רישום כלי רכב בבעלות תאגיד על שמו של המשתמש ברכב

להלן עדכון על הבהרה חדשה של עו"ד משה מזרחי היועץ המשפטי לרשות המיסים מיום 13 ביוני,
עו"ד לילך דניאל |

להלן עדכון על הבהרה חדשה של עו"ד משה מזרחי היועץ המשפטי לרשות המיסים מיום 13 ביוני, העוסקת ברישום כלי רכב במרשם משרד הרישוי. ההוראה למעשה משנה את המצב הקיים מזה כ-14 שנים לפיו ניתן לרשום כלי רכב בבעלות תאגיד על שמו של הנהג המשתמש ברכב. לפי הצעתו של עו"ד מזרחי, רשות המסים לא תכיר ברכב בבעלות תאגיד במידה ולא נרשם על שמו במשרד הרישוי.

לדברי היועץ המשפטי לרשות המיסים, לא קיימת בעיה משפטית עם ההוראה הקודמת אלא שמטרת ההנחיה החדשה הינה כי לא תינתן עוד לתאגיד האפשרות לטעון בפני רשות המיסים כי כלי הרכב הוא בבעלותו אם במרשמי משרד הרישוי כלי הרכב אינו רשום על שמו.

למרות שמזה שנים מתקיימות התייעצויות עם לשכת רו"ח לפני שינוי של הוראה קבועה כגון זו, הרי שההוראה נקבעה הפעם ללא דיונים עם הלשכה.

לשכת רואי חשבון בישראל הפיצה חוזר בנושא ממנו עולה, כי לשכת רו"ח מתנגדת לשינוי החד צדדי.

מר עופר מנירב, יו"ר ועדת המסים והקשר עם רשויות המסים, ביקש במכתב למנהל רשות המסים, יהודה נסרדישי, לזמן דיון דחוף בהשתתפות הלשכה בנושא זה, עוד לפני שההנחיה תיכנס לתוקף (ב-1.09.07) ולחילופין להתלות את תוקפה עד שימוצו הדיונים בינינו בנושא.

עניינית, עמדת הלשכה היא שהנחיה של יועץ משפטי אינה גוברת על דיני הקניין ו/או מונעת אפשרות מנישום להעלות טענות עובדתיות משפטיות!

מנירב מוסיף במכתבו כי גם ללא תוספת זו ו/או לאחר ביטולה (היה ואכן תבוטל) יכול ורשאי התאגיד, כאמור לעיל, להמשיך ולטעון כי הרכב שייך לתאגיד, כאשר הרכב נרכש על ידי התאגיד ומופיע בספריו וזאת גם ללא הרישום במשרד הרישוי.

להלן הנחיית עו"ד משה מזרחי, כפי שהגיעה ללשכת רואי חשבון לפני מספר ימים.

הנדון: רישום כלי רכב במרשם משרד הרישוי

בעקבות בחינה מחודשת של תוספת מס' 1 לה"ב 90/6 (מיום 2.8.93), הנני להבהיר כדלקמן:

1. ביום 2.8.93 פורסמה תוספת מס' 1 להוראת ביצוע 90/6 המאפשרת לפקיד השומה לראות תאגיד כבעליו של כלי רכב הרשום בספרי התאגיד, וזאת חרף רישומו במשרד הרישוי על שם בעל המניות בתאגיד ו/או על שם מנהל בתאגיד.

2. כתנאי ליישום ההוראה, חוייבו התאגיד ובעל המניות ו/או המנהל אשר הרכב רשום על שמו להצהיר כי הבעלות הקניינית ברכב הינה של התאגיד.

3. ההוראה האמורה נועדה להתחקות אחר בעליו האמיתי של כלי הרכב, ולאפשר לו לתבוע הוצאות בגין הרכב. נוהל זה נולד, ככל הנראה, בעקבות הנוהג בשוק לרשום כלי רכב על שם אדם פרטי על מנת למנוע את ירידת הערך הנובעת מהיות כלי הרכב בשימושו של תאגיד.

4. מבחינה משפטית ההוראה נסמכת על סעיף 2 לחוק המיטלטלין, התשל"א-1971, לפיה הבעלות במיטלטלין היא הזכות להחזיק ולהשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה (ואינה דורשת רישום, כפי שנדרש לגבי בעלות במקרקעין) וכן על סעיף 33 לחוק המכר, התשכ"ח-1968 הקובע כי הבעלות במיטלטלין עוברת במסירת הממכר לרוכש ואינה טעונה רישום כלשהו.

5. עם זאת תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (ראו תקנות 271 ותקנה 300) מחייבות רישומו של כלי רכב ובעליו במרשם רשות הרישוי.

6. הפסיקה אשר התלבטה במעמדו של הרישום במרשם רשות הרישוי קבעה (ע"א 492/64 לוי נ' וייס (פ"ד יט(1) 587), ע"א 299/74 גולומב נ' גודפריד (פ"ד כ"ט(2) 837) וכו') כי לרישום במרשמי רשות הרישוי ערך דקלרטיבי (הצהרתי) ולא קונסטיטוטיבי (יוצר). יחד עם זאת, ולמרות הגדרתו כדקלרטיבי בלבד, ראתה הפסיקה חשיבות רבה ברישום במרשמי רשות הרישוי, שכן הציבור הרחב (וכן רשויות שונות) מסתמכות על הרישום לצורך מעקב אחר הבעלות ברכב, עיקולים ושיעבודים הרשומים על כלי הרכב וכו'.

ולעניין זה יפים דברי ביהמ"ש העליון ברע"א 5379/95 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' בנק דיסקונט בע"מ (פ"ד נ"א(4) 464):

"גם אם אין הרישום קונסטיטוטיבי אין חולק על חשיבותו. הרישום יוצר מאגר מידע בידי רשות, עליו מסתמכים רוכשי רכב כדי לוודא בעלות של המוכר ברכב הנמכר בטרם ירכשוהו. עיקולים ושעבודים נרשמים על הרכב במשרד הרישוי ומתאפשר מעקב אחר חובות של בעלי כלי הרכב והחלפת הבעלות בהם... לפיכך, גם אם אין הרישום בגדר אקט קונסטיטוטיבי אלא דקלרטיבי, חשיבותו רבה ולרישום העברת בעלות ברכב מוקנה מעמד מיוחד שאין להעברתם של מטלטלים אחרים וראוי שהרשויות המוסמכות תיתנה את הדעת לנושא זה המצריך בדיקה והסדר."

7. כאמור נסמכה התוספת הראשונה להוראת הביצוע 90/6 על היותו של הרישום דקלרטיבי ולא קונסטיטוטיבי ועל כן אפשרה לתאגיד לטעון כי יש לייחס את ההוצאה לתאגיד הגם שכלי הרכב רשום במרשם רשות הרישוי על שם בעל המניות או המנהל.

8. אף שיש בסיס משפטי לגישה שננקטה בהוראה שבתוספת הנ"ל, הרי לנוכח עמדת בית המשפט העליון בפרשת סהר הנ"ל ולמטרות תקינות מנהלית, הגעתי לכלל החלטה כי יש לבטל את התוספת הנ"ל, כך שלא תינתן עוד לתאגיד האפשרות לטעון בפני רשות המיסים כי כלי הרכב הוא בבעלותו אם במרשמי רשות הרישוי כלי הרכב אינו רשום על שמו.

9. בהיות החלטתי משנה נוהג שרווח במשך מספר שנים, ולאור טענה אפשרית של הציבור בדבר הסתמכות על נוהג זה, השינוי יחול רק מעתה ואילך. דהיינו, החלטתי זו תהיה בת תוקף לגבי כלי רכב אשר יירכשו ע"י תאגידים החל מיום 1.9.07. רכב אשר יירכש ממועד זה ואילך, ייחשב כרכב התאגיד רק אם יוכח (באמצעות הצגת רישיון הרכב) כי הרכב רשום במרשמי רשות הרישוי ע"ש התאגיד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

קרדיט ורד פרקשקרדיט ורד פרקש

תובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים

מעל מיליון לקוחות היו זכאים להטבה ששווה כסף מזומן, אך כמעט מחצית מהם כלל לא השתתפו; חלק העדיפו מענק של 100 שקלים על פני מניות בשווי גבוה יותר וללא עמלות, עדות להעדפת ודאות על פני פוטנציאל; הפערים בין צעירים למבוגרים ובין נשים לגברים משרטטים את דמותו של ה"ישראלי הממוצע"

תמיר חכמוף |

בנק הפועלים פועלים -1.67%   חילק אתמול מאות אלפי מניות ללקוחותיו במהלך ראשון מסוגו בישראל. מעבר לאירוע הסמלי, הנתונים מהחלוקה מספקים הצצה ייחודית להרגלי החיסכון וההשקעה של הישראלי הממוצע.

אדישות מפתיעה

בישראל יש אמרה של "נותנים לך - תיקח", לכן האדישות שעולה מהנתונים של הבנק דיי מפתיעים. מעל מיליון לקוחות היו זכאים לקבל את ההטבה, אך בפועל פחות מ-600 אלף לקוחות (כ-593 אלף לקוחות המחזיקים בכ-440 אלף חשבונות) בחרו באחת מהאפשרויות לקבלת ההטבה שחילק הפועלים. כלומר, כמעט מחצית כלל לא טרחו להצביע או אפילו לבדוק מה מוצע להם. זה מלמד על פער גדול בין הציבור לבין העולם הפיננסי, גם כשהבנק מציע כסף או מניות בחינם, רבים מעדיפים להתעלם. אפשר לקרוא לזה ריחוק מהבנק, חוסר מודעות או פשוט אדישות, אבל התוצאה היא שחלק גדול מהלקוחות ויתר על הטבה ממשית מבלי להתעניין.

שנאת הסיכון

הבחירה במענק הכספי של 100 שקלים, על פני מניות בשווי גבוה יותר, המוערך בכ-124.5 שקל ביום ההטבה, ממחישה עד כמה חלק בציבור מעדיף ודאות על פני פוטנציאל. רבים מהלקוחות ויתרו על ערך עודף מיידי, פשוט מפני שהכסף המזומן נראה להם "בטוח יותר". גם כשהבורסה מציעה נזילות מלאה, חוסר ההבנה או החשש מהלא נודע מובילים לחירות כלכלית מוגבלת, הציבור מוכן להפסיד כדי להרגיש שקט נפשי. חלק מהלקוחות ויתרו על רווח מיידי, למרות שהמניות ניתנו ללא עמלות, ללא דמי משמורת וללא אירוע מס, כלומר הטבה נטו לחשבון.

חשיפה ראשונה לשוק ההון?

כ-60% מהלקוחות שבחרו במניות לא החזיקו קודם לכן ניירות ערך בחשבון הבנק. מצד אחד, מדובר במהלך שפתח את הדלת לעשרות אלפי משקי בית שלא היו מחוברים כלל לשוק ההון. מצד שני, ייתכן שהנתון הזה משקף גם תופעה אחרת. הרבה ישראלים שמבינים בהשקעות כבר מזמן לא עושים זאת דרך הבנקים, אלא דרך בתי השקעות חיצוניים שמציעים עמלות נמוכות יותר. כך או כך, מדובר בתזכורת לפערים גדולים מאוד בגישה להשקעות.

פער גילאים מובהק

בפילוח גילאים נחשף פער משמעותי, כאשר רק 58% מהצעירים בני 18-25 בחרו במניות, לעומת 70% בקבוצת גילאי 46-55. זה לא בהכרח "שנאת בורסה", אלא יותר תחושת ריחוק וחוסר עניין אצל הצעירים, שעוסקים פחות בחיסכון והשקעות לטווח ארוך ויותר בבזבוזים של כאן ועכשיו. האבסורד הוא שהבורסה היא כלי שמאפשר נזילות כמעט יומיומית, ושווי ההטבה שהתקבל מהמניות גבוה מזה שהתקבל במענק החד פעמי בגובה 100 שקל. מנגד, ככל שהגיל עולה, כך גדלה המוכנות לבחור באפיק שמסמל השקעה, גם אם מדובר במתנה קטנה. התמונה שעולה היא של דור צעיר שנשאר קרוב יותר למזומן, לעומת דור מבוגר יותר שכבר מבין את החשיבות שבהשקעות.