השבוע בוול סטריט: הסקטור שינסה להציל את השוק
הבורסות בוול סטריט ינסו לסגור את השבוע בעליות, בפעם הראשונה השנה, וזאת על רקע עונת הדוחות הכספיים שצוברת תאוצה כאשר השבוע תדווחנה חברות רבות ממגזר הטכנולוגיה. בשוק מקווים שמניות הטכנולוגיה יסיטו את ההשפעה השלילית של מגזר הפיננסים ומגזרים אחרים שנפגעו ממשבר האשראי, וזאת לאחר שהמדדים המובילים השלימו מתחילת השנה ירידות שערים של כ-10%. נציין כי מחר (ב') לא יתקיים מסחר לרגל יום מרתין לות'ר קינג.
"יש לנו סיכוי טוב לקבל אווירה חיובית השבוע", אמר ארט הוגאן, אסטרטג שוק בג'פריס, תוך שהוא מפגין אופטימיות זהירה. לדבריו, השבוע יושפע השוק מדוחותיהן של חברות הטכנולוגיה, בניגוד לשבוע החולף בו הושפע השוק מדוחותיהן של חברות הפיננסים החבוטות. "יש לנו סיכוי לראות שלא הכל חדשות רעות", אמר הוגאן.
במהלך השבוע יתכנסו מנהיגים פוליטיים ואנשי עסקים בולטים בדאבוס, שווייץ, על מנת לדון בסוגיות כלכליות גלובליות. משבר הסאב-פריים, אשר התחיל כסוגיה אמריקנית והתפשט עד מהרה לכלכלות רבות בעולם, צפוי לעמוד במרכז הדיונים.
התחזית הקודרת: עונת דוחות כספיים החלשה ביותר מזה 6 שנים
לפי נתוני חברת המחקר תומסון פייננשל, עונת הדוחות לרבעון הרביעי של 2007 צפויה להעיד על ירידה כוללת של 12% ברווחי החברות במדד ה-S&P500, מה שיסכם אותה כעונת הדוחות הגרועה ביותר מזה 6 שנים. עם זאת, יש לציין כי הירידה הכוללת ברווחים תושפע בעיקר מירידה צפויה של 59% ברווחי החברות הפיננסיות. להוציא ביצועיהן של החברות הפיננסיות, האנליסטים מצפים לצמיחה של 11% ברווחי החברות ב-S&P500.
את השבוע החולף יירצו המשקיעים בוול סטריט לשכוח, ובמהירות. הדאו ג'ונס השלים ירידה שבועית של 4% וצניחה של 8.8% מתחילת השנה. ה-S&P500 איבד 5.4% והשלים ירידה של 9.7% מתחילת השנה; זוהי פתיחת השנה הגרועה ביותר שידע המדד אי פעם. הנאסד"ק השיל בשבוע שעבר 4.1% - וצנח ב-11.8% מתחילת 2008.
"הדאו ג'ונס נמצא כעת על סף המחסום הפסיכולוגי של 12,000 הנקודות", סבור פיטר קרדילו, אנליסט בכיר ב-Avalon Partners, אשר מדגיש כי השוק ימשיך לרדת עד שיגיע זרז אחר שידרבן עליות. בשבוע דל בנתוני מאקרו, קרדילו מאמין גם הוא כי הזרז לעליות עשוי להגיע מכיוון הדוחות הכספיים של חברות הטכנולוגיה.
זירת המאקרו
במהלך השבוע המקוצר לא יפורסמו נתוני מאקרו, פרט ליום חמישי בו יפורסם נתון התביעות השבועיות לקבלת דמי אבטלה, אשר צפוי להצביע על עלייה ל-325 אלף תביעות מ-301 אלף בשבוע החולף.
באותו יום יפורסם גם נתון חשוב מכיוון שוק הנדל"ן המקרטע, נתון העוסק במכירות הבתים הקיימים בחודש דצמבר. לפי קונצנזוס תחזיות האנליסטים בשוק, המכירות ככל הנראה ירדו לרמה של 4.95 מיליון בתים לעומת 5 מיליון בתים בנובמבר.
זמן קצר לאחר מכן יפורסמו נתוני מלאי הנפט ומוצריו בשבוע החולף בארה"ב.
מניות במרכז
כאמור, מניות רבות מענף הטכנולוגיה יפרסמו השבוע את דוחותיהן הכספיים לרבעון הרביעי של 2007. מבין הבולטות ניתן למנות את אפל (סימול: AAPL), טקסס אינסטרומנטס (סימול: TXN), מוטורולה (סימול: MOT), ענקית הקמעונאות המקוונת eBay (סימול: EBAY), מיקרוסופט (סימול: MSFT) ו-Sun Microsystems (סימול: JAVA).
בענף הפיננסים ימשיכו לרכז עניין סיטיגרופ (סימול: C), מריל לינץ' (סימול: MER) וג'יי. פי. מורגן (סימול: JPM), אשר דיווחו בשבוע החולף על תוצאותיהן הרבעוניות ועל המחיקות שנאלצו לרשום בשל השקעותיהן הכושלות בשוק משכנתאות הסאב-פריים. השבוע ידווחו בנק אוף אמריקה (סימול: BAC), וואכוביה (סימול: WB) וכן Capital One Financial (סימול: COF).
מניות נוספות מהדאו ג'ונס שיפרסמו השבוע את דוחותיהן הן DuPont (סימול: DD), האניוול (סימול: HON), קטרפילר (סימול: CAT), פייזר, ג'ונסון אנד ג'ונסון וכן United Technologies (סימול: UTX) ו-AT&T (סימול: T).
ישראליות במרכז
ביום שלישי תדווח אמדוקס על תוצאותיה הרבעוניות, כאשר קונצנזוס תחזיות האנליסטים צופה כי היא תרשום רווח נקי של 56 סנט למניה על הכנסות בגובה 740 מיליון דולר (צמיחה של 7.1%).
ביום חמישי תפרסם אלדין את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2007. האנליסטים צופים כי החברה תציג רווח נקי של 32 סנט למניה לצד הכנסות בגובה של 28.55 מיליון דולר (צמיחה של 17% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2006).
טבע תוסיף לבלוט לאחר שהודיעה בסוף השבוע על אישור FDA חדש לשיווק תרופת ה-Pravastatin Sodium במינון של 80 מ"ג. מדובר בתרופה לטיפול בכולסטרול אשר מכירותיה השנתיות נאמדות ב-173 מיליון דולר בארה"ב.
חברת אל-אופ, החברה הבת של אלביט מערכות, זכתה לאחרונה בחוזים בהיקף של 40 מיליון דולר ממספר לקוחות לאספקת מערכות תצפית תרמית. כך הודיעה היום החברה לבורסה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.
מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.
- הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.
