שנים רבות לפני שמתכת האבץ הוכרה כיסוד בפני עצמו, השתמשו בה לייצור פליז (סגסוגת של אבץ ונחושת) בהודו ובסין. בישראל התגלו בחפירות ארכיאולוגיות מוצרים מפליז מהשנים 1400-1000 לפני הספירה, ובטרנסילבניה התגלו חפצים המכילים יותר מ-87% אבץ מהעידן הפרהיסטורי. בהודו העתיקה ייצור האבץ היה נפוץ: פעלו שם מכרות רבים עוד ב-1300-1000 לפני הספירה וישנן עדויות בכתב על שימוש רפואי באבץ משנת 300 לפני הספירה. האבץ הוכר כמתכת יסוד באירופה בשנת 1546, ובשנת 1747 הקים וויליאם צ'מפיון את מפעל ההפקה הראשון של אבץ מעפרה בעיר בריסטול שבבריטניה. מבחינת היקף השימוש, האבץ נמצא במקום הרביעי מבין כל המתכות, אחרי ברזל, אלומיניום ונחושת.

האבץ הוא מתכת מבריקה שצבעה לבן-כחלחל, הניתכת בטמפרטורה נמוכה יחסית: 420 מעלות צלזיוס. האבץ יוצר סגסוגות שימושיות עם מתכות רבות, הסגסוגת השימושית ביותר היא סגסוגת אבץ ונחושת ליצירת פליז, אחוז האבץ שבה בין 9% ל-45% בהתאם לסוג הפליז.

כורים עפרות אבץ ביותר מ-50 מדינות, בעיקר ממכרות תת-קרקעיים. המינרל העיקרי המכיל אבץ הוא גפרה של ברזל ואבץ, המכונה blende. לאחר גריסת המינרל הוא עובר קלייה בטמפרטורה גבוהה, ואז מתחמצן האבץ לתחמוצת האבץ, ולאחר מיצוי תחמוצת האבץ מופק ממנה האבץ המתכתי בתהליך של אלקטרוליזה.

כ-55% מכל כמות האבץ המופקת כיום משמשת לציפויי פלדה או ברזל למניעת קורוזיה (תהליך הנקרא גלוון). 15% מהכמות מופיעה בסגסוגות עם מתכות אחרות, בעיקר פליז. לפליז שימושים רבים בשל חוזקו ועמידותו בפני קורוזיה, ובהם הברזים הצהובים העשויים מפליז, המוכרים לכולנו. כ-13% מכמות האבץ משמשת ליציקות לחץ מדויקות, בעיקר לתעשיית הרכב (die castings). 6% מכמות האבץ משמשת למוצרים באקסטרוזיה ובגלגול בעיקר למכלים לסוללות. ב-7% משתמשים ככימיקלים שונים בתעשיית הצבעים, הקרמיקה, הגומי וחקלאות. 4% הנותרים מופנים לשימושים שונים.

גלוון, השימוש באבץ לציפויי פלדה למניעת קורוזיה, היא תעשייה הצומחת במהירות. קיימות שתי שיטות לציפוי פלדה באבץ: הראשונה היא ציפוי הפלדה באבץ מותך ב-450 מעלות צלזיוס, והשנייה ציפוי על ידי העברת זרם חשמלי בתמיסה המכילה אבץ. השיטה השנייה יוצרת שכבה דקה יותר של אבץ על גבי הפלדה והיא גם השיטה המועדפת לציפוי לוחות פלדה במכוניות נוסעים. מכיוון שלוחות הפלדה זוכים לציפוי נוסף של שכבת צבע, אין צורך בשכבה עבה של אבץ. ציפוי הפלדה באבץ במכוניות עדיף על ציפויי פלדה אחרים בגלל ההגנה הטובה מקורוזיה שהוא מספק וזאת במשקל כללי קטן יותר, המביא לחסכון בצריכת הדלק. כיום משקל האבץ בכל מכונית הוא כעשרה קילוגרם, ותעשיית המכוניות צורכת כרבע מצריכת האבץ הכללית.

כמות האבץ שהופקה ממכרות בעולם בשנת 2005 הייתה כ-10 מיליון טון, סין הייתה המפיקה הגדולה ביותר והפיקה 24.9% מהכמות העולמית. אחריה אוסטרליה – 13.3%, פרו – 12.1%, ארצות הברית – 7.5%, קנדה – 6.7% והודו – 4.5%.

הצריכה העולמית של אבץ בשנת 2005 הייתה כ-10.6 מיליון טון, סין צרכה 28.6% מכמות זו, אחריה ארצות הברית – 10.0%, יפן – 5.7%, קוריאה – 4.7%, גרמניה – 4.7% והודו – 3.7%.

היצוא העולמי באותה שנה הסתכם ב-3.1 מיליון טון, קנדה הייתה היצואנית הגדולה ביותר וייצאה 16.9% מכמות זו. אחריה אוסטרליה – 14.8%, ספרד – 10.7%, הולנד – 10.3%, קוריאה – 8.4% ופינלנד – 7.5. ארצות הברית הייתה היבואנית של אבץ הגדולה ביותר וייבאה 22.4% מכלל היבוא, אחריה סין – 12.4%, טייוואן – 9.9%, איטליה – 8.4% וגרמניה – 7.9%.

הרזרבות המוכחות העיקריות של אבץ במכרות נמצאות באוסטרליה ובסין – 33 מיליון טון בכל אחת, ובארצות הברית ובקזחסטאן – 30 מיליון טון בכל אחת.

מחיר האבץ נע בתחום שבין 200-400 דולר לטון בשנים 1957-1973. בסוף שנת 1973, עם העלייה הכללית במחירי הסחורות עלה מחיר האבץ בצורה תלולה והגיע ל-1,750 דולר לטון בשנת 1974, מחיר המקביל ל-6,900 דולר לטון בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה. מחיר האבץ ירד לאחר מכן ל-600 דולר בשנת 1978 ונע בין 600-1,000 עד שנת 1988. מחיר האבץ שב ועלה בשנת 1988 והגיע ל-1,960 דולר בחודש מארס 1989. המחיר שב וירד ונע בסביבות 1,000 דולר לטון עד שנת 2005, מלבד בשנת 1997, שבה מחיר האבץ הגיע ל-1,650 דולר לטון. משנת 2005 עלה מחיר האבץ באופן חד והגיע ל-4,400 דולר בסוף שנת 2006, מחיר האבץ כיום כ-3,700 דולר לטון.

מאז שנת 1990 השימוש באבץ צומח בקצב ממוצע של 2.5% בשנה. השימוש באבץ גדל במיוחד בארצות המתפתחות באסיה ובעיקר בסין. חלקה של סין בצריכת האבץ העולמית הכללית גדל מ-12% בשנת 1995 ל-18% בשנת 2002 ול-25% בשנת 2005. ההערכה הכללית היא שהשימוש באבץ יגדל בעתיד בקצב מואץ אף יותר, דבר היכול לגרום לעלייה נוספת במחירו.

ובשבוע הבא: למי שמאמין שמחיר האבץ יוסיף לעלות ומחפש דרך להשקיע בו – אסביר כיצד עושים זאת.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.