חושבים לקנות את מניית הפועלים? הסתכלו על גוגל
לפני מספר ימים בערב נכחתי במפגש חברים, שהחליטו לעשות על האש בימי חול המועד. במקום נכחו מספר זוגות שלא הכרתי, שלמיטב הבנתי לא קשורים באופן ישיר לשוק ההון. באחד השלבים בשיחה הגיעו ענייני הבורסה לדיון. זה השלב שבו אני משתתק ורוצה ללמוד מה חושבים האחרים על התחום הזה.
אבל בדרך כלל, זה גם השלב שבו אומרים שאני "מגיע משם". עבור סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה זה היה טריגר למשפט "הייתי רוצה לדעת יותר על שוק ההון, אבל זה נראה לי כל כך יבש". משפט שאני שומע הרבה, והוא מפתיע אותי כל פעם מחדש.
יש לי תשובה באמתחתי ואני מקווה שגולשי ביזפורטל יסכימו איתה. "שוק ההון הוא ממש לא מקום יבש של נתונים פיננסיים", אמרתי. "הנתונים המספריים הם מעטפת דקה בלבד, שמתחתיה רוחשים כל היצרים האנושיים הרגילים והמוכרים". "יש בשוק ההון מספיק פרנסה לפסיכולוגים להרבה שנים. זה מקום של הדחקה, זעם, תסכול, אופוריה, מלנכוליה, התנהגות עדר, דראמות, עלבונות, משחקי כבוד, ובקיצור – כל מנעד הרגשות ואולי גם התסביכים הקיימים".
קחו למשל את מניית בנק הפועלים. בשנה האחרונה היא עוברת תקופה קשה. מאז מאי 2007 היא צנחה ב-36%. זה לא סתם, זה הבנק הגדול במשק. ממה שהתגלה בחודשים האחרונים, נראה כי ההנהלה היתה הרפתקנית בהיקפי הרכישות של מוצרים פיננסיים בעייתיים בשנים האחרונות. אבל זו לא הבעיה היחידה. דרך ההתנהגות היתה בעייתית גם כן, משום שהיקפי המחיקות הנדרשים נחשפו במספר שלבים.
דרך הפעולה הזאת יצרה מה שמכונה 'סנטימנט שלילי'. המשקיעים פשוט לא רוצים לחזור ולרכוש את המניה. כאן מגיע כל עולם הרגש לשחק משחק. ייתכן שחלק מהם "מרגישים מרומים", או שאחרים מרגישים ש"עדיין מסתירים מהם סודות". חששות מהלא נודע מתחילים לצוף, כמו החשש מכך שהבנק עלול לחוות הורדת דירוג אשראי, על ידי סוכניות הדירוג. זהו מהלך שלכאורה מסתמך על נתונים פיננסיים גרידא, אך מאחורי ההחלטות הללו עומדים גם כן אנשים בשר ודם. גם להם יש רגשות, והחלטה שכלתנית לחלוטין היא כנראה דבר לא אפשרי בעולמנו. אולי גם – לא רצוי.
מצבה של מניית בנק הפועלים, מזכיר מצב שעבר על חברות אחרות בתחומים שונים לחלוטין. קחו את מניית GOOGLE לדוגמא. דו"ח של חברת המחקר קומסקור, שדיבר על כך שיש בעייתיות בהיקפי ההכנסות מפרסום ממוקד מילים באינטרנט היה בין הגורמים שהעיבו על המניה בחודשים האחרונים. כל כך העיבו, שמנובמבר 2007 עד למרס 2008, נפלה המניה בכ-42% ל-448 דולר.
איפה היא היום? גבוהה ב-23% מנקודת השפל הזו, במחיר של 555 דולר. מדוע? דו"חות חזקים לרבעון הראשון של 2008 הפריכו את החשדות. אך בעיקר הם הפיגו חלק מהחששות. האם העתיד הרחוק השתנה מדו"חות של רבעון אחד? זה נראה שחלק מהפחד נמוג, ולפתע גוגל חזרה להיות אטרקציה. שוב – שיעור ברגשות.
לכן, התשובה לכל האנשים שחושבים ששוק ההון – המקום שבו כספי הפנסיה שלהם והחסכונות שלהם, יבקרו במידה מסוימת במהלך חייהם, הוא איזה מקום אפור של נתונים פיננסיים, רחוקה מהמציאות. משחקי כבוד, יוהרה, ובעיקר מאבק תמידי בין תאוות בצע לפחד, נמצא יהיו שם תמיד קרוב מאוד מתחת לפני השטח.
מי שמכיר את החולשות הללו שמתורגמות למחירי המניות או ניירות הערך, ומצליח לדעת לנטרל אותם ולבדוק את מהותם יוכל להרויח לאורך זמן. המקצוענים בשוק ההון לא מתעלמים מעולם הרגש המניע אותו, הם מנסים להתעלם ככל הניתן מרגשותיהם שלהם עצמם בבואם לתת לעצמם תשובה לשאלה: האם הפחד שמטריף את כולם מבוסס על משהו אמיתי והאם לא. אם הפחד איננו מבוסס על משהו אמיתי, אלא רק תגובת עדר – הרי שהסערה עתידה לחלוף בהמשך, וכך ניתן לאתר הזדמנויות בצורה טובה יותר.
מאת: חזי שטרנליכט
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל
החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי -1.09% יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח.
אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם.
בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית.
חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
- ההתאוששות בהיקף המשכנתאות נמשכת: זינוק של 55% בספטמבר לעומת אשתקד
- דווקא בגלל מבצעי הקבלנים, הזינוק במשכנתאות צריך להדאיג אותנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.
