ראובן שיף: "יש עיוות בנתוני האבטלה הנמוכים; במציאות יש יותר עובדים עניים"
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיוחה אתמול (א') כי בחודש נובמבר 2007 ירד שיעור האבטלה בישראל ל-6.6% בלבד. זאת, לעומת שיעור אבטלה של 8.1 בנובמבר 2006.
בהמשך ובתגובה לפרסומים מעודדים אלה, בהם נראה כי שוק העבודה הישראלי ממשיך להפגין חוזק למול החששות מפני האטה כלכלית עולמית
- מזכיר היום (ב'), רו"ח ראובן שיף, נשיא לשכת רואי החשבון, כמה נתונים שיאפילו על השמחה והאופטימיות.
לדברי שיף, "התעסוקה חייבת להיות כלי ליציאה ממעגל העוני ולא רק ממעגל האבטלה. למרות שיעור האבטלה הנמוך מזה כ-11 שנים אל לנו לשכוח נתונים שפורסמו רק לפני חודש ומצביעים על גידול במספר העובדים העניים".
"הנתונים מעוותים"
שיף הוסיף, כי "הנתונים של מרכז אדווה מחודש שעבר מראים כי 36.7% מהעניים הם שכירים, ושיעור השכירים ששכרם מעמיד אותם מתחת לקו העוני עומד על 18.8%. עם זאת, שיעור העובדים העניים דה פקטו הוא גבוה אף יותר. זאת, משום שאחד העיוותים הקיימים במשק הוא היעדר מענק אבטלה לעצמאים. כך, עצמאים שפשטו את הרגל הם מובטלים, אך הם אינם נכנסים לסטטיסטיקה הזו. זהו עיוות שיש לתקן, ויפה שעה אחת קודם".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
