המעו"ף חתם יום מסחר חיובי ושלח את ת"א לעליה דו-שבועית: עלה השבוע ב-2.4%
הבורסה בת"א חתמה את יום המסחר האחרון לשבוע זה עם עליות שערים. המסחר בוול סטריט נפתח בירידות שערים קלות על רקע פרסום דוחותיהם המאכזבים של החברות הגדולות במשק. את המסחר בת"א הובילו מניות הכימיה, כאשר מניית כי"ל רשמה עליות של 3.72% עם מחזור של יותר מ-410 מיליון שקלים וחתמה את המסחר במחיר של 67 שקלים. מניית מכתשים אגן טיפסה אף היא ב-4.03% ומניית אי.די.בי פיתוח זינקה ב-4.24%.
באחד העם יצאו היום לחופשת הפסח, כאשר ביום ראשון לא יתקיים מסחר ובמהלך ימי חול המועד יקוצרו זמני המסחר.
המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום חמישי בירידות שערים, בעוד דוחותיה של ibm לא סיפקו סיבה מספקת לראלי נוסף. ובמיוחד לאחר שדוחותיהם של מריל לינץ, נוקייה ופרייזר הוסיפו לאכזב. מדד הנאסד"ק רושם בשעה זו ירידה של 0.45%.
עונת הדוחות בוול סטריט מתחילה להיראות טוב יותר מכפי שצפו האנליסטים, ובמקביל גוברים הקולות הרואים כבר את סוף המשבר באופק. אחד מהם, גורו ההשקעות מארק מוביוס, אשר חזה את המפולת של 1987, מצהיר היום כי "משבר האשראי קרוב לסיומו", תוך שהוא מדגיש כי רוב החדשות הרעות כבר מגולמות בשוק.
בשוק המקומי שמים בצד את נתוני האינפלציה המאכזבים שפורסמו מוקדם יותר השבוע, ומתרפקים לעת עתה על גל העליות בשוקי חו"ל. האינפלציה הגבוהה תקשה על בנק ישראל להמשיך בקצב הורדות הריבית במסגרת ההתמודדות עם ההאטה בצמיחה במשק, וכעת ממתינים בשוק לראות מה יהיה מהלכו הבא של הנגיד סטנלי פישר בסוף החודש.
מדדים מובילים: המעו"ף חתם את יום המסחר בעלייה 0.97% של 1,090, מדד ת"א 100 רשם עלייה של 0.67% לרמה של 1,008 נקודות ומדד הנדל"ן 15 טיפס ב-0.58%.
השבוע רשם מדד המעו"ף עלייה של כ-2.4%, מדד ת"א 100 טיפס בכ-2% ומדד הנדל"ן 15 ב-4.35%. נציין כי הבורסה רושמת עליות שערים זה שבוע שני ברציפות.
מניות במרכז
הערכות בשוק גורסות כי נוחי דנקנר ביצע רכישה של 10% ממניות הוט המוחזקות על ידי בנק לאומי. על פי ההערכות ביצע נוחי את הרכישה על ידי חברת נטוויז'ן.
מניית בנק הפועלים עמדה היום במרכז המסחר לאחר שהבנק דיווח היום כי
מניית כיל ריכזה עניין רב לאחר שמניות האגרו-כימיה זינקו אמש בוול סטריט. כך, למשל, קפצה פוטאש 7.5% ואגריום זינקה 10.3%. הגל החיובי במניות הדשנים מגיע לאחר שקבוצת אורלקלי הרוסית סגרה חוזה אשלג בסין לשנה הקרובה בעליית מחירים של 400 דולר לטון.
טבע הגישה בקשה להרחבת ההתוויה של תרופת הקופקסון, תרופת הדגל של טבע המיועדת לטיפול במחלת הטרשת נפוצה. החברה מבקשת להרחיב את התתוויה של התרופה באירופה ובארה"ב גם לטיפול בחולים אשר לקו בהתקף קליני ראשון.
כור שוקלת לרכוש את חברת התקשורת ההודית טאטא תמורת 2-2.5 מיליארד דולר. במקביל, החברה בוחנת הנפקת מניות לצורך גיוס הון, וזאת לאחר שהודיעה בחודש מארס על כוונתה לרכוש מניות פיננסים באירופה בהיקף של 1.5 מיליארד שקל.
דווקא כששוק הדיור האמריקני במיתון, אלקו החזקות נכנסת להשקעה בשוק המגורים בדרום-מזרח ארה"ב. החברה תשקיע 100 מיליון דולר יחד עם שותף מקומי בעל ניסיון רב.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
