טיפים לקניות בטוחות באינטרנט
כאשר ברצוננו לרכוש מוצר צריכה ואין לנו פרטים רבים עליו, הנטייה המהירה והחסכונית היא לגלוש באינטרנט ולחפש מידע על המוצר, להשוות מחירים ולהגיע להחלטת קניה. החלטת הקניה יכולה להתבצע בעקבות המידע שהתקבל ברשת, אולם ביצוע הקניה עצמה לא תמיד נעשה באמצעים מקוונים, מהחשש הגדול מפני הונאות ברשת, אי קבלת המוצר בזמן או בכלל, או שימוש לרעה בכרטיס האשראי של הקונה.
על מנת למנוע בעתיד בעיות של שימוש לרעה בפרטיי הגולש המבצע קניותיו ברשת, מרוכזים כאן מספר טיפים שיסייעו לצרכן המקוון:
1. וודאו שמחשבכם מוגן לפני שאתם יוצאים לקניות מקוונות. לפני שאתם מתחברים לאינטרנט או קונים באינטרנט, ודאו שמחשבכם והמידע הפיננסי שלכם מאובטח מפני האקרים וגנבי זהויות. עליכם להיות מוגנים בשלושת האמצעים הבסיסיים הבאים: תוכנות מעודכנות של אנטי וירוס ואנטי-רוגלות (anti-spyware), חומת אש ((firewall, ועדכון סדיר של מערכת ההפעלה. על מנת לקבל מידע נוסף כיצד לוודא שמחשבכם מוגן, ניתן לבקר באתר www.staysafeonline.org.
2. דעו אצל מי אתם קונים. לפני שאתם מתחילים לקנות בחנות אינטרנט, בדקו האם האתר מופיע ברשימת העסקים ההוגנים וברשות המקומית להגנת הצרכן. אם אתם קונים מתנות באתר מקוון של מכירות פומביות, בדקו את ההיסטוריה שלו לפני שאתם מגישים הצעות. וודאו שיש לכם את השם והכתובת הפיזית של המוכר למקרה שמשהו ישתבש.
3. הגנו על המידע האישי שלכם בזמן שאתם קונים באינטרנט. חשדכם צריך להתעורר מיד אם מישהו יוצר אתכם קשר ומבקש מכם למסור מידע אישי. גנבי זהויות שולחים הודעות דואר אלקטרוני מוסוות שבהן הם מספרים ללקוחות על בעיות שהתעוררו בחשבונות שלהם על מנת לפתות את הלקוחות למסור מידע אישי. חברות לגיטימיות אינן פועלות כך.
4. אל תקנו באתרים לא מאובטחים. בשלב שבו אתם מתבקשים לשלם עבור המוצר שקניתם, בדקו האם כתובת האתר משתנה מ-http ל-https או ל-shttp. שינוי זה מעיד שהרכישה שלכם מוצפנת או מאובטחת. הדפדפן (לא אתר האינטרנט) צריך גם להציג סימן כלשהו שהמידע מאובטח. הסימן הזה יכול להיות סמל של מפתח שבור שהופך לשלם או מנעול שנסגר. לעולם אל תמסרו מידע אישי בחלון שנפתח לפתע במסך (pop-up window).
5. הצפינו את הרשת האלחוטית שלכם לפני שאתם מתחילים לקנות. אם אתם משתמשים בחיבור אלחוטי פתוח או לא מאובטח, האקרים וגנבים עלולים לפרוץ למחשבכם ולהשיג מידע פיננסי. הקפידו להצפין את הרשת האלחוטית ולשנות את כל הגדרות המחדל לפני שאתם מתחברים לאינטרנט או מתחילים בקנייה. בנוסף, אל תשתמשו ברשתות אלחוטיות של אנשים אחרים בשכונה או בסביבה בעת שאתם עורכים קניות באינטרנט, כי כולם יוכלו לראות את הפעולות הפיננסיות המקוונות שלכם, אם חיבור האינטרנט האלחוטי שלכם פתוח.
לסיכום, ביצוע קניות באינטרנט הנו אופציה נהדרת עבור הצרכנים - זה קל, זמין ואינו מחייב יציאה מהבית, אולם הוא עלול להפוך לאסון אם לא נזהרים מספיק. כאשר אתם עורכים קניות באינטרנט, מומלץ לבדוק באופן קבוע את כרטיס האשראי שלכם ואת תדפיסי הבנק. אם משהו נראה לכם חשוד, הודיעו לבנק מיד על כל חיוב שלא אתם יזמתם או אם חויבתם בסכום גבוה ממה ששילמתם. אם לדעתכם נפלתם קורבן להונאה או תרמית מקוונת, התקשרו מיד עם המשטרה.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.
מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.
- הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.
