שוב: כמעט תאונה אווירית בנתב"ג
שבוע לאחר שוועדה ציבורית קבעה כי מערכת התעופה האזרחית בישראל נמצאת במצב קשה ושוב כמעט והתרחשה תאונה אווירית בשדה התעופה בן-גוריון. מטוס של חברת התעופה הספרדית איבריה שעשה דרכו מספרד לישראל החל, מסיבה לא ברורה, להיערך לנחיתה במסלול הסגור לשיפוצים. פקחי הטיסה במגדל הפיקוח הבחינו בטעות והורו לטייס לשנות מיד כיוון ולחזור למסלול הנכון. הנחיתה התבצעה, לבסוף, בשלום ללא כל תקלה.
מנהל רשות שדות התעופה האזרחית, אודי זוהר, ערך תחקיר ראשוני של האירוע ובדק את כלל הנהלים. הוא ציין כי על פניו נראה כי מדובר בטעות של הטייס, שטעה במסלול הנחיתה. "לאורך כל תהליך הנחיתה לא נשקפה כל סכנה והכל היה בשליטה", אמר עובדיה. ביום ראשון ייערכו במשרד תחקיר מקיף בנושא.
מהתחקיר הראשוני עולה כי לטייס נאמר שעליו לנחות במסלול הפתוח, אולם הוא טעה ופנה לכיוון המסלול הסגור שנמצא בתהליכי שיפוץ. הפקחים שהבחינו בטעות הורו לטייס לתקן את הטעות ולנחות במסלול הייעודי.
האירוע הערב מצטרף לשרשרת של תקלות בטיחותיות שאירעו לאחרונה בנתב"ג, שחלקן כמעט הסתיימו בתאונות. בשבוע שעבר פירסמה ועדה ציבורית, שמונתה לבחון את בטיחות התעופה האזרחית בישראל, דוח ביניים שחשף שורה ארוכה של ליקויים ודפוסי עבודה הדורשים שינויים מבניים מיידיים.
שדה התעופה אינו עומד בסטנדרטים בינ"ל
"מערכת התעופה האזרחית בישראל דפוקה וחובה לבצע בה שינויים מיידיים", אמר יו"ר הוועדה ומפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (במיל') עמוס לפידות.
שר התחבורה, שאול מופז, התריע כי "שדה התעופה בישראל אינו עומד בסטנדרטיים הבינלאומיים".
מופז המשיך ואמר כי הוא רואה קריסה בחלק מהמערכות. "עלינו להציב על סדר היום הלאומי שלנו נושאים הנוגעים לחיי אזרחים. מדינת ישראל לא נמצאת בסטנדרטים הבינלאומיים בתשתיות ובטכנולוגיה בכל הקשור לתעופה אזרחית".
בחודש פברואר השנה נמנעה ברגע האחרון התנגשות בין שני מטוסים של חברות איבריה ואל-על. מסיבה כלשהי סטה מטוס איבריה מנתיבו והחל לנוע ולהנמיך גובה, תוך שהוא חודר לנתיב הנחיתה של מטוס אל-על, שהיה בשלב האחרון של הנחיתה.
מחקירת האירוע עלה כי מי שהבחין ראשון בהתקרבות המסוכנת היה הטייס של מטוס אל-על. הוא התריע בפני הפקחים, ואז מגדל הפיקוח הכריז על נוהל בטיחות חמור. במגדל הפיקוח קראו לשני המטוסים לפנות לנתיבי טיסה אחרים, כאשר מטוס אל-על הופנה לכיוון צפון מערב ומטוסה של חברת איבריה הונחה לנוע לכיוון הנגדי.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
