החלה המלחמה: איסור עבודה בשבת חל גם על קיבוצים
קיבוץ צרעה, היא אגודה שיתופית. היא בעלת שתי חנויות בגדים בקיבוץ. כנגד הקיבוץ ומספר חברות קיבוץ, הוגש כתב אישום בגין קיום מסחר בשבת בניגוד להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, הקובע איסור על עבודה בשבת ליהודים.
בית הדין האזורי זיכה את הקיבוץ והחברות מהעבירות המיוחסות להם בכתב האישום והורה על ביטול כתב-האישום תוך שקבע כי העובדות שבכתב האישום אינן מגלות ולו לכאורה, אשמה.
בית הדין האזורי קבע כי לא ניתן להגדיר מהי דתה של אגודה שיתופית ולכן לא ניתן להגדיר מהו יום המנוחה הקבוע לה. על כן, לא ניתן להאשים את האגודה השיתופית לפי העובדות שפורטו בכתב האישום. אשר לחברות באגודה השיתופית, קבע בית הדין האזורי כי שאלת דתן היא שאלה עובדתית הצריכה הוכחה. על החלטה זו הגישה המדינה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
כב' הש' אלישבע בקר אוסוסקין קבעה כי התיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה הוסיף בעיפים המחילים את האיסור של עבודה בימי המנוחה השבועית גם על עצמאיים וחברי אגודות שיתופיות. לימים, הוסכם בהסכמים קואליציוניים על הרחבת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה באופן שהחוק יחול גם על בתי מסחר, חנויות (פרט למסעדות), מפעלי מלאכה ותעשיה בם עובדים שכירים או עצמאיים.
על תכלית האיסור עמדו בית המשפט העליון ובית הדין לעבודה בשורה ארוכה של פסיקה. התכלית האחת היא סוציאלית – תכלית פטרנליסטית ככל משפט העבודה והביטחון הסוציאלי. תכלית זו באה לחייב חיוב קוגנטי את העובד כמו גם את בעלי המלאכה, המעסיקים והעצמאיים למיניהם, לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל.
מהצעת החוק עולה כי מטרת המחוקק היתה להחיל את האיסור לא רק על עובדים אלא גם על בעלי עסקים וחנויות בין אם מדובר בעסקים קטנים, קואופרטיבים או אגודות שיתופיות. התיקון אף פירט במפורש כי הכוונה הינה להחיל את האיסור גם על עובדים באגודות שיתופיות.
הוא הדין לגבי חברי האגודה השיתופית. ההלכה קבעה שהיחסים בין אגודה שיתופית לחבריה אינם יחסי עובד-מעביד. על כן הוסיף המחוקק הוראה גם לגבי חברים באגודה שיתופית.
.
אשר לדתה של האגודה השיתופית, נקבע כי אין לקבל את קביעתו של בית הדין האזורי לפיה לא הוכחה. ידיעה שיפוטית היא שקיבוץ הוא יהודי. מערכת הקיבוצים צמחה עם ישוב הארץ. מכאן, שלא היה צורך לדון בשאלת יהדותו של הקיבוץ.
בא כוח המשיבות טען טענה מקדמית לפי סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי, לפיה
פרשנות לפיה האיסור לא חל על אגודה שיתופית עלולה ליצור מצב אבסורדי לפיו יחיד או תאגיד "עירוני" הפועל בשבת יחול עליו איסור שבחוק, בעוד שאותו איסור לא יחול על הקיבוץ, רק משום שהוא אגודה שיתופית. פירוש כזה הדעת לא סובלתו.
לפיכך, הערעור התקבל. העניין הוחזר לבית הדין האזורי לשמיעת ראיות לשם הכרעת הדין.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובהישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025
למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות
טוטו דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל.
מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל.
בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל.
יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה".
- סכום שיא: הטוטו יעניק חסות לליגת העל ויעביר 40 מיליון שקל
- מיהי "אשת השיווק" של חודש דצמבר ולמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו:
" אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון
הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל
