המהלך של הדאו ג'ונס: וול סטריט סגרה יום סוער במגמה מעורבת

ג'יי. פי. מורגן זינקה ב-12%. החוזים העתידיים מאותתים על סיכוי של 98% להורדת ריבית ב-1%. ג'י פי מורגן הציעה לרכוש את בר סטרנס ב-236 מיליון דולר.
אילן קליקה |

המדדים המובילים בוול סטריט ננעלו ביום שני במגמה מעורבת. שילוב מכירת בר סטרנס לג'י פי מורגן במחיר תחתית, בנוסף לקיצוץ החירום של ריבית הנכיון ב-0.5% על ידי ה'פד', העיבו על המסחר במהלך רוב שעות המסחר אך בדקות האחרונות לקראת נעילת המסחר התאושש מדד הדאו ג'ונס בהובלת מניית ג'י פי מורגן, שזינקה ב-12%.

לאחר שביום שישי ירדו המדדים המובילים בשל קריסת מניית בר סטרנס, היום נודע כי בית ההשקעות ג'יי. פי. מורגן קנה את בר סטרנס במחיר ריצפה. הרכישה בוצעה בסיוע הפדרל ריזרב, תוך שה'פד' הודיע גם במפתיע על הורדת ריבית הניכיון ב-0.25% ל-3.25%.

הבעיה שמדאיגה את השוק באשר לעסקת בר סטרנס היא תג המחיר. ג'יי. פי. מורגן ישלם רק 236 מיליון דולר, שהם 2 דולר למניה בלבד. לצורך ההשוואה, ביום שישי, לאחר קריסה יומית של 47%, עמד מחיר המניה על 30 דולר. תג המחיר הזול כל כך מביא את המשקיעים לבצע הערכה מחדש של סיכונים ושווי בשוק, בעיקר במגזר הפיננסים.

הורדת ריבית הניכיון בידי ה'פד', שבאה רק יום אחד בלבד לפני כינוס ועדת השוק הפתוח לקראת החלטת הריבית מחר (ג'), מגבירה עוד יותר את המתח בשווקים. ההערכות כי הריבית הבסיסית במשק תופחת מחר ב-1% מרמה של 3% כיום גברו, על כך מעידים כעת החוזים העתידים על ריבית הבסיס שהתחזקו ל-98%.

"השוק יוצא מתוך הנחה שמשהו כאן מאוד לא בסדר אם ה'פד' מחליט להוריד במפתיע את ריבית הניכיון רק יום אחד בלבד לפני כינוס ועדת השוק הפתוח", אומרים אנליסטים ב-Jyske Bank. יש לציין כי סוחרים בשוק סבורים כי ה'פד' היה מעוניין להביא לחתימת ההסכם לרכישת בר סטרנס כבר היום, לפני פתיחת המסחר, ולכן מיהר להוריד את ריבית הניכיון על מנת לזרז את ביצוע העסקה.

עוד בסקטור הפיננסים, מניות ליהמן ברדס (סימול: LEH), צנחו ב-20% למחיר של 31 דולר למניה. זאת, לאחר שחברת הדירוג מודי'ס הודיעה כי היא הותירה את דירוג החוב של החברה ברמה של A1, אך במקביל חתכה את תחזית הדירוג ל"יציב" מ"חיובי".

נשיא ארצות הברית, ג'ורג בוש, נשא היום נאום בבית הלבן במטרה להרגיע בעוד הדולר צונח ושוק המניות צולל, וזאת לאחר הניסיון של הפדרל ריזרב למנוע את קריסת סקטור הפיננסים, תוך שהוא מפחית הבוקר את ריבית הניכיון בפתאומיות.

"חוסר הפאניקה היום מהווה איתות נוסף לכך שהמשבר מגיע לסיומו", כך ציין היום קן טאוואר, אנליסט ב-Covered Bridge Tactical.

מדדים מובילים: מדד הנאסד"ק ננעל בירידה של 1.60% לרמה של 2,177 נקודות. מדד הדאו ג'ונס חתם בעלייה של 0.18% לרמה של 11,972 נקודות.

מאקרו

טרום פתיחת המסחר פורסם מדד האמפייר סטייט של ניו יורק לחודש מרץ, שהציג ירידה לרמת שפל שלא נראתה ב-9 שנים האחרונות. המדד רשם ירידה חדה של 22.6 נקודות, ובתוך כך פספס בגדול את ציפיות האנליסטים, שציפו לירידה של 6.3 נקודות. כמו כן, הירידה הייתה משמעותית גם בהשוואה לירידה שנרשמה בחודש פברואר, ירידה של 11.7 נקודות.

בשוק הסחורות, הנפט ננעל בירידה של 4.7 דולר לרמה של 105.50 דולר לחבית, בעוד הזהב חתם בעלייה של 3.1 דולר למחיר של 1002.6 דולר לאונקיה.

אמריקניות במרכז

מניית בר סטרנס (סימול: BSC) המשיכה היום בקריסה, לאחר רכישתה בידי ג'יי. פי. מורגן (סימול: JPM) תמורת 2 דולר למניה בלבד. בנוסף, בר סטרנס צפויה לפרסם היום את דוחותיה הכספיים לרבעון הפיסקלי הראשון של 2008, בו היא תכריז על גובה המחיקה ברבעון זה בגין משבר הסאב-פריים.

מניות פיננסיות אחרות בענף ריכזו עניין רב בשל עסקת בר סטרנס, וכמו כן בהמתנה לפרסום דוחותיהן במהלך השבוע. מבין המניות שיבלטו ניתן למנות את גולדמן זאקס (סימול: GS), מורגן סטנלי (סימול: MS), ליהמן ברדרס (סימול: LEH), מריל לינץ' (סימול: MER) וסיטיגרופ (סימול: C).

מחוץ לסקטור הפיננסים, חברת Weyerhaeuser (סימול: WY) מוכרת חלק מעסקיה לחברת International Paper (סימול: IP) תמורת 6 מיליארד דולר במזומן.

ענקית התעשייה הגרמנית סימנס (סימול: SI) פרסמה היום אזהרת רווח ומסרה כי עיכובים וביטולי משלוחים יביאו לפגיעה של 1.2 מיליארד דולר ברווח הנקי ברבעון הנוכחי.

ישראליות במרכז

מניות טבע חו"ל ( סימול: TEVA ) ריכזה עניין לאחר שבסוף השבוע חתך בית ההשקעות סיטיגרופ את ההמלצה למניה ל"החזק" מ"קנייה" תוך שהוא מזהיר כי המניה עלולה להתרסק כמו ב-2006, בשל חששות מפני אי עמידה ביעדי הרווחיות ב-2009.

ואיו (סימול: VYYO) טיפסה ב-6% ומתקנת מעט צניחות במחיר המניה בחודשיים האחרונים. למרות זאת היא עדיין במחיר שפל של 67 סנט עם סיכוי למחיקה מהמסחר בנאסד"ק.

ווקלטק (סימול: VOCL) החבוטה רשמה אף היא עלייה למחיר של 68 סנט ללא כל הודעה וגם היא לא צפויה להישאר זמן רב מדי בבורסת נאסד"ק עם מחזורי המסחר ומחיר המניה הנמוך.

את היורדות הובילה רדקום (סימול: RDCM) שמאבדת יותר מ-20% אחרי שהודיעה כי קיבלה הודעת אזהרת מחיקה מנאסד"ק. החברה ציינה כי תבצע ספליט הפוך על מנת שמחיר המניה יעבור את מחיר הדולר, דרישת סף של הבורסה.

מדיס טכנולוגיות (סימול: MDTL) צנחה ביותר מ-19% אחרי שפרסמה תוצאות גרועות לרבעון הרביעי. החברה דיווחה על הפסד של 13.48 מיליון דולר, או 1.41 דולר למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: