שוקי הסחורות: במוקד הפעם - חיטה וזהב
מה חדש בשוקי הסחורות? בפעם שעברה עשו כותרות העופרת והסויה. בשבוע האחרון משכו את תשומת לב המשקיעים שתי סחורות נוספות. בסקירה הבאה תמצאו מידע על הכוכבים החדשים בעולם הסחורות: חיטה וזהב. חשוב לציין שמטרת המאמר היא לספק לקורא מידע על הסחורות, אך אין לראות בו המלצה לקנייה או למכירה. חיטה בשבועות האחרונים אנו עדים למאבק של בעלי המאפיות להעלות את מחיר הלחם האחיד בגלל ההפסדים שהם סופגים עקב העלייה במחיר הקמח. כעת הושגה פשרה לייקור הלחם האחיד ב-12.5%, לאחר שכבר נעלם כמעט לגמרי ממדפי המרכולים. קמח כידוע הוא תוצר של חיטה, ומחירי החיטה בשוקי הסחורות הרקיעו שחקים בשבועות האחרונים. ב-29 ביוני 2007 הגיע מחיר חוזה עתידי לחיטה לחודש ספטמבר בבורסת הסחורות של שיקגו (CBOT) לשיא של כל הזמנים: 6.50 דולר לבושל (בושל חיטה - 60 פאונד או 27.2 ק"ג), מאז ירד במקצת מחיר החוזה ונסגר ביום שישי האחרון ב-6.18 דולר לבושל, תיקון של 4.9%; אך מתחילת השנה עלה מחיר החיטה ב-24%, ומתחילת שנת 2005 עלה מחיר החיטה ב-102%. מלאי החיטה העולמי צפוי לרדת לפני הקציר של השנה הבאה לרמתו הנמוכה ביותר מאז שנת 1982, ואילו הביקוש העולמי לחיטה נמצא במגמת עלייה. נזק רב נגרם לגידולי החיטה בארצות הברית בחורף שעבר בגלל קרה, הנזק ליבולים נעמד ב-300 מיליון בושל כמות השווה ל-23% מכמות היבולים בחורף הקודם. הנזק נגרם לגידולים במדינות ארקנסו, מיסורי, אילינוי, אינדיאנה וקנזס. גידולי החיטה נפגעו גם באוקראינה ובאוסטרליה כתוצאה מבצורת. ההזמנות ליבוא חיטה, מארצות הברית יצואנית החיטה מספר אחת בעולם, גדלו ב-39% בהשוואה להזמנות בשנה שעברה. בשבוע האחרון קנו מצרים, יפן וטייוואן מארצות הברית בסך הכול 460 אלף טון חיטה. סוריה ביטלה לאחרונה יצוא של 400,000 טון חיטה שכבר נמכרה למצרים, לעיראק ולאיטליה בגלל הידלדלות היבולים שם, דבר שיגרום להגדלת הביקוש לחיטה מארצות הברית. ייצור החיטה בעולם בשנת 2005 הסתכם בכ-620 מיליון טון; ארצות האיחוד האירופי ייצרו 20% מכמות זו, סין – 16%, הודו – 12%, ארצות הברית – 9% ורוסיה – 8%. צריכת החיטה בעולם בשנת 2005 הסתכמה בכ-622 מיליון טון; ארצות האיחוד האירופי צרכו 19% מכמות זו, סין – 16%, הודו – 12%, רוסיה – 6% וארצות הברית – 5%. הייצוא העולמי של חיטה בשנת 2005 הסתכם בכ-112 מיליון טון; ארצות הברית ייצאה 24% מכמות זו, אוסטרליה – 16%, קנדה – 14%, ארצות האיחוד האירופי – 13%, רוסיה – 9% וארגנטינה – 7%. היבואניות העיקריות של חיטה היו מצרים, ברזיל, יפן, אלג'יריה, אינדונזיה, עיראק, דרום קוריאה, ניגריה ומקסיקו. זהב בשבועות האחרונים החל לעלות גם מחיר הזהב: מחיר חוזה עתידי לזהב לחודש אוגוסט בבורסת הסחורות של ניו יורק (NYMEX) הגיע ביום שישי שעבר ל-683.8 דולר לאונקיה (אונקיה טרוי – 31.1 גרם), ומתחילת חודש יולי עלה מחיר החוזה ב-5.30%. זאת לאחר שמחיר הזהב ירד מ-698 דולר לאונקיה ב-20 באפריל 2007 ל-643 דולר ב-27 ביוני, ירידה של 7.9%. מחיר הזהב הגבוה בכל הזמנים נרשם ב-18 בינואר 1980, בתקופת האינפלציה הגבוהה בארצות הברית, והיה 923 דולר לאונקיה. לאחר מכן ירד מחיר הזהב עד לשפל של 255 דולר לאונקיה ב-27 באוגוסט 1999, ירידה נומינלית של 72%, מאז שב מחיר הזהב לעלות עד לערכיו כיום. אפשר לתלות את העלייה במחיר הזהב בכך שהדולר נחלש והוא מאבד מערכו מול האירו כבר שישה שבועות רצופים. מחיר הזהב נע לרוב בכיוון הפוך למחיר הדולר. בשנים האחרונות הצליחו להגביל את העלייה במחיר הזהב כשבנקים חשובים במדינות שונות מכרו את מלאי הזהב שלהם. בספטמבר 2004 נחתם הסכם לחמש שנים המגביל את מכירת הזהב של הבנקים המרכזיים ל-500 טון לשנה. המוכרים הפוטנציאלים כיום הם גרמניה, צרפת, שוויץ, ספרד ואולי גם איטליה. ב-14 ליוני 2007 הודיע הבנק המרכזי של שוויץ על כוונתו למכור 250 טון בשנתיים הבאות. יש גם דיווחים שקרן המטבע העולמית שוקלת למכור זהב במטרה להקל על חובותיהן של כמה מדינות עניות. הבנקים המרכזיים בכמה מדינות מחזיקים מלאי זהב של 30,733 טון, כמות היכולה להספיק לצריכה העולמית השנתית במשך קרוב לעשר שנים. ארצות הברית מחזיקה במלאי הגדול ביותר, 8,135 טון. תפוקת הזהב ממכרות בשנת 2006 ירדה ב-3% בהשוואה לשנת 2005 לערך הנמוך ביותר שלה בעשר השנים האחרונות. הביקוש לזהב ברבעון הראשון לשנת 2007 גדל ב-4% בהשוואה לשנת 2006 והסתכם ב-832 טון. ממשלת דרום אפריקה, מפיקת הזהב הגדולה בעולם, דיווחה שתפוקת הזהב שלה בשנת 2005 הייתה הנמוכה ביותר מאז שנת 1923, 296.3 טון. תפוקת הזהב העולמית ממכרות בשנת 2005 הסתכמה ב-2,519 טון: דרום אפריקה הפיקה 11.8% מכמות זו, אוסטרליה וארצות הברית – 10.0% כל אחת, סין – 8.9%, פרו – 8.2%, רוסיה – 7.0%, אינדונזיה – 6.6%, וקנדה – 4.7%. הצריכה העולמית של זהב בשנת 2005 הסתכמה ב-3,280 טון, הודו צרכה 21.2% מכמות זו, טורקיה – 9.2%, איטליה – 8.7%, סין – 7.8%, ארצות הברית – 6.7%, יפן – 5.1% וערב הסעודית – 3.8%. השימוש העיקרי של זהב הוא לתכשיטים, 67% מכלל השימוש, בעיקר בתערובת עם מתכות אחרות כמו כסף ונחושת. שימוש נוסף הוא למוצרי אלקטרוניקה – 7% – בגלל המוליכות המעולה של הזהב והעמידות שלו בפני קורוזיה. שימושים נוספים: לרפואת שיניים – 2%, למטבעות ולמדליות– 4%, למטילי זהב – 6%, לשימושים תעשייתיים אחרים – 2%, לגידור של יצרנים – 3% ולצרכי השקעה – 9%. השינויים במחירי הסחורות העיקריות בשבוע האחרון: סחורות שמחירם עלה: סוכר – 4.4%, קפה – 3.9%, נחושת – 3.1%, נפט גולמי – 2.5%, זהב – 2.6%, כסף – 2.2% וקקאו – 1.2%. סחורות שמחירם ירד: תירס – -10.3%, כותנה – -8.3%, סויה – -7.8%, גז טבעי – -3.2%, בנזין – -2.2% וחיטה – -0.7%. עד כאן חדשות הסחורות של השבוע האחרון, בשבוע הבא בוודאי צפויות הפתעות נוספות. *מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה. *הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של חיטה, זהב או כל סחורה אחרת.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.