המעו"ף חתם יום מסחר חיובי ושלח את ת"א לעליה דו-שבועית: עלה השבוע ב-2.4%
הבורסה בת"א חתמה את יום המסחר האחרון לשבוע זה עם עליות שערים. המסחר בוול סטריט נפתח בירידות שערים קלות על רקע פרסום דוחותיהם המאכזבים של החברות הגדולות במשק. את המסחר בת"א הובילו מניות הכימיה, כאשר מניית כי"ל רשמה עליות של 3.72% עם מחזור של יותר מ-410 מיליון שקלים וחתמה את המסחר במחיר של 67 שקלים. מניית מכתשים אגן טיפסה אף היא ב-4.03% ומניית אי.די.בי פיתוח זינקה ב-4.24%.
באחד העם יצאו היום לחופשת הפסח, כאשר ביום ראשון לא יתקיים מסחר ובמהלך ימי חול המועד יקוצרו זמני המסחר.
המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום חמישי בירידות שערים, בעוד דוחותיה של ibm לא סיפקו סיבה מספקת לראלי נוסף. ובמיוחד לאחר שדוחותיהם של מריל לינץ, נוקייה ופרייזר הוסיפו לאכזב. מדד הנאסד"ק רושם בשעה זו ירידה של 0.45%.
עונת הדוחות בוול סטריט מתחילה להיראות טוב יותר מכפי שצפו האנליסטים, ובמקביל גוברים הקולות הרואים כבר את סוף המשבר באופק. אחד מהם, גורו ההשקעות מארק מוביוס, אשר חזה את המפולת של 1987, מצהיר היום כי "משבר האשראי קרוב לסיומו", תוך שהוא מדגיש כי רוב החדשות הרעות כבר מגולמות בשוק.
בשוק המקומי שמים בצד את נתוני האינפלציה המאכזבים שפורסמו מוקדם יותר השבוע, ומתרפקים לעת עתה על גל העליות בשוקי חו"ל. האינפלציה הגבוהה תקשה על בנק ישראל להמשיך בקצב הורדות הריבית במסגרת ההתמודדות עם ההאטה בצמיחה במשק, וכעת ממתינים בשוק לראות מה יהיה מהלכו הבא של הנגיד סטנלי פישר בסוף החודש.
מדדים מובילים: המעו"ף חתם את יום המסחר בעלייה 0.97% של 1,090, מדד ת"א 100 רשם עלייה של 0.67% לרמה של 1,008 נקודות ומדד הנדל"ן 15 טיפס ב-0.58%.
השבוע רשם מדד המעו"ף עלייה של כ-2.4%, מדד ת"א 100 טיפס בכ-2% ומדד הנדל"ן 15 ב-4.35%. נציין כי הבורסה רושמת עליות שערים זה שבוע שני ברציפות.
מניות במרכז
הערכות בשוק גורסות כי נוחי דנקנר ביצע רכישה של 10% ממניות הוט המוחזקות על ידי בנק לאומי. על פי ההערכות ביצע נוחי את הרכישה על ידי חברת נטוויז'ן.
מניית בנק הפועלים עמדה היום במרכז המסחר לאחר שהבנק דיווח היום כי
מניית כיל ריכזה עניין רב לאחר שמניות האגרו-כימיה זינקו אמש בוול סטריט. כך, למשל, קפצה פוטאש 7.5% ואגריום זינקה 10.3%. הגל החיובי במניות הדשנים מגיע לאחר שקבוצת אורלקלי הרוסית סגרה חוזה אשלג בסין לשנה הקרובה בעליית מחירים של 400 דולר לטון.
טבע הגישה בקשה להרחבת ההתוויה של תרופת הקופקסון, תרופת הדגל של טבע המיועדת לטיפול במחלת הטרשת נפוצה. החברה מבקשת להרחיב את התתוויה של התרופה באירופה ובארה"ב גם לטיפול בחולים אשר לקו בהתקף קליני ראשון.
כור שוקלת לרכוש את חברת התקשורת ההודית טאטא תמורת 2-2.5 מיליארד דולר. במקביל, החברה בוחנת הנפקת מניות לצורך גיוס הון, וזאת לאחר שהודיעה בחודש מארס על כוונתה לרכוש מניות פיננסים באירופה בהיקף של 1.5 מיליארד שקל.
דווקא כששוק הדיור האמריקני במיתון, אלקו החזקות נכנסת להשקעה בשוק המגורים בדרום-מזרח ארה"ב. החברה תשקיע 100 מיליון דולר יחד עם שותף מקומי בעל ניסיון רב.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
