חושבים לקנות את מניית הפועלים? הסתכלו על גוגל

חזי שטרנליכט, אנליסט מישיר בית השקעות - האם שוק ההון הוא מקום יבש של נתונים פיננסיים?
חזי שטרנליכט |

לפני מספר ימים בערב נכחתי במפגש חברים, שהחליטו לעשות על האש בימי חול המועד. במקום נכחו מספר זוגות שלא הכרתי, שלמיטב הבנתי לא קשורים באופן ישיר לשוק ההון. באחד השלבים בשיחה הגיעו ענייני הבורסה לדיון. זה השלב שבו אני משתתק ורוצה ללמוד מה חושבים האחרים על התחום הזה.

אבל בדרך כלל, זה גם השלב שבו אומרים שאני "מגיע משם". עבור סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה זה היה טריגר למשפט "הייתי רוצה לדעת יותר על שוק ההון, אבל זה נראה לי כל כך יבש". משפט שאני שומע הרבה, והוא מפתיע אותי כל פעם מחדש.

יש לי תשובה באמתחתי ואני מקווה שגולשי ביזפורטל יסכימו איתה. "שוק ההון הוא ממש לא מקום יבש של נתונים פיננסיים", אמרתי. "הנתונים המספריים הם מעטפת דקה בלבד, שמתחתיה רוחשים כל היצרים האנושיים הרגילים והמוכרים". "יש בשוק ההון מספיק פרנסה לפסיכולוגים להרבה שנים. זה מקום של הדחקה, זעם, תסכול, אופוריה, מלנכוליה, התנהגות עדר, דראמות, עלבונות, משחקי כבוד, ובקיצור – כל מנעד הרגשות ואולי גם התסביכים הקיימים".

קחו למשל את מניית בנק הפועלים. בשנה האחרונה היא עוברת תקופה קשה. מאז מאי 2007 היא צנחה ב-36%. זה לא סתם, זה הבנק הגדול במשק. ממה שהתגלה בחודשים האחרונים, נראה כי ההנהלה היתה הרפתקנית בהיקפי הרכישות של מוצרים פיננסיים בעייתיים בשנים האחרונות. אבל זו לא הבעיה היחידה. דרך ההתנהגות היתה בעייתית גם כן, משום שהיקפי המחיקות הנדרשים נחשפו במספר שלבים.

דרך הפעולה הזאת יצרה מה שמכונה 'סנטימנט שלילי'. המשקיעים פשוט לא רוצים לחזור ולרכוש את המניה. כאן מגיע כל עולם הרגש לשחק משחק. ייתכן שחלק מהם "מרגישים מרומים", או שאחרים מרגישים ש"עדיין מסתירים מהם סודות". חששות מהלא נודע מתחילים לצוף, כמו החשש מכך שהבנק עלול לחוות הורדת דירוג אשראי, על ידי סוכניות הדירוג. זהו מהלך שלכאורה מסתמך על נתונים פיננסיים גרידא, אך מאחורי ההחלטות הללו עומדים גם כן אנשים בשר ודם. גם להם יש רגשות, והחלטה שכלתנית לחלוטין היא כנראה דבר לא אפשרי בעולמנו. אולי גם – לא רצוי.

מצבה של מניית בנק הפועלים, מזכיר מצב שעבר על חברות אחרות בתחומים שונים לחלוטין. קחו את מניית GOOGLE לדוגמא. דו"ח של חברת המחקר קומסקור, שדיבר על כך שיש בעייתיות בהיקפי ההכנסות מפרסום ממוקד מילים באינטרנט היה בין הגורמים שהעיבו על המניה בחודשים האחרונים. כל כך העיבו, שמנובמבר 2007 עד למרס 2008, נפלה המניה בכ-42% ל-448 דולר.

איפה היא היום? גבוהה ב-23% מנקודת השפל הזו, במחיר של 555 דולר. מדוע? דו"חות חזקים לרבעון הראשון של 2008 הפריכו את החשדות. אך בעיקר הם הפיגו חלק מהחששות. האם העתיד הרחוק השתנה מדו"חות של רבעון אחד? זה נראה שחלק מהפחד נמוג, ולפתע גוגל חזרה להיות אטרקציה. שוב – שיעור ברגשות.

לכן, התשובה לכל האנשים שחושבים ששוק ההון – המקום שבו כספי הפנסיה שלהם והחסכונות שלהם, יבקרו במידה מסוימת במהלך חייהם, הוא איזה מקום אפור של נתונים פיננסיים, רחוקה מהמציאות. משחקי כבוד, יוהרה, ובעיקר מאבק תמידי בין תאוות בצע לפחד, נמצא יהיו שם תמיד קרוב מאוד מתחת לפני השטח.

מי שמכיר את החולשות הללו שמתורגמות למחירי המניות או ניירות הערך, ומצליח לדעת לנטרל אותם ולבדוק את מהותם יוכל להרויח לאורך זמן. המקצוענים בשוק ההון לא מתעלמים מעולם הרגש המניע אותו, הם מנסים להתעלם ככל הניתן מרגשותיהם שלהם עצמם בבואם לתת לעצמם תשובה לשאלה: האם הפחד שמטריף את כולם מבוסס על משהו אמיתי והאם לא. אם הפחד איננו מבוסס על משהו אמיתי, אלא רק תגובת עדר – הרי שהסערה עתידה לחלוף בהמשך, וכך ניתן לאתר הזדמנויות בצורה טובה יותר.

מאת: חזי שטרנליכט

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

יאיר נתניהו (רשתות)יאיר נתניהו (רשתות)
תתביישו

"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד

יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח  

מנדי הניג |

כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים. 

אז מה? - צדק צריך להיעשות  גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.

המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי. 

בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם. 

זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל.