אסיה סגרה בירידות חדות: שנחאי התעלמה ועלתה 1% וביפן הותירו את הריבית
השווקים הפתוחים למסחר באסיה רשמו היום ירידות שערים, מלבד שנחאי, ושלחו את המדד האזורי לשפל של שנתיים, ברקע לחששות מחודשות שהתהפוכות בשוק האשראי יפגעו ברווחי חברות הפיננסים ויפחיתו את הצמיחה הכלכלית.
"המשקיעים מפוחדים", אמר לבלומברג מאשורו המסאקי, אסטרטג בכיר בטויוטה ניהול נכסים, המנהלים 3.3 מיליארד דולר. "הירידות היום נובעות מחששות המשקיעים לגבי התחזית של הצמיחה הגלובלית. כל דבר המתקשר לחברות הפיננסים ניתפס באור שלילי".
ביפן, נרשמו ירידות השערים החדות ביותר באזור, לאחר שהבנק המרכזי במדינה נהיה פסימי יותר לגבי התחזית הכלכלית במקביל להותרת שיעורי הריבית ברמה הנמוכה ביותר בין המדינות המתועשות.
מדד ה-MSCI אסיה פסיפיק איבד 2% בטוקיו וירד לשפל של שנתיים. הירידה בחברות הפיננסים מאוד פגעה במדד, שווי ערך לרבע מהירידה.
כאמור, מדד הניקיי 225 היפני איבד מערכו 2.28%. "הצמיחה הכלכלית האטה ברקע למחירי האנרגיה וחומרי הגלם הגבוהים וצמיחה חלשה יותר בייצוא", אמר נגיד הבנק המרכזי ביפן, מסאקי שיראקאווה יחד עם 6 עמיתיו בהצהרה שפורסמה היום במקביל להותרת הריבית ביפן על 0.5%.
הכלכלה השנייה בגודלה בעולם התכווצה בשיעור שנתי של 2.4% ברבעון השני, בעוד האינפלציה עלתה לרמות שיא של 10 שנים והאטה הגלובלית פגעה בייצוא.
השינויים במדדים המובילים באזור: בסין, מדד שנחאי עלה 1.06%. בהונג קונג, האנג סנג השיל מערכו 2.13%. בדרום קוריאה, מדד הקוספי ירד 1.68%.
אמש בארה"ב, מדד ה-S&P 500 רשם את הירידה השבועית החדה ביותר, כאשר פרדי מק ופאני מיי, מלוות המשכנתאות הגדולות בארה"ב, צנחו לרמתם הנמוכה ביותר בעשרים שנה האחרונות. בהמשך לכך, מניות הפיננסים באסיה מגיבות לחששות המשקיעים.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
