רוצה שהמנכ"ל שלך ילך לכלא? אז אל תנקה את הנתונים
רוצה שהמנכ"ל שלך ילך לכלא? כן, בצורה מפתיעה למנהל מערכות המידע יש היום כוח שעלול לגרום נזק בלתי הפיך עד הרמה האישית של החיים הפרטים של המנכ"ל שלו.
פרשת אנרון (Enron) ונוספות, הולידו צבר רב של תקנות וחוקים לחברות ציבוריות (כמו תקנות SOX) ותקנות וחוקים למגזרים ספציפיים (כמו תקנות בזל II - בתחום הבנקאות). אותן תקנות מטילות אחריות אישית על ההנהלה והמנכ"ל של הארגון ברמת שקיפות ואמינות הנתונים.
העובדה שהמנכ"ל חותם באופן אישי על הנתונים שיוצאים מתוך מערכות המידע מחייבת את הארגונים לעשות שידוד מערכות אמיתי ברמת איכות הנתונים, היושבת במסדי הנתונים, ולשפר בצורה קיצונית את יכולת הדיווח ושקיפות הנתונים. כולנו מכירים את משפט הידע של ה"זנזי" היושב במערכות שלנו (ולמי שלא מבין מדובר על ראשי תיבות של זבל נכנס, זבל יוצא).
בפועל, איכות הנתונים היושבת אצלנו בארגון מוטלת תמיד בספק ברמת העדכניות ואיכות הנתונים. בעבר הדבר היה פוגע קודם כל ברמת התפעולית והעסקית, אבל היום הזנחה בתחום יכולה להוביל לאישום פלילי, ולכן עלתה החשיבות של הטיפול בנושא איכות הנתונים. במסגרת הכתבה היום נדבר על מגוון האתגרים העומדים בפני הארגון בתחום ה-EIM או בעברית, אתגר ניהול המידע הארגוני.
הבעיות והאתגרים של ניהול הנתונים הארגוניים מחולקת למספר רבדים: בעיית השפה המשותפת הארגונית (מגדל בבל), בעיית איכות הנתונים (בעיית ה"זנזי"), ריבוי מערכות וקושי לקבל תמונה מקיפה ואתגר מיזוגים בין חברות.
האתגר הראשון הנו 'מגדל בבל ארגוני'. בחלק גדול מהארגונים אין שפה עסקית מוסכמת ומתועדת. קשה לקשור בין מושגים ותהליכים עסקיים לבין הרובד הטכנולוגי וקשה לנתח משמעויות בין-מערכתיות הנובעות משינוי מתוכנן. התוצאה בשטח היא שהאנשים השונים בארגון מתקשים "לשיר באותו סולם". אין הסכמה על האמת הנכונה של הארגון על בסיס הנתונים השונים שנובעים מדיבור בשפה שונה. כאשר אין הסכמה על השפה הדבר גם מכביד על המשך פיתוח מערכות ה-IT כאשר תהליכי אפיון, פיתוח, QA וטיפול בתקלות פחות אפקטיביים. הפתרון לבעיית מגדל בבל הנו פרויקט מימוש מערכת כלל-ארגונית לניהול Meta Data (נתונים על הנתונים) המתעד את רובד השפה העסקית, את הרובד הטכנולוגי ואת הקשר ביניהם, באמצעות כלים מובילים ומתודולוגיה מוכחת (וקיימים כיום מספר כלים מאוד מתוחכמים בתחום).
האתגר השני הנו איכות נתונים לקויה כאשר צרכני המידע בכל הרמות מתקשים לסמוך על המוצג להם ברמת הנתונים. הדבר מקבל כאמור משנה תוקף לאור דרישת הרגולטור שדורש איכות נתונים גבוהה ומטיל את האחריות לביצוע תהליך הטיוב של הנתונים ברמה האישית על המנכ"ל ועל ההנהלה. הבעיה של נתונים מלוכלכים נובעת מהופעה של נתונים כפולים, נתונים שגויים, חסרים ולא עדכניים.
התוצאה הנה עיוות של תוצאות העיבוד והדוחות. הנתונים המלוכלכים והלא עקביים מקשים על בניית תהליכי עיבוד ופוגעים בדיווח גם ברמת איכות הדיווח וגם ברמת הביצועים והמהירות הנדרשת להפקת אותם נתונים. במצב של נתונים מלוכלכים תהליכי עיבוד נכשלים בתדירות גבוהה עקב נתונים לא תקינים, כאשר מצד המשתמשים מתפתחת תופעה של חוסר אמון במערכות המידע ובכל ההשקעה בטכנולוגיה.
הפתרון לבעיית איכות הנתונים הנה פרויקט טיוב נתונים (כמהלך מכוון או במסגרת פרויקט הסבה) ע"פ מתודולוגיה סדורה הכוללת את ניסוח "הטוב", חקר נתונים, מיפוי מוקדי איכות לקויה והפעלת תהליכים מתקנים. שימוש בכלים מתקדמים לחקר נתונים, Matching ותקנון של המידע. יש לשים לב שיש לבנות מודל של טיוב נתונים כמהלך מתמשך ולא מהלך חד פעמי. מסיבה זאת חייבים לבנות סביבת ממוחשבת שמבצעת את העבודה ולא להתבסס על מאמץ חד פעמי שמבוסס על עבודה ידנית סיזיפית.
האתגר השלישי הנו ריבוי מערכות שיוצר איים של מידע על הלקוח ולא מאפשר לאף גורם בארגון לקבל תמונת מצב מלאה ועדכנית לגבי הלקוח/ המוצר או כל ישות מידע אחרת. התוצאה של ריבוי מערכות ונתונים משפיע ישירות ברמת טיפול לקוי בלקוח (מכירה ושירות) ביעילות לקויה בייצור (בזבוז) הפתרון לבעיית התמונה החלקית של ישויות המידע מבוססת על פרויקט מימוש מערכת בתצורה המתאימה לארגון כך שישויות המידע המרכזיות יוצגו למשתמש הארגוני בצורה מלאה מכלל המערכות.
האתגר הרביעי רלבנטי בעיקר לארגונים שנמצאים במגמת מיזוגים או לחילופין מעבר למערכות ליבה חדשות. במקרה זה נדרש מיזוג של מערכות מידע בעקבות מיזוג חברות כולל החלפת מערכת מידע והטמעה של מערכת חדשה. הדבר דורש הסבה של נתונים משפה עסקית אחת לאחרת, מיזוג נתונים תוך נטרול כפילויות והשלמת חוסרים. יש צורך לבנות תהליך של טעינת נתונים מוסבים אל המערכת החדשה בזמן ובאיכות הנדרשים. ושוב יש להרים פרויקט הסבת נתונים ע"פ מתודולוגיה מוכחת ("הסבה רב-שלבית") הכוללת סקר נתונים, הסבה ממוכנת ותהליכים משלימים של בקרת איכות ההסבה, כל זאת תוך שימוש בכלים מובילים לביצוע ממוכן של חקר נתונים, נטרול כפילויות, הסבה ובקרת איכות.
לסיכום, אם אתה לא רוצה שהמנכ"ל שלך ילך לכלא ואם אתה רוצה שהארגון שלך יאמין לנתונים שיושבים במערכות המידע, אנחנו חייבים לפתח אסטרטגיה של טיפוח ושדרוג התהליכים של ניהול הנתונים הארגונים על בסיס מתודולוגיות וטכנולוגיות שקיימות כיום בשוק.

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
