אל-על התמודדה בהצלחה עם הזינוק במחירי הנפט: רווח של 30 מיליון דולר ברבעון השלישי

מחזור המכירות של החברה גדל בכ- 7% ביחס לרבעון המקביל אשתקד לשיא של כ- 607.3 מיליון דולר
קובי ישעיהו |

חברת אל על דיווחה היום על תוצאות הרבעון השלישי של השנה, מהן עולה כי החברה התמודדה בהצלחה עם הזינוק במחירי הנפט. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח של כ- 30.4 מיליון דולר לעומת רווח של כ-40.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

תוצאה זאת הושגה על רקע משבר עולמי הפוקד את ענף התעופה ואשר גרם לחברות תעופה רבות להפסיק או לצמצם את פעילותן. מחירי הדלק הסילוני עלו ברבעון השלישי של שנת 2008 בכ- 67% , לעומת הרבעון המקביל אשתקד ובשער השקל והיורו חל תיסוף ביחס לדולר בשיעור ממוצע של כ- 17% ו- 9% בהתאמה, לעומת הרבעון השלישי של 2007.

בנוסף, התמודדה החברה עם תחרות הולכת וגוברת מצד חברות התעופה

הזרות הסדירות, שהגדילו את היצע המושבים שלהן בנתב"ג ברבעון המדווח, בכ- 27% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

מחזור המכירות של החברה ברבעון השלישי של השנה גדל בכ- 7% ביחס לרבעון המקביל אשתקד לשיא של כ-607.3 מיליון דולר. הרווח הגולמי ברבעון השלישי של 2008 הסתכם לכ- 133.4 מיליון דולר (כ- 22% מהמחזור ) לעומת רווח גולמי של כ- 151.8 מליון דולר ( 26.8% מהמכירות) ברבעון המקביל.

הגידול בהכנסות מהפעלה נובע בעיקר מגידול בהכנסות מנוסעים כתוצאה מגידול בהכנסה הממוצעת לנוסע ק"מ. ההכנסות ממטוסי המטען קטנו מכ- 50 מליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2007 לכ- 29 מליון דולר ברבעון המדווח, זאת כתוצאה מהפסקה יזומה של פעילות מטוסי המטען למזרח הרחוק שהחלה ברבעון השני של שנת 2008 . בסעיפי הכנסות אחרות חל גידול בעיקר ממכירת מוצרים פטורים ממכס וממתן שרותי תחזוקה לגורמי חוץ.

ברבעון השלישי של שנת 2008 חלה עלייה בהוצאות ההפעלה של החברה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד הנובעת בעיקרה מגידול בהוצאות השכר ובהוצאות הדלק הסילוני. הוצאות השכר ברבעון השלישי של שנת 2008 גדלו בעיקר כתוצאה מתיסוף שער החליפין הממוצע של השקל ביחס לדולר בכ- 17% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שהביא לגידול בהוצאות השכר השקליות במונחי דולר.

הוצאות החברה עבור דלק סילוני עלו מכ- 153.5 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2007 לכ- 214.7 מיליון דולר ברבעון המדווח, גידול של כ- 40% . זאת לאחר קבלת החזרי גידור של כ-13.7 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2008 (לעומת החזרי גידור בסך של כ- 5.1 מיליון דולר שהתקבלו ברבעון המקביל אשתקד). ברבעון השלישי של שנת 2008 היוו הוצאות הדלק כ- 35.4% מהמחזור של החברה לעומת כ- 27.1% ברבעון המקביל אשתקד.

בהוצאות המכירה חלה ירידה ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בעיקר כתוצאה מהקיטון בהוצאות ההפצה ובשיעורן מהמחזור, מקיטון בהוצאות הפרסום, בקיזוז הגידול בהוצאות השכר.

בהוצאות הנהלה וכלליות חלה עליה בעיקר כתוצאה מהגידול בהוצאות השכר עקב תיסוף השקל ביחס לדולר ומגידול בהוצאות לייעוץ משפטי, בעיקר עקב החקירות בתחום שרותי ההובלה האווירית של מטענים.

יתרות המזומנים והפיקדונות לזמן קצר של הקבוצה ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכמו לסך של כ- 231.6 מיליון דולר. סך ההון העצמי בסוף ספטמבר עמד על כ-266.6 מיליון דולר, לעומת כ-318.8 מיליון דולר בסוף 2007 .

חיים רומנו: נמשיך להתייעל

חיים רומנו, מנכ"ל אל על, אמר כי "החברה רושמת הכנסות שיא של 607.3 מיליון דולר ברבעון השלישי, המשקפות גידול של כ- 7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול בהכנסות נובע מהכנסות מנוסעים.

אל על רשמה ירידה במרבית סעיפי ההוצאה, אך המשיכה להתמודד ברבעון השלישי עם המשבר העולמי שפקד את ענף התעופה ועם העלייה במחירי הדלק, שהגיע בחודש יולי לשיא של כל הזמנים, והשפעת שער החליפין. בנוסף להתמודדות עם התחרות והגורמים האקסוגניים, גם ברבעון זה, נאלצה אל על להתמודד עם אי יישום החלטת הממשלה למימון 80% מהוצאות הביטחון לחברות הישראליות. אנו מצפים ליישום מיידי של החלטת הממשלה.

למרות כל אלה ולמרות התחרות הגוברת, הצלחנו להתמודד בצורה טובה עם המצב, באמצעות אופטימיזציה של רשת הנתיבים, צמצום עלויות ומדיניות מחירים מושכלת. במסגרת מאמצינו לביסוס מנועי הצמיחה של החברה, שילשנו את מכירות הכרטיסים באמצעות האינטרנט והמוקד, שהסתכמו ב- 33.3 מיליון דולר, רשמנו גידול במכירות והמשכנו ברכש של מטוסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.