מדד בטחון העסקים בגרמניה נפל לשפל של 26 שנים: "ברכיב הציפיות חל שיפור משמעותי"
על רקע המשבר הכלכלי העולמי ההולך ומחריף פורסם היום נתון מאקרו כלכלה שלילי נוסף בגרמניה. מדד בטחון העסקים בגרמניה נפל לשפל של 26 שנים. מדד סקר ה-Ifo, המתפרסם אחת לחודש, רשם בפברואר ירידה ל-82.6 נקודות לעומת 83 נקודות בינואר.
מדובר במדד הנמוך ביותר מאז נובמבר 1982. "זה לא כל כך נורא כמו שזה נראה. רכיב הציפיות, למשל, רשם שיפור משמעותי בחודשיים האחרונים ומאותת על ציפיות כי הפעולות הנמרצות של הממשלות והבנקים המרכזיים בעולם יביאו לשיפור בכלכלה בחצי השני של השנה", אמר לבלומברג אנדראס שאורל, כלכלן בפרנקפורט.
קרן המטבע הבינלאומית צופה כעת שהכלכלה הגרמנית, הגדולה ביותר באירופה והרביעית בגודלה בעולם, תתכווץ בכ-2.5% בשנת 2009.
מערכת הפיננסים של גוש האירו נמצאת תחת "לחץ כבד" והסיכונים יוצרים סחרור כלפי מטה בעוד משבר הבנקים והמיתון הכלכלי מזינים אחד את השני, כך אמר אתמול נשיא הבנק המרכזי של אירופה ז'אן קלוד טרישה. "מה שהפך לברור מאוד מאז העצמת המשבר באמצע-ספטמבר הוא שהלחץ בסקטור הפיננסי נשפך לתוך הכלכלה הריאלית", הוא אמר. "הדבר זה הכניס לתנועה תהליך של פידבק שלילי".
טרישה אמר שהבנק מוטרד מסימנים של משבר אשראי בשל-מאוד בעוד הבנקים הפסיקו להלוות כספים אף ללווים בריאים. בשבועות האחרונים, מתן האשראי התכווץ במונחים אבסולוטיים בפעם הראשונה.
"יש אינדיקציות שהירידה בזרימת האשראי משקפת את הידוק התנאים הפיננסים הקשורים לתופעה של הקטנת-מינוף (deleveraging). במידה והתנהגות שכזו תהפוך לשכיחה ברחבי מערכת הבנקאות, היא תערער את זכות הקיום של המערכת כשלם", הוא אמר.
הבנק המרכזי של אירופה (ECB) נתפס לא על המשמר ע"י עוצמת המיתון, שעכשיו מזיק לתעשיות הפלדה, מכוניות, אווירונאוטיקה וכימיקלים. הבנק ספג בקורת קשה מאגודי מסחר ומובילים עסקיים ברחבי היבשת בעוד כלכלת אירופה התכווצה בשיעור שנתי של 6% במהלך הרבעון האחרון של 2008.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
