Bizportal בדק: לאחר הזינוק במחיר הדלק, הדרך הזולה להגיע לעבודה - רכבת, מכונית או אוטובוס?

עובדים בת"א ונוסעים במכונית לעבודה? Bizportal בדק כמה כסף בדיוק אתם יכולים לחסוך - כל הטבלאות

זה החל לפני מספר שנים, כאשר מחירה של חבית הנפט החל לנוע בתנודתיות רבה וסחף אחריו את מחיר הדלק, התזקיק העיקרי של הנפט. בשנה וחצי האחרונות ראינו איך מחיר חבית מזנק מרמה של כ-54 דולרים לשיא של כל הזמנים - 145 דולרים.

עליית מחירי הדלק, המפוקחת ע"י משרד התשתיות הלאומיות, צברה בשנה האחרונה תאוצה ורק בתחילת החודש, ב-1 ליולי, קיבלנו את העדכון האחרון למחירי הדלק, עדכון שספק אם יהיה האחרון שנראה בתקופה הקרובה. צריך לזכור שעל הנהגים לא קיים נטל הדלק בלבד אלא גם הוצאות הרכב המשתנות ועלות כל נסיעה.

היום, יותר מאי פעם, אנחנו שואלים את עצמנו אם הנסיעה הכרחית, ואם אין במקרה אלטרנטיבה כלשהי. בין הנהגים הפוקדים מדי יום את כבישי ישראל, ישנם כאלה שלא יכולים להשתמש בתחבורה חילופית עקב צרכי עבודתם ויכולים לבצע פעולות מנע שונות בלבד, כגון נהיגה בסגנון מסוים או מעבר לרכב שונה (גיר ידני, נפח מנוע קטן ועוד).

החלק השני של הנהגים, מתחלק בין אלה המשתמשים מידי יום ברכבם לצורך נסיעה הלוך ושוב מביתם לעבודתם ובין אלו המבצעים נסיעות חד פעמיות.

מחירי הדלק הגבוהים מצריכים כיום חשיבה מעמיקה ובדיקת חלופות ראויות לצורך חסכון בעלויות הדלק. אתר Bizportal ערך בדיקה כוללת, בה נסקרו החלופות השונות והעלות של גל אפשרות עבור הנהגים. אז מה זול יותר, נסיעה באוטו או שימוש בתחבורה ציבורית (אוטובוס או רכבת)? בדקנו.

כמובן שצריך לקחת בחשבון שתחבורה ציבורית יעילה ונוחה אין במדינת ישראל, או לפחות ברובה, וזאת למרות הבטחות חוזרות ונשנות והשקעות עתק, פרויקטים ובעיקר רעש תקשורתי. אך למרות כל זאת, כיוון שאנחנו ממשיכים לתדלק בדלק יקר (ועוד לא הזכרנו את זיהום האוויר) וחשבון הבנק שלנו ממשיך להתרוקן, כדאי ואף מומלץ לשקול חלופות.

עלויות נסיעה ברכב פרטי

על כבישי ישראל ניתן למצוא מגוון רחב של כלי רכב. מטבע הדברים לא נוכל לסקור את עלויות השימוש בכל סוגי הרכב ולכן בחרנו במספר דגמים מהשכיחים ביותר שעל כבישי ישראל כמייצגים את הרכב הישראלי הממוצע, (זאת על פי נתוני איגוד יבואני הרכב). צריכת הדלק הממוצעת לרכבים שנבחרו מהווה טווח מייצג של צריכת הדלק של כלי הרכב בישראל.

מחירי הדלק לצרכן בתחנות התדלוק בישראל התייקרו ביום ג' ה-1 ליולי ב-4.01%, לשיא של כל הזמנים. מחיר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת, בשירות עצמי, כולל מע"מ, עלה ל-7 שקלים לליטר, לעומת 6.73 שקלים לליטר. מחיר בנזין 96 אוקטן עומד על 7.01 שקלים לליטר, לעומת 6.74 שקלים לפני מספר ימים. כמובן, שיש להוסיף תוספת לתדלוק על-ידי עובד תחנת התדלוק - 12 אגורות לליטר.

הבדיקה שערכנו סוקרת חודש עבודה מלא, דהיינו 22 ימי עבודה, אך נבדקה גם נסיעה דו-כיוונית מת"א לאילת, לאלו המתכננים נופש הקיץ. בסיס צריכת הדלק שנלקחה בחישובים נעה מ-13 ק"מ לליטר עבור רכב דיזל מייצג, ועד 8.5 ק"מ לליטר עבור מאזדה 6 עם מנוע 2.0. החישובים נעשו ע"פ מחיר הדלק לפני הנחה בתדלוק עצמי. הנתונים לגבי צריכת הדלק לק"מ מורכבים מנתוני אמת של נהגים ואנשי מקצוע ופחות מנתוני היצרן ותנאי מעבדה, שלמען האמת נראים לעיתים רחוקים מאוד מהמציאות במדינת ישראל.

כמו שכולנו בוודאי יודעים (ומרגישים בפקקים) רוב המדינה מתנקזת למקומות העבודה בת"א. התוצאות לעיניכם הרואות – תושב אשדוד שעובד בת"א ישלם בחודש עבור נסיעה ברכבו הפרטי, רק על דלק, מ-931 שקל לרכב בעל מנוע דיזל, ועד 1,210 שקל או 1,008 שקל בהתאמה במידה והוא נוהג במאזדה 3 הפופולרית או בסיריון 1.3, חביבת הליסינג.

המחיר הגבוה ביותר ישולם ע"י תושב באר-שבע שנוהג ברכב מסוג מאזדה 6 לכיוון תל אביב שיאלץ להיפרד מסכום לא מבוטל של 3,801 שקל. תושבי רחובות ישלמו בין 597-913 שקל עבור הזכות לנסוע ברכבם הפרטי. בעוד, תושבי חיפה משלמים בין 2200-3400 שקל.

חשוב לציין שעלויות אלו כוללות רק את הוצאת הדלק. משתנים חשובים, נוספים אשר מייקרים את העלות הם הוצאות חניה של הרכב (יומי או מנוי חודשי), ביטוח, עלויות הטיפול ברכב שנוסע כל יום ועוד.

עלויות נסיעה באוטובוס

אם יש לכם רכב פרטי בשימוש יומיומי, נסיעה באוטובוס בטח נשמעת לכם כמו זכרון עמום מתקופה נשכחת. ובכן, יש אנשים שמשתמשים בתחבורה זו מידי יום ובדרך כלל זה אפילו משתלם והסיבות מגוונות. החל מההימנעות משלב חיפוש החניה דרך החסכון במחירי הדלק ועד הקטנת הוצאות אחזקת הרכב. בניתוח זה נתייחס בעיקר לעניין ההוצאה על הדלק.

תחילה חשוב לציין כי גם הנסיעה באוטובוס רשמה עליית מחירים בעקבות עליות הדלק. מחיר הנסיעה בקווים העירוניים בתל-אביב עלה ב-1 ליולי ל-‭5.30‬ שקל מ-‭5.20‬ שקל; נסיעה מתל-אביב לירושלים עלתה בחצי שקל מ-18 שקל; מי שירצה להגיע לחיפה ישלם 24 שקל במקום ‭23.5‬ שקל; ומי שירצה להדרים לאילת ישלם ‭67.5‬ שקל במקום 66.

הנסיעה באוטובוס היא, על הנייר, הכי משתלמת עבור תושבי אשדוד (בחברת קונקס) אשר משלמים עבור נסיעה דו כיוונית 15.20 שקל בלבד, ו-267.52 עבור 22 נסיעות בשימוש בכרטיסיות. לתושבי ירושלים הנוסעים באגד זה יקר יותר, למרות שהפרש זמן הנסיעה המדווח הוא רק 10 דקות. הירושלמים משלמים 18.5 שקלים לכל כיוון ובעלות חודשית בכרטיסיה זה עולה להם 651 שקל. לנוסעים מחיפה או ב"ש לת"א אין את האפשרות לקנות כרטיסייה והם משלמים מחיר של 48 או 29 שקל (בהתאמה) לנסיעה דו כיוונית יומית.

**כל המחירים ששימשו לחישוב העלויות בכתבה התקבלו מחברות האוטובוסים, אגד ודן, ומרכבת ישראל. במידה וקיימת כרטיסיה או כרטיס חודשי חופשי נלקח המחיר הזול מבין האפשרויות. כמו גם, נלקחה בחשבון תוספת (כ-200 שקל) של עלות נסיעה דו-כיוונית בתוך בתל אביב.

לאוטובוס יש כאמור מספר יתרונות ומספר חסרונות. למרות העובדה שאפשר להרוויח עוד כמה דקות שינה עד שמגיעים לעבודה כמו גם והתדירות הגבוהה בה יוצאות הנסיעות, חייבים לזכור מאידך, את חוסר הפרטיות, האפשרות שתעמדו כל הנסיעה וניחוחות הקיץ הישראלי באוטובוס דחוס, מה גם שאף אחד לא מבטיח שהאוטובוס בכלל יצא בזמנים הרשומים. ובנוסף לכל אלו, צריך לזכור, כאמור, שפעמים רבות יש צורך בנסיעות פנימיות שמגדילות את ההוצאה היומית.

עלויות הנסיעה ברכבת

הרכבת היא אחת החלומות היותר נעימים של הנוסע הישראלי שלא נוסע בה באופן קבוע. אמנם הנוחות בה בהחלט מפנקת ולא תתקלו במקרים רבים של צפיפות קיצונית שמזכירה אוטובוסים אך עם זאת, לרכבת ישראל יש נטייה מעצבנת לאחר, וזאת בנוסף לעובדה שפרט לתחנות בת"א, שאר התחנות בארץ ממוקמות מחוץ לערים ודורשות המתנה לאוטובוס שגם מייקרת את ההוצאה (במידה וכרטיסכם לא משולב).

העלות הנמוכה ביותר עבור נסיעה במנוי חודשי היא בקו שבין רחובות לת"א אשר מסתכמת ב-351 שקל או בעסקה משתלמת יותר בכרטיס עם אגד שמחירו 441.5 שקל. הקו היקר ביותר הוא בנסיעה בין חיפה לת"א בכרטיס משולב הכולל את אגד ומחירו הוא 815 שקל.

ועכשיו להשוואות - ההפרשים בין נסיעה באוטובוס לרכב פרטי

החסכון המשמעותי ביותר הינו בגובה 2962 שקל לחודש, בנסיעה ברכב פרטי הוא לנוסע בקו ב"ש-ת"א ברכב מסוג מאזדה 6 (או בסדר גודל דומה). נסיעה באוטובוס בין חיפה לת"א באוטובוס, במקום במאזדה 3 (ודומיה) תביא לחסכון של 1625 שקל. נוסעי הסיריון הקטנה מאשדוד, ירושלים וב"ש יוכלו לחסוך בין 540-1152 שקל.

עם זאת, לנוסעים מרחובות ממש לא שווה לצאת לתחנות ולהמתין לאוטובוס – נסיעות שכאלו בתחבורה ציבורית לא ישיגו להם חסכון משמעותי ובשביל פער של 12 שקלים בלבד, עדיפה הנוחות של האוטו הפרטי. תושב רחובות שבבעלותו רכב דיזל ומעדיף את האוטובוס לת"א יפסיד בכל חודש כ-36 שקל.

נתון נוסף שחשוב לציין (שוב) הוא העובדה שברוב המקרים, אוטובוס אחד לא מספיק כדי להגיע למקום העבודה. מה שמחייב נסיעה דו כיוונית בתוך העיר שתעלה כ-10.60. חופשי חודשי (בעלות של כ-200 שקל) יוזיל את העלויות של הנסיעה הפנימית אבל צריך לקחת בחשבון גם את הזמן.

ההפרשים בין נסיעה ברכבת לנסיעה ברכב

גם בסקטור זה החסכון הבולט ביותר הוא לתושב ב"ש שיסכים לוותר על רכבו הפרטי לטובת הרכבת. תושב בירת הנגב בעל מאזדה 3 (או בסדר גודל דומה) או מאזדה 6, יחסוך בין 2400 ל-3000 שקל אם יעדיף את הרכבת. תושב חיפה שיבחר לנסוע מעיר הכרמל לת"א במאזדה 6 יפסיד כ-2576 שקל מידי חודש.

גם בסקטור זה בולטת העובדה ש"רחובותיים" שיעדיפו נסיעת רכבת על חשבון רכבם הפרטי לא ישפרו את מצבם הכספי באופן ניכר. הנוסעים בסיריון יחסכו רק כ-205 שקל ונוסעי רכבי הדיזל יחסכו כ-155 שקל. לעומתם, נמצאו כאמור פערים משמעותיים בקווים האחרים.

אוטובוס זול יותר מרכבת?

אם אנחנו משווים את תנאי הנסיעה באוטובוס לרכבת, חייבים לציין, שהרכבת מנצחת ובגדול. אך כאשר מכניסים למשוואה את האיחורים, התקלות ואת העובדה שכפי שציינו, רוב תחנות הרכבות (למעט ת"א) ממוקמות בפאתי העיר ומחייבות כלי תחבורה נוסף כדי להיכנס לעיר, התמונה קצת משתנה.

בבדיקת עלויות בלבד, מבלי לקחת בחשבון את המשתנים האקראיים, מגלים שכיוון שבאוטובוס נמנעים מלהציע בקווים הבינעירוניים כרטיס חופשי-חודשי וברכבת הכרטיס שכיח מאוד ואף ניתן לשדרוג לכרטיס משולב עם תחבורה עירונית, לפעמים הרכבת זולה יותר.

ברוב המסלולים עדיף האוטובוס מבחינה כספית עם פערים של 200 שקל בממוצע. הפער הבולט ביותר הוא במסלול ב"ש-אשדוד, שם עדיף האוטובוס באופן מובהק עם פער של כ-400 שקל. נוסעי הקו ירושלים-ת"א עומדים בפני התלבטות קלה כאשר הפער עומד על 10 שקלים בלבד. במידה והפרט החשוב בעיניהם הוא דווקא זמן הנסיעה, אז עדיף האוטובוס שכן הוא מצהיר על זמן נסיעה של 55 דקות לעומת 1:40 של הרכבת (משמעותי ביותר!).

בקו ב"ש-אשדוד נלקחה בחשבון נסיעה תוך עירונית דו-כיוונית באשדוד (לבאים מב"ש) אשר חושבה לפי מחיר של 9.20 שקל ב-22 ימי עבודה.

נוסעים לעבודה? תאספו חבר

לפני שאתם רצים לאוטובוס או מזמינים כרטיס חופשי חודשי ברכבת כדאי שתסתכלו בחדר ליד או לפחות תבדקו בבניין, סביר להניח שתגלו, כי בסביבתכם נמצא עובד אשר גר באזור מגוריכם ומידי יום נוסע לעבודה.

בבסיס החישוב עמדה ההנחה, כי ה"טרמפיסט" ישלם לבעל הרכב את עלות הנסיעה הנחסכת בתחבורה הציבורית (אוטובוס). כמובן, שבאותה מידה ניתן גם ללכת ע"פ נוסחת חלוקת הוצאות.

מיותר לציין, שברגע שמכניסים את החבר החדש למשוואה, מגלים כי חלק מכלי התחבורה הציבוריים הפכו להיות מיותרים. נסיעה בסיריון מכיוון ירושלים לתל אביב, שהייתה עד כה יקרה ב-798 שקלים יותר מאשר האוטובוס, הפכה להיות רווחית - חיסכון של 54 שקלים. ניתן לומר שאפשרויות רבות מלבד המסלול באר שבע תל אביב (לכל סוגי הרכבים בבדיקה) פתאום נהיו עדיפים לנסיעה ברכב.

בהשוואה לנסיעה ברכבת צריך להוסיף נוסע נוסף לרכב כדי שהנסיעה תהיה משתלמת באוטו. הנסיעה בין חיפה ובאר שבע לת"א עדיין תהיה משתלמת יותר ברכבת, אלא אם תצרפו אדם שלישי. בנוגע לנסיעה מאשדוד ברכב הצורך ליטר ל-12 ק"מ תחסכו כמעט 277 שקל, אך במידה והרכב שלכם לוגם ליטר על כל 8.5 אתם עלולים להפסיד 138 שקלים.

הקיץ כבר כאן - איך הכי שווה לרדת לאילת?

לקחת את האוטו הפרטי לאילת, זה אולי נוח, אבל כשחושבים על המעמסה שמוטלת על הנהג, בנוסף לסיכוני הכביש הלא מעטים, והקילומטרז' הרב שיעשה האוטו, כדאי לבדוק אלטרנטיבות אחרות. הנסיעה ברכב מסוג יונדאי גט'ס 1.4 תעלה לכם כ- 481 שקל בנסיעה דו-כיוונית. הנוחות במקרה זה מתבטאת בכך שניתן להעמיס את כל המשפחה בעלות כוללת אחת.

לעומת זאת, אם תבחרו להתפנק קלות ולהמריא לאילת, יעלה לכם התענוג כ-720 שקל לנוסע אחד בוגר. זה אמנם מקצר את זמן הנסיעה מ-4.5 שעות ל-45 דקות אבל מייקר מאוד את עלות החופשה השנתית שתכננתם.

הנסיעה באוטובוס של אגד מת"א לאילת ובחזרה, תעלה 135 שקל לאדם. שלא כמו נסיעות עירוניות שגרתיות, לא תתקלו כאן בנוסעים עומדים או צפיפות. עם זאת, לא בטוח שתוכלו להתחמק מילדים רועשים במידה וחשקה נפשכם בנסיעה שקטה. מה גם שהנסיעה לוקחת בערך 4.5-5 שעות לכל כיוון.

סיכום

במהלך השבועיים האחרונים כמעט שלא עבר יום מבלי שנשמע בכי וטרוניות על מחירי הדלק הגואים. במידה ואתם חלק מאותם מתלוננים או שהתלוננו באוזניכם, כדאי שתתייחסו ביתר תשומת לב לנתונים שעולים מהתחקיר שערכנו, ותיישמו אותם עליכם או שתמליצו למתלוננים.

מסתבר, שהזכות לנסוע ברכב צמוד לעבודה בכל יום היא משהו שמשלמים עליו ביוקר, מאוד ביוקר במקרים מסוימים. אם אינכם גרים במרחק נסיעה של 10 דקות ממקום העבודה והעלויות הכספיות הלא קלות של מחירי הדלק מפריעים לכם בסוף כל חודש, כדאי שתקחו בחשבון את החלופות המוצעות. האוטובוס, על שלל מגרעותיו יכול להשאיר אתכם עם פלוס של בין 460 שקל (לקרובים) ל-3000 שקל (לרחוקים יותר) – סקאלה מאוד רחבה שמשאירה לכם הרבה מקום למחשבה.

במידה והאוטובוס הוא בעינכם ירידה קיצונית מדי באיכות החיים, הרכבת יכולה גם היא להיות מקור מהימן לחסכון משמעותי. זה יכול לנוע בין 155 ל-3000 שקל, שוב תלוי במרחק אותו אתם אמורים לנסוע כל יום. החסכון הממוצע, הן ברכבת והן באוטובוס עומדים על כ- 1200-1600 שקל בחודש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?