'אסירים זוכים ל'מחירי סוף עונה', זה יותר מדי'

ארגון אלמגור שטח בפני שופטי בג"ץ את טענותיו נגד שחרור 256 אסירי פת"ח המתוכנן למחר. "הממשלה לא יכולה לשנות את החלטת ביהמ"ש", אמרו בארגון. השופטים יחליטו עד הערב
אפרת פורשר NRG |

שופטי בג"ץ דנו היום בעתירה נגד שחרורם של 256 אסירי הפת"ח שנקבע למחר בבוקר, בעקבות הבטחתו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לחזק את אבו-מאזן. "אין חוק כזה, ולממשלה אין דריסת רגל בכל מה שקשור לאסירים שהורשעו", טענו העותרים, נציגי ארגון אלמגור, בפני בג"ץ. "מה שהרשות השופטת גוזרת - הממשלה לא יכולה לשנות. העניין פה הוא משפטי נטו". החלטת בג"ץ בנושא צפויה להינתן מאוחר יותר הערב.

לדברי עו"ד נפתלי ורצברגר, המייצג את אלמגור בבג"ץ, מדובר במחווה מדינית שאין לה מקום, לאור החלטת בית המשפט בעבר לשפוט את האסירים הללו. "אנו טוענים שהשימוש באסירים שנשפטו בבית המשפט ונכלאו – זה לא שימוש לגיטימי", אמר במהלך הדיון. "הרעיון שאסירים, בגלל שהם שייכים לפת"ח, זוכים למחירי סוף עונה כאלה – זה יותר מדי".

ורצברגר הוסיף: "אם בעבר מדובר היה על שחרורים שהם כתוצאה ממשא ומתן מדיני שיצר את לוח הזמנים, במקרה שלנו אין זה. כל מה שיש כאן זו מחווה חד-צדדית שממשלת ישראל מבקשת לבצע. כאשר יש מחווה מהסוג הזה, אז לוח הזמנים צריך להיות כזה שמאפשר ביקורת ציבורית, משפטית אפקטיבית".

ורצברגר התייחס לעובדה שרשימת האסירים המועמדים לשחרור פורסמה על ידי שירות בתי הסוהר רק כ-48 שעות לפני מועד השחרור. בארגון אלמגור החלו, מאז פורסמה הרשימה, לעבור על השמות אחד אחד, אולם בפני שופטי בג"ץ טענו הזמן הקצר לא מאפשר להם לעבור באופן יסודי על כל שם, ודרשו להוציא צו ביניים שיעכב את השחרור. נציג המדינה בדיון טען כי מדובר בזמן סביר.

בארגון אלמגור התייחסו גם לעובדה שמי שחותם את רשימת האסירים הוא סגן ארגון החזית העממית בשטחים, מחמוד עלי אבו-מלוח. "זה איש בכיר שנידון לשבע שנים, ובית המשפט דן אותו לדין חמור בגלל העמדה הפיקודית הבכירה שלו", טענו בבג"ץ. "הוא עמד מאחורי אותם אנשים שביצעו מעשי רצח שנים רבות. אי אפשר לקבל את זה ולעצום עיניים ולומר שזה מעשה מדיני. הנזק לנורמות של חוק ומדינת חוק הוא נזק בלתי הפיך".

בתגובה לטענת ארגון אלמגור, על כך שחלק מהאסירים המופיעים ברשימה שוחררו כבר בפעמים קודמות וחזרו לסורם, אמרה נציגת הפרקליטות: "העניין הוא מדיני. שאלת החזרה היא חלק ממכלול השיקולים. הממשלה לוקחת סיכון מתוך מטרה להשיג את החיזוק של הגורמים וקידום שלהם במלחמה בטרור".

מנכ"ל הארגון, מאיר אינדור, אמר בתום דיון כי "אולמרט יכול להרשות לעצמו להיות 'לארג'' ולהצהיר שהוא לוקח סיכון. הוא נדיב מאוד כי לא הוא ישלם את המחיר על השחרור. את המחיר של הרפתקאות מכירת החיסול לפלשתינים ישלמו לא אולמרט, שריו ובני ביתם אשר מוגנים 24 שעות ביממה, אלא הציבור הרחב. כמו ש-179 משפחות שילמו בחמש השנים האחרונות, שיקיריהן נרצחו על ידי מחבלים ששוחררו במחוות כאלה בעבר".

גם ח"כ סעיד נפאע (בל"ד) התייחס בצהריים לשחרור הצפוי ואמר כי האסירים שישוחררו מחר אינם מחבלים או טרוריסטים, כי אם "לוחמי חופש". "מי שנאבק בכיבוש נאבק למען חירותו, והוא אינו טרוריסט", אמר ח"כ נפאע.

שלשום אישרה ועדת השרים לענייני אסירים את רשימת 250 האסירים הפלשתינים שצפויים להשתחרר מחר, כפי שהבטיח ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ליו"ר הרשות הפלשתינית, אבו-מאזן. כפי שפורסם בשבועות האחרונים, אין ברשימת האסירים שישוחררו "מחבלים כבדים עם דם על ידיהם". עם זאת, כל האסירים שישוחררו עסקו בצורה ישירה או עקיפה בפעולות טרור שונות.

שחרור האסירים יתבצע כמחווה של אולמרט לחיזוק שלטון הממשלה המתונה שמינה אבו-מאזן בגדה, כאשר כ-85 אחוזים מהאסירים שצפויים לשוב לביתם הם אנשי תנועת הפת"ח שבראשה הוא עומד. 139 מאסירי הפת"ח שישוחררו בסוף השבוע היו מיועדים ממילא להשתחרר במהלך השנה הקרובה.

יעקב גלנטי, דוברו של ראש הממשלה, הדגיש כי אף אחד מאותם אסירים שישוחררו לא יהיה מחמאס. לדבריו, האסירים שישוחררו יחתמו על מסמך בו הם מתחייבים לוותר על פעולות האלימות. אלמלא יעשו כן, הדגיש גלנטי, הם יעמדו בעתיד בפני עונשי מאסר חמורים יותר.

אישור רשימת האסירים בא לאחר שלפני כשבוע וחצי פסל אולמרט את הרכב רשימת המיועדים לשחרור שגיבשו השב"כ ומשרד המשפטים. בהצבעה שנערכה בישיבת הממשלה תמכו אז השרים בהצעה העקרונית לשחרר 250 אסירי פת"ח "ללא דם על הידיים" הכלואים בישראל.

לאתר NRG מעריב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.