אל-על התמודדה בהצלחה עם הזינוק במחירי הנפט: רווח של 30 מיליון דולר ברבעון השלישי
חברת אל על דיווחה היום על תוצאות הרבעון השלישי של השנה, מהן עולה כי החברה התמודדה בהצלחה עם הזינוק במחירי הנפט. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח של כ- 30.4 מיליון דולר לעומת רווח של כ-40.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
תוצאה זאת הושגה על רקע משבר עולמי הפוקד את ענף התעופה ואשר גרם לחברות תעופה רבות להפסיק או לצמצם את פעילותן. מחירי הדלק הסילוני עלו ברבעון השלישי של שנת 2008 בכ- 67% , לעומת הרבעון המקביל אשתקד ובשער השקל והיורו חל תיסוף ביחס לדולר בשיעור ממוצע של כ- 17% ו- 9% בהתאמה, לעומת הרבעון השלישי של 2007.
בנוסף, התמודדה החברה עם תחרות הולכת וגוברת מצד חברות התעופה
הזרות הסדירות, שהגדילו את היצע המושבים שלהן בנתב"ג ברבעון המדווח, בכ- 27% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
מחזור המכירות של החברה ברבעון השלישי של השנה גדל בכ- 7% ביחס לרבעון המקביל אשתקד לשיא של כ-607.3 מיליון דולר. הרווח הגולמי ברבעון השלישי של 2008 הסתכם לכ- 133.4 מיליון דולר (כ- 22% מהמחזור ) לעומת רווח גולמי של כ- 151.8 מליון דולר ( 26.8% מהמכירות) ברבעון המקביל.
הגידול בהכנסות מהפעלה נובע בעיקר מגידול בהכנסות מנוסעים כתוצאה מגידול בהכנסה הממוצעת לנוסע ק"מ. ההכנסות ממטוסי המטען קטנו מכ- 50 מליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2007 לכ- 29 מליון דולר ברבעון המדווח, זאת כתוצאה מהפסקה יזומה של פעילות מטוסי המטען למזרח הרחוק שהחלה ברבעון השני של שנת 2008 . בסעיפי הכנסות אחרות חל גידול בעיקר ממכירת מוצרים פטורים ממכס וממתן שרותי תחזוקה לגורמי חוץ.
ברבעון השלישי של שנת 2008 חלה עלייה בהוצאות ההפעלה של החברה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד הנובעת בעיקרה מגידול בהוצאות השכר ובהוצאות הדלק הסילוני. הוצאות השכר ברבעון השלישי של שנת 2008 גדלו בעיקר כתוצאה מתיסוף שער החליפין הממוצע של השקל ביחס לדולר בכ- 17% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שהביא לגידול בהוצאות השכר השקליות במונחי דולר.
הוצאות החברה עבור דלק סילוני עלו מכ- 153.5 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2007 לכ- 214.7 מיליון דולר ברבעון המדווח, גידול של כ- 40% . זאת לאחר קבלת החזרי גידור של כ-13.7 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2008 (לעומת החזרי גידור בסך של כ- 5.1 מיליון דולר שהתקבלו ברבעון המקביל אשתקד). ברבעון השלישי של שנת 2008 היוו הוצאות הדלק כ- 35.4% מהמחזור של החברה לעומת כ- 27.1% ברבעון המקביל אשתקד.
בהוצאות המכירה חלה ירידה ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בעיקר כתוצאה מהקיטון בהוצאות ההפצה ובשיעורן מהמחזור, מקיטון בהוצאות הפרסום, בקיזוז הגידול בהוצאות השכר.
בהוצאות הנהלה וכלליות חלה עליה בעיקר כתוצאה מהגידול בהוצאות השכר עקב תיסוף השקל ביחס לדולר ומגידול בהוצאות לייעוץ משפטי, בעיקר עקב החקירות בתחום שרותי ההובלה האווירית של מטענים.
יתרות המזומנים והפיקדונות לזמן קצר של הקבוצה ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכמו לסך של כ- 231.6 מיליון דולר. סך ההון העצמי בסוף ספטמבר עמד על כ-266.6 מיליון דולר, לעומת כ-318.8 מיליון דולר בסוף 2007 .
חיים רומנו: נמשיך להתייעל
חיים רומנו, מנכ"ל אל על, אמר כי "החברה רושמת הכנסות שיא של 607.3 מיליון דולר ברבעון השלישי, המשקפות גידול של כ- 7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול בהכנסות נובע מהכנסות מנוסעים.
אל על רשמה ירידה במרבית סעיפי ההוצאה, אך המשיכה להתמודד ברבעון השלישי עם המשבר העולמי שפקד את ענף התעופה ועם העלייה במחירי הדלק, שהגיע בחודש יולי לשיא של כל הזמנים, והשפעת שער החליפין. בנוסף להתמודדות עם התחרות והגורמים האקסוגניים, גם ברבעון זה, נאלצה אל על להתמודד עם אי יישום החלטת הממשלה למימון 80% מהוצאות הביטחון לחברות הישראליות. אנו מצפים ליישום מיידי של החלטת הממשלה.
למרות כל אלה ולמרות התחרות הגוברת, הצלחנו להתמודד בצורה טובה עם המצב, באמצעות אופטימיזציה של רשת הנתיבים, צמצום עלויות ומדיניות מחירים מושכלת. במסגרת מאמצינו לביסוס מנועי הצמיחה של החברה, שילשנו את מכירות הכרטיסים באמצעות האינטרנט והמוקד, שהסתכמו ב- 33.3 מיליון דולר, רשמנו גידול במכירות והמשכנו ברכש של מטוסים.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
