אסיה סגרה בירידות חדות: שנחאי התעלמה ועלתה 1% וביפן הותירו את הריבית

הנפילה במניות הפיננסים בוול סטריט מעיבה על האזור. הבורסה בשנחאי היחידה שעולה
אריאל אטיאס |

השווקים הפתוחים למסחר באסיה רשמו היום ירידות שערים, מלבד שנחאי, ושלחו את המדד האזורי לשפל של שנתיים, ברקע לחששות מחודשות שהתהפוכות בשוק האשראי יפגעו ברווחי חברות הפיננסים ויפחיתו את הצמיחה הכלכלית.

"המשקיעים מפוחדים", אמר לבלומברג מאשורו המסאקי, אסטרטג בכיר בטויוטה ניהול נכסים, המנהלים 3.3 מיליארד דולר. "הירידות היום נובעות מחששות המשקיעים לגבי התחזית של הצמיחה הגלובלית. כל דבר המתקשר לחברות הפיננסים ניתפס באור שלילי".

ביפן, נרשמו ירידות השערים החדות ביותר באזור, לאחר שהבנק המרכזי במדינה נהיה פסימי יותר לגבי התחזית הכלכלית במקביל להותרת שיעורי הריבית ברמה הנמוכה ביותר בין המדינות המתועשות.

מדד ה-MSCI אסיה פסיפיק איבד 2% בטוקיו וירד לשפל של שנתיים. הירידה בחברות הפיננסים מאוד פגעה במדד, שווי ערך לרבע מהירידה.

כאמור, מדד הניקיי 225 היפני איבד מערכו 2.28%. "הצמיחה הכלכלית האטה ברקע למחירי האנרגיה וחומרי הגלם הגבוהים וצמיחה חלשה יותר בייצוא", אמר נגיד הבנק המרכזי ביפן, מסאקי שיראקאווה יחד עם 6 עמיתיו בהצהרה שפורסמה היום במקביל להותרת הריבית ביפן על 0.5%.

הכלכלה השנייה בגודלה בעולם התכווצה בשיעור שנתי של 2.4% ברבעון השני, בעוד האינפלציה עלתה לרמות שיא של 10 שנים והאטה הגלובלית פגעה בייצוא.

השינויים במדדים המובילים באזור: בסין, מדד שנחאי עלה 1.06%. בהונג קונג, האנג סנג השיל מערכו 2.13%. בדרום קוריאה, מדד הקוספי ירד 1.68%.

אמש בארה"ב, מדד ה-S&P 500 רשם את הירידה השבועית החדה ביותר, כאשר פרדי מק ופאני מיי, מלוות המשכנתאות הגדולות בארה"ב, צנחו לרמתם הנמוכה ביותר בעשרים שנה האחרונות. בהמשך לכך, מניות הפיננסים באסיה מגיבות לחששות המשקיעים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"