הצעת חוק לתיקון פק' מ"ה- הקלות לעולים חדשים
ביום 30.6.2008 התפרסמה ברשומות הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 167 והוראת שעה), התשס"ח-2007 (להלן: "הצעת החוק"), שעניינה הקלות (נוספות) במס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים.
אליבא דהצעת החוק (ראה הצעות חוק הממשלה, מספר 396) מטרותיה העיקריות הן קליטת עליה, החזרת הון אנושי איכותי למדינת ישראל ועידוד משקיעים בעלי יכולת כלכלית גבוהה להיות לתושבי ישראל.
לצורך השגת המטרות הללו, מוצעים כמה תיקונים לפקודת מס הכנסה ולהלן סקירת העיקריים שבהם:
1. מוצע להשוות את המעמד, לצרכי מס הכנסה, של יחיד אשר חדל להיות תושב ישראל ושב והיה לתושב לאחר ששהה קבע מחוץ לישראל במשך עשר שנים רצופות לפחות (ומתוכן שמונה שנים לפחות לאחר שחדל להיות תושב ישראל) (להלן: "תושב חוזר ותיק") למעמדו, לצרכי מס הכנסה, של יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה (להלן: "עולה חדש").
2. מוצע להרחיב את היקף הפטור ממס, לעולה חדש או לתושב חוזר ותיק, כך שיחול על כלל ההכנסות שהפיק מחוץ לישראל, במשך עשר שנים מהיום שהיה לתושב ישראל (כולל הכנסות שהוא מפיק באמצעות חבר בני אדם, שהשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בידיו).
3. מוצע לפטור עולה חדש או תושב חוזר ותיק מחובת דיווח, במשך עשר שנים מהיום שבו היה לתושב ישראל, לגבי הכנסות מחוץ לישראל.
4. מוצע לאפשר לעולה חדש או לתושב חוזר ותיק, לפי בחירתו (בכפוף להודעה בתוך 90 יום מיום הגעתו לישראל), שלא להיחשב כלל כתושב ישראל, במשך שנה אחת מהמועד שבו עלה או שב לישראל.
5. כהוראת שעה, לגבי מי שהיה לתושב ישראל בשנת המס 2008 או 2009, מוצע לקבוע כי לתושב חוזר ותיק ייחשב גם מי ששב וחזר לישראל לאחר ששהה דרך קבע מחוץ לישראל במשך חמש שנים רצופות (במקום עשר), ומתוכן שלוש שנים לפחות (במקום שמונה) לאחר שחדל להיות תושב ישראל.
6. הקלות נוספות מוצעות לגבי נושאים שונים (פטור השתתפות, חברה נשלטת זרה, נאמנויות, דיווח על הון ונכסים מחוץ לישראל ועוד), שתכליתן הקטנת החיכוך בין רשויות המס לבין אוכלוסיית העולים החדשים והתושבים החוזרים הותיקים.
7. הקלת מס מסוימת מוצעת גם לתושב חוזר "רגיל" (יחיד שחזר להיות תושב ישראל אחרי שלוש שנים רצופות לפחות בהן שהה דרך קבע בחו"ל, לאחר שחדל להיות תושב ישראל), לגבי הכנסותיו הפסיביות שמקורן בנכסים מחוץ לישראל (שנרכשו בתקופת שהותו מחוץ לישראל, לאחר שחדל להיות תושב ישראל), וכן לגבי הכנסותיו מריבית ודיבידנד שמקורן ב"ניירות ערך מוטבים". הכנסות שכאלו יהיו פטורות ממס, בישראל, לתקופה של חמש שנים מהמועד בו היה אותו יחיד (מחדש) לתושב ישראל.
8. הקלות המס הללו, בהנחה שהצעת החוק תאושר, יחולו על יחיד שהיה לתושב ישראל (לראשונה או מחדש) ביום 1.1.2008 ואילך.
ניתן להניח, כי חברי כנסת מעטים - אם בכלל - יתנגדו להצעת החוק וגם אנו מעריכים כי יתרונותיה רבים מחסרונותיה.
יחד עם זאת, זה המקום להעלות מספר סוגיות:
● העמימות הקשה, הקיימת בפקודת מס הכנסה בעניין הגדרת יחיד תושב ישראל, עלולה לשבש את כוונת המחוקק (כפי שהינה באה לידי ביטוי בהצעת החוק), שכן לא תמיד ניתן לקבוע מתי "החל" ומתי "חדל" היחיד להיות תושב ישראל.
● יש להניח, כי צפויות בעתיד מחלוקות לא פשוטות, לכשתתקבל הצעת החוק, בבואנו לקבוע מהן "הכנסות שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל, או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל".
● חממת מס פיסקאלית שמכוחה מוענק פטור מלא ממס - כולל פטור ממס רווחי הון - להכנסות מנכסים אקסטריטוריאליים של עולים חדשים, או של תושבים חוזרים ותיקים, עלולה להצמיח תכנוני מס מעולם אחר, שאיש אינו מסוגל לצפותם.
● האם לא חבוי בהצעת החוק מעין מסר חברתי קנטרני, שלא מתוך כוונה, המופנה ליחידים שהינם תושבי ישראל ותיקים?
הכותב ממשרד: רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'.
באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
