השטר הירוק מאבד מערכו, משיל 0.12% אל מול השקל
הדולר פתח את שבוע המסחר בירידה של 0.1% ונסחר ברמה של 4.12 שקל, האירו משיל 0.21% ונסחר ברמה של 5.6204 שקל.
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי המטבע הישראלי התחזק בסוף שבוע שעבר ונסחר בשיא של 12 שבועות כנגד הדולר, ציפיות השווקים להורדת ריבית הבנק המרכזי בארה"ב,ב-18 לחודש, מושכת משקיעים רבים להכנס לפוזיציות לונג על השקל. נזכיר, סטנלי פישר, נגיד הבנק המרכזי בישראל, העלה את הריבית ביום שני שעבר בפעם השניה ברציפות ברבע אחוז לרמה הנוכחית של 4.0%.
התמיכה לשטר הישראלי מגיעה מנתוני כלכלה טובים כגון מדד המחירים לצרכן אשר עלה מעל הצפי והביא ליעד האינפלציה שהציב הבנק המרכזי בין הרמות של 1%-3%. כמו כן, הצמיחה המרשימה של 6.0% בקצב השנתי, גידול מהיר בתעסוקה, עלייה בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים והתגברות ההשקעות הזרות לתוך המשק אשר הביאו לגידול ברזרבות המט"ח בישראל ביותר מ-500 מליון דולר בחודש אוגוסט לרמה של 28.835 מיליארד דולר, מאפשרות למשקיעים להאמין בשקל שעשוי אף להתחזק לרמות של 4 כנגד הדולר
ביום שישי נאמו נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש ונגיד הפדרל רזרב, בן ברננקי אשר הרגיעו את השוק הפיננסי. ג'ורג' בוש לא חשף את התוכנית שתעזור ללווים בשוק המשכנתאות המשני ותמנע את עיקול בתיהם, אך הזהיר כי עבודת הממשלה אינה אמורה לקחת אחריות על הספקולציות בשוק הפיננסי. בן ברננקי, חזר על עמדתו של נשיא ארה"ב ואמר שהבנק המרכזי אורגן לפעול בכדי להגביל את המהומה בשוק הפיננסי יחד עם זאת, הבנק לא יכול להגן על משקיעים שעשו בחירות לא מוצלחות.
היום יחול חג העבודה בארה"ב בשל כך משקיעים רבים דאגו לסגור פוזיציות ולממש רווחים בסוף השבוע ,פעולה זו בלמה את התחזקות הדולר בעולם ומול האירו בפרט, כאשר הזוג אירו/דולר לא הצליח לרדת מתחת לרמת תמיכה של 1.3620. ציפיות השוק להורדת ריבית הפד החודש לא נמוגו, השאלה היא האם הקיצוץ יהיה רבע או חצי אחוז. "הקיצוץ בריבית הפד הוא חובה, בכדי להגדיל הנזילות הפיננסית" טוען טים קלייטור, אנליסט בכיר מניו יורק. כיום ריבית הפד עומדת על רמה של 5.25%.
היום חל חג העבודה Labor Day בקנדה ואמריקה, המשקיעים יתמקדו בנתונים אשר יפורסמו מחוץ לארה"ב, כגון מדד מנהלי הרכש-ייצור (PMI) בבריטניה, בגוש האירו ושוויץ. המסחר ברובו יהיה טכני, לכן יש לשים לב במידה רבה לרמות תמיכה והתנגדות בזוגות המטבעות השונים.
זהב: החוזה העתידי על המתכת היקרה סגר את החודש בעליות שערים כאשר נסחר ב-13.8 דולרמעל הרמה בה נסחר בתחילתו של חודש אוגוסט, זאת לאור העליות בשוק המניות בארה"ב, בהסתמך על הממשלה האמריקאית אשר נותנת איתותים למשקיעים כי תשמור על כלכלת ארה"ב ותעזור למנוע את התרחבות משבר שוק המשכנתאות המשני והאשראי. היום יחול חג העבודה בארה"ב בשל כך לא יהיה ניתן לסחור בזהב כל היום.
נפט: החוזה העתידי על הזהב השחור עלה בסוף השבוע לשיא של שבועים, כשנסחר סביב הרמות של 74.45 דולר לחבית. המשקיעים המשיכו לשים לב להתקבצות הסערה באוקיאנוס האטלנטי אשר חידשה את הדאגות על נזק אפשרי באסדות קידוח הנפט אשר נמצאים רחוק מהחוף בתקופת הסופות. זאת לאחר שהמרכז הלאומי להוריקנים בארה"ב אמר ביום שישי כי גל טרופי מאורגן היטב באוקיאנוס האטלנטי נמצא 320 קילומטר מאיי Windward דרום מזרח להוואי.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
