הצעת חוק לתיקון פק' מ"ה- הקלות לעולים חדשים

מאת: רו"ח נדב הכהן הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה - תיקון מס' 167 והוראת שעה - מטרותיה העיקריות הן קליטת עליה, החזרת הון אנושי איכותי למדינת ישראל ועידוד משקיעים בעלי יכולת כלכלית גבוהה להיות לתושבי ישראל
עו"ד לילך דניאל |

ביום 30.6.2008 התפרסמה ברשומות הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 167 והוראת שעה), התשס"ח-2007 (להלן: "הצעת החוק"), שעניינה הקלות (נוספות) במס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים.

אליבא דהצעת החוק (ראה הצעות חוק הממשלה, מספר 396) מטרותיה העיקריות הן קליטת עליה, החזרת הון אנושי איכותי למדינת ישראל ועידוד משקיעים בעלי יכולת כלכלית גבוהה להיות לתושבי ישראל.

לצורך השגת המטרות הללו, מוצעים כמה תיקונים לפקודת מס הכנסה ולהלן סקירת העיקריים שבהם:

1. מוצע להשוות את המעמד, לצרכי מס הכנסה, של יחיד אשר חדל להיות תושב ישראל ושב והיה לתושב לאחר ששהה קבע מחוץ לישראל במשך עשר שנים רצופות לפחות (ומתוכן שמונה שנים לפחות לאחר שחדל להיות תושב ישראל) (להלן: "תושב חוזר ותיק") למעמדו, לצרכי מס הכנסה, של יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה (להלן: "עולה חדש").

2. מוצע להרחיב את היקף הפטור ממס, לעולה חדש או לתושב חוזר ותיק, כך שיחול על כלל ההכנסות שהפיק מחוץ לישראל, במשך עשר שנים מהיום שהיה לתושב ישראל (כולל הכנסות שהוא מפיק באמצעות חבר בני אדם, שהשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בידיו).

3. מוצע לפטור עולה חדש או תושב חוזר ותיק מחובת דיווח, במשך עשר שנים מהיום שבו היה לתושב ישראל, לגבי הכנסות מחוץ לישראל.

4. מוצע לאפשר לעולה חדש או לתושב חוזר ותיק, לפי בחירתו (בכפוף להודעה בתוך 90 יום מיום הגעתו לישראל), שלא להיחשב כלל כתושב ישראל, במשך שנה אחת מהמועד שבו עלה או שב לישראל.

5. כהוראת שעה, לגבי מי שהיה לתושב ישראל בשנת המס 2008 או 2009, מוצע לקבוע כי לתושב חוזר ותיק ייחשב גם מי ששב וחזר לישראל לאחר ששהה דרך קבע מחוץ לישראל במשך חמש שנים רצופות (במקום עשר), ומתוכן שלוש שנים לפחות (במקום שמונה) לאחר שחדל להיות תושב ישראל.

6. הקלות נוספות מוצעות לגבי נושאים שונים (פטור השתתפות, חברה נשלטת זרה, נאמנויות, דיווח על הון ונכסים מחוץ לישראל ועוד), שתכליתן הקטנת החיכוך בין רשויות המס לבין אוכלוסיית העולים החדשים והתושבים החוזרים הותיקים.

7. הקלת מס מסוימת מוצעת גם לתושב חוזר "רגיל" (יחיד שחזר להיות תושב ישראל אחרי שלוש שנים רצופות לפחות בהן שהה דרך קבע בחו"ל, לאחר שחדל להיות תושב ישראל), לגבי הכנסותיו הפסיביות שמקורן בנכסים מחוץ לישראל (שנרכשו בתקופת שהותו מחוץ לישראל, לאחר שחדל להיות תושב ישראל), וכן לגבי הכנסותיו מריבית ודיבידנד שמקורן ב"ניירות ערך מוטבים". הכנסות שכאלו יהיו פטורות ממס, בישראל, לתקופה של חמש שנים מהמועד בו היה אותו יחיד (מחדש) לתושב ישראל.

8. הקלות המס הללו, בהנחה שהצעת החוק תאושר, יחולו על יחיד שהיה לתושב ישראל (לראשונה או מחדש) ביום 1.1.2008 ואילך.

ניתן להניח, כי חברי כנסת מעטים - אם בכלל - יתנגדו להצעת החוק וגם אנו מעריכים כי יתרונותיה רבים מחסרונותיה.

יחד עם זאת, זה המקום להעלות מספר סוגיות:

● העמימות הקשה, הקיימת בפקודת מס הכנסה בעניין הגדרת יחיד תושב ישראל, עלולה לשבש את כוונת המחוקק (כפי שהינה באה לידי ביטוי בהצעת החוק), שכן לא תמיד ניתן לקבוע מתי "החל" ומתי "חדל" היחיד להיות תושב ישראל.

● יש להניח, כי צפויות בעתיד מחלוקות לא פשוטות, לכשתתקבל הצעת החוק, בבואנו לקבוע מהן "הכנסות שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל, או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל".

● חממת מס פיסקאלית שמכוחה מוענק פטור מלא ממס - כולל פטור ממס רווחי הון - להכנסות מנכסים אקסטריטוריאליים של עולים חדשים, או של תושבים חוזרים ותיקים, עלולה להצמיח תכנוני מס מעולם אחר, שאיש אינו מסוגל לצפותם.

● האם לא חבוי בהצעת החוק מעין מסר חברתי קנטרני, שלא מתוך כוונה, המופנה ליחידים שהינם תושבי ישראל ותיקים?

הכותב ממשרד: רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'.

באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

אחד הנכסים המרכזיים של הפועלים נשאר ביט. האפליקציה שפותחה בתוך הבנק לפני כעשור משרתת מעל 3.3 מיליון משתמשים, אך היא עדיין הפסדית, וענתבי מתחיל לטפל במודל הכלכלי שלה. הוא מאפשר גם צבירת יתרות בארנק הדיגיטלי, מהלך שמגדיל שימושיות ומנסה להרחיב פעילות בתוך המערכת של ביט.

בקיץ האחרון הפועלים יוצא ביוזמת מניה במתנה ומחלק שתי מניות ללקוחות, מהלך שמחבר בין הטבה לבין חינוך פיננסי והנגשת כלים להתנהלות כלכלית, והוא גם מייצר שיח ציבורי רחב. במקביל ענתבי מפרסם יעדים פיננסיים לשנתיים הקרובות, משיק מודל לעשיית שוק במניית הבנק בשיתוף הבורסה לניירות ערך ומנפיק אג"ח ל-25 שנים.

בצד התפעולי ענתבי מנסה לקדם תוכנית קיצוצים שכללה כוונה לצמצם 770 משרות, אך התוכנית לא מתקדמת. ועד העובדים משבית את סניפי הבנק חמש פעמים, ובשלב זה התוכנית מוקפאת לטובת משא ומתן. ענתבי, שרץ מרתון, מזוהה בתוך הבנק כאיש שנכנס לפרטים הקטנים ומנסה לחבר בין זה לבין כיוון אסטרטגי רחב.


משה לארי במזרחי טפחות נשען על שירות ומנהל גם את סוגיית השכר


השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

משה לארי מזרחי טפחות
כיתוב תמונה המהווה ברירת מחדל


ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.