המעו"ף חתם יום מסחר חיובי ושלח את ת"א לעליה דו-שבועית: עלה השבוע ב-2.4%
הבורסה בת"א חתמה את יום המסחר האחרון לשבוע זה עם עליות שערים. המסחר בוול סטריט נפתח בירידות שערים קלות על רקע פרסום דוחותיהם המאכזבים של החברות הגדולות במשק. את המסחר בת"א הובילו מניות הכימיה, כאשר מניית כי"ל רשמה עליות של 3.72% עם מחזור של יותר מ-410 מיליון שקלים וחתמה את המסחר במחיר של 67 שקלים. מניית מכתשים אגן טיפסה אף היא ב-4.03% ומניית אי.די.בי פיתוח זינקה ב-4.24%.
באחד העם יצאו היום לחופשת הפסח, כאשר ביום ראשון לא יתקיים מסחר ובמהלך ימי חול המועד יקוצרו זמני המסחר.
המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום חמישי בירידות שערים, בעוד דוחותיה של ibm לא סיפקו סיבה מספקת לראלי נוסף. ובמיוחד לאחר שדוחותיהם של מריל לינץ, נוקייה ופרייזר הוסיפו לאכזב. מדד הנאסד"ק רושם בשעה זו ירידה של 0.45%.
עונת הדוחות בוול סטריט מתחילה להיראות טוב יותר מכפי שצפו האנליסטים, ובמקביל גוברים הקולות הרואים כבר את סוף המשבר באופק. אחד מהם, גורו ההשקעות מארק מוביוס, אשר חזה את המפולת של 1987, מצהיר היום כי "משבר האשראי קרוב לסיומו", תוך שהוא מדגיש כי רוב החדשות הרעות כבר מגולמות בשוק.
בשוק המקומי שמים בצד את נתוני האינפלציה המאכזבים שפורסמו מוקדם יותר השבוע, ומתרפקים לעת עתה על גל העליות בשוקי חו"ל. האינפלציה הגבוהה תקשה על בנק ישראל להמשיך בקצב הורדות הריבית במסגרת ההתמודדות עם ההאטה בצמיחה במשק, וכעת ממתינים בשוק לראות מה יהיה מהלכו הבא של הנגיד סטנלי פישר בסוף החודש.
מדדים מובילים: המעו"ף חתם את יום המסחר בעלייה 0.97% של 1,090, מדד ת"א 100 רשם עלייה של 0.67% לרמה של 1,008 נקודות ומדד הנדל"ן 15 טיפס ב-0.58%.
השבוע רשם מדד המעו"ף עלייה של כ-2.4%, מדד ת"א 100 טיפס בכ-2% ומדד הנדל"ן 15 ב-4.35%. נציין כי הבורסה רושמת עליות שערים זה שבוע שני ברציפות.
מניות במרכז
הערכות בשוק גורסות כי נוחי דנקנר ביצע רכישה של 10% ממניות הוט המוחזקות על ידי בנק לאומי. על פי ההערכות ביצע נוחי את הרכישה על ידי חברת נטוויז'ן.
מניית בנק הפועלים עמדה היום במרכז המסחר לאחר שהבנק דיווח היום כי
מניית כיל ריכזה עניין רב לאחר שמניות האגרו-כימיה זינקו אמש בוול סטריט. כך, למשל, קפצה פוטאש 7.5% ואגריום זינקה 10.3%. הגל החיובי במניות הדשנים מגיע לאחר שקבוצת אורלקלי הרוסית סגרה חוזה אשלג בסין לשנה הקרובה בעליית מחירים של 400 דולר לטון.
טבע הגישה בקשה להרחבת ההתוויה של תרופת הקופקסון, תרופת הדגל של טבע המיועדת לטיפול במחלת הטרשת נפוצה. החברה מבקשת להרחיב את התתוויה של התרופה באירופה ובארה"ב גם לטיפול בחולים אשר לקו בהתקף קליני ראשון.
כור שוקלת לרכוש את חברת התקשורת ההודית טאטא תמורת 2-2.5 מיליארד דולר. במקביל, החברה בוחנת הנפקת מניות לצורך גיוס הון, וזאת לאחר שהודיעה בחודש מארס על כוונתה לרכוש מניות פיננסים באירופה בהיקף של 1.5 מיליארד שקל.
דווקא כששוק הדיור האמריקני במיתון, אלקו החזקות נכנסת להשקעה בשוק המגורים בדרום-מזרח ארה"ב. החברה תשקיע 100 מיליון דולר יחד עם שותף מקומי בעל ניסיון רב.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
