כיצד להגדיל את כמות המכירות?
מתחילת שנת העסקים הנוכחית אנו חשים ניצוצות של ההתעוררות בשוק הישראלי. כמנכ"ל ארגון המלווה חברות בתחום השיווקי אני נתקל בשני סוגי חברות המעוניינות להגדיל את נתח המכירות. בסוג הראשון ניתן לכלול את כל החברות שסבלו ממשבר מכירות קשה ונכון להיום הן רואות את האפשרות "לחזור למשחק" והסוג השני הן אותן חברות שביצעו מכירות טובות אך עם תחילת ההתעוררות במשק הישראלי מעוניינות לנגוס בנתח שוק הגדול ביותר שניתן, תוך ביצוע שיווק אגרסיבי ושדרוג המערך הקיים.
לרוב בעיות השיווק וגם לצורך לשדרג את יכולות המכירה של יחידות השטח והטלמרקטינג ניתן לספק פתרונות איכותיים ולהגדיל משמעותית את ההכנסות מהמכירות בחברות, אך ישנה בעיה אחת שקשה מאוד למצוא לה פתרון: "שם רע". חברות עם לקוחות מאוכזבים, ספקים עצבניים, צ'קים חוזרים, שירות גרוע ובקיצור מיצוב הארגון לא טוב. שכן, לא סתם נאמר: "טוב שם טוב משמן טוב".
ביצוע תהליך של מיצוב מחדש אינו מבטיח הצלחה כלשהי, אלא הוצאות מיצוב יקרות ותהליך ארוך טווח. אותן החברות שגם במצב "מצוקת מכירות" דאגו לשרת טוב את הלקוחות הקיימים, להעמיק את הקשר עימם ולהפכם ללקוחות מרוצים, יכולות לשדרג בוודאות מלאה את רמת המכירות.
איתור הבעיות האמיתיות
השלב ההתחלתי של שדרוג המכירות הינו אפיון הצרכים של החברה המזמינה. אפיון איכותי נעשה בעזרת עבודה קשה כדי לאתר את הבעיות האמיתיות, אלו הסמויות מעינו של מנהל המכירות. ניתוח טוב של מכשולי המכירה כולל בתוכו ניתוח רמת מוטיבציה של הצוות, שיטת מערכת התגמולים, נהלים ושיטות לדיווח, ניתוח מבנה מערך השיווק והמכירות, ניתוח סטטיסטי של המכירות על פני זמנים שונים, מתחרים ומצב השוק, שיטות ניהול, לרבות שיטות ניהול ישיבות, פילוח נכון של לקוחות המטרה, בידול, ניתוח SWOT, מיתוג ומיצוב המוצר. בסיום הפעילות יש לייצר דו"ח אפיון המתאר את הבעיות ומהם הכלים ליישום.
החלק היישומי לשדרוג מערך המכירות מותאם לדו"ח הסיכום של אפיון המצב הקיים. בדרך כלל ישנן שתי שיטות יישום עיקריות להגדלת המכירות. האחת, הדרכה וליווי - אופייני במצב שהצוותים פועלים על פי נהלים ורמת המוטיבציה גבוהה ויש שינויים ושיפורים שאינם משמעותיים ליחידה והשנייה, שדרוג כחלק משינוי - כאן מדובר במשהו מאוד כואב אך יעיל למדי. כחלק מתהליך השינוי אנו מבצעים קבוצת מיקוד הכוללת מנהלים ועובדים יחד כדי ליצור שיתוף פעולה פנים ארגוני ומסמנים נקודות משמעותיות לטיפול משותף.
דגש על תהליך המכירה היזומה
בתהליך שדרוג רמת המכירות, אנו שמים דגש גדול על תהליך המכירה היזומה, הפיכת השיווק הסטטי לדינאמי, לקיחת שליטה על השיווק ופחות המתנה ללקוחות פונים, יצירת מחויבות העובדים לעבודה ולהצלחת החברה ובדיקת מיצוי סל המוצרים ללקוחות קיימים. הבאת לקוח חדש עולה פי 5 משימור לקוח קיים. לכן, כדאי ליצור קשר קבוע עם לקוחות קיימים, לבדוק מה הם אינם מנצלים מסל מוצרי החברה ולבצע שדרוג לקוח בהתאם.
בכל תהליך שדרוג ו/או שינוי יש לבצע עבור העובדים הדרכה מתאימה, סדנאות למידה חוויתיות, בניית יעדים מאתגרים ועבודה על פי תוכנית מוגדרת וידועה מראש. העבודה המתוארת לעיל תיתן את פירותיה אך ורק אם נבצע את הליווי המתאים. הליווי המתאים חייב להיות ברמה אישית היוצרת מחויבות הפרט לתוצאות הכלל בתוספת משובים וכלי ניתוח איכותיים - אימון אישי להצלחה.
חברה שתאתר באופן מקצועי ואובייקטיבי לחלוטין את מכשולי השיווק והמכירות שלה (רצוי גורם חיצוני שאינו מושפע מגורמי המערכת) ותיצור דו"ח אפיון תוכל לבנות מערכת תומכת מכירות הכוללת נהלים ודרכי עבודה וכן תוכנית הדרכה איכותית שתספק כלים מעשיים לצוות בעבודתו. להצלחה מירבית יש להטמיע את התהליך בתקופת ליווי ובכך להבטיח שינוי משמעותי ברמת המכירות.
* הכותב הוא מנכ"ל המרכז הישראלי לשיווק, מומחה בהקמה וליווי של מערכי שיווק ומכירות, מוביל תהליכי שדרוג ותוכניות מנהלים לניהול איכותי.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
