טיפים לקניות בטוחות באינטרנט
כאשר ברצוננו לרכוש מוצר צריכה ואין לנו פרטים רבים עליו, הנטייה המהירה והחסכונית היא לגלוש באינטרנט ולחפש מידע על המוצר, להשוות מחירים ולהגיע להחלטת קניה. החלטת הקניה יכולה להתבצע בעקבות המידע שהתקבל ברשת, אולם ביצוע הקניה עצמה לא תמיד נעשה באמצעים מקוונים, מהחשש הגדול מפני הונאות ברשת, אי קבלת המוצר בזמן או בכלל, או שימוש לרעה בכרטיס האשראי של הקונה.
על מנת למנוע בעתיד בעיות של שימוש לרעה בפרטיי הגולש המבצע קניותיו ברשת, מרוכזים כאן מספר טיפים שיסייעו לצרכן המקוון:
1. וודאו שמחשבכם מוגן לפני שאתם יוצאים לקניות מקוונות. לפני שאתם מתחברים לאינטרנט או קונים באינטרנט, ודאו שמחשבכם והמידע הפיננסי שלכם מאובטח מפני האקרים וגנבי זהויות. עליכם להיות מוגנים בשלושת האמצעים הבסיסיים הבאים: תוכנות מעודכנות של אנטי וירוס ואנטי-רוגלות (anti-spyware), חומת אש ((firewall, ועדכון סדיר של מערכת ההפעלה. על מנת לקבל מידע נוסף כיצד לוודא שמחשבכם מוגן, ניתן לבקר באתר www.staysafeonline.org.
2. דעו אצל מי אתם קונים. לפני שאתם מתחילים לקנות בחנות אינטרנט, בדקו האם האתר מופיע ברשימת העסקים ההוגנים וברשות המקומית להגנת הצרכן. אם אתם קונים מתנות באתר מקוון של מכירות פומביות, בדקו את ההיסטוריה שלו לפני שאתם מגישים הצעות. וודאו שיש לכם את השם והכתובת הפיזית של המוכר למקרה שמשהו ישתבש.
3. הגנו על המידע האישי שלכם בזמן שאתם קונים באינטרנט. חשדכם צריך להתעורר מיד אם מישהו יוצר אתכם קשר ומבקש מכם למסור מידע אישי. גנבי זהויות שולחים הודעות דואר אלקטרוני מוסוות שבהן הם מספרים ללקוחות על בעיות שהתעוררו בחשבונות שלהם על מנת לפתות את הלקוחות למסור מידע אישי. חברות לגיטימיות אינן פועלות כך.
4. אל תקנו באתרים לא מאובטחים. בשלב שבו אתם מתבקשים לשלם עבור המוצר שקניתם, בדקו האם כתובת האתר משתנה מ-http ל-https או ל-shttp. שינוי זה מעיד שהרכישה שלכם מוצפנת או מאובטחת. הדפדפן (לא אתר האינטרנט) צריך גם להציג סימן כלשהו שהמידע מאובטח. הסימן הזה יכול להיות סמל של מפתח שבור שהופך לשלם או מנעול שנסגר. לעולם אל תמסרו מידע אישי בחלון שנפתח לפתע במסך (pop-up window).
5. הצפינו את הרשת האלחוטית שלכם לפני שאתם מתחילים לקנות. אם אתם משתמשים בחיבור אלחוטי פתוח או לא מאובטח, האקרים וגנבים עלולים לפרוץ למחשבכם ולהשיג מידע פיננסי. הקפידו להצפין את הרשת האלחוטית ולשנות את כל הגדרות המחדל לפני שאתם מתחברים לאינטרנט או מתחילים בקנייה. בנוסף, אל תשתמשו ברשתות אלחוטיות של אנשים אחרים בשכונה או בסביבה בעת שאתם עורכים קניות באינטרנט, כי כולם יוכלו לראות את הפעולות הפיננסיות המקוונות שלכם, אם חיבור האינטרנט האלחוטי שלכם פתוח.
לסיכום, ביצוע קניות באינטרנט הנו אופציה נהדרת עבור הצרכנים - זה קל, זמין ואינו מחייב יציאה מהבית, אולם הוא עלול להפוך לאסון אם לא נזהרים מספיק. כאשר אתם עורכים קניות באינטרנט, מומלץ לבדוק באופן קבוע את כרטיס האשראי שלכם ואת תדפיסי הבנק. אם משהו נראה לכם חשוד, הודיעו לבנק מיד על כל חיוב שלא אתם יזמתם או אם חויבתם בסכום גבוה ממה ששילמתם. אם לדעתכם נפלתם קורבן להונאה או תרמית מקוונת, התקשרו מיד עם המשטרה.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
