'אסירים זוכים ל'מחירי סוף עונה', זה יותר מדי'
שופטי בג"ץ דנו היום בעתירה נגד שחרורם של 256 אסירי הפת"ח שנקבע למחר בבוקר, בעקבות הבטחתו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לחזק את אבו-מאזן. "אין חוק כזה, ולממשלה אין דריסת רגל בכל מה שקשור לאסירים שהורשעו", טענו העותרים, נציגי ארגון אלמגור, בפני בג"ץ. "מה שהרשות השופטת גוזרת - הממשלה לא יכולה לשנות. העניין פה הוא משפטי נטו". החלטת בג"ץ בנושא צפויה להינתן מאוחר יותר הערב.
לדברי עו"ד נפתלי ורצברגר, המייצג את אלמגור בבג"ץ, מדובר במחווה מדינית שאין לה מקום, לאור החלטת בית המשפט בעבר לשפוט את האסירים הללו. "אנו טוענים שהשימוש באסירים שנשפטו בבית המשפט ונכלאו – זה לא שימוש לגיטימי", אמר במהלך הדיון. "הרעיון שאסירים, בגלל שהם שייכים לפת"ח, זוכים למחירי סוף עונה כאלה – זה יותר מדי".
ורצברגר הוסיף: "אם בעבר מדובר היה על שחרורים שהם כתוצאה ממשא ומתן מדיני שיצר את לוח הזמנים, במקרה שלנו אין זה. כל מה שיש כאן זו מחווה חד-צדדית שממשלת ישראל מבקשת לבצע. כאשר יש מחווה מהסוג הזה, אז לוח הזמנים צריך להיות כזה שמאפשר ביקורת ציבורית, משפטית אפקטיבית".
ורצברגר התייחס לעובדה שרשימת האסירים המועמדים לשחרור פורסמה על ידי שירות בתי הסוהר רק כ-48 שעות לפני מועד השחרור. בארגון אלמגור החלו, מאז פורסמה הרשימה, לעבור על השמות אחד אחד, אולם בפני שופטי בג"ץ טענו הזמן הקצר לא מאפשר להם לעבור באופן יסודי על כל שם, ודרשו להוציא צו ביניים שיעכב את השחרור. נציג המדינה בדיון טען כי מדובר בזמן סביר.
בארגון אלמגור התייחסו גם לעובדה שמי שחותם את רשימת האסירים הוא סגן ארגון החזית העממית בשטחים, מחמוד עלי אבו-מלוח. "זה איש בכיר שנידון לשבע שנים, ובית המשפט דן אותו לדין חמור בגלל העמדה הפיקודית הבכירה שלו", טענו בבג"ץ. "הוא עמד מאחורי אותם אנשים שביצעו מעשי רצח שנים רבות. אי אפשר לקבל את זה ולעצום עיניים ולומר שזה מעשה מדיני. הנזק לנורמות של חוק ומדינת חוק הוא נזק בלתי הפיך".
בתגובה לטענת ארגון אלמגור, על כך שחלק מהאסירים המופיעים ברשימה שוחררו כבר בפעמים קודמות וחזרו לסורם, אמרה נציגת הפרקליטות: "העניין הוא מדיני. שאלת החזרה היא חלק ממכלול השיקולים. הממשלה לוקחת סיכון מתוך מטרה להשיג את החיזוק של הגורמים וקידום שלהם במלחמה בטרור".
מנכ"ל הארגון, מאיר אינדור, אמר בתום דיון כי "אולמרט יכול להרשות לעצמו להיות 'לארג'' ולהצהיר שהוא לוקח סיכון. הוא נדיב מאוד כי לא הוא ישלם את המחיר על השחרור. את המחיר של הרפתקאות מכירת החיסול לפלשתינים ישלמו לא אולמרט, שריו ובני ביתם אשר מוגנים 24 שעות ביממה, אלא הציבור הרחב. כמו ש-179 משפחות שילמו בחמש השנים האחרונות, שיקיריהן נרצחו על ידי מחבלים ששוחררו במחוות כאלה בעבר".
גם ח"כ סעיד נפאע (בל"ד) התייחס בצהריים לשחרור הצפוי ואמר כי האסירים שישוחררו מחר אינם מחבלים או טרוריסטים, כי אם "לוחמי חופש". "מי שנאבק בכיבוש נאבק למען חירותו, והוא אינו טרוריסט", אמר ח"כ נפאע.
שלשום אישרה ועדת השרים לענייני אסירים את רשימת 250 האסירים הפלשתינים שצפויים להשתחרר מחר, כפי שהבטיח ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ליו"ר הרשות הפלשתינית, אבו-מאזן. כפי שפורסם בשבועות האחרונים, אין ברשימת האסירים שישוחררו "מחבלים כבדים עם דם על ידיהם". עם זאת, כל האסירים שישוחררו עסקו בצורה ישירה או עקיפה בפעולות טרור שונות.
שחרור האסירים יתבצע כמחווה של אולמרט לחיזוק שלטון הממשלה המתונה שמינה אבו-מאזן בגדה, כאשר כ-85 אחוזים מהאסירים שצפויים לשוב לביתם הם אנשי תנועת הפת"ח שבראשה הוא עומד. 139 מאסירי הפת"ח שישוחררו בסוף השבוע היו מיועדים ממילא להשתחרר במהלך השנה הקרובה.
יעקב גלנטי, דוברו של ראש הממשלה, הדגיש כי אף אחד מאותם אסירים שישוחררו לא יהיה מחמאס. לדבריו, האסירים שישוחררו יחתמו על מסמך בו הם מתחייבים לוותר על פעולות האלימות. אלמלא יעשו כן, הדגיש גלנטי, הם יעמדו בעתיד בפני עונשי מאסר חמורים יותר.
אישור רשימת האסירים בא לאחר שלפני כשבוע וחצי פסל אולמרט את הרכב רשימת המיועדים לשחרור שגיבשו השב"כ ומשרד המשפטים. בהצבעה שנערכה בישיבת הממשלה תמכו אז השרים בהצעה העקרונית לשחרר 250 אסירי פת"ח "ללא דם על הידיים" הכלואים בישראל.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
