'אסירים זוכים ל'מחירי סוף עונה', זה יותר מדי'
שופטי בג"ץ דנו היום בעתירה נגד שחרורם של 256 אסירי הפת"ח שנקבע למחר בבוקר, בעקבות הבטחתו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לחזק את אבו-מאזן. "אין חוק כזה, ולממשלה אין דריסת רגל בכל מה שקשור לאסירים שהורשעו", טענו העותרים, נציגי ארגון אלמגור, בפני בג"ץ. "מה שהרשות השופטת גוזרת - הממשלה לא יכולה לשנות. העניין פה הוא משפטי נטו". החלטת בג"ץ בנושא צפויה להינתן מאוחר יותר הערב.
לדברי עו"ד נפתלי ורצברגר, המייצג את אלמגור בבג"ץ, מדובר במחווה מדינית שאין לה מקום, לאור החלטת בית המשפט בעבר לשפוט את האסירים הללו. "אנו טוענים שהשימוש באסירים שנשפטו בבית המשפט ונכלאו – זה לא שימוש לגיטימי", אמר במהלך הדיון. "הרעיון שאסירים, בגלל שהם שייכים לפת"ח, זוכים למחירי סוף עונה כאלה – זה יותר מדי".
ורצברגר הוסיף: "אם בעבר מדובר היה על שחרורים שהם כתוצאה ממשא ומתן מדיני שיצר את לוח הזמנים, במקרה שלנו אין זה. כל מה שיש כאן זו מחווה חד-צדדית שממשלת ישראל מבקשת לבצע. כאשר יש מחווה מהסוג הזה, אז לוח הזמנים צריך להיות כזה שמאפשר ביקורת ציבורית, משפטית אפקטיבית".
ורצברגר התייחס לעובדה שרשימת האסירים המועמדים לשחרור פורסמה על ידי שירות בתי הסוהר רק כ-48 שעות לפני מועד השחרור. בארגון אלמגור החלו, מאז פורסמה הרשימה, לעבור על השמות אחד אחד, אולם בפני שופטי בג"ץ טענו הזמן הקצר לא מאפשר להם לעבור באופן יסודי על כל שם, ודרשו להוציא צו ביניים שיעכב את השחרור. נציג המדינה בדיון טען כי מדובר בזמן סביר.
בארגון אלמגור התייחסו גם לעובדה שמי שחותם את רשימת האסירים הוא סגן ארגון החזית העממית בשטחים, מחמוד עלי אבו-מלוח. "זה איש בכיר שנידון לשבע שנים, ובית המשפט דן אותו לדין חמור בגלל העמדה הפיקודית הבכירה שלו", טענו בבג"ץ. "הוא עמד מאחורי אותם אנשים שביצעו מעשי רצח שנים רבות. אי אפשר לקבל את זה ולעצום עיניים ולומר שזה מעשה מדיני. הנזק לנורמות של חוק ומדינת חוק הוא נזק בלתי הפיך".
בתגובה לטענת ארגון אלמגור, על כך שחלק מהאסירים המופיעים ברשימה שוחררו כבר בפעמים קודמות וחזרו לסורם, אמרה נציגת הפרקליטות: "העניין הוא מדיני. שאלת החזרה היא חלק ממכלול השיקולים. הממשלה לוקחת סיכון מתוך מטרה להשיג את החיזוק של הגורמים וקידום שלהם במלחמה בטרור".
מנכ"ל הארגון, מאיר אינדור, אמר בתום דיון כי "אולמרט יכול להרשות לעצמו להיות 'לארג'' ולהצהיר שהוא לוקח סיכון. הוא נדיב מאוד כי לא הוא ישלם את המחיר על השחרור. את המחיר של הרפתקאות מכירת החיסול לפלשתינים ישלמו לא אולמרט, שריו ובני ביתם אשר מוגנים 24 שעות ביממה, אלא הציבור הרחב. כמו ש-179 משפחות שילמו בחמש השנים האחרונות, שיקיריהן נרצחו על ידי מחבלים ששוחררו במחוות כאלה בעבר".
גם ח"כ סעיד נפאע (בל"ד) התייחס בצהריים לשחרור הצפוי ואמר כי האסירים שישוחררו מחר אינם מחבלים או טרוריסטים, כי אם "לוחמי חופש". "מי שנאבק בכיבוש נאבק למען חירותו, והוא אינו טרוריסט", אמר ח"כ נפאע.
שלשום אישרה ועדת השרים לענייני אסירים את רשימת 250 האסירים הפלשתינים שצפויים להשתחרר מחר, כפי שהבטיח ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ליו"ר הרשות הפלשתינית, אבו-מאזן. כפי שפורסם בשבועות האחרונים, אין ברשימת האסירים שישוחררו "מחבלים כבדים עם דם על ידיהם". עם זאת, כל האסירים שישוחררו עסקו בצורה ישירה או עקיפה בפעולות טרור שונות.
שחרור האסירים יתבצע כמחווה של אולמרט לחיזוק שלטון הממשלה המתונה שמינה אבו-מאזן בגדה, כאשר כ-85 אחוזים מהאסירים שצפויים לשוב לביתם הם אנשי תנועת הפת"ח שבראשה הוא עומד. 139 מאסירי הפת"ח שישוחררו בסוף השבוע היו מיועדים ממילא להשתחרר במהלך השנה הקרובה.
יעקב גלנטי, דוברו של ראש הממשלה, הדגיש כי אף אחד מאותם אסירים שישוחררו לא יהיה מחמאס. לדבריו, האסירים שישוחררו יחתמו על מסמך בו הם מתחייבים לוותר על פעולות האלימות. אלמלא יעשו כן, הדגיש גלנטי, הם יעמדו בעתיד בפני עונשי מאסר חמורים יותר.
אישור רשימת האסירים בא לאחר שלפני כשבוע וחצי פסל אולמרט את הרכב רשימת המיועדים לשחרור שגיבשו השב"כ ומשרד המשפטים. בהצבעה שנערכה בישיבת הממשלה תמכו אז השרים בהצעה העקרונית לשחרר 250 אסירי פת"ח "ללא דם על הידיים" הכלואים בישראל.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
