הצעת חוק לתיקון פק' מ"ה- הקלות לעולים חדשים
ביום 30.6.2008 התפרסמה ברשומות הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 167 והוראת שעה), התשס"ח-2007 (להלן: "הצעת החוק"), שעניינה הקלות (נוספות) במס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים.
אליבא דהצעת החוק (ראה הצעות חוק הממשלה, מספר 396) מטרותיה העיקריות הן קליטת עליה, החזרת הון אנושי איכותי למדינת ישראל ועידוד משקיעים בעלי יכולת כלכלית גבוהה להיות לתושבי ישראל.
לצורך השגת המטרות הללו, מוצעים כמה תיקונים לפקודת מס הכנסה ולהלן סקירת העיקריים שבהם:
1. מוצע להשוות את המעמד, לצרכי מס הכנסה, של יחיד אשר חדל להיות תושב ישראל ושב והיה לתושב לאחר ששהה קבע מחוץ לישראל במשך עשר שנים רצופות לפחות (ומתוכן שמונה שנים לפחות לאחר שחדל להיות תושב ישראל) (להלן: "תושב חוזר ותיק") למעמדו, לצרכי מס הכנסה, של יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה (להלן: "עולה חדש").
2. מוצע להרחיב את היקף הפטור ממס, לעולה חדש או לתושב חוזר ותיק, כך שיחול על כלל ההכנסות שהפיק מחוץ לישראל, במשך עשר שנים מהיום שהיה לתושב ישראל (כולל הכנסות שהוא מפיק באמצעות חבר בני אדם, שהשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בידיו).
3. מוצע לפטור עולה חדש או תושב חוזר ותיק מחובת דיווח, במשך עשר שנים מהיום שבו היה לתושב ישראל, לגבי הכנסות מחוץ לישראל.
4. מוצע לאפשר לעולה חדש או לתושב חוזר ותיק, לפי בחירתו (בכפוף להודעה בתוך 90 יום מיום הגעתו לישראל), שלא להיחשב כלל כתושב ישראל, במשך שנה אחת מהמועד שבו עלה או שב לישראל.
5. כהוראת שעה, לגבי מי שהיה לתושב ישראל בשנת המס 2008 או 2009, מוצע לקבוע כי לתושב חוזר ותיק ייחשב גם מי ששב וחזר לישראל לאחר ששהה דרך קבע מחוץ לישראל במשך חמש שנים רצופות (במקום עשר), ומתוכן שלוש שנים לפחות (במקום שמונה) לאחר שחדל להיות תושב ישראל.
6. הקלות נוספות מוצעות לגבי נושאים שונים (פטור השתתפות, חברה נשלטת זרה, נאמנויות, דיווח על הון ונכסים מחוץ לישראל ועוד), שתכליתן הקטנת החיכוך בין רשויות המס לבין אוכלוסיית העולים החדשים והתושבים החוזרים הותיקים.
7. הקלת מס מסוימת מוצעת גם לתושב חוזר "רגיל" (יחיד שחזר להיות תושב ישראל אחרי שלוש שנים רצופות לפחות בהן שהה דרך קבע בחו"ל, לאחר שחדל להיות תושב ישראל), לגבי הכנסותיו הפסיביות שמקורן בנכסים מחוץ לישראל (שנרכשו בתקופת שהותו מחוץ לישראל, לאחר שחדל להיות תושב ישראל), וכן לגבי הכנסותיו מריבית ודיבידנד שמקורן ב"ניירות ערך מוטבים". הכנסות שכאלו יהיו פטורות ממס, בישראל, לתקופה של חמש שנים מהמועד בו היה אותו יחיד (מחדש) לתושב ישראל.
8. הקלות המס הללו, בהנחה שהצעת החוק תאושר, יחולו על יחיד שהיה לתושב ישראל (לראשונה או מחדש) ביום 1.1.2008 ואילך.
ניתן להניח, כי חברי כנסת מעטים - אם בכלל - יתנגדו להצעת החוק וגם אנו מעריכים כי יתרונותיה רבים מחסרונותיה.
יחד עם זאת, זה המקום להעלות מספר סוגיות:
● העמימות הקשה, הקיימת בפקודת מס הכנסה בעניין הגדרת יחיד תושב ישראל, עלולה לשבש את כוונת המחוקק (כפי שהינה באה לידי ביטוי בהצעת החוק), שכן לא תמיד ניתן לקבוע מתי "החל" ומתי "חדל" היחיד להיות תושב ישראל.
● יש להניח, כי צפויות בעתיד מחלוקות לא פשוטות, לכשתתקבל הצעת החוק, בבואנו לקבוע מהן "הכנסות שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל, או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל".
● חממת מס פיסקאלית שמכוחה מוענק פטור מלא ממס - כולל פטור ממס רווחי הון - להכנסות מנכסים אקסטריטוריאליים של עולים חדשים, או של תושבים חוזרים ותיקים, עלולה להצמיח תכנוני מס מעולם אחר, שאיש אינו מסוגל לצפותם.
● האם לא חבוי בהצעת החוק מעין מסר חברתי קנטרני, שלא מתוך כוונה, המופנה ליחידים שהינם תושבי ישראל ותיקים?
הכותב ממשרד: רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'.
באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
