בטוחה: אלי ארוך הוא לא רובין הוד אלא עבריין אלים

אביגדור קפלן, מנכ"ל כלל ביטוח, הביע היום את מורת רוחו מפסק הבוררות. פסק הדין הינוי הזוי, אבסורדי ונוגד את השכל הישר. עורך דינו של אלי ארוך, עו"ד מושיק פלדמן: השופט מלץ לא האמין לעדויות הנתבעות שהיו מגמתיות
ענת שגב |

מנכ"ל כלל ביטוח פנסיה ופיננסים , אביגדור קפלן, כינס היום מסיבת עיתונאים על מנת להגיב לפסק דין בורר בענין שבין בטוחה מקבוצת כלל ביטוח לבין אלי ארוך.

כלל ביטוח הודיעה כי היא כי תערער בפני בית המשפט המחוזי ותבקשו לבטל את פסק הבוררות. בטוחה קובלת על כך שהבורר לא התיחס לעובדה שארוך הורשע בפלילים, שהפרשה התנהלה תחת איומים של ארוך כנגד, העדים, המומחים והבורר עצמו, ושהבורר לא מינה מומחה אובייקטיבי, כפי שנדרש בכתב המינוי.

כאמור, הבורר יעקב מלץ חייב בשבוע שעבר את כלל פיננסים וכלל בטוחה, מקבוצת כלל ביטוח, לשלם לאיש הפיננסים אלי ארוך 95 מיליון שקל, בגין עיסקות מלפני שנים בשוק ההון.

אלי ארוך ואמו ג'ני במרץ 2002 תביעת בוררות נגד כלל ביטוח, בסכום שלן 94 מיליון שקל. עילת התביעה היא עיסקות שעשה בשוק ההון בשנת 1999, באמצעות חברת אילנות-בטוחה, הנמצאת כיום בשליטת כלל ביטוח.

הם העבירו לניהול אילנות תיק אופציות בשוק המעו"ף, ששוויו צמח ל-47 מיליון שקל. בתביעתם טענו, כי אילנות החליטה למנוע מהם את המשך ניהול התיקים, סירבה לבצע הוראות שנתנו, וסגרה פוזיציות, כך שכל כספו של ארוך אבד, והוא אף נשאר חייב לחברה מיליון שקל.

קפלן ביקש להבהיר היום כי בטוחה מתכוונים לפעול בכל דרך חוקית אפשרית כדי לבטל את הליך הבוררות ואת פסק הבוררות. לדבריו, פסק הדין הינוי הזוי, אבסורדי ונוגד את השכל הישר.

קפלן מוסיף כי כל כולה של הפרשה הזאת באיומים ובאלימות. לדבריו, הנושא נמשך שש שנים תחת מעטה של איומים פיזיים על ידי מר ארוך כנגד העדים, המומחים, כנגד הבורר עצמו-שופט עליון בדימוס, ואפילו כנגד עורכי דינו שלו, שפעלו מטעמו בעבר ושפוטרו על-ידו.

לטענתו, פסק הבוררות הזה פסול גם מהסיבה הפשוטה שהבורר סטה מכתב מינויו, בין השאר בשל כך שלא מינה מומחה אובייקטיבי, כפי שנדרש בכתב המינוי, אשר חוות דעתו חיונית, במיוחד לאור העובדה שמדובר בנושא מאד מורכב שאיננו מוכר לבורר.

הבורר הסתמך באופן מוחלט על חוות דעתו של המומחה מטעם אלי ארוך, פרופ' ביגר, שלדברי בטוחה העיד על עצמו שאינו מומחה באופציות, אותו מומחה עצמו חזר בו מחלק מחוות דעתו, עובדה שלא הובאה בחשבון על ידי הבורר בפסיקתו. לדבריהם, פרופ' ביגר ציין בעדותו במפורש שהמומחה מטעם בטוחה, פרופ' דן גלאי, עולה עליו במומחיותו בשוק האופציות. פרופ' גלאי שלל בחוות דעתו מכל וכל את טענותיו של אלי ארוך.

לטענתו של קפלן, הבורר סטה גם מכתב מינויו בזה שאיפשר לבוררות להתקיים בצילם של איומים רצופים, אף שבכתב מינוי הבורר, התחייב אלי ארוך להימנע מאיומים כלשהם במשך כל תקופת הבוררות. לדברי קפלן האיומים המשיכו למרות ההסכמה בכתב מינוי הבורר ואף הסיטו את הבוררות.

קפלן מוסיף כי השכל הישר איננו יכול לשאת מצב שאדם שהיו ברשותו פחות ממיליון שקל, הפסיד את כספו כתוצאה מהימור בשוק האופציות, המשיך להזרים הוראות קניה ומכירה רעיוניות כאוות נפשו ובהיקפים עצומים, ללא בטחונות מתאימים כנדרש על פי תקנות הבורסה, וחרף העובדה שנאמר לו כי בהעדר בטחונות, הוראות הקניה והמכירה שהוא נותן לא מבוצעות ולא יבוצעו. לא יתכן שיזכה רק כתוצאה מהתנהגותו הבריונית, בסכום עתק בטענה של רווחים פוטנציאליים שלא היו ולא נבראו.

לדבריו, לא צריך להיות מומחה דגול בשוק האופציות, כדי להבין שאין בנמצא מצב כזה שביומיים אפשר להרוויח פי 100 מסכום ההשקעה. מומחים גדולים פי 100 מאלי ארוך לא הצליחו לעשות זאת. זכייה בבוררות תהא הוכחה ניצחת לכך שהאלימות משתלמת.

הסכסוך החל זמן רב לפני שנוחי דנקנר רכש את קבוצת אי.די.בי וזמן רב לפני שבטוחה נרכשה על ידי קבוצת כלל ביטוח. כל בעלי התפקידים הנוכחיים לא היו בזירת הסכסוך לכשפרץ. חלק מבעלי התפקידים העדיפו לפרוש מפחד שהם ובני משפחתם יפלו קורבן לאלימות ולאיומים של אלי ארוך. קפלן ציין כי בטוחה רואים עצמם מחויבים לפעול נמרצות על-מנת שהחוק ייושם ושהצדק יצא לאור. בשום פנים לא ישלימו עם תופעה של עשיית עושר בנחת הזרוע.

לדבריו, יש ראיות חותכות לכך, המעוגנות גם בפרוטוקולים של הבוררות, על התנהגותו האלימה של מר ארוך במשך כל שש השנים שבמהלכן נמשכה הבוררות. האלימות התבטאה בין השאר באיום על חייהם של המעורבים בפרשה מצד בטוחה וגרוע מכך איום על חיי ילדיהם. האלימות התבטאה גם בפגיעה פיזית ברכביהם של אנשי בטוחה, בהנחת חתול מת בפתח ביתם ובתופעות דומות נוספות.

במשך כל תקופת הבוררות הוגשו עשרות תלונות למשטרה והמשטרה לא נקפה אצבע. לבסוף, לפני כשנה, כשהגיעו מים עד נפש, נעצר אלי ארוך, הוגש נגדו כתב אישום חמור ביותר, אשר תוכנו מדבר בעד עצמו. הוא הודה בחלק מהאשמות, הורשע בעסקת טיעון ונשפט למאסר.

קפלן ביקש להדגיש שאם בריונות זו איננה מצדיקה הפסקת הבוררות ,אשר יצאה לדרך תמורת התחייבות מפורשת של אלי ארוך להימנע מאלימות, מכל סוג שהוא במשך כל תקופת הבוררות, אז מה עוד ניתן לעשות כדי לשכנע שאי אפשר לקיים הליך בוררות תחת מעטה של אלימות כה בוטה.

לדבריו, הבורר עצמו, שופט בית המשפט העליון בדימוס, אמר לפרוטוקול שגם הוא מרגיש מאויים ולכן לא מובן כיצד ניתן היום לקבל את פסיקתו החד-צדדית לטובת המאיים. קפלן מעלה את האפשרות שהאיומים עליו נמשכו גם מחוץ לכותלי הבוררות ואולי גם סמוך מאד לפסיקתו.

בטוחה טוענים כי במהלך הבוררות ביקשו מספר פעמים מבתי המשפט סעד להפסקת הבוררות, ולהכרעת הסכסוך בפני בית המשפט.

בעקבות הליך משפטי נוסף שננקט על-מנת להביא לביטולה של הבוררות נוכח מסכת האיומים, נתן בית המשפט המחוזי בת"א, בינואר השנה, פסק דין המאפשר לבטוחה להעיד מחדש עדים שאוימו. חרף בקשתה של בטוחה להעיד עדים אלה, הבורר לא איפשר להם להעיד ובמקום זימון עדים קיבלו פסק בורר. קלפן מציין כי גם על כך יוגש ערעור.

קפלן מוסיף כי פסק הבוררות הזה מערער את מוסד הבוררות. מכאן ואילך בטוחה תימנע באורח מוחלט מהכללת סעיף בוררות בהסכמים מסחריים - כל סכסוך מסחרי יופנה אך ורק לבית משפט.

"אם התוצאה של בוררות הוא הליך ארוך ומיגע ,סטייה מכתב מינוי הבורר, קיום הבוררות באווירה של איומים ואלימות, העדר הגנה על הבורר ברמה דומה לזו הקיימת בבתי משפט, העדר אפשרות לערער על פסיקתו של הבורר, גם אם הפסיקה נוגדת לחלוטין את השכל הישר", אומר קפלן, "אז בשביל מה להשתמש במנגנון כה מסוכן".

לדבריו, פסק הבוררות טומן בחובו גם סכנה רבה לשוק ההון בכלל ולשוק האופציות בפרט. אם בורר מוצא לנכון לפסוק לטובת סוחר בשוק האופציות, פסיקה כה קיצונית, אף שלא העמיד את הבטחונות הנדרשים, על פי תקנון בורסה, מדוע שלא ינהגו כמותו רבים נוספים וינסו להרוויח כסף רב, בדרך קלה ומהירה, באלימות וללא העמדת בטוחות מתאימות.

קפלן מוסיף כי אלי ארוך הוא לא רובין הוד ולא אייבנהו, הוא עבריין שישב עד לאחרונה בבית סוהר. אין זה נכון לתת לו במה ולהריע לו כאילו הוא נציגו של איזשהו ציבור. צריך לזכור שהכסף אותו הוא מבקש לקבל הוא בעיקרו כספי הציבור.

קפלן הביע גם את דאגתו לחברה הישראלית ואמר כי פסק הבוררות ניתן בעידן של אלימות בחברה הישראלית המחסלת כל חלקה טובה ומסכנת את עצם קיומה של המדינה. האלימות הזו קיימת במשפחה ,בבתי הספר, ובכל פינה. האלימות בשוק ההון היא תופעה חדשה, היא מדאיגה ביותר ויכולה לזעזע את כלכלת ישראל. אם לא נפעל לעצירתה המהירה היא פשוט תחסל אותנו.

עו"ד מושיק פלדמן, ממשרד עוה"ד פלדמן-וינוגרד ושות', עורך דינו של אלי ארוך הגיב בעניין זכייתו של אלי ארוך בפסק הבוררות מול כלל פיננסים-בטוחה. לדבריו, השופט יעקב מלץ, הינו שופט בית המשפט העליון בדימוס. אמנם פסק הבוררות כתוב על גבי כשלושה עמודים בלבד, אך זאת מן הטעם כי הצדדים פטרו את הבורר מחובת הנמקת פסק הדין. יחד עם זאת בחר הבורר לציין, במפורש, כי לא האמין לעדויות הנתבעות וכי עדויות אלה היו מגמתיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.