לאומי: התנודתיות צפויה להימשך; יש לרכוש הגנות מתאימות

כלכלני לאומי: בשל משבר האשראי שפקד את העולם וצפוי להשפיע על ביצועי הפירמות ובשל מחירי השיא של חומרי הגלם, צפויה התנודתיות להמשך. כמו כן, תהליך של העלאות ריבית צפוי להעיב על שוק המניות
שי טופז |

כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.

כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי שבוע המסחר בשוק ההון המקומי התאפיין במגמה חיובית על רקע עליות השערים שנרשמו בארה"ב. עליית הריבית שהתרחשה בתחילת השבוע התקבלה באדישות יחסית ונראה כי כבר גולמה במחירים בשוק. מחזורי המסחר היו במרבית השבוע דלילים יחסית בשל היעדרותם של המשקיעים הזרים עקב חופשת חג המולד.

אתמול בבוקר (יום חמישי) פקעו אופציות המעו"ף לחודש דצמבר ברמה של 1217.22 נקודות המגלמת ירידה של כ-0.75%. בכך מסתיימת שנת 2007 עם שלוש פקיעות שליליות בלבד, עובדה הבולטת בעיקר לאור עליית מדד המעו"ף בשיעור של כ- 32% מתחילת השנה, זאת בניגוד לתשואות מתונות במרבית המדדים המובילים.

בעלי עניין מגדילים אחזקות

במהלך השבוע הגדילו מספר בעלי עניין את אחזקתם בחברות שבבעלותם. בין החברות שבלטו נציין את אלקטרה נדל"ן שהוסיפה כ-10% לערכה בעקבות רכישת מניות בהיקף של כ-4 מיליון שקל על ידי מנכ"ל החברה. בלאומי מציינים, כי רכישה זו התרחשה לאחר שמזה תקופה אספה חברת אלקו את מניות החברה. נוסיף כי החל ב- 1 בינואר תגרע מניית אלקטרה נדל"ן ממדד ת"א 100 וממדד הנדל"ן 15 בשל אי עמידתה בקריטריון אחזקות הציבור.

חברת נדל"ן נוספת שזכתה להבעת אמון השבוע היא מניית דלק נדל"ן, שנרכשה על ידי מנכ"ל החברה. על אף שהרכישה לא הייתה בהיקף גבוה, זינקה המניה בכ- 8% באותו היום. גם בפז הגדילו השבוע בעלי העניין את אחזקותיהם לאחר שבתחילת השבוע הודיעה החברה על שינוי מבני בקבוצה ופיצולה לארבע חטיבות עסקיות.

בלאומי מזכירים, כי גם ברבעון השלישי של השנה לאחר ירידות השערים החדות שנרשמו ביולי, בלטו רכישות בעלי העניין. אז, בין הרוכשים הבולטים היו אלון שהגדילה את אחזקתה בריבוע הכחול, אלקו שהגדילה אחזקות באופן משמעותי באלקטרה ואריסון שרכשה מניות נוספות בבנק הפועלים. במהלך החודשים שחלפו מאז הרכישות נרשמה עלייה בכל אחת מן המניות הללו, אם כי בהסתכלות נקודתית על יום הרכישה לעומת היום, נותרו אלו כמעט ללא שינוי.

עוד בלטה השבוע מניית טבע שרשמה ביום שני עלייה של כ- 3% במחזור ער. עליות השערים נרשמו בעקבות דיווח על השקת התרופה הגנרית לתרופת המקור הפרוטוניקס, לה מכירות שנתיות של כ- 2.5 מיליארד דולר בארה"ב. בעקבות ההשקה העלתה החברה את תחזית הרווח ל- 2007 מנתון קודם של כ- 2.2-2.3 דולר למניה לתחזית של כ- 2.34-2.36 דולר למניה.

תוכניות הבורסה לשנת 2008

הבורסה כינסה השבוע מסיבת עיתונאים לסיכום הפעילות בשנת 2007, שנה חמישית של עליות שערים שהתאפיינה בשיאים במחזורי המסחר וגיוסי ההון. בכינוס הציגה מנכ"לית הבורסה את היעדים לשנת 2008, אחד היעדים המעניינים נוגע להנפקת אופציות על מניות מעו"ף. על פי התוכנית, בשלב ראשון תנפיק הבורסה אופציות על המניות הסחירות ביותר. הנפקת האופציות היא עוד שלב בשכלול המסחר בבורסה והתאמתו לשווקים בינלאומיים, דבר שעשוי להביא לגידול במחזורי המסחר וכן למשוך משקיעים זרים לבורסה המקומית. כמו כן בוחנת הבורסה אפשרות פרסומו של מדד VIX המודד את התנודתיות בשוק האופציות ומשקף את רמת חוסר הוודאות בשוק.

המדד המשולב למצב המשק

בסוף השבוע שעבר פורסם המדד המשולב למצב המשק בחודש נובמבר אשר עלה בשיעור של 0.6%. העלייה מעידה על המשך ההתרחבות בפעילות הכלכלית, עובדה הנתמכת גם בעדכון מדדי ספטמבר ואוקטובר כלפי מעלה מנתונים קודמים של 0.4% ו- 0.6%, ל- 0.7% ו- 0.8% בהתאמה. נתוני מאקרו חיוביים במשק המקומי עשויים למתן בשנה הבאה את השפעתם של תהליך העלאת הריבית והאטת הצמיחה בעולם על שוק ההון.

עדכון מדדי הבורסה

ביום שני הקרוב, יתקיים מסחר מיוחד לקראת עדכון המדדים שיסחרו בהרכבם החדש החל מיום שלישי. על רקע הצורך של מנהלי תעודות הסל והקרנות להתכסות במניות המרכיבות את המדדים אחריהן הן עוקבות ועל רקע פעילות של ספקולנטים, צפויות המניות המחליפות את מקומן לרכז עניין.

מבט לעתיד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).