החלה המלחמה: איסור עבודה בשבת חל גם על קיבוצים
קיבוץ צרעה, היא אגודה שיתופית. היא בעלת שתי חנויות בגדים בקיבוץ. כנגד הקיבוץ ומספר חברות קיבוץ, הוגש כתב אישום בגין קיום מסחר בשבת בניגוד להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, הקובע איסור על עבודה בשבת ליהודים.
בית הדין האזורי זיכה את הקיבוץ והחברות מהעבירות המיוחסות להם בכתב האישום והורה על ביטול כתב-האישום תוך שקבע כי העובדות שבכתב האישום אינן מגלות ולו לכאורה, אשמה.
בית הדין האזורי קבע כי לא ניתן להגדיר מהי דתה של אגודה שיתופית ולכן לא ניתן להגדיר מהו יום המנוחה הקבוע לה. על כן, לא ניתן להאשים את האגודה השיתופית לפי העובדות שפורטו בכתב האישום. אשר לחברות באגודה השיתופית, קבע בית הדין האזורי כי שאלת דתן היא שאלה עובדתית הצריכה הוכחה. על החלטה זו הגישה המדינה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
כב' הש' אלישבע בקר אוסוסקין קבעה כי התיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה הוסיף בעיפים המחילים את האיסור של עבודה בימי המנוחה השבועית גם על עצמאיים וחברי אגודות שיתופיות. לימים, הוסכם בהסכמים קואליציוניים על הרחבת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה באופן שהחוק יחול גם על בתי מסחר, חנויות (פרט למסעדות), מפעלי מלאכה ותעשיה בם עובדים שכירים או עצמאיים.
על תכלית האיסור עמדו בית המשפט העליון ובית הדין לעבודה בשורה ארוכה של פסיקה. התכלית האחת היא סוציאלית – תכלית פטרנליסטית ככל משפט העבודה והביטחון הסוציאלי. תכלית זו באה לחייב חיוב קוגנטי את העובד כמו גם את בעלי המלאכה, המעסיקים והעצמאיים למיניהם, לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל.
מהצעת החוק עולה כי מטרת המחוקק היתה להחיל את האיסור לא רק על עובדים אלא גם על בעלי עסקים וחנויות בין אם מדובר בעסקים קטנים, קואופרטיבים או אגודות שיתופיות. התיקון אף פירט במפורש כי הכוונה הינה להחיל את האיסור גם על עובדים באגודות שיתופיות.
הוא הדין לגבי חברי האגודה השיתופית. ההלכה קבעה שהיחסים בין אגודה שיתופית לחבריה אינם יחסי עובד-מעביד. על כן הוסיף המחוקק הוראה גם לגבי חברים באגודה שיתופית.
.
אשר לדתה של האגודה השיתופית, נקבע כי אין לקבל את קביעתו של בית הדין האזורי לפיה לא הוכחה. ידיעה שיפוטית היא שקיבוץ הוא יהודי. מערכת הקיבוצים צמחה עם ישוב הארץ. מכאן, שלא היה צורך לדון בשאלת יהדותו של הקיבוץ.
בא כוח המשיבות טען טענה מקדמית לפי סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי, לפיה
פרשנות לפיה האיסור לא חל על אגודה שיתופית עלולה ליצור מצב אבסורדי לפיו יחיד או תאגיד "עירוני" הפועל בשבת יחול עליו איסור שבחוק, בעוד שאותו איסור לא יחול על הקיבוץ, רק משום שהוא אגודה שיתופית. פירוש כזה הדעת לא סובלתו.
לפיכך, הערעור התקבל. העניין הוחזר לבית הדין האזורי לשמיעת ראיות לשם הכרעת הדין.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
