רוצה שהמנכ"ל שלך ילך לכלא? אז אל תנקה את הנתונים
רוצה שהמנכ"ל שלך ילך לכלא? כן, בצורה מפתיעה למנהל מערכות המידע יש היום כוח שעלול לגרום נזק בלתי הפיך עד הרמה האישית של החיים הפרטים של המנכ"ל שלו.
פרשת אנרון (Enron) ונוספות, הולידו צבר רב של תקנות וחוקים לחברות ציבוריות (כמו תקנות SOX) ותקנות וחוקים למגזרים ספציפיים (כמו תקנות בזל II - בתחום הבנקאות). אותן תקנות מטילות אחריות אישית על ההנהלה והמנכ"ל של הארגון ברמת שקיפות ואמינות הנתונים.
העובדה שהמנכ"ל חותם באופן אישי על הנתונים שיוצאים מתוך מערכות המידע מחייבת את הארגונים לעשות שידוד מערכות אמיתי ברמת איכות הנתונים, היושבת במסדי הנתונים, ולשפר בצורה קיצונית את יכולת הדיווח ושקיפות הנתונים. כולנו מכירים את משפט הידע של ה"זנזי" היושב במערכות שלנו (ולמי שלא מבין מדובר על ראשי תיבות של זבל נכנס, זבל יוצא).
בפועל, איכות הנתונים היושבת אצלנו בארגון מוטלת תמיד בספק ברמת העדכניות ואיכות הנתונים. בעבר הדבר היה פוגע קודם כל ברמת התפעולית והעסקית, אבל היום הזנחה בתחום יכולה להוביל לאישום פלילי, ולכן עלתה החשיבות של הטיפול בנושא איכות הנתונים. במסגרת הכתבה היום נדבר על מגוון האתגרים העומדים בפני הארגון בתחום ה-EIM או בעברית, אתגר ניהול המידע הארגוני.
הבעיות והאתגרים של ניהול הנתונים הארגוניים מחולקת למספר רבדים: בעיית השפה המשותפת הארגונית (מגדל בבל), בעיית איכות הנתונים (בעיית ה"זנזי"), ריבוי מערכות וקושי לקבל תמונה מקיפה ואתגר מיזוגים בין חברות.
האתגר הראשון הנו 'מגדל בבל ארגוני'. בחלק גדול מהארגונים אין שפה עסקית מוסכמת ומתועדת. קשה לקשור בין מושגים ותהליכים עסקיים לבין הרובד הטכנולוגי וקשה לנתח משמעויות בין-מערכתיות הנובעות משינוי מתוכנן. התוצאה בשטח היא שהאנשים השונים בארגון מתקשים "לשיר באותו סולם". אין הסכמה על האמת הנכונה של הארגון על בסיס הנתונים השונים שנובעים מדיבור בשפה שונה. כאשר אין הסכמה על השפה הדבר גם מכביד על המשך פיתוח מערכות ה-IT כאשר תהליכי אפיון, פיתוח, QA וטיפול בתקלות פחות אפקטיביים. הפתרון לבעיית מגדל בבל הנו פרויקט מימוש מערכת כלל-ארגונית לניהול Meta Data (נתונים על הנתונים) המתעד את רובד השפה העסקית, את הרובד הטכנולוגי ואת הקשר ביניהם, באמצעות כלים מובילים ומתודולוגיה מוכחת (וקיימים כיום מספר כלים מאוד מתוחכמים בתחום).
האתגר השני הנו איכות נתונים לקויה כאשר צרכני המידע בכל הרמות מתקשים לסמוך על המוצג להם ברמת הנתונים. הדבר מקבל כאמור משנה תוקף לאור דרישת הרגולטור שדורש איכות נתונים גבוהה ומטיל את האחריות לביצוע תהליך הטיוב של הנתונים ברמה האישית על המנכ"ל ועל ההנהלה. הבעיה של נתונים מלוכלכים נובעת מהופעה של נתונים כפולים, נתונים שגויים, חסרים ולא עדכניים.
התוצאה הנה עיוות של תוצאות העיבוד והדוחות. הנתונים המלוכלכים והלא עקביים מקשים על בניית תהליכי עיבוד ופוגעים בדיווח גם ברמת איכות הדיווח וגם ברמת הביצועים והמהירות הנדרשת להפקת אותם נתונים. במצב של נתונים מלוכלכים תהליכי עיבוד נכשלים בתדירות גבוהה עקב נתונים לא תקינים, כאשר מצד המשתמשים מתפתחת תופעה של חוסר אמון במערכות המידע ובכל ההשקעה בטכנולוגיה.
הפתרון לבעיית איכות הנתונים הנה פרויקט טיוב נתונים (כמהלך מכוון או במסגרת פרויקט הסבה) ע"פ מתודולוגיה סדורה הכוללת את ניסוח "הטוב", חקר נתונים, מיפוי מוקדי איכות לקויה והפעלת תהליכים מתקנים. שימוש בכלים מתקדמים לחקר נתונים, Matching ותקנון של המידע. יש לשים לב שיש לבנות מודל של טיוב נתונים כמהלך מתמשך ולא מהלך חד פעמי. מסיבה זאת חייבים לבנות סביבת ממוחשבת שמבצעת את העבודה ולא להתבסס על מאמץ חד פעמי שמבוסס על עבודה ידנית סיזיפית.
האתגר השלישי הנו ריבוי מערכות שיוצר איים של מידע על הלקוח ולא מאפשר לאף גורם בארגון לקבל תמונת מצב מלאה ועדכנית לגבי הלקוח/ המוצר או כל ישות מידע אחרת. התוצאה של ריבוי מערכות ונתונים משפיע ישירות ברמת טיפול לקוי בלקוח (מכירה ושירות) ביעילות לקויה בייצור (בזבוז) הפתרון לבעיית התמונה החלקית של ישויות המידע מבוססת על פרויקט מימוש מערכת בתצורה המתאימה לארגון כך שישויות המידע המרכזיות יוצגו למשתמש הארגוני בצורה מלאה מכלל המערכות.
האתגר הרביעי רלבנטי בעיקר לארגונים שנמצאים במגמת מיזוגים או לחילופין מעבר למערכות ליבה חדשות. במקרה זה נדרש מיזוג של מערכות מידע בעקבות מיזוג חברות כולל החלפת מערכת מידע והטמעה של מערכת חדשה. הדבר דורש הסבה של נתונים משפה עסקית אחת לאחרת, מיזוג נתונים תוך נטרול כפילויות והשלמת חוסרים. יש צורך לבנות תהליך של טעינת נתונים מוסבים אל המערכת החדשה בזמן ובאיכות הנדרשים. ושוב יש להרים פרויקט הסבת נתונים ע"פ מתודולוגיה מוכחת ("הסבה רב-שלבית") הכוללת סקר נתונים, הסבה ממוכנת ותהליכים משלימים של בקרת איכות ההסבה, כל זאת תוך שימוש בכלים מובילים לביצוע ממוכן של חקר נתונים, נטרול כפילויות, הסבה ובקרת איכות.
לסיכום, אם אתה לא רוצה שהמנכ"ל שלך ילך לכלא ואם אתה רוצה שהארגון שלך יאמין לנתונים שיושבים במערכות המידע, אנחנו חייבים לפתח אסטרטגיה של טיפוח ושדרוג התהליכים של ניהול הנתונים הארגונים על בסיס מתודולוגיות וטכנולוגיות שקיימות כיום בשוק.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
