'אסירים זוכים ל'מחירי סוף עונה', זה יותר מדי'
שופטי בג"ץ דנו היום בעתירה נגד שחרורם של 256 אסירי הפת"ח שנקבע למחר בבוקר, בעקבות הבטחתו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לחזק את אבו-מאזן. "אין חוק כזה, ולממשלה אין דריסת רגל בכל מה שקשור לאסירים שהורשעו", טענו העותרים, נציגי ארגון אלמגור, בפני בג"ץ. "מה שהרשות השופטת גוזרת - הממשלה לא יכולה לשנות. העניין פה הוא משפטי נטו". החלטת בג"ץ בנושא צפויה להינתן מאוחר יותר הערב.
לדברי עו"ד נפתלי ורצברגר, המייצג את אלמגור בבג"ץ, מדובר במחווה מדינית שאין לה מקום, לאור החלטת בית המשפט בעבר לשפוט את האסירים הללו. "אנו טוענים שהשימוש באסירים שנשפטו בבית המשפט ונכלאו – זה לא שימוש לגיטימי", אמר במהלך הדיון. "הרעיון שאסירים, בגלל שהם שייכים לפת"ח, זוכים למחירי סוף עונה כאלה – זה יותר מדי".
ורצברגר הוסיף: "אם בעבר מדובר היה על שחרורים שהם כתוצאה ממשא ומתן מדיני שיצר את לוח הזמנים, במקרה שלנו אין זה. כל מה שיש כאן זו מחווה חד-צדדית שממשלת ישראל מבקשת לבצע. כאשר יש מחווה מהסוג הזה, אז לוח הזמנים צריך להיות כזה שמאפשר ביקורת ציבורית, משפטית אפקטיבית".
ורצברגר התייחס לעובדה שרשימת האסירים המועמדים לשחרור פורסמה על ידי שירות בתי הסוהר רק כ-48 שעות לפני מועד השחרור. בארגון אלמגור החלו, מאז פורסמה הרשימה, לעבור על השמות אחד אחד, אולם בפני שופטי בג"ץ טענו הזמן הקצר לא מאפשר להם לעבור באופן יסודי על כל שם, ודרשו להוציא צו ביניים שיעכב את השחרור. נציג המדינה בדיון טען כי מדובר בזמן סביר.
בארגון אלמגור התייחסו גם לעובדה שמי שחותם את רשימת האסירים הוא סגן ארגון החזית העממית בשטחים, מחמוד עלי אבו-מלוח. "זה איש בכיר שנידון לשבע שנים, ובית המשפט דן אותו לדין חמור בגלל העמדה הפיקודית הבכירה שלו", טענו בבג"ץ. "הוא עמד מאחורי אותם אנשים שביצעו מעשי רצח שנים רבות. אי אפשר לקבל את זה ולעצום עיניים ולומר שזה מעשה מדיני. הנזק לנורמות של חוק ומדינת חוק הוא נזק בלתי הפיך".
בתגובה לטענת ארגון אלמגור, על כך שחלק מהאסירים המופיעים ברשימה שוחררו כבר בפעמים קודמות וחזרו לסורם, אמרה נציגת הפרקליטות: "העניין הוא מדיני. שאלת החזרה היא חלק ממכלול השיקולים. הממשלה לוקחת סיכון מתוך מטרה להשיג את החיזוק של הגורמים וקידום שלהם במלחמה בטרור".
מנכ"ל הארגון, מאיר אינדור, אמר בתום דיון כי "אולמרט יכול להרשות לעצמו להיות 'לארג'' ולהצהיר שהוא לוקח סיכון. הוא נדיב מאוד כי לא הוא ישלם את המחיר על השחרור. את המחיר של הרפתקאות מכירת החיסול לפלשתינים ישלמו לא אולמרט, שריו ובני ביתם אשר מוגנים 24 שעות ביממה, אלא הציבור הרחב. כמו ש-179 משפחות שילמו בחמש השנים האחרונות, שיקיריהן נרצחו על ידי מחבלים ששוחררו במחוות כאלה בעבר".
גם ח"כ סעיד נפאע (בל"ד) התייחס בצהריים לשחרור הצפוי ואמר כי האסירים שישוחררו מחר אינם מחבלים או טרוריסטים, כי אם "לוחמי חופש". "מי שנאבק בכיבוש נאבק למען חירותו, והוא אינו טרוריסט", אמר ח"כ נפאע.
שלשום אישרה ועדת השרים לענייני אסירים את רשימת 250 האסירים הפלשתינים שצפויים להשתחרר מחר, כפי שהבטיח ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ליו"ר הרשות הפלשתינית, אבו-מאזן. כפי שפורסם בשבועות האחרונים, אין ברשימת האסירים שישוחררו "מחבלים כבדים עם דם על ידיהם". עם זאת, כל האסירים שישוחררו עסקו בצורה ישירה או עקיפה בפעולות טרור שונות.
שחרור האסירים יתבצע כמחווה של אולמרט לחיזוק שלטון הממשלה המתונה שמינה אבו-מאזן בגדה, כאשר כ-85 אחוזים מהאסירים שצפויים לשוב לביתם הם אנשי תנועת הפת"ח שבראשה הוא עומד. 139 מאסירי הפת"ח שישוחררו בסוף השבוע היו מיועדים ממילא להשתחרר במהלך השנה הקרובה.
יעקב גלנטי, דוברו של ראש הממשלה, הדגיש כי אף אחד מאותם אסירים שישוחררו לא יהיה מחמאס. לדבריו, האסירים שישוחררו יחתמו על מסמך בו הם מתחייבים לוותר על פעולות האלימות. אלמלא יעשו כן, הדגיש גלנטי, הם יעמדו בעתיד בפני עונשי מאסר חמורים יותר.
אישור רשימת האסירים בא לאחר שלפני כשבוע וחצי פסל אולמרט את הרכב רשימת המיועדים לשחרור שגיבשו השב"כ ומשרד המשפטים. בהצבעה שנערכה בישיבת הממשלה תמכו אז השרים בהצעה העקרונית לשחרר 250 אסירי פת"ח "ללא דם על הידיים" הכלואים בישראל.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
