אל-על התמודדה בהצלחה עם הזינוק במחירי הנפט: רווח של 30 מיליון דולר ברבעון השלישי

מחזור המכירות של החברה גדל בכ- 7% ביחס לרבעון המקביל אשתקד לשיא של כ- 607.3 מיליון דולר
קובי ישעיהו |

חברת אל על דיווחה היום על תוצאות הרבעון השלישי של השנה, מהן עולה כי החברה התמודדה בהצלחה עם הזינוק במחירי הנפט. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח של כ- 30.4 מיליון דולר לעומת רווח של כ-40.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

תוצאה זאת הושגה על רקע משבר עולמי הפוקד את ענף התעופה ואשר גרם לחברות תעופה רבות להפסיק או לצמצם את פעילותן. מחירי הדלק הסילוני עלו ברבעון השלישי של שנת 2008 בכ- 67% , לעומת הרבעון המקביל אשתקד ובשער השקל והיורו חל תיסוף ביחס לדולר בשיעור ממוצע של כ- 17% ו- 9% בהתאמה, לעומת הרבעון השלישי של 2007.

בנוסף, התמודדה החברה עם תחרות הולכת וגוברת מצד חברות התעופה

הזרות הסדירות, שהגדילו את היצע המושבים שלהן בנתב"ג ברבעון המדווח, בכ- 27% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

מחזור המכירות של החברה ברבעון השלישי של השנה גדל בכ- 7% ביחס לרבעון המקביל אשתקד לשיא של כ-607.3 מיליון דולר. הרווח הגולמי ברבעון השלישי של 2008 הסתכם לכ- 133.4 מיליון דולר (כ- 22% מהמחזור ) לעומת רווח גולמי של כ- 151.8 מליון דולר ( 26.8% מהמכירות) ברבעון המקביל.

הגידול בהכנסות מהפעלה נובע בעיקר מגידול בהכנסות מנוסעים כתוצאה מגידול בהכנסה הממוצעת לנוסע ק"מ. ההכנסות ממטוסי המטען קטנו מכ- 50 מליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2007 לכ- 29 מליון דולר ברבעון המדווח, זאת כתוצאה מהפסקה יזומה של פעילות מטוסי המטען למזרח הרחוק שהחלה ברבעון השני של שנת 2008 . בסעיפי הכנסות אחרות חל גידול בעיקר ממכירת מוצרים פטורים ממכס וממתן שרותי תחזוקה לגורמי חוץ.

ברבעון השלישי של שנת 2008 חלה עלייה בהוצאות ההפעלה של החברה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד הנובעת בעיקרה מגידול בהוצאות השכר ובהוצאות הדלק הסילוני. הוצאות השכר ברבעון השלישי של שנת 2008 גדלו בעיקר כתוצאה מתיסוף שער החליפין הממוצע של השקל ביחס לדולר בכ- 17% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שהביא לגידול בהוצאות השכר השקליות במונחי דולר.

הוצאות החברה עבור דלק סילוני עלו מכ- 153.5 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2007 לכ- 214.7 מיליון דולר ברבעון המדווח, גידול של כ- 40% . זאת לאחר קבלת החזרי גידור של כ-13.7 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2008 (לעומת החזרי גידור בסך של כ- 5.1 מיליון דולר שהתקבלו ברבעון המקביל אשתקד). ברבעון השלישי של שנת 2008 היוו הוצאות הדלק כ- 35.4% מהמחזור של החברה לעומת כ- 27.1% ברבעון המקביל אשתקד.

בהוצאות המכירה חלה ירידה ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בעיקר כתוצאה מהקיטון בהוצאות ההפצה ובשיעורן מהמחזור, מקיטון בהוצאות הפרסום, בקיזוז הגידול בהוצאות השכר.

בהוצאות הנהלה וכלליות חלה עליה בעיקר כתוצאה מהגידול בהוצאות השכר עקב תיסוף השקל ביחס לדולר ומגידול בהוצאות לייעוץ משפטי, בעיקר עקב החקירות בתחום שרותי ההובלה האווירית של מטענים.

יתרות המזומנים והפיקדונות לזמן קצר של הקבוצה ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכמו לסך של כ- 231.6 מיליון דולר. סך ההון העצמי בסוף ספטמבר עמד על כ-266.6 מיליון דולר, לעומת כ-318.8 מיליון דולר בסוף 2007 .

חיים רומנו: נמשיך להתייעל

חיים רומנו, מנכ"ל אל על, אמר כי "החברה רושמת הכנסות שיא של 607.3 מיליון דולר ברבעון השלישי, המשקפות גידול של כ- 7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול בהכנסות נובע מהכנסות מנוסעים.

אל על רשמה ירידה במרבית סעיפי ההוצאה, אך המשיכה להתמודד ברבעון השלישי עם המשבר העולמי שפקד את ענף התעופה ועם העלייה במחירי הדלק, שהגיע בחודש יולי לשיא של כל הזמנים, והשפעת שער החליפין. בנוסף להתמודדות עם התחרות והגורמים האקסוגניים, גם ברבעון זה, נאלצה אל על להתמודד עם אי יישום החלטת הממשלה למימון 80% מהוצאות הביטחון לחברות הישראליות. אנו מצפים ליישום מיידי של החלטת הממשלה.

למרות כל אלה ולמרות התחרות הגוברת, הצלחנו להתמודד בצורה טובה עם המצב, באמצעות אופטימיזציה של רשת הנתיבים, צמצום עלויות ומדיניות מחירים מושכלת. במסגרת מאמצינו לביסוס מנועי הצמיחה של החברה, שילשנו את מכירות הכרטיסים באמצעות האינטרנט והמוקד, שהסתכמו ב- 33.3 מיליון דולר, רשמנו גידול במכירות והמשכנו ברכש של מטוסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.