המעו"ף חתם יום מסחר חיובי ושלח את ת"א לעליה דו-שבועית: עלה השבוע ב-2.4%
הבורסה בת"א חתמה את יום המסחר האחרון לשבוע זה עם עליות שערים. המסחר בוול סטריט נפתח בירידות שערים קלות על רקע פרסום דוחותיהם המאכזבים של החברות הגדולות במשק. את המסחר בת"א הובילו מניות הכימיה, כאשר מניית כי"ל רשמה עליות של 3.72% עם מחזור של יותר מ-410 מיליון שקלים וחתמה את המסחר במחיר של 67 שקלים. מניית מכתשים אגן טיפסה אף היא ב-4.03% ומניית אי.די.בי פיתוח זינקה ב-4.24%.
באחד העם יצאו היום לחופשת הפסח, כאשר ביום ראשון לא יתקיים מסחר ובמהלך ימי חול המועד יקוצרו זמני המסחר.
המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום חמישי בירידות שערים, בעוד דוחותיה של ibm לא סיפקו סיבה מספקת לראלי נוסף. ובמיוחד לאחר שדוחותיהם של מריל לינץ, נוקייה ופרייזר הוסיפו לאכזב. מדד הנאסד"ק רושם בשעה זו ירידה של 0.45%.
עונת הדוחות בוול סטריט מתחילה להיראות טוב יותר מכפי שצפו האנליסטים, ובמקביל גוברים הקולות הרואים כבר את סוף המשבר באופק. אחד מהם, גורו ההשקעות מארק מוביוס, אשר חזה את המפולת של 1987, מצהיר היום כי "משבר האשראי קרוב לסיומו", תוך שהוא מדגיש כי רוב החדשות הרעות כבר מגולמות בשוק.
בשוק המקומי שמים בצד את נתוני האינפלציה המאכזבים שפורסמו מוקדם יותר השבוע, ומתרפקים לעת עתה על גל העליות בשוקי חו"ל. האינפלציה הגבוהה תקשה על בנק ישראל להמשיך בקצב הורדות הריבית במסגרת ההתמודדות עם ההאטה בצמיחה במשק, וכעת ממתינים בשוק לראות מה יהיה מהלכו הבא של הנגיד סטנלי פישר בסוף החודש.
מדדים מובילים: המעו"ף חתם את יום המסחר בעלייה 0.97% של 1,090, מדד ת"א 100 רשם עלייה של 0.67% לרמה של 1,008 נקודות ומדד הנדל"ן 15 טיפס ב-0.58%.
השבוע רשם מדד המעו"ף עלייה של כ-2.4%, מדד ת"א 100 טיפס בכ-2% ומדד הנדל"ן 15 ב-4.35%. נציין כי הבורסה רושמת עליות שערים זה שבוע שני ברציפות.
מניות במרכז
הערכות בשוק גורסות כי נוחי דנקנר ביצע רכישה של 10% ממניות הוט המוחזקות על ידי בנק לאומי. על פי ההערכות ביצע נוחי את הרכישה על ידי חברת נטוויז'ן.
מניית בנק הפועלים עמדה היום במרכז המסחר לאחר שהבנק דיווח היום כי
מניית כיל ריכזה עניין רב לאחר שמניות האגרו-כימיה זינקו אמש בוול סטריט. כך, למשל, קפצה פוטאש 7.5% ואגריום זינקה 10.3%. הגל החיובי במניות הדשנים מגיע לאחר שקבוצת אורלקלי הרוסית סגרה חוזה אשלג בסין לשנה הקרובה בעליית מחירים של 400 דולר לטון.
טבע הגישה בקשה להרחבת ההתוויה של תרופת הקופקסון, תרופת הדגל של טבע המיועדת לטיפול במחלת הטרשת נפוצה. החברה מבקשת להרחיב את התתוויה של התרופה באירופה ובארה"ב גם לטיפול בחולים אשר לקו בהתקף קליני ראשון.
כור שוקלת לרכוש את חברת התקשורת ההודית טאטא תמורת 2-2.5 מיליארד דולר. במקביל, החברה בוחנת הנפקת מניות לצורך גיוס הון, וזאת לאחר שהודיעה בחודש מארס על כוונתה לרכוש מניות פיננסים באירופה בהיקף של 1.5 מיליארד שקל.
דווקא כששוק הדיור האמריקני במיתון, אלקו החזקות נכנסת להשקעה בשוק המגורים בדרום-מזרח ארה"ב. החברה תשקיע 100 מיליון דולר יחד עם שותף מקומי בעל ניסיון רב.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
