'אסירים זוכים ל'מחירי סוף עונה', זה יותר מדי'
שופטי בג"ץ דנו היום בעתירה נגד שחרורם של 256 אסירי הפת"ח שנקבע למחר בבוקר, בעקבות הבטחתו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לחזק את אבו-מאזן. "אין חוק כזה, ולממשלה אין דריסת רגל בכל מה שקשור לאסירים שהורשעו", טענו העותרים, נציגי ארגון אלמגור, בפני בג"ץ. "מה שהרשות השופטת גוזרת - הממשלה לא יכולה לשנות. העניין פה הוא משפטי נטו". החלטת בג"ץ בנושא צפויה להינתן מאוחר יותר הערב.
לדברי עו"ד נפתלי ורצברגר, המייצג את אלמגור בבג"ץ, מדובר במחווה מדינית שאין לה מקום, לאור החלטת בית המשפט בעבר לשפוט את האסירים הללו. "אנו טוענים שהשימוש באסירים שנשפטו בבית המשפט ונכלאו – זה לא שימוש לגיטימי", אמר במהלך הדיון. "הרעיון שאסירים, בגלל שהם שייכים לפת"ח, זוכים למחירי סוף עונה כאלה – זה יותר מדי".
ורצברגר הוסיף: "אם בעבר מדובר היה על שחרורים שהם כתוצאה ממשא ומתן מדיני שיצר את לוח הזמנים, במקרה שלנו אין זה. כל מה שיש כאן זו מחווה חד-צדדית שממשלת ישראל מבקשת לבצע. כאשר יש מחווה מהסוג הזה, אז לוח הזמנים צריך להיות כזה שמאפשר ביקורת ציבורית, משפטית אפקטיבית".
ורצברגר התייחס לעובדה שרשימת האסירים המועמדים לשחרור פורסמה על ידי שירות בתי הסוהר רק כ-48 שעות לפני מועד השחרור. בארגון אלמגור החלו, מאז פורסמה הרשימה, לעבור על השמות אחד אחד, אולם בפני שופטי בג"ץ טענו הזמן הקצר לא מאפשר להם לעבור באופן יסודי על כל שם, ודרשו להוציא צו ביניים שיעכב את השחרור. נציג המדינה בדיון טען כי מדובר בזמן סביר.
בארגון אלמגור התייחסו גם לעובדה שמי שחותם את רשימת האסירים הוא סגן ארגון החזית העממית בשטחים, מחמוד עלי אבו-מלוח. "זה איש בכיר שנידון לשבע שנים, ובית המשפט דן אותו לדין חמור בגלל העמדה הפיקודית הבכירה שלו", טענו בבג"ץ. "הוא עמד מאחורי אותם אנשים שביצעו מעשי רצח שנים רבות. אי אפשר לקבל את זה ולעצום עיניים ולומר שזה מעשה מדיני. הנזק לנורמות של חוק ומדינת חוק הוא נזק בלתי הפיך".
בתגובה לטענת ארגון אלמגור, על כך שחלק מהאסירים המופיעים ברשימה שוחררו כבר בפעמים קודמות וחזרו לסורם, אמרה נציגת הפרקליטות: "העניין הוא מדיני. שאלת החזרה היא חלק ממכלול השיקולים. הממשלה לוקחת סיכון מתוך מטרה להשיג את החיזוק של הגורמים וקידום שלהם במלחמה בטרור".
מנכ"ל הארגון, מאיר אינדור, אמר בתום דיון כי "אולמרט יכול להרשות לעצמו להיות 'לארג'' ולהצהיר שהוא לוקח סיכון. הוא נדיב מאוד כי לא הוא ישלם את המחיר על השחרור. את המחיר של הרפתקאות מכירת החיסול לפלשתינים ישלמו לא אולמרט, שריו ובני ביתם אשר מוגנים 24 שעות ביממה, אלא הציבור הרחב. כמו ש-179 משפחות שילמו בחמש השנים האחרונות, שיקיריהן נרצחו על ידי מחבלים ששוחררו במחוות כאלה בעבר".
גם ח"כ סעיד נפאע (בל"ד) התייחס בצהריים לשחרור הצפוי ואמר כי האסירים שישוחררו מחר אינם מחבלים או טרוריסטים, כי אם "לוחמי חופש". "מי שנאבק בכיבוש נאבק למען חירותו, והוא אינו טרוריסט", אמר ח"כ נפאע.
שלשום אישרה ועדת השרים לענייני אסירים את רשימת 250 האסירים הפלשתינים שצפויים להשתחרר מחר, כפי שהבטיח ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ליו"ר הרשות הפלשתינית, אבו-מאזן. כפי שפורסם בשבועות האחרונים, אין ברשימת האסירים שישוחררו "מחבלים כבדים עם דם על ידיהם". עם זאת, כל האסירים שישוחררו עסקו בצורה ישירה או עקיפה בפעולות טרור שונות.
שחרור האסירים יתבצע כמחווה של אולמרט לחיזוק שלטון הממשלה המתונה שמינה אבו-מאזן בגדה, כאשר כ-85 אחוזים מהאסירים שצפויים לשוב לביתם הם אנשי תנועת הפת"ח שבראשה הוא עומד. 139 מאסירי הפת"ח שישוחררו בסוף השבוע היו מיועדים ממילא להשתחרר במהלך השנה הקרובה.
יעקב גלנטי, דוברו של ראש הממשלה, הדגיש כי אף אחד מאותם אסירים שישוחררו לא יהיה מחמאס. לדבריו, האסירים שישוחררו יחתמו על מסמך בו הם מתחייבים לוותר על פעולות האלימות. אלמלא יעשו כן, הדגיש גלנטי, הם יעמדו בעתיד בפני עונשי מאסר חמורים יותר.
אישור רשימת האסירים בא לאחר שלפני כשבוע וחצי פסל אולמרט את הרכב רשימת המיועדים לשחרור שגיבשו השב"כ ומשרד המשפטים. בהצבעה שנערכה בישיבת הממשלה תמכו אז השרים בהצעה העקרונית לשחרר 250 אסירי פת"ח "ללא דם על הידיים" הכלואים בישראל.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
