כשבועיים לאחר תחילת שנת 2008: מניה אחת עדיין מעל כולן
השאלה הגדולה של החודשים האחרונים של שנת 2007, הייתה האם צפוי להיות ראלי סוף שנה. משזה לא ממש הגיע לבורסה, השאלה הפכה להיות - האם נראה 'אפקט ינואר'. כשבועיים לאחר תחילת השנה ניתן לומר, כמעט בודאות, כי האפקט היה אולי הפוך מהצפוי.
אפקט ינואר זה הנטייה של מדדי המניות להניב בחודש ינואר תשואת יתר, או בלשון המחקר: תשואה חריגה (abnormal), לעומת שאר חודשי השנה. בד"כ מתייחסת תופעה זו למדדי המניות הקטנות. אז, בהתסכלות על מדדי היתר, ניתן לומר, שהם לא ממש הרשימו, כאשר מדד היתר-50 רשם ירידה של כ-10% ומדד היתר-120 רשם ירידה של 5.6%.
אבל לנוכח המצב בשווקים, אנחנו נסתכל היום דווקא על מניות המעו"ף
כשמסתכלים על עמודת השינוי השנתי של מניות מדד ת"א 25, רואים רק מנייה אחת צבועה בצבע הירוק, אותה מניה שסחבה את המעו"ף על גבה גם בשנה הקודמת - כי"ל.
מדד 25 המניות המובילות במשק הישראלי רשם ירידה של כ-5.5% מתחילת השנה, כאשר הוא מוטה מטה ע"י חברות וריפון (ירידה של 30%), נייס (ירידה של 20%), אידיבי פיתוח (ירידה של 18%), מכתשים אגן (ירידה של 17.3%) וקרדן אן.וי (ירידה של 16.4%).
חמשת החברות היחידות, למעט כי"ל, שהצליחו לשמור על עצמם מעל קו ה-2 אחוז מינוס, אך מתחת לקו ה-1 אחוז מינוס, הינם לאומי, אלביט מערכות, מזרחי טפחות, חברה לישראל ומניית העם - טבע.
אם מסתכלים על מדד ת"א-75 רואים כי התמונה לא שונה בהרבה ואפילו חמורה במעט. המדד רשם ירידה של 8.7% מתחילת השנה, כאשר רק 3 מניות הצליחו לרשום תשואה חיובית - בלופניקס, פרוטרום וביטוח ישיר.
מניות מדד ת"א לפי אחוז השינוי השנתי ושווי חברה (באלפי שקלים)
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
