אל-על התמודדה בהצלחה עם הזינוק במחירי הנפט: רווח של 30 מיליון דולר ברבעון השלישי
חברת אל על דיווחה היום על תוצאות הרבעון השלישי של השנה, מהן עולה כי החברה התמודדה בהצלחה עם הזינוק במחירי הנפט. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח של כ- 30.4 מיליון דולר לעומת רווח של כ-40.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
תוצאה זאת הושגה על רקע משבר עולמי הפוקד את ענף התעופה ואשר גרם לחברות תעופה רבות להפסיק או לצמצם את פעילותן. מחירי הדלק הסילוני עלו ברבעון השלישי של שנת 2008 בכ- 67% , לעומת הרבעון המקביל אשתקד ובשער השקל והיורו חל תיסוף ביחס לדולר בשיעור ממוצע של כ- 17% ו- 9% בהתאמה, לעומת הרבעון השלישי של 2007.
בנוסף, התמודדה החברה עם תחרות הולכת וגוברת מצד חברות התעופה
הזרות הסדירות, שהגדילו את היצע המושבים שלהן בנתב"ג ברבעון המדווח, בכ- 27% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
מחזור המכירות של החברה ברבעון השלישי של השנה גדל בכ- 7% ביחס לרבעון המקביל אשתקד לשיא של כ-607.3 מיליון דולר. הרווח הגולמי ברבעון השלישי של 2008 הסתכם לכ- 133.4 מיליון דולר (כ- 22% מהמחזור ) לעומת רווח גולמי של כ- 151.8 מליון דולר ( 26.8% מהמכירות) ברבעון המקביל.
הגידול בהכנסות מהפעלה נובע בעיקר מגידול בהכנסות מנוסעים כתוצאה מגידול בהכנסה הממוצעת לנוסע ק"מ. ההכנסות ממטוסי המטען קטנו מכ- 50 מליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2007 לכ- 29 מליון דולר ברבעון המדווח, זאת כתוצאה מהפסקה יזומה של פעילות מטוסי המטען למזרח הרחוק שהחלה ברבעון השני של שנת 2008 . בסעיפי הכנסות אחרות חל גידול בעיקר ממכירת מוצרים פטורים ממכס וממתן שרותי תחזוקה לגורמי חוץ.
ברבעון השלישי של שנת 2008 חלה עלייה בהוצאות ההפעלה של החברה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד הנובעת בעיקרה מגידול בהוצאות השכר ובהוצאות הדלק הסילוני. הוצאות השכר ברבעון השלישי של שנת 2008 גדלו בעיקר כתוצאה מתיסוף שער החליפין הממוצע של השקל ביחס לדולר בכ- 17% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שהביא לגידול בהוצאות השכר השקליות במונחי דולר.
הוצאות החברה עבור דלק סילוני עלו מכ- 153.5 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2007 לכ- 214.7 מיליון דולר ברבעון המדווח, גידול של כ- 40% . זאת לאחר קבלת החזרי גידור של כ-13.7 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2008 (לעומת החזרי גידור בסך של כ- 5.1 מיליון דולר שהתקבלו ברבעון המקביל אשתקד). ברבעון השלישי של שנת 2008 היוו הוצאות הדלק כ- 35.4% מהמחזור של החברה לעומת כ- 27.1% ברבעון המקביל אשתקד.
בהוצאות המכירה חלה ירידה ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בעיקר כתוצאה מהקיטון בהוצאות ההפצה ובשיעורן מהמחזור, מקיטון בהוצאות הפרסום, בקיזוז הגידול בהוצאות השכר.
בהוצאות הנהלה וכלליות חלה עליה בעיקר כתוצאה מהגידול בהוצאות השכר עקב תיסוף השקל ביחס לדולר ומגידול בהוצאות לייעוץ משפטי, בעיקר עקב החקירות בתחום שרותי ההובלה האווירית של מטענים.
יתרות המזומנים והפיקדונות לזמן קצר של הקבוצה ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכמו לסך של כ- 231.6 מיליון דולר. סך ההון העצמי בסוף ספטמבר עמד על כ-266.6 מיליון דולר, לעומת כ-318.8 מיליון דולר בסוף 2007 .
חיים רומנו: נמשיך להתייעל
חיים רומנו, מנכ"ל אל על, אמר כי "החברה רושמת הכנסות שיא של 607.3 מיליון דולר ברבעון השלישי, המשקפות גידול של כ- 7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול בהכנסות נובע מהכנסות מנוסעים.
אל על רשמה ירידה במרבית סעיפי ההוצאה, אך המשיכה להתמודד ברבעון השלישי עם המשבר העולמי שפקד את ענף התעופה ועם העלייה במחירי הדלק, שהגיע בחודש יולי לשיא של כל הזמנים, והשפעת שער החליפין. בנוסף להתמודדות עם התחרות והגורמים האקסוגניים, גם ברבעון זה, נאלצה אל על להתמודד עם אי יישום החלטת הממשלה למימון 80% מהוצאות הביטחון לחברות הישראליות. אנו מצפים ליישום מיידי של החלטת הממשלה.
למרות כל אלה ולמרות התחרות הגוברת, הצלחנו להתמודד בצורה טובה עם המצב, באמצעות אופטימיזציה של רשת הנתיבים, צמצום עלויות ומדיניות מחירים מושכלת. במסגרת מאמצינו לביסוס מנועי הצמיחה של החברה, שילשנו את מכירות הכרטיסים באמצעות האינטרנט והמוקד, שהסתכמו ב- 33.3 מיליון דולר, רשמנו גידול במכירות והמשכנו ברכש של מטוסים.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
