טיפים לקניות בטוחות באינטרנט

רבים מאיתנו משתמשים בשירותי האינטרנט לחיפוש מידע, העברת מידע ליצירת קשרים בינאישיים ולהשוואות מחירים. אולם כמה מאיתנו באמת מבצעים רכישה מקוונת? לא הרבה.
ארז מור |

כאשר ברצוננו לרכוש מוצר צריכה ואין לנו פרטים רבים עליו, הנטייה המהירה והחסכונית היא לגלוש באינטרנט ולחפש מידע על המוצר, להשוות מחירים ולהגיע להחלטת קניה. החלטת הקניה יכולה להתבצע בעקבות המידע שהתקבל ברשת, אולם ביצוע הקניה עצמה לא תמיד נעשה באמצעים מקוונים, מהחשש הגדול מפני הונאות ברשת, אי קבלת המוצר בזמן או בכלל, או שימוש לרעה בכרטיס האשראי של הקונה.

על מנת למנוע בעתיד בעיות של שימוש לרעה בפרטיי הגולש המבצע קניותיו ברשת, מרוכזים כאן מספר טיפים שיסייעו לצרכן המקוון:

1. וודאו שמחשבכם מוגן לפני שאתם יוצאים לקניות מקוונות. לפני שאתם מתחברים לאינטרנט או קונים באינטרנט, ודאו שמחשבכם והמידע הפיננסי שלכם מאובטח מפני האקרים וגנבי זהויות. עליכם להיות מוגנים בשלושת האמצעים הבסיסיים הבאים: תוכנות מעודכנות של אנטי וירוס ואנטי-רוגלות (anti-spyware), חומת אש ((firewall, ועדכון סדיר של מערכת ההפעלה. על מנת לקבל מידע נוסף כיצד לוודא שמחשבכם מוגן, ניתן לבקר באתר www.staysafeonline.org.

2. דעו אצל מי אתם קונים. לפני שאתם מתחילים לקנות בחנות אינטרנט, בדקו האם האתר מופיע ברשימת העסקים ההוגנים וברשות המקומית להגנת הצרכן. אם אתם קונים מתנות באתר מקוון של מכירות פומביות, בדקו את ההיסטוריה שלו לפני שאתם מגישים הצעות. וודאו שיש לכם את השם והכתובת הפיזית של המוכר למקרה שמשהו ישתבש.

3. הגנו על המידע האישי שלכם בזמן שאתם קונים באינטרנט. חשדכם צריך להתעורר מיד אם מישהו יוצר אתכם קשר ומבקש מכם למסור מידע אישי. גנבי זהויות שולחים הודעות דואר אלקטרוני מוסוות שבהן הם מספרים ללקוחות על בעיות שהתעוררו בחשבונות שלהם על מנת לפתות את הלקוחות למסור מידע אישי. חברות לגיטימיות אינן פועלות כך.

4. אל תקנו באתרים לא מאובטחים. בשלב שבו אתם מתבקשים לשלם עבור המוצר שקניתם, בדקו האם כתובת האתר משתנה מ-http ל-https או ל-shttp. שינוי זה מעיד שהרכישה שלכם מוצפנת או מאובטחת. הדפדפן (לא אתר האינטרנט) צריך גם להציג סימן כלשהו שהמידע מאובטח. הסימן הזה יכול להיות סמל של מפתח שבור שהופך לשלם או מנעול שנסגר. לעולם אל תמסרו מידע אישי בחלון שנפתח לפתע במסך (pop-up window).

5. הצפינו את הרשת האלחוטית שלכם לפני שאתם מתחילים לקנות. אם אתם משתמשים בחיבור אלחוטי פתוח או לא מאובטח, האקרים וגנבים עלולים לפרוץ למחשבכם ולהשיג מידע פיננסי. הקפידו להצפין את הרשת האלחוטית ולשנות את כל הגדרות המחדל לפני שאתם מתחברים לאינטרנט או מתחילים בקנייה. בנוסף, אל תשתמשו ברשתות אלחוטיות של אנשים אחרים בשכונה או בסביבה בעת שאתם עורכים קניות באינטרנט, כי כולם יוכלו לראות את הפעולות הפיננסיות המקוונות שלכם, אם חיבור האינטרנט האלחוטי שלכם פתוח.

לסיכום, ביצוע קניות באינטרנט הנו אופציה נהדרת עבור הצרכנים - זה קל, זמין ואינו מחייב יציאה מהבית, אולם הוא עלול להפוך לאסון אם לא נזהרים מספיק. כאשר אתם עורכים קניות באינטרנט, מומלץ לבדוק באופן קבוע את כרטיס האשראי שלכם ואת תדפיסי הבנק. אם משהו נראה לכם חשוד, הודיעו לבנק מיד על כל חיוב שלא אתם יזמתם או אם חויבתם בסכום גבוה ממה ששילמתם. אם לדעתכם נפלתם קורבן להונאה או תרמית מקוונת, התקשרו מיד עם המשטרה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.