טיפים לקניות בטוחות באינטרנט

רבים מאיתנו משתמשים בשירותי האינטרנט לחיפוש מידע, העברת מידע ליצירת קשרים בינאישיים ולהשוואות מחירים. אולם כמה מאיתנו באמת מבצעים רכישה מקוונת? לא הרבה.
ארז מור |

כאשר ברצוננו לרכוש מוצר צריכה ואין לנו פרטים רבים עליו, הנטייה המהירה והחסכונית היא לגלוש באינטרנט ולחפש מידע על המוצר, להשוות מחירים ולהגיע להחלטת קניה. החלטת הקניה יכולה להתבצע בעקבות המידע שהתקבל ברשת, אולם ביצוע הקניה עצמה לא תמיד נעשה באמצעים מקוונים, מהחשש הגדול מפני הונאות ברשת, אי קבלת המוצר בזמן או בכלל, או שימוש לרעה בכרטיס האשראי של הקונה.

על מנת למנוע בעתיד בעיות של שימוש לרעה בפרטיי הגולש המבצע קניותיו ברשת, מרוכזים כאן מספר טיפים שיסייעו לצרכן המקוון:

1. וודאו שמחשבכם מוגן לפני שאתם יוצאים לקניות מקוונות. לפני שאתם מתחברים לאינטרנט או קונים באינטרנט, ודאו שמחשבכם והמידע הפיננסי שלכם מאובטח מפני האקרים וגנבי זהויות. עליכם להיות מוגנים בשלושת האמצעים הבסיסיים הבאים: תוכנות מעודכנות של אנטי וירוס ואנטי-רוגלות (anti-spyware), חומת אש ((firewall, ועדכון סדיר של מערכת ההפעלה. על מנת לקבל מידע נוסף כיצד לוודא שמחשבכם מוגן, ניתן לבקר באתר www.staysafeonline.org.

2. דעו אצל מי אתם קונים. לפני שאתם מתחילים לקנות בחנות אינטרנט, בדקו האם האתר מופיע ברשימת העסקים ההוגנים וברשות המקומית להגנת הצרכן. אם אתם קונים מתנות באתר מקוון של מכירות פומביות, בדקו את ההיסטוריה שלו לפני שאתם מגישים הצעות. וודאו שיש לכם את השם והכתובת הפיזית של המוכר למקרה שמשהו ישתבש.

3. הגנו על המידע האישי שלכם בזמן שאתם קונים באינטרנט. חשדכם צריך להתעורר מיד אם מישהו יוצר אתכם קשר ומבקש מכם למסור מידע אישי. גנבי זהויות שולחים הודעות דואר אלקטרוני מוסוות שבהן הם מספרים ללקוחות על בעיות שהתעוררו בחשבונות שלהם על מנת לפתות את הלקוחות למסור מידע אישי. חברות לגיטימיות אינן פועלות כך.

4. אל תקנו באתרים לא מאובטחים. בשלב שבו אתם מתבקשים לשלם עבור המוצר שקניתם, בדקו האם כתובת האתר משתנה מ-http ל-https או ל-shttp. שינוי זה מעיד שהרכישה שלכם מוצפנת או מאובטחת. הדפדפן (לא אתר האינטרנט) צריך גם להציג סימן כלשהו שהמידע מאובטח. הסימן הזה יכול להיות סמל של מפתח שבור שהופך לשלם או מנעול שנסגר. לעולם אל תמסרו מידע אישי בחלון שנפתח לפתע במסך (pop-up window).

5. הצפינו את הרשת האלחוטית שלכם לפני שאתם מתחילים לקנות. אם אתם משתמשים בחיבור אלחוטי פתוח או לא מאובטח, האקרים וגנבים עלולים לפרוץ למחשבכם ולהשיג מידע פיננסי. הקפידו להצפין את הרשת האלחוטית ולשנות את כל הגדרות המחדל לפני שאתם מתחברים לאינטרנט או מתחילים בקנייה. בנוסף, אל תשתמשו ברשתות אלחוטיות של אנשים אחרים בשכונה או בסביבה בעת שאתם עורכים קניות באינטרנט, כי כולם יוכלו לראות את הפעולות הפיננסיות המקוונות שלכם, אם חיבור האינטרנט האלחוטי שלכם פתוח.

לסיכום, ביצוע קניות באינטרנט הנו אופציה נהדרת עבור הצרכנים - זה קל, זמין ואינו מחייב יציאה מהבית, אולם הוא עלול להפוך לאסון אם לא נזהרים מספיק. כאשר אתם עורכים קניות באינטרנט, מומלץ לבדוק באופן קבוע את כרטיס האשראי שלכם ואת תדפיסי הבנק. אם משהו נראה לכם חשוד, הודיעו לבנק מיד על כל חיוב שלא אתם יזמתם או אם חויבתם בסכום גבוה ממה ששילמתם. אם לדעתכם נפלתם קורבן להונאה או תרמית מקוונת, התקשרו מיד עם המשטרה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.