לפני מספר ימים בערב נכחתי במפגש חברים, שהחליטו לעשות על האש בימי חול המועד. במקום נכחו מספר זוגות שלא הכרתי, שלמיטב הבנתי לא קשורים באופן ישיר לשוק ההון. באחד השלבים בשיחה הגיעו ענייני הבורסה לדיון. זה השלב שבו אני משתתק ורוצה ללמוד מה חושבים האחרים על התחום הזה. אבל בדרך כלל, זה גם השלב שבו אומרים שאני "מגיע משם". עבור סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה זה היה טריגר למשפט "הייתי רוצה לדעת יותר על שוק ההון, אבל זה נראה לי כל כך יבש". משפט שאני שומע הרבה, והוא מפתיע אותי כל פעם מחדש. יש לי תשובה באמתחתי ואני מקווה שגולשי ביזפורטל יסכימו איתה. "שוק ההון הוא ממש לא מקום יבש של נתונים פיננסיים", אמרתי. "הנתונים המספריים הם מעטפת דקה בלבד, שמתחתיה רוחשים כל היצרים האנושיים הרגילים והמוכרים". "יש בשוק ההון מספיק פרנסה לפסיכולוגים להרבה שנים. זה מקום של הדחקה, זעם, תסכול, אופוריה, מלנכוליה, התנהגות עדר, דראמות, עלבונות, משחקי כבוד, ובקיצור – כל מנעד הרגשות ואולי גם התסביכים הקיימים". קחו למשל את מניית בנק הפועלים. בשנה האחרונה היא עוברת תקופה קשה. מאז מאי 2007 היא צנחה ב-36%. זה לא סתם, זה הבנק הגדול במשק. ממה שהתגלה בחודשים האחרונים, נראה כי ההנהלה היתה הרפתקנית בהיקפי הרכישות של מוצרים פיננסיים בעייתיים בשנים האחרונות. אבל זו לא הבעיה היחידה. דרך ההתנהגות היתה בעייתית גם כן, משום שהיקפי המחיקות הנדרשים נחשפו במספר שלבים. דרך הפעולה הזאת יצרה מה שמכונה 'סנטימנט שלילי'. המשקיעים פשוט לא רוצים לחזור ולרכוש את המניה. כאן מגיע כל עולם הרגש לשחק משחק. ייתכן שחלק מהם "מרגישים מרומים", או שאחרים מרגישים ש"עדיין מסתירים מהם סודות". חששות מהלא נודע מתחילים לצוף, כמו החשש מכך שהבנק עלול לחוות הורדת דירוג אשראי, על ידי סוכניות הדירוג. זהו מהלך שלכאורה מסתמך על נתונים פיננסיים גרידא, אך מאחורי ההחלטות הללו עומדים גם כן אנשים בשר ודם. גם להם יש רגשות, והחלטה שכלתנית לחלוטין היא כנראה דבר לא אפשרי בעולמנו. אולי גם – לא רצוי. מצבה של מניית בנק הפועלים, מזכיר מצב שעבר על חברות אחרות בתחומים שונים לחלוטין. קחו את מניית GOOGLE לדוגמא. דו"ח של חברת המחקר קומסקור, שדיבר על כך שיש בעייתיות בהיקפי ההכנסות מפרסום ממוקד מילים באינטרנט היה בין הגורמים שהעיבו על המניה בחודשים האחרונים. כל כך העיבו, שמנובמבר 2007 עד למרס 2008, נפלה המניה בכ-42% ל-448 דולר. איפה היא היום? גבוהה ב-23% מנקודת השפל הזו, במחיר של 555 דולר. מדוע? דו"חות חזקים לרבעון הראשון של 2008 הפריכו את החשדות. אך בעיקר הם הפיגו חלק מהחששות. האם העתיד הרחוק השתנה מדו"חות של רבעון אחד? זה נראה שחלק מהפחד נמוג, ולפתע גוגל חזרה להיות אטרקציה. שוב – שיעור ברגשות. לכן, התשובה לכל האנשים שחושבים ששוק ההון – המקום שבו כספי הפנסיה שלהם והחסכונות שלהם, יבקרו במידה מסוימת במהלך חייהם, הוא איזה מקום אפור של נתונים פיננסיים, רחוקה מהמציאות. משחקי כבוד, יוהרה, ובעיקר מאבק תמידי בין תאוות בצע לפחד, נמצא יהיו שם תמיד קרוב מאוד מתחת לפני השטח. מי שמכיר את החולשות הללו שמתורגמות למחירי המניות או ניירות הערך, ומצליח לדעת לנטרל אותם ולבדוק את מהותם יוכל להרויח לאורך זמן. המקצוענים בשוק ההון לא מתעלמים מעולם הרגש המניע אותו, הם מנסים להתעלם ככל הניתן מרגשותיהם שלהם עצמם בבואם לתת לעצמם תשובה לשאלה: האם הפחד שמטריף את כולם מבוסס על משהו אמיתי והאם לא. אם הפחד איננו מבוסס על משהו אמיתי, אלא רק תגובת עדר – הרי שהסערה עתידה לחלוף בהמשך, וכך ניתן לאתר הזדמנויות בצורה טובה יותר. מאת: חזי שטרנליכט הכותב הינו אנליסט במחלקת המחקר של ישיר בית השקעות