אל-על התמודדה בהצלחה עם הזינוק במחירי הנפט: רווח של 30 מיליון דולר ברבעון השלישי
חברת אל על דיווחה היום על תוצאות הרבעון השלישי של השנה, מהן עולה כי החברה התמודדה בהצלחה עם הזינוק במחירי הנפט. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח של כ- 30.4 מיליון דולר לעומת רווח של כ-40.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
תוצאה זאת הושגה על רקע משבר עולמי הפוקד את ענף התעופה ואשר גרם לחברות תעופה רבות להפסיק או לצמצם את פעילותן. מחירי הדלק הסילוני עלו ברבעון השלישי של שנת 2008 בכ- 67% , לעומת הרבעון המקביל אשתקד ובשער השקל והיורו חל תיסוף ביחס לדולר בשיעור ממוצע של כ- 17% ו- 9% בהתאמה, לעומת הרבעון השלישי של 2007.
בנוסף, התמודדה החברה עם תחרות הולכת וגוברת מצד חברות התעופה
הזרות הסדירות, שהגדילו את היצע המושבים שלהן בנתב"ג ברבעון המדווח, בכ- 27% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
מחזור המכירות של החברה ברבעון השלישי של השנה גדל בכ- 7% ביחס לרבעון המקביל אשתקד לשיא של כ-607.3 מיליון דולר. הרווח הגולמי ברבעון השלישי של 2008 הסתכם לכ- 133.4 מיליון דולר (כ- 22% מהמחזור ) לעומת רווח גולמי של כ- 151.8 מליון דולר ( 26.8% מהמכירות) ברבעון המקביל.
הגידול בהכנסות מהפעלה נובע בעיקר מגידול בהכנסות מנוסעים כתוצאה מגידול בהכנסה הממוצעת לנוסע ק"מ. ההכנסות ממטוסי המטען קטנו מכ- 50 מליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2007 לכ- 29 מליון דולר ברבעון המדווח, זאת כתוצאה מהפסקה יזומה של פעילות מטוסי המטען למזרח הרחוק שהחלה ברבעון השני של שנת 2008 . בסעיפי הכנסות אחרות חל גידול בעיקר ממכירת מוצרים פטורים ממכס וממתן שרותי תחזוקה לגורמי חוץ.
ברבעון השלישי של שנת 2008 חלה עלייה בהוצאות ההפעלה של החברה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד הנובעת בעיקרה מגידול בהוצאות השכר ובהוצאות הדלק הסילוני. הוצאות השכר ברבעון השלישי של שנת 2008 גדלו בעיקר כתוצאה מתיסוף שער החליפין הממוצע של השקל ביחס לדולר בכ- 17% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שהביא לגידול בהוצאות השכר השקליות במונחי דולר.
הוצאות החברה עבור דלק סילוני עלו מכ- 153.5 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2007 לכ- 214.7 מיליון דולר ברבעון המדווח, גידול של כ- 40% . זאת לאחר קבלת החזרי גידור של כ-13.7 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2008 (לעומת החזרי גידור בסך של כ- 5.1 מיליון דולר שהתקבלו ברבעון המקביל אשתקד). ברבעון השלישי של שנת 2008 היוו הוצאות הדלק כ- 35.4% מהמחזור של החברה לעומת כ- 27.1% ברבעון המקביל אשתקד.
בהוצאות המכירה חלה ירידה ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בעיקר כתוצאה מהקיטון בהוצאות ההפצה ובשיעורן מהמחזור, מקיטון בהוצאות הפרסום, בקיזוז הגידול בהוצאות השכר.
בהוצאות הנהלה וכלליות חלה עליה בעיקר כתוצאה מהגידול בהוצאות השכר עקב תיסוף השקל ביחס לדולר ומגידול בהוצאות לייעוץ משפטי, בעיקר עקב החקירות בתחום שרותי ההובלה האווירית של מטענים.
יתרות המזומנים והפיקדונות לזמן קצר של הקבוצה ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכמו לסך של כ- 231.6 מיליון דולר. סך ההון העצמי בסוף ספטמבר עמד על כ-266.6 מיליון דולר, לעומת כ-318.8 מיליון דולר בסוף 2007 .
חיים רומנו: נמשיך להתייעל
חיים רומנו, מנכ"ל אל על, אמר כי "החברה רושמת הכנסות שיא של 607.3 מיליון דולר ברבעון השלישי, המשקפות גידול של כ- 7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול בהכנסות נובע מהכנסות מנוסעים.
אל על רשמה ירידה במרבית סעיפי ההוצאה, אך המשיכה להתמודד ברבעון השלישי עם המשבר העולמי שפקד את ענף התעופה ועם העלייה במחירי הדלק, שהגיע בחודש יולי לשיא של כל הזמנים, והשפעת שער החליפין. בנוסף להתמודדות עם התחרות והגורמים האקסוגניים, גם ברבעון זה, נאלצה אל על להתמודד עם אי יישום החלטת הממשלה למימון 80% מהוצאות הביטחון לחברות הישראליות. אנו מצפים ליישום מיידי של החלטת הממשלה.
למרות כל אלה ולמרות התחרות הגוברת, הצלחנו להתמודד בצורה טובה עם המצב, באמצעות אופטימיזציה של רשת הנתיבים, צמצום עלויות ומדיניות מחירים מושכלת. במסגרת מאמצינו לביסוס מנועי הצמיחה של החברה, שילשנו את מכירות הכרטיסים באמצעות האינטרנט והמוקד, שהסתכמו ב- 33.3 מיליון דולר, רשמנו גידול במכירות והמשכנו ברכש של מטוסים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
