טיפים לקניות בטוחות באינטרנט

רבים מאיתנו משתמשים בשירותי האינטרנט לחיפוש מידע, העברת מידע ליצירת קשרים בינאישיים ולהשוואות מחירים. אולם כמה מאיתנו באמת מבצעים רכישה מקוונת? לא הרבה.
ארז מור |

כאשר ברצוננו לרכוש מוצר צריכה ואין לנו פרטים רבים עליו, הנטייה המהירה והחסכונית היא לגלוש באינטרנט ולחפש מידע על המוצר, להשוות מחירים ולהגיע להחלטת קניה. החלטת הקניה יכולה להתבצע בעקבות המידע שהתקבל ברשת, אולם ביצוע הקניה עצמה לא תמיד נעשה באמצעים מקוונים, מהחשש הגדול מפני הונאות ברשת, אי קבלת המוצר בזמן או בכלל, או שימוש לרעה בכרטיס האשראי של הקונה.

על מנת למנוע בעתיד בעיות של שימוש לרעה בפרטיי הגולש המבצע קניותיו ברשת, מרוכזים כאן מספר טיפים שיסייעו לצרכן המקוון:

1. וודאו שמחשבכם מוגן לפני שאתם יוצאים לקניות מקוונות. לפני שאתם מתחברים לאינטרנט או קונים באינטרנט, ודאו שמחשבכם והמידע הפיננסי שלכם מאובטח מפני האקרים וגנבי זהויות. עליכם להיות מוגנים בשלושת האמצעים הבסיסיים הבאים: תוכנות מעודכנות של אנטי וירוס ואנטי-רוגלות (anti-spyware), חומת אש ((firewall, ועדכון סדיר של מערכת ההפעלה. על מנת לקבל מידע נוסף כיצד לוודא שמחשבכם מוגן, ניתן לבקר באתר www.staysafeonline.org.

2. דעו אצל מי אתם קונים. לפני שאתם מתחילים לקנות בחנות אינטרנט, בדקו האם האתר מופיע ברשימת העסקים ההוגנים וברשות המקומית להגנת הצרכן. אם אתם קונים מתנות באתר מקוון של מכירות פומביות, בדקו את ההיסטוריה שלו לפני שאתם מגישים הצעות. וודאו שיש לכם את השם והכתובת הפיזית של המוכר למקרה שמשהו ישתבש.

3. הגנו על המידע האישי שלכם בזמן שאתם קונים באינטרנט. חשדכם צריך להתעורר מיד אם מישהו יוצר אתכם קשר ומבקש מכם למסור מידע אישי. גנבי זהויות שולחים הודעות דואר אלקטרוני מוסוות שבהן הם מספרים ללקוחות על בעיות שהתעוררו בחשבונות שלהם על מנת לפתות את הלקוחות למסור מידע אישי. חברות לגיטימיות אינן פועלות כך.

4. אל תקנו באתרים לא מאובטחים. בשלב שבו אתם מתבקשים לשלם עבור המוצר שקניתם, בדקו האם כתובת האתר משתנה מ-http ל-https או ל-shttp. שינוי זה מעיד שהרכישה שלכם מוצפנת או מאובטחת. הדפדפן (לא אתר האינטרנט) צריך גם להציג סימן כלשהו שהמידע מאובטח. הסימן הזה יכול להיות סמל של מפתח שבור שהופך לשלם או מנעול שנסגר. לעולם אל תמסרו מידע אישי בחלון שנפתח לפתע במסך (pop-up window).

5. הצפינו את הרשת האלחוטית שלכם לפני שאתם מתחילים לקנות. אם אתם משתמשים בחיבור אלחוטי פתוח או לא מאובטח, האקרים וגנבים עלולים לפרוץ למחשבכם ולהשיג מידע פיננסי. הקפידו להצפין את הרשת האלחוטית ולשנות את כל הגדרות המחדל לפני שאתם מתחברים לאינטרנט או מתחילים בקנייה. בנוסף, אל תשתמשו ברשתות אלחוטיות של אנשים אחרים בשכונה או בסביבה בעת שאתם עורכים קניות באינטרנט, כי כולם יוכלו לראות את הפעולות הפיננסיות המקוונות שלכם, אם חיבור האינטרנט האלחוטי שלכם פתוח.

לסיכום, ביצוע קניות באינטרנט הנו אופציה נהדרת עבור הצרכנים - זה קל, זמין ואינו מחייב יציאה מהבית, אולם הוא עלול להפוך לאסון אם לא נזהרים מספיק. כאשר אתם עורכים קניות באינטרנט, מומלץ לבדוק באופן קבוע את כרטיס האשראי שלכם ואת תדפיסי הבנק. אם משהו נראה לכם חשוד, הודיעו לבנק מיד על כל חיוב שלא אתם יזמתם או אם חויבתם בסכום גבוה ממה ששילמתם. אם לדעתכם נפלתם קורבן להונאה או תרמית מקוונת, התקשרו מיד עם המשטרה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות