סיאלו הגישה בקשה לפטנט למכשיר לגילוי סרטן בחלל הפה

מדובר במכשיר אותו פיתחה החברה המסוגל לאבחן סרטן בחלל הפה באמצעות תמונה מיקרוסקופית
סיון איזסקו |

סיאלו מרחיבה את ההגנה הפטנטית על טכנולוגיה ומוצר ייחודיים שלה ולצורך זה הגישה בקשה בינלאומית (PCT) וזאת המשך לרישום פטנט באותו העניין שהוגש לפני שנה. בהנחה שהבקשה תאושר, היא תספק הגנה על המוצר במדינות אירופה בהן ירםשם פטנט לגבי המוצר.

איציק הניג, מנכ"ל סיאלו מוסר כי החברה השלימה פיתוח אב טיפוס של שיטה ומכשור ייעודי לאבחון סרטן ונגעים אחרים בריריות ללא צורך בלקיחת ביופסיה, באמצאות תמונה מקרוסקופית. החברה שוקדת על פיתוח תוכנה לאבחון תאים סרטניים ושיטות צביעה מיוחדות לאבחון נגעים ותאים סרטניים וכן פיתוח ציוד חד פעמי הכולל ידית מיוחדת לייצוב התמונה המקרוסקופית.

על פי סטטיסטיקה הלקוחה מ- American Cancer Society סרטן באזור הפה מאובחן בכ- 30,000 חולים כל שנה וכ- 7,000 חולים מתים כל שנה בארה"ב. אחת הבעיות החמורות בסרטן באזור הפה היא אבחון מאוחר של המחלה, דבר המקטין משמעותית את סיכוי השרידות. סרטן חלל הפה הוא התשיעי בשכיחותו בבני אדם. פחות מ-60% מהחולים בו ישרדו יותר מ-5 שנים ו-40% מהחולים ישרדו 10 שנים.

לפי מאמר מערכת בירחון Nexus בעיה באבחון סרטן באזור הפה קיימת כיום מכיוון שכ- 10% מהאוכלוסיה סובלת מאבנורמליות בריריות באזור הפה, רוב האזורים הללו אינם סרטנים אך יתכן שהם קדם-סרטנים. האבחון כיום מתבצע ע"י ביופסיה מודרכת בחינה ויזואלית. תהליך זה הוא יקר ולא ניתן לבצע אותו על אוכלוסיה גדולה שכזו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.