לעולמות הביטחוניים והאזרחיים, ישראל היא עדיין מוקד גלובלי לחדשנות. אלא שתחום התשתיות הפיזיות של AI – כוח חישוב, מרכזי נתונים גדולים ושליטה בשרשראות ייצור של שבבים, הוא תחום שבו נדרשת קפיצת מדרגה. תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית שהושקה בישראל כוללת השקעות במחקר, יישומים אזרחיים וביטחוניים, ופיתוח ידע, אך לא כוללת בשלב זה מהלך כולל להקמת תשתית חישוב לאומית בקנה מידה שמתקרב לפרויקטים המפרציים. לפי נתוני Deloitte, רק כ-13% מההשקעות בתחום מופנים כיום בישראל לתשתית חומרה וענן.
- האנליסט שהפך לגורו: "מסיבת ה-AI התחילה ואנחנו רק בהתחלה"
- "אנליסט AI" - מי החברה שמנסה להחליף אנליסטים ומנהלי השקעות בבינה מלאכותית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השליטה בתשתית החישוב, כלומר ביכולת לאמן מודלים מתקדמים בצורה עצמאית, להחזיק במאגרים מאובטחים, ולהפעיל עיבוד מקומי ללא תלות בשחקנים חיצוניים, הופכת לאחד המרכיבים הקריטיים בכלכלה ובביטחון. סעודיה מזהה את זה ופועלת בנחישות. ישראל, עם כל ההובלה בתחומים אחרים, עדיין מתמקדת בעיקר בשכבת האפליקציה. מבחינה ביטחונית, ההשלכות ברורות: היכולת לאמן מודלים גדולים, לנהל דאטה סנטרים עם רמת אבטחה גבוהה, ולשלוט במעבדות עיבוד מקומיות, לא נופלת בחשיבותה מהחזקת צי או מערך מטוסי חמקן. תשתית חישוב היא תשתית אסטרטגית.
