הבורסה עוברת לאדום: מדד המעו"ף יורד ב-0.3%
בשעות הבוקר נסחרו המדדים המובילים תוך מגמה חיובית על רקע התפתחות במצבו הרפואי של רה"מ, אריאל שרון, אך בצהרי היום עברה הבורסה לירידות. מניות הבנקים מובילות את הירידות באחד העם. מדד הבנקים יורד גם כן בכ-2%.
ברקע, הרופאים משדרים סימני אופטימיות לגבי מצבו של רה"מ. לפני מספר שעות החל תהליך הפחתת חומרי ההרדמה של רה"מ. התהליך הדרגתי ויארך מספר שעות עד ימים.
מדד ת"א 25 יורד של 0.31% לרמת 830.63 נקודות, מדד ת"א 100 יורד ב-0.21% לרמת 839.66 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 ללא שינוי ברמת 428.18 נקודות.
מניות סרגון נטוורקס עולות ב-12.05%. החברה הודיעה יחד עם חברת TASE, ספקית פתרונות תקשורת, על חתימת הסכם OEM עם ענקית הסלולר הפינית נוקיה. מניות החברה מגיבות בהמראה במחזור ער של כ-1.4 מיליון שקל.
מניות אלביט הדמיה יורדות ב-0.31% על רקע הפרסומים מהבוקר, על משא ומתן המנהל בעל השליטה בחברה - מוטי זיסר, למכירת קניון ארנה שבהרצליה. על פי ההערכות, הקניון ימכר תמורת סכום של 140-150 מיליון דולר. בין המתמודדים: חברת נכסי אזורים של לואי נואי ושלוש קבוצות משקיעים מאירופה.
מניות אל על יורדות ב-0.48% של 1.3% למרות הפרסום כי החברה צפויה להחליף כ-13 מטוסים מצי החברה תוך 12 שנה. יצויין כי המטוסים הנבחנים כעת על ידי החברה נעים בטווח מחירים של 132-150 מיליון דולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
