כיצד להגדיל את כמות המכירות?

ישנם 2 סוגים של חברות המעוניינות להגדיל את נתח המכירות: האחד - חברות במשבר מכירות; השני - חברות שמוכרות טוב אך מעוניינות לנגוס בנתח שוק גדול יותר. דרור כהן מונה את האפשרויות להגדלת המכירות בחברה
דרור כהן |

מתחילת שנת העסקים הנוכחית אנו חשים ניצוצות של ההתעוררות בשוק הישראלי. כמנכ"ל ארגון המלווה חברות בתחום השיווקי אני נתקל בשני סוגי חברות המעוניינות להגדיל את נתח המכירות. בסוג הראשון ניתן לכלול את כל החברות שסבלו ממשבר מכירות קשה ונכון להיום הן רואות את האפשרות "לחזור למשחק" והסוג השני הן אותן חברות שביצעו מכירות טובות אך עם תחילת ההתעוררות במשק הישראלי מעוניינות לנגוס בנתח שוק הגדול ביותר שניתן, תוך ביצוע שיווק אגרסיבי ושדרוג המערך הקיים.

לרוב בעיות השיווק וגם לצורך לשדרג את יכולות המכירה של יחידות השטח והטלמרקטינג ניתן לספק פתרונות איכותיים ולהגדיל משמעותית את ההכנסות מהמכירות בחברות, אך ישנה בעיה אחת שקשה מאוד למצוא לה פתרון: "שם רע". חברות עם לקוחות מאוכזבים, ספקים עצבניים, צ'קים חוזרים, שירות גרוע ובקיצור מיצוב הארגון לא טוב. שכן, לא סתם נאמר: "טוב שם טוב משמן טוב".

ביצוע תהליך של מיצוב מחדש אינו מבטיח הצלחה כלשהי, אלא הוצאות מיצוב יקרות ותהליך ארוך טווח. אותן החברות שגם במצב "מצוקת מכירות" דאגו לשרת טוב את הלקוחות הקיימים, להעמיק את הקשר עימם ולהפכם ללקוחות מרוצים, יכולות לשדרג בוודאות מלאה את רמת המכירות.

איתור הבעיות האמיתיות

השלב ההתחלתי של שדרוג המכירות הינו אפיון הצרכים של החברה המזמינה. אפיון איכותי נעשה בעזרת עבודה קשה כדי לאתר את הבעיות האמיתיות, אלו הסמויות מעינו של מנהל המכירות. ניתוח טוב של מכשולי המכירה כולל בתוכו ניתוח רמת מוטיבציה של הצוות, שיטת מערכת התגמולים, נהלים ושיטות לדיווח, ניתוח מבנה מערך השיווק והמכירות, ניתוח סטטיסטי של המכירות על פני זמנים שונים, מתחרים ומצב השוק, שיטות ניהול, לרבות שיטות ניהול ישיבות, פילוח נכון של לקוחות המטרה, בידול, ניתוח SWOT, מיתוג ומיצוב המוצר. בסיום הפעילות יש לייצר דו"ח אפיון המתאר את הבעיות ומהם הכלים ליישום.

החלק היישומי לשדרוג מערך המכירות מותאם לדו"ח הסיכום של אפיון המצב הקיים. בדרך כלל ישנן שתי שיטות יישום עיקריות להגדלת המכירות. האחת, הדרכה וליווי - אופייני במצב שהצוותים פועלים על פי נהלים ורמת המוטיבציה גבוהה ויש שינויים ושיפורים שאינם משמעותיים ליחידה והשנייה, שדרוג כחלק משינוי - כאן מדובר במשהו מאוד כואב אך יעיל למדי. כחלק מתהליך השינוי אנו מבצעים קבוצת מיקוד הכוללת מנהלים ועובדים יחד כדי ליצור שיתוף פעולה פנים ארגוני ומסמנים נקודות משמעותיות לטיפול משותף.

דגש על תהליך המכירה היזומה

בתהליך שדרוג רמת המכירות, אנו שמים דגש גדול על תהליך המכירה היזומה, הפיכת השיווק הסטטי לדינאמי, לקיחת שליטה על השיווק ופחות המתנה ללקוחות פונים, יצירת מחויבות העובדים לעבודה ולהצלחת החברה ובדיקת מיצוי סל המוצרים ללקוחות קיימים. הבאת לקוח חדש עולה פי 5 משימור לקוח קיים. לכן, כדאי ליצור קשר קבוע עם לקוחות קיימים, לבדוק מה הם אינם מנצלים מסל מוצרי החברה ולבצע שדרוג לקוח בהתאם.

בכל תהליך שדרוג ו/או שינוי יש לבצע עבור העובדים הדרכה מתאימה, סדנאות למידה חוויתיות, בניית יעדים מאתגרים ועבודה על פי תוכנית מוגדרת וידועה מראש. העבודה המתוארת לעיל תיתן את פירותיה אך ורק אם נבצע את הליווי המתאים. הליווי המתאים חייב להיות ברמה אישית היוצרת מחויבות הפרט לתוצאות הכלל בתוספת משובים וכלי ניתוח איכותיים - אימון אישי להצלחה.

חברה שתאתר באופן מקצועי ואובייקטיבי לחלוטין את מכשולי השיווק והמכירות שלה (רצוי גורם חיצוני שאינו מושפע מגורמי המערכת) ותיצור דו"ח אפיון תוכל לבנות מערכת תומכת מכירות הכוללת נהלים ודרכי עבודה וכן תוכנית הדרכה איכותית שתספק כלים מעשיים לצוות בעבודתו. להצלחה מירבית יש להטמיע את התהליך בתקופת ליווי ובכך להבטיח שינוי משמעותי ברמת המכירות.

* הכותב הוא מנכ"ל המרכז הישראלי לשיווק, מומחה בהקמה וליווי של מערכי שיווק ומכירות, מוביל תהליכי שדרוג ותוכניות מנהלים לניהול איכותי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: