כשבועיים לאחר תחילת שנת 2008: מניה אחת עדיין מעל כולן

המדד המוביל השיל השנה כבר 5.6% מערכו והמצב בת"א-75 אף חמור יותר - רק שלוש מניות נסחרות בתשואה שנתית חיובית. לסקירה המלאה...
אריאל אטיאס |

השאלה הגדולה של החודשים האחרונים של שנת 2007, הייתה האם צפוי להיות ראלי סוף שנה. משזה לא ממש הגיע לבורסה, השאלה הפכה להיות - האם נראה 'אפקט ינואר'. כשבועיים לאחר תחילת השנה ניתן לומר, כמעט בודאות, כי האפקט היה אולי הפוך מהצפוי.

אפקט ינואר זה הנטייה של מדדי המניות להניב בחודש ינואר תשואת יתר, או בלשון המחקר: תשואה חריגה (abnormal), לעומת שאר חודשי השנה. בד"כ מתייחסת תופעה זו למדדי המניות הקטנות. אז, בהתסכלות על מדדי היתר, ניתן לומר, שהם לא ממש הרשימו, כאשר מדד היתר-50 רשם ירידה של כ-10% ומדד היתר-120 רשם ירידה של 5.6%.

אבל לנוכח המצב בשווקים, אנחנו נסתכל היום דווקא על מניות המעו"ף

כשמסתכלים על עמודת השינוי השנתי של מניות מדד ת"א 25, רואים רק מנייה אחת צבועה בצבע הירוק, אותה מניה שסחבה את המעו"ף על גבה גם בשנה הקודמת - כי"ל.

מדד 25 המניות המובילות במשק הישראלי רשם ירידה של כ-5.5% מתחילת השנה, כאשר הוא מוטה מטה ע"י חברות וריפון (ירידה של 30%), נייס (ירידה של 20%), אידיבי פיתוח (ירידה של 18%), מכתשים אגן (ירידה של 17.3%) וקרדן אן.וי (ירידה של 16.4%).

חמשת החברות היחידות, למעט כי"ל, שהצליחו לשמור על עצמם מעל קו ה-2 אחוז מינוס, אך מתחת לקו ה-1 אחוז מינוס, הינם לאומי, אלביט מערכות, מזרחי טפחות, חברה לישראל ומניית העם - טבע.

אם מסתכלים על מדד ת"א-75 רואים כי התמונה לא שונה בהרבה ואפילו חמורה במעט. המדד רשם ירידה של 8.7% מתחילת השנה, כאשר רק 3 מניות הצליחו לרשום תשואה חיובית - בלופניקס, פרוטרום וביטוח ישיר.

מניות מדד ת"א לפי אחוז השינוי השנתי ושווי חברה (באלפי שקלים)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.