שוב: כמעט תאונה אווירית בנתב"ג
שבוע לאחר שוועדה ציבורית קבעה כי מערכת התעופה האזרחית בישראל נמצאת במצב קשה ושוב כמעט והתרחשה תאונה אווירית בשדה התעופה בן-גוריון. מטוס של חברת התעופה הספרדית איבריה שעשה דרכו מספרד לישראל החל, מסיבה לא ברורה, להיערך לנחיתה במסלול הסגור לשיפוצים. פקחי הטיסה במגדל הפיקוח הבחינו בטעות והורו לטייס לשנות מיד כיוון ולחזור למסלול הנכון. הנחיתה התבצעה, לבסוף, בשלום ללא כל תקלה.
מנהל רשות שדות התעופה האזרחית, אודי זוהר, ערך תחקיר ראשוני של האירוע ובדק את כלל הנהלים. הוא ציין כי על פניו נראה כי מדובר בטעות של הטייס, שטעה במסלול הנחיתה. "לאורך כל תהליך הנחיתה לא נשקפה כל סכנה והכל היה בשליטה", אמר עובדיה. ביום ראשון ייערכו במשרד תחקיר מקיף בנושא.
מהתחקיר הראשוני עולה כי לטייס נאמר שעליו לנחות במסלול הפתוח, אולם הוא טעה ופנה לכיוון המסלול הסגור שנמצא בתהליכי שיפוץ. הפקחים שהבחינו בטעות הורו לטייס לתקן את הטעות ולנחות במסלול הייעודי.
האירוע הערב מצטרף לשרשרת של תקלות בטיחותיות שאירעו לאחרונה בנתב"ג, שחלקן כמעט הסתיימו בתאונות. בשבוע שעבר פירסמה ועדה ציבורית, שמונתה לבחון את בטיחות התעופה האזרחית בישראל, דוח ביניים שחשף שורה ארוכה של ליקויים ודפוסי עבודה הדורשים שינויים מבניים מיידיים.
שדה התעופה אינו עומד בסטנדרטים בינ"ל
"מערכת התעופה האזרחית בישראל דפוקה וחובה לבצע בה שינויים מיידיים", אמר יו"ר הוועדה ומפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (במיל') עמוס לפידות.
שר התחבורה, שאול מופז, התריע כי "שדה התעופה בישראל אינו עומד בסטנדרטיים הבינלאומיים".
מופז המשיך ואמר כי הוא רואה קריסה בחלק מהמערכות. "עלינו להציב על סדר היום הלאומי שלנו נושאים הנוגעים לחיי אזרחים. מדינת ישראל לא נמצאת בסטנדרטים הבינלאומיים בתשתיות ובטכנולוגיה בכל הקשור לתעופה אזרחית".
בחודש פברואר השנה נמנעה ברגע האחרון התנגשות בין שני מטוסים של חברות איבריה ואל-על. מסיבה כלשהי סטה מטוס איבריה מנתיבו והחל לנוע ולהנמיך גובה, תוך שהוא חודר לנתיב הנחיתה של מטוס אל-על, שהיה בשלב האחרון של הנחיתה.
מחקירת האירוע עלה כי מי שהבחין ראשון בהתקרבות המסוכנת היה הטייס של מטוס אל-על. הוא התריע בפני הפקחים, ואז מגדל הפיקוח הכריז על נוהל בטיחות חמור. במגדל הפיקוח קראו לשני המטוסים לפנות לנתיבי טיסה אחרים, כאשר מטוס אל-על הופנה לכיוון צפון מערב ומטוסה של חברת איבריה הונחה לנוע לכיוון הנגדי.

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.