המעו"ף חתם יום מסחר חיובי ושלח את ת"א לעליה דו-שבועית: עלה השבוע ב-2.4%
הבורסה בת"א חתמה את יום המסחר האחרון לשבוע זה עם עליות שערים. המסחר בוול סטריט נפתח בירידות שערים קלות על רקע פרסום דוחותיהם המאכזבים של החברות הגדולות במשק. את המסחר בת"א הובילו מניות הכימיה, כאשר מניית כי"ל רשמה עליות של 3.72% עם מחזור של יותר מ-410 מיליון שקלים וחתמה את המסחר במחיר של 67 שקלים. מניית מכתשים אגן טיפסה אף היא ב-4.03% ומניית אי.די.בי פיתוח זינקה ב-4.24%.
באחד העם יצאו היום לחופשת הפסח, כאשר ביום ראשון לא יתקיים מסחר ובמהלך ימי חול המועד יקוצרו זמני המסחר.
המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום חמישי בירידות שערים, בעוד דוחותיה של ibm לא סיפקו סיבה מספקת לראלי נוסף. ובמיוחד לאחר שדוחותיהם של מריל לינץ, נוקייה ופרייזר הוסיפו לאכזב. מדד הנאסד"ק רושם בשעה זו ירידה של 0.45%.
עונת הדוחות בוול סטריט מתחילה להיראות טוב יותר מכפי שצפו האנליסטים, ובמקביל גוברים הקולות הרואים כבר את סוף המשבר באופק. אחד מהם, גורו ההשקעות מארק מוביוס, אשר חזה את המפולת של 1987, מצהיר היום כי "משבר האשראי קרוב לסיומו", תוך שהוא מדגיש כי רוב החדשות הרעות כבר מגולמות בשוק.
בשוק המקומי שמים בצד את נתוני האינפלציה המאכזבים שפורסמו מוקדם יותר השבוע, ומתרפקים לעת עתה על גל העליות בשוקי חו"ל. האינפלציה הגבוהה תקשה על בנק ישראל להמשיך בקצב הורדות הריבית במסגרת ההתמודדות עם ההאטה בצמיחה במשק, וכעת ממתינים בשוק לראות מה יהיה מהלכו הבא של הנגיד סטנלי פישר בסוף החודש.
מדדים מובילים: המעו"ף חתם את יום המסחר בעלייה 0.97% של 1,090, מדד ת"א 100 רשם עלייה של 0.67% לרמה של 1,008 נקודות ומדד הנדל"ן 15 טיפס ב-0.58%.
השבוע רשם מדד המעו"ף עלייה של כ-2.4%, מדד ת"א 100 טיפס בכ-2% ומדד הנדל"ן 15 ב-4.35%. נציין כי הבורסה רושמת עליות שערים זה שבוע שני ברציפות.
מניות במרכז
הערכות בשוק גורסות כי נוחי דנקנר ביצע רכישה של 10% ממניות הוט המוחזקות על ידי בנק לאומי. על פי ההערכות ביצע נוחי את הרכישה על ידי חברת נטוויז'ן.
מניית בנק הפועלים עמדה היום במרכז המסחר לאחר שהבנק דיווח היום כי
מניית כיל ריכזה עניין רב לאחר שמניות האגרו-כימיה זינקו אמש בוול סטריט. כך, למשל, קפצה פוטאש 7.5% ואגריום זינקה 10.3%. הגל החיובי במניות הדשנים מגיע לאחר שקבוצת אורלקלי הרוסית סגרה חוזה אשלג בסין לשנה הקרובה בעליית מחירים של 400 דולר לטון.
טבע הגישה בקשה להרחבת ההתוויה של תרופת הקופקסון, תרופת הדגל של טבע המיועדת לטיפול במחלת הטרשת נפוצה. החברה מבקשת להרחיב את התתוויה של התרופה באירופה ובארה"ב גם לטיפול בחולים אשר לקו בהתקף קליני ראשון.
כור שוקלת לרכוש את חברת התקשורת ההודית טאטא תמורת 2-2.5 מיליארד דולר. במקביל, החברה בוחנת הנפקת מניות לצורך גיוס הון, וזאת לאחר שהודיעה בחודש מארס על כוונתה לרכוש מניות פיננסים באירופה בהיקף של 1.5 מיליארד שקל.
דווקא כששוק הדיור האמריקני במיתון, אלקו החזקות נכנסת להשקעה בשוק המגורים בדרום-מזרח ארה"ב. החברה תשקיע 100 מיליון דולר יחד עם שותף מקומי בעל ניסיון רב.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
